אוברנסה אירוסולס (פורטוגל), פלאניה באסקט לוליו (שוודיה) עונת 2000/1
עונת הפיצול, בה התחלקה אירופה לסופרוליג וליורוליג, עשתה רע לשני המפעלים. לא רק שאירופה קמוצה ממילא בקבוצות איכותיות - שתי התחרויות כללו 44 מתחרות (24 ביורוליג, 20 בסופרוליג), וכדי למלא את השורות חולקו כרטיסים לקבוצות ממדינות כדורסל נידחות במיוחד.
הרבה רגעים קומיים סיפקה העונה הזו, אבל לא היו קבוצות מצחיקות יותר מאירוסולס הפורטוגלית ומלוליו השוודית, שרשמו הופעות היסטוריות במפעלים האירופאים הבכירים.
אירוסולס, אלופת פורטוגל, הוגרלה לבית ג' של היורוליג, יחד עם הפועל ירושלים. לוליו, אלופת שוודיה, הוגרלה לבית ב' של הסופרוליג, יחד עם מכבי תל אביב. כמו שאומרת הבדיחה, הפורטוגלים התחילו הכי מהר שלהם ולאט לאט הגבירו. הם פתחו את העונה בהפסד ביתי 94:82 לירושלים, והמשיכו עם תצוגות מחפירות בהן הובסו ב-47 נקודות (בבית מול אולימפיאקוס), ב-35 נקודות (בחוץ מול ירושלים), ב-34 (בחוץ מול אולמפיאקוס) ועוד כהנה וכהנה.
כשהתפזר האבק מצאה עצמה אירוסולס עם מאזן של אפס ניצחונות ועשרה הפסדים, בפער ממוצע של 23.7 נקודות. אבל שחקניה, יש להניח, לפחות צברו חוויות לכל החיים.
לא שהשוודים הציגו כדורסל מזהיר במיוחד, ובכל זאת הם הצליחו לסחוט שני ניצחונות מתוך 18 המשחקים שלהם בשלב המוקדם - מול נובו-מסטו ואוסטנד - והיו קרובים בכמה משחקים אחרים. בהיכל, אגב, זה נגמר במינוס 45 (113:68).
וידי-ויצ'י (וירטוס) בולוניה, 2007/8
השקיעה של קבוצות הכדורסל של בולוניה, שנחשבו בעבר לחוד החנית של הכדורסל האירופאי, הסתיימה לקראת סיום העשור הראשון של המילניום השלישי. וירטוס ירדה מנכסיה כבר בתחילת שנות האלפיים ואת מקומה תפסה היריבה העירונית השנואה פורטיטודו, שגם היא עתידה להתרסק זמן קצר לאחר מכן.
בקיץ 2007 חזרה וירטוס לגיחה ביורוליג, לאחר היעדרות של חמש שנים. במגבלות התקציב בנתה קבוצה אפורה ואלמונית, בה בלט אמריקאי מוכשר בשם אלן אנדרסון. אבל גם הוא לא הצליח להרים את החבורה האיטלקית הזו.
יש לומר שהמזל לא היה לצידה: וירטוס הוגרלה לבית מוות ביורוליג, יחד עם שמות כמו צסק"א, אולימפיאקוס, טאו ויטוריה וסיינה. למרות ניצחון במחזור הפתיחה על ז'לגיריס, וירטוס הצליחה להפסיד 12 מ-13 המשחקים הבאים, בהן כמה תבוסות משפילות במיוחד (למשל, 79:59 בחוץ מול פרוקום). את השלב המוקדם סיימה אלופת היורוליג 98' ו-01' במקום האחרון בבית, עם מאזן של 12:2, ונפרדה מאיתנו לבלי שוב. אריוודרצ'י, וידי-ויצ'י.
אולימפיה לובליאנה, 2011/12
הרבה קבוצות גרועות העמידה לובליאנה בשנים האחרונות, אבל זו של העונה שעברה הייתה גרועה במיוחד. רוברט רוטבארט שלנו נמנה עם החבורה הכושלת של המאמן סאשו פיליפובסקי, שהצליחה לחלץ רק ניצחון אחד, בבית מול פרוקום, והפסידה ביתר תשעת משחקיה. היא הובסה בסיינה, בקאזאן, בברצלונה ובאיסטנבול מול גלאטסראי, ונשלחה הביתה כבר בדצמבר.
לא שהעונה היא נראית הרבה יותר טוב, וכנראה שגם הפעם לא תצליח להשיג את הכרטיס לטופ-16, אבל היי - העונה היא ניצחה כבר פעמיים.
ציבונה זאגרב, 2010/11
האימפריה הקרואטית לשעבר הפכה בדור האחרון לקבוצה מהדרג השלישי ביורוליג. אין לה אספירציות גדולות, והיא בדרך כלל מסתפקת בהעפלה לטופ-16. אבל בקיץ 2010, כשחוותה את המשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה, היא רק קיוותה לשרוד. זה אילץ את המאמן זדראבקו ראדולוביץ', פעם סופר-סקורר ששיחק גם במכבי תל אביב, לבנות קבוצה על טהרת השחקנים הצעירים של המועדון.
בסיפור הזה לא היו נסים. ציבונה ספגה מפלה אחר מפלה, לרבות מינוס 38 בוילנה מול ריטאס ומינוס 30 באיסטנבול מול פנרבחצ'ה-אולקר, ואת השלב הראשון סיימה במאזן מביך של עשרה הפסדים מעשרה משחקים, חצי מהם ב-23 נקודות הפרש ומעלה.
מאז ועד היום לא חזרה ליורוליג. את מקומה תופסת יריבתה העירונית ק.ק. זאגרב.
צסק"א מוסקבה, 2010/11
עונת היורוליג הגרועה ביותר של האימפריה הרוסית בעשורים האחרונים החלה עם תקוות מרובות. דושקו וויושביץ', האדריכל שלקח את פרטיזן לפיינל פור מדהים בעונה הקודמת (על חשבונם של פיני גרשון ומכבי, כזכור), הצטרף למועדון ברעש וצלצולים. דיברו עליו כהכלאה בין מסינה, גומלסקי ואיבקוביץ', ציפו שיחזיר לארון את גביע אירופה ולשם כך העניקו לו חוזה עתק ותקציב פתוח.
הסרבי שמר על השלד הוותיק, שכלל את הולדן, לנגדון, שישקאוסקאס וסמודיש, ונהנה מספסל מצוין ורחב עם שמות כמו וורונצ'ביץ', שווד, חריאפה וקאון. גם הבית אליו הוגרלה צסק"א לא נראה מפחיד במיוחד: פילזן, מילאנו, פנאתינייקוס, ולנסיה ולובליאנה היו אמורות להוות מחסום עביר בהחלט.
אבל משהו לא התחבר. בשלושת המשחקים הראשונים, מול מילאנו, פאו ו-ולנסיה, הובסה ב-15, 14 ו-25 הפרש, בסדר הזה. רק במחזור הרביעי ניצחה לראשונה את לובליאנה, אבל שוב רשמה רצף של שלושה הפסדים. וויושביץ' אולץ להתפטר, אבל גם הזעזוע הזה לא שינה דבר; הרוסים הגיעו לשלושת המחזורים במצב קריטי, ולמרות ניצחון ביתי על הספרדים הפסידו במחזור התשיעי בסלובניה ואיבדו סיכוי.
וכך, הקבוצה ששברה את כל השיאים והעפילה לשמונה (!) פיינל-פורים רצופים בין 2003 ל-2010, מועדון האוליגרכים של הצבא האדום, נבעט בעונת 2010/11 מהיורוליג כבר בסיום השלב המוקדם.
קינדר לונדון טאוורס, עונת 2001/2
בשנים האחרונות, בייחוד לאחר הדחיפה מהאולימפיאדה האחרונה, חולמים אנשי הכדורסל המעטים באנגליה על זרימת כספים שתאפשר את פיתוח הענף בממלכה. לאחרונה סיפקו לנו הבריטים את פופס מנסה-בונסו ואת אולם 2O המרהיב, שיארח את פיינל פור היורוליג בשנתיים הקרובות, אבל בראשית המילניום היה הכדורסל הבריטי מפורסם הרבה פחות.
כחלק מהניסיון הכלל-אירופאי לתקוע את דגל הכדור הכתום גם באנגליה צורפה ליורוליג קבוצת קינדר לונדון טאוורס בקיץ 2001. הכוונות היו ראויות; הביצוע הרבה פחות. לא היה שם שוקולד.
הלונדונים, מחוזקים בישראלי-אמריקאי ג'ף קנט, פתחו את העונה בתבוסה 107:64 לאולקר, ומשם רק המשיכו להתדרדר. תבוסה כפולה ב-33 הפרש בשני המשחקים מול לובליאנה, סטירות כואבות מקינדר בולוניה וברצלונה, ובסך הכל 14 הפסדים ב-14 משחקים - שיא שלילי בתולדות היורוליג - כאשר רק משחק אחד מסתיים בהפרש חד-ספרתי.
הכדורסל הבריטי ספג מכה תדמיתית קשה, ועד היום לא חזרה לשחק קבוצה מאנגליה במסגרת היורוליג.
קאחה לבוראל, 2012/13
מבחינת המאזן שרשמה, 5:5, לבוראל של העונה שעברה לא הייתה צריכה להימצא ברשימה הזו; מבחינת התוצאה הסופית בהחלט כן.
דושקו איבאנוביץ' ניסה להרכיב מחדש את הפאזל בקבוצה הבאסקית. הוא חיבר כמה שמות מוכרים: פאו ריבאס, פרננדו סן-אמטריו, ברד אולסון, נמניה בייליצה ומירזה טלטוביץ' היו אמורים לבנות את אחת הקבוצות הטובות במפעל.
זה גם נראה מצוין, לפחות בהתחלה. לבוראל פתחה את עונת היורוליג חזק, עם שלושה ניצחונות משלושה משחקים, ונראה היה שתשייט בקלילות הלאה.
אלא שבשבעת המשחקים הבאים רשמה רק שני ניצחונות, ואפילו שכל הפסדיה היו, באופן מדהים, בהפרש של חמש נקודות ומטה, לאור מאזנים פנימיים ושוויון משולש עם קאנטו ובילבאו, לבוראל סיימה את בית א' של היורוליג רק במקום החמישי והלכה הביתה. נקודה אחת הפרידה בינה לבין פנרבחצ'ה-אולקר, שסיימה במקום הראשון. ובכל זאת, האכזבה הייתה אותה אכזבה.
פנרבחצ'ה-אולקר, 2009/10
הטבלה הסופית של בית א' של היורוליג לעונת 09/10 היא בוודאי אחת המוזרות שנראו. במקום הראשון ניצבה ברצלונה, בודדה עם מאזן נקי של 0:10; מיד אחריה מונטפסקי סיינה, עם מאזן של 2:8. ארבע הקבוצות האחרות - ז'לגיריס, ציבונה, וילרבאן ופנר-אולקר - החזיקו כולן במאזן זהה של 7:3.
זה לא אמור היה לקרות לטורקים. בוגדאן טנייביץ' הוותיק יצר תלכיד מוכשר ועמוק (וויל סולומון, רוקו לני-אוקיץ', מירסאד טורקצ'אן, גורדאן גיריצ'ק, לין גריר, אוגוז סבאש, טרנס קינסי, עומר אונאן ועוד), שניצח שניים משלושת המשחקים הראשונים לעונה וסיים את הסיבוב הראשון במאזן 2:3.
הכל התרסק בסיבוב השני, שנפתח בתבוסה 89:55 בברצלונה, נמשך בהפסדים צמודים לוילבאן וציבונה והגיע לשיאו המשפיל בסיינה, עם 101:58 מדהים לטובת האיטלקים. למרות זאת, פנר-אולקר קיבלה הזדמנות אחרונה בהחלט במחזור האחרון, כשאירחה בטורקיה את ז'לגיריס לקרב ישיר על הכרטיס לשלב הבא, והפסידה 76:68. את הטופ-16 כבר ראתה בטלוויזיה.
אולדנבורג, 2009/10
לקבוצה הגרמנית הסימפטית הופעה אחת ביורוליג, בעונת 2009/10. הופעה שמן הסתם אוהדיה מעדיפים לשכוח.
לאחר שזכתה באליפות היסטורית בעונת 2008/9 קיבלה אולדנבורג את הכרטיס הגרמני ליורוליג. היא השתדלה באמת לבנות קבוצה סבירה, שכללה שמות כמו מרקו סקקיץ' הסרבי, ג'קל פוסטר, ג'ייסון גארדנר וריקי פולדינג (לשעבר בירושלים) האמריקאים, והסנטר הקמרוני הבלתי-נשכח רובן בומטה-בומטה; ואת משחק הבכורה שלה במפעל, בבית מול פרוקום סופוט, ניצחה 81:87.
ושם זה בערך נגמר. היא עוד שמרה על כבודה מול מילאנו (הפסד ב-9) וחימקי (הפסד ב-5), אבל ספגה מקלחת קרה מריאל מדריד, שהביסה אותה בגרמניה 104:61, ובמחזור העוקב מול פנאתינייקוס ביוון, שפירקה אותה 96:63. עד לסיום העונה לא הצליחה לשחזר את הישג המחזור הראשון ולנצח, ונפרדה מהיורוליג עם מאזן 9:1.
פרוקום סופוט, 2011/12
מועדון הדגל של הכדורסל הפולני הצליח לתקוע יתד ביורוליג, אבל לא מצליח לייצר שנתיים יציבות. מאז הצטרפה למפעל בשנת 2005 מספקת פרוקום עונה סבירה עד טובה אחת לשנתיים לערך; פעם בשתי עונות, בממוצע, היא מצליחה להשתחל לטופ-16, ובעונת 2009/10 אפילו הגיעה לפלייאוף, לראשונה בתולדותיה.
אבל כשזה לא הולך לה, זה באמת לא הולך לה, וכזו הייתה העונה שעברה, אותה סיימה במאזן של תשעה הפסדים וניצחון בודד, מול אולימפיה לובליאנה (שהייתה גרועה כמעט כמוה).
הפולנים נתנו כמה תצוגות כדורסל סבירות והיו קרובים פה ושם, אבל פשוט לא הצליחו לנצח. הם התפרקו פעמיים מול ברצלונה, מול קאזאן וסיינה והצטרפו ללובליאנה בתחתית ד'. הם ישחזרו את המאזן העלוב הזה גם העונה, אם יפסידו הערב למכבי ובשבוע הבא לסיינה. זה כנראה מה שיקרה.
