צפו בתקציר המשחק באדיבות ספורט 2
ז'וזה מוריניו סגר מעגל. הקלאסיקו הראשון שניהל, ב-29 בנובמבר 2010 בקאמפ נואו, הסתיים במאניטה מכוננת. לקח לריאל מדריד לא מעט זמן לשקם את הבטחון העצמי. התבוסתנות נתנה את אותותיה, והיא באה לידי ביטוי במיוחד בהפסד הביתי בליגה בעונה שעברה, כאשר למרות שער של קארים בנזמה בשניות הראשונות, לוס בלאנקוס התבטלו לחלוטין בפני היריבה, איפשרו לבארסה לשלוט במגרש והובסו שוק על ירך בהופעה פחדנית.
הנקמה הושלמה
השינוי התודעתי החל במשחק הגומלין ברבע גמר הגביע. אחרי משחק מפוחד נוסף שהסתיים בהפסד 2:1 בברנבאו, הגיעה ריאל למבצרה של היריבה ונתנה מחצית ראשונה מהממת. היא לקחה את המושכות בידיה, הפסיקה לחשוש מהצל של עצמה והגיעה לאינספור הזדמנויות ליד השער. באופן פרדוקסקי, המחצית הראשונה ההיא הסתיימה ב-0:2 לברצלונה, ודווקא אחרי ההפסקה, כאשר שיחקה פחות טוב, הצליחה ריאל להשוות. זה לא הספיק לה אז, אבל דבר נפל במפגשי הקלאסיקו. מאז היו כל המשחקים שקולים, עם הצלחה מעורבת. אף קבוצה לא ניצחה בהפרש של יותר משער. מאז תחילת 2011, המאזן במפגשים הישירים היה זהה לחלוטין.
השוויון הזה הופר אתמול, באופן נחרץ. לראשונה מאז מאי 2008 ניצחה ריאל את ברצלונה בהפרש של יותר משער. שנתיים ושלושה חודשים אחרי ההשפלה הגדולה בקריירה, הגיע מוריניו לקלאסיקו האחרון בהחלט בקאמפ נואו, בהנחה שלא ייערך במסגרת ליגת האלופות, והצליח לנקום. אחרי שניצח בקלאסיקו האחרון של פפ גווארדיולה, הוא גבר על בלאוגרנה גם בקלאסיקו האחרון שלו. בעיניו, הוא אמור להישאר כקלאסיקו האחרון. מה עושים עם המשחק בליגה בשבת הקרובה? זו בהחלט בעיה לא פשוטה. נדון בה בעוד מספר שורות.
הרכבים מלאים לחלוטין
לקלאסיקו אתמול היתה חשיבות מיוחדת כי שתי הקבוצות התייצבו לקרב בהרכבים מלאים. הרי במשחק הליגה באוקטובר היתה לבארסה בעיה חריגה במרכז ההגנה. קרלס פויול וג'רארד פיקה נעדרו, וטיטו וילאנובה החליט לשלוח במקומם את אדריאנו, לצידו של חבייר מסצ'ראנו. כאשר גם דני אלבס נפצע בפתיחה, המערך האחורי של בלאוגרנה נראה ביזארי למדי. לעומת זאת, במשחק הראשון בחצי גמר הגביע לפני חודש סבלה ריאל מבעיה דומה. ללא סרחיו ראמוס ופפה, ציוות מוריניו את ריקארדו קרבאליו האומלל לצד רפאל וראן, בעוד מיקאל אסיין תופקד כמגן ימני. גם זה היה אילתור ביזארי. בשני המקרים, הקבוצה הביתית סיימה בתיקו, ובשני המקרים ההרכב החסר סיפק לה תירוץ לסוג של ניצחון מוראלי.
הפעם לא היו תירוצים. למעט איקר קסיאס, כל השחקנים עמדו לרשות מוריניו. ההחלטה לספסל את פפה לטובת וראן היתה מקצועית, והתבררה כנכונה ביותר. גם בצד הקטאלוני כולם כולל כולם היו כשירים, למעט וילאנובה. זה היה הקרב האולטימטיבי, וריאל ניצחה בו בכל המובנים טקטית, פיזית ובעיקר מנטלית.
ממש לא טוטאל פוטבול
ריאל הציגה משחק מגוון הרבה יותר מיריבתה. שני השערים הראשונים הובקעו אמנם כתוצאה ממתפרצות הנשק הקטלני ביותר בארסנל של מוריניו, אבל פעמים רבות הוכיחו לוס בלאנקוס שהם מסוגלים גם להניע את הכדור בסבלנות. אחת ההתקפות היפות בסגנון זה, בתחילת המחצית השניה, כללה מספר תעלולים של מסוט אוזיל באגף הימני והסתיימה במסירת עומק פנטסטית לפאביו קונטראו שהגיח משמאל.
לעומתה, הציגה בארסה משחק שבלוני וחסר יצירתיות, בדומה לפיאסקו בסן סירו בשבוע שעבר, בו עלתה עם הרכב זהה לחלוטין. חילופי המקומות בין השחקנים לא קיימים אצל בארסה בתקופה האחרונה, וזה מוזר מאוד. השינויים הטקטיים שערכו גוארדיולה ו-וילאנובה לאורך השנים נועדו בעיקר לקרב את המשחק לטוטאל פוטבול. ללא חלוץ טבעי, לעתים גם ללא שחקני הגנה טבעיים האידיאל היה לבסס הכל על קשרים שמחליפים מקומות ללא הרף. וזה עבד.
משום מה, ברצלונה של השבועות האחרונים אפילו לא מנסה לעשות זאת. ססק פברגאס, שתופקד לא פעם בתפקיד "תשע המדומה" המפורסם, הן בבארסה והן בנבחרת ספרד, תקוע במשבצת שלו בקישור ודוחק את אנדרס אינייסטה לאגף השמאלי בלבד. סן אנדרס עשה זאת נהדר פעמים רבות, אבל הפוטנציאל שלו בא לידי ביטוי אם הוא מקבל חופש פעולה לנוע לחלקים אחרים של המגרש כשהוא מרגיש לנכון ולפנות את הקו לשחקנים אחרים. זה לא קרה אמש, עד שפברגאס החלש הוחלף. אפילו במגבלות הקיימות היה אינייסטה השחקן המצטיין של בארסה, ולא מקרי שהוא הינדס בסופו של דבר את השער המצמק שמנע, לפחות מבחינת הרישום ההיסטורי, תבוסה 3:0 שהיתה משקפת יותר את המתרחש. מה היה קורה לו היה הגאון מקבל 90 דקות של חופש, לצידו של צ'אבי?
בוחרים את פיקה גם ב-2013?
בעצם, איזה צ'אבי? הוא נראה צל חיוור של עצמו, כמו בסן סירו, ובלעדיו גם תנועה חכמה יותר של שחקנים לא תהיה יעילה מספיק עבור בארסה. נגד מילאן היתה לליאו מסי נגיעה אחת בלבד בכדור ברחבת היריב במשך כל המשחק. אתמול המצב היה טוב יותר, ובדקה השנייה הארגנטיני אף בעט החוצה ממצב קורץ, אך בשורה התחתונה הוא נוטרל על ידי שמירה הדוקה, כאשר בלמי ריאל לא חששו ללוות אותו אל מחוץ לרחבה.
הדבר נכון במיוחד לגבי וראן. הצרפתי בן ה-19 היה הגיבור הגדול בקלאסיקו לפני חודש, אבל הפעם הצליח להתעלות ולספק הופעה טובה אפילו יותר. הרבה יותר. הפעם הוגבלה בארסה למספר מצבים מצומצם ליד שערו של דייגו לופס, ולילד הפלא תרומה עצומה לכך. הופעתו בלטה לנוכח החולשה הגדולה של צמד בלמי בארסה. מי יודע, אולי פיקה ייבחר גם לנבחרת השנה בעולם ב-2013, אבל יכולתו התדרדרה אפילו בהשוואה ל-2012 הבעייתית. ההכשלה על רונאלדו ברחבה היתה מיותרת וחסרת אחריות מבחינתו, השמירה הלקויה על וראן בשער השלישי חמורה אפילו יותר. הנה לכם הוכחה נוספת, בפעם המי-יודע-כמה, שלברצלונה יש בעיה חמורה בכדורי גובה. כמו במשחק הראשון, השכיל האתלט הצרפתי לנצל זאת באופן מושלם.
פויול בתפקיד אלקורטה
אלא שלמרות כל מחדליו של פיקה, התמונה היחידה שתיזכר מהמשחק הזה בעוד שנים ארוכות תהיה של פויול. התרגיל של אנחל די מאריה על הבלם הוותיק, בסיומו כבש רונאלדו את השער השני, הזכיר מאוד את הטריק שעשה רומאריו לרפאל אלקורטה בינואר 1994, ב-0:5 ההוא ששייך לדרים טים של יוהאן קרויף. בדיוק כמו רומאריו, זרק הארגנטיני את הבלם הכבד בתנועת גוף אחת שמאלה והשאיר אותו הרחק מאחור. באותה הרחבה, כמעט באותו המקום.
קשה לחשוב על עלבון גדול יותר עבור טרזן מאשר לקבל השוואה לאלקורטה, אבל זה המצב. פויול יחגוג אוטוטו את יום הולדתו ה-35, וכושרו הפיזי לא מזכיר את זה של חבייר סאנטי. ימיו ספורים, וברצלונה לא השכילה לגדל יורש שמתקרב לרמה של וראן. זה הזמן לצאת לקניות בשוק, ולא יהיה מוגזם לומר כי מאטס הומלס יהיה מחוזר הרבה יותר בקטלוניה החל מהיום בבוקר. אלקורטה הבאסקי, אגב, חזר לבילבאו בעוד אייטור קראנקה עושה את הדרך ההפוכה. היום קראנקה הוא העוזר של מוריניו, ואפשר לראות גם כאן סוג של סגירת מעגל.
שיפוט קרוב לשלמות
בצר לו, התמקד פויול בוויכוחים עם אלברטו אונדיאנו מאיינקו, הרבה יותר מבדרך כלל. למעשה, כל שחקני בארסה הרשו לעצמם הרבה יותר מדי בזעם שהפגינו כלפי השופט, והגדיל לעשות ג'ורדי אלבה אחרי שמאיינקו "הכשיל" את מסי ברחבה. זו היתה הפאשלה היחידה של האיש עם המשרוקית במשך כל המשחק, וההישג הכביר שלו נעוץ בכך שבמחצית השניה לא נשלף אפילו כרטיס אחד. זהו נתון דמיוני לחלוטין עבור מפגשי הקלאסיקו, וגם במחצית הראשונה נשלפו שלושה צהובים בלבד.
עיון בסטטיסטיקה מגלה כי עברה שנה מאז השתמש מאיינקו במספר כרטיסים נמוך כל כך במשחק בין שתי קבוצות ספרדיות. הוא לא נגרר לפרובוקציות, והצליח להרגיע את הרוחות אפילו כאשר פפה נשלח למגרש ועורר מהומות. בהזדמנות זו, יש לציין לזכותם של שחקני ברצלונה כי הם שמרו על רוח ספורטיבית יחסית כלפי היריב. בסיום המאניטה ב-2010, חבט ראמוס בפניו של פויול. ברצלונה, למרות ההתנהגות המחפירה כלפי השופט, ידעה להפסיד בכבוד.
מוריניו חייב לוותר על השבת
כעת, אחרי הנצחון הגדול של העונה עד כה, צריכה ריאל להתכונן למשחק גדול אף יותר ביום שלישי הבא. עם כל הכבוד לגביע המלך, רק ליגת האלופות תקבע את מידת הצלחתו של מוריניו בעונתו האחרונה במדריד. אי אפשר להגזים בחשיבות הביקור באולד טראפורד בגומלין שמינית-הגמר, והקלאסיקו חסר החשיבות בליגה תקוע למאמן הפורטוגלי כמו עצם בגרון. הפתרון הפשוט והנכון יהיה להוציא את העצם ולזרוק אותה לפח. מוריניו צריך לוותר על השבת ולשלוח למגרש הרכב של מחליפים.
מספר סיבות תומכות במהלך. ראשית, השחקנים שהשקיעו מאמץ עצום, בהפעלת לחץ בלתי פוסק על בארסה במשך 90 הדקות, זקוקים נואשות למנוחה, וזה ברור כשמש. שנית, אסור לקלקל את המומנטום החיובי שנוצר כתוצאה ההישג. איש משחקני ריאל ההרכב הראשון של ריאל לא מתכוון למות על המגרש שלושה ימים לפני מנצ'סטר, ובמצב זה גדול הסיכוי להפסד מול יריבה שצמאה לנקמה. הרי הסיכוי הזה ממש לא קטן גם אם לוס בלאנקוס מתאבדים על המגרש. תבוסה של רונאלדו, אוזיל וצ'אבי אלונסו, שנתן אמש את אחד המשחקים הטובים העונה, תהרוס את מצב הרוח לפני המבחן החשוב באמת. די אריה, למזלו של מוריניו, מושעה בכל מקרה.
שלישית, גם לשחקני הספסל מגיעה הזדמנות הוגנת. קאקה, למשל, נמצא בכושר נפלא, וממש לא יזיק להריץ אותו. ריאל בהחלט עשויה להזדקק לו כמחליף ביום שלישי. רביעית, אסור בשום אופן לסכן שחקנים במשחק לא רלוונטי. תארו לעצמכם מה יקרה אם רונאלדו ייפצע ויחמיץ את החזרה המרגשת לתיאטרון החלומות. יהיה זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה לאפשר אופציה מסוג זה. בשבת רונאלדו צריך להיות על הספסל או ביציע.
מאמן אחר אולי היה חושש לוותר מראש על קלאסיקו ביתי, אבל לאופיו מוריניו זה מתאים כמו כפפה ליד. במצבו, כשהקדנציה שלו לקראת סיום, הוא יכול להרשות זאת מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. מבחינתו, הקלאסיקו האחרון היה אתמול, והוא ניצח בו.