אישית לוחצת

פול סטול: "עם יד על הלב, גרינברג שינה לי את החיים"

הרכז מספר בראיון המחזור על הנסיבות שהוליכו אותו למכבי חיפה ומשבח את המאמן. וגם: השיא השלילי של הפועל ת"א

אור שקדי
חב המון לבראד גרינברג. פול סטול (צילום: אדריאן הרבשטיין)

הניצחון המרשים ביותר של המחזור החמישי בליגת העל הגיע דווקא מבית מכבי בראשון לציון. הפועל תל אביב הייתה אולי הקבוצה הקשוחה ביותר בליגה עד עתה, שמלבד הפסד במחזור הפתיחה, הרשימה באופי ובהגנה שלה, ביחד עם הקבוצתיות הבלתי פוסקת. למרות כל הרפרטואר הזה הובסו האדומים במשחק ביתי מול מכבי חיפה 88:52, כשהירוקים נצמדים מחדש לחבורה שמובילה את ליגת העל בעקבות הניצחון, ועל הדרך שוברים שיא מועדון מאז עונת 1990/1 ומנצחים ב-36 הפרש.

"זה היה משחק טוב מאוד שלנו", אומר הרכז האמריקאי-מקסיקני של הירוקים פול סטול, שקלע 16 נקודות, מסר 4 אסיסטים והוריד 4 ריבאונדים, בראיון המחזור של וואלה! ספורט, "באנו ושיחקנו ממש חזק, ידענו מה הפועל עשתה בשבוע שעבר נגד ראשון, וידענו למה הם מסוגלים, אז באנו לשחק ממש חזק והשווינו את האינטנסיביות שלהם, שיחקנו ממש טוב, הנענו את הכדור בצורה טובה ויצאנו עם ניצחון חשוב מאוד".

הראיתם יכולת הגנתית שונה מאוד ממה שראינו בשבועיים הקודמים.

"כן אני מסכים שההבדל בין המשחקים שלנו היה בהגנה. יש לנו הרבה מאוד שחקנים טובים, אנחנו עובדים טוב מאוד במהלך האימונים, המאמן עובד איתנו על דברים שונים במהלך כל אימון, הוא אימן ב-NBA ובקולג' ככה שהוא יודע הרבה מאוד תרגילים, אז אנחנו באים מאוד מפוקסים לכל אימון ומשחק בזכותו ובזכות הצוות המקצועי, ככה שבאנו היום מאוד מוכנים למה שהם באים להציע".

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
"יש לנו קבוצה עם הרבה אתלטים וקלעים". סטול עם דונטה סמית' וקורי קאר (צילום: ברני ארדוב)

סטול הוא פרצוף לא מוכר בנוף הכדורסל האירופאי. אחרי שנה בקולג' קטן במישיגן הוא ישב בבית כי אף מכללה לא רצתה לקבל אותו. סטול עבד למחייתו ובמקביל שלח קלטות להרבה מאוד מקומות כדי שמישהו ייתן לו את הצ'אנס. לבסוף הפור נפל על מכללת טקסס פאן אמריקן הקטנה, 20 קילומטר בלבד מהגבול עם מקסיקו. השורשים המקסיקניים הובילו אותו לנבחרת המקומית, וגם לאחת הליגות היותר טובות של מרכז אמריקה. משם הדרך נפתחה לו גם לישראל.

"זאת הייתה הזדמנות נהדרת", הוא מספר על הדרך שלו לישראל, ועל הרצון לענות לכל אלה שפקפקו בהגעה שלו לירוקים, "הכרתי כמה אנשים שהיו קשורים למכבי חיפה, ותודה לאלוהים שהם נתנו לי את האפשרות לבוא לכאן, ואני מנסה לבוא ולהוציא את המקסימום כאן. יש לנו דרך ארוכה לעשות, בסך הכל עברו חמישה משחקים, אני לא מרגיש שהראיתי את כל מה שיש לי לתת. אני מרגיש שאני צריך לבוא בכל אימון מחדש ולעבוד קשה כדי להתקדם, יש לי עוד דרך ארוכה".

בכל זאת, לא קל לקבל את ההחלטה לעזוב את אמריקה.

"אני נהנה מאוד מההחלטה שלי לבוא לאירופה. הקהל, האווירה והאולם החדש שלנו, אני פשוט אוהב את זה, זה נהדר. זאת אווירה שונה, תחרות ברמה גבוהה עם שחקנים מצוינים שיודעים לשחק ומאמנים שיודעים למאמן. אתה לא פוגש בליגה הזאת קבוצה של שחקנים או מאמן שלא יודעים את המשחק, שיש דברים כאלה בליגות אחרות".

אם סביב מכבי חיפה יש שמועות בלתי פוסקות על התערבות של ג'ף רוזן בהבאת שחקנים, על הגעתו של סטול חתום רק אדם אחד, בראד גרינברג, שראה אותו בליגה בונצואלה בה אימן בשנה שעברה, והתאהב. "המאמן גרינברג נהדר. עם יד על הלב, הוא שינה לי את החיים. בלי שהוא מביא אותי לכאן, ושם את המוניטין שלו בשבילי ואומר - אני רוצה אותו בקבוצה שלי - אני לא יודע אם הייתי כאן, אז אני חייב לו את כל מה שהשגתי. אין ספק שזאת חוויה שמשנה לי את החיים. עשינו את הטיול ל-NBA, וכעת אני משחק באחת הליגות היותר טובות בעולם, אז אני מנסה לעשות את הטוב ביותר כדי להחזיר לו את מה שאני חייב על הפרקט".

כולם מדברים על הניצוץ שיש לך בעיניים, שזה משהו שונה.

"אני פשוט אוהב את המשחק. כשגדלתי אבא שלי שיחק במכללת מישיגן סטייט, ומגיל שנתיים או שלוש אני נמצא באולם הכדורסל, מכדרר, משחק, וכל החיים שלי קשורים לכדורסל מאז. אני אוהב לשחק את המשחק הזה, הוא בשבילי כל התשוקה. כשאני עולה לפרקט זה הזמן להראות לכולם מה אני יודע לעשות הכי טוב, כי אני מתחרה גדול, אני פשוט אוהב לנצח".

"אני חייב לו את כל מה שהגעתי אליו". בראד גרינברג (צילום: ברני ארדוב)

מכבי חיפה פתחה את משחקי ההכנה בצורה לא טובה. רגע לפני פתיחת העונה גם נפצע חנן קולמן, והעתיד לא בישר טובות לירוקים, אלא שבגביע ווינר הכל השתנה. "אנחנו גדלים עם הזמן, יש לנו הרבה מאוד שחקנים מוכשרים", מסביר סטול את ההצלחה עד כה, "ראית הלילה את ג'יימס תומאס שהוא היה כל כך דומיננטי והביא לנו את הניצחון מתחת לסלים, ובשבוע שעבר נגד מכבי תל אביב זה היה עידו קוז'יקרו, בכל משחק יש לנו חמישה שחקנים שבאים ומנסים לסחוב אותנו לדקות טובות של כדורסל. אנחנו מנסים להבין איך לצרף את הכל כדי לעשות קבוצה מנצחת. המשחק מול הפועל היה צעד גדול עבורנו, כי הנענו את הכדור בצורה טובה מאוד, שיחקנו הגנה חזקה ותקשרנו אחד עם השני. שיחקנו ממש טוב בפעם הראשונה, ואני מקווה שנבנה על זה ורק נמשיך להשתפר כי אנחנו רק חמישה משחקים בתוך הליגה".

עד כמה באמת הנסיעה לשחק מול קבוצות NBA שינתה משהו?

"הנסיעה לארצות הברית הייתה משהו שאני לא אשכח כל החיים שלי. המתקנים, ושחקני ה-NBA, כל האווירה. הנסיעה הזאת חיברה אותנו. הלכנו לקניות ביחד, לאכול, זה היה נהדר. זה בנה אותנו כקבוצה, היינו סביב מתקנים נהדרים ואנשים נחמדים מאוד. התאמנו עם שחקני NBA ומאמנים שעובדים בליגה הזאת, זה עזר לנו הרבה. זה היה 10-12 ימים שהסתובבנו אחד עם השני, וכולם פשוט הסתדרו ככה שזה עזר מאוד להרים את המורל בקבוצה".

"הנסיעה לארצות הברית הייתה משהו שלא אשכח כל החיים". דונטה סמית' מול גולדן סטייט. (צילום: AP)

בשבוע הבא תארח חיפה את מוליכת הליגה הגאה, ברק נתניה, שטרם הפסידה משחק. חיפה וסטול רוצים להיות הראשונים לנצח את הקבוצה מעיר היהלומים. "בכל פעם שאנחנו משחקים מול קבוצה בליגה הזאת אתה בא ורוצה לנצח. אם הם ניצחו את מכבי ראשון בשבוע שעבר זה אומר שהם קבוצה טובה, יש להם קבוצה טובה, עם הרבה אתלטים, וקלעים. השחקנים האמריקאים שלהם ממש טובים, זה יהיה קרב כלבים. המטרה שלנו היא לשמור על הבית שלנו אחרי שהפסדנו במשחק הקודם למכבי תל אביב, אז אנחנו פשוט רוצים להמשיך להתקדם בכל יום".

איפה נראה את מכבי חיפה ופול סטול בסיום העונה?

"אני לא רוצה להבטיח כלום, אני רק מבטיח שאני אבוא לפרקט ואתן את כל מה שיש לי בכל שניה שתהיה לי הזדמנות לעשות את זה. המטרה היא להוביל את הקבוצה לניצחונות ולהסתכל קדימה, אני מבטיח שאני אתן את כל מה שיש לי למכבי חיפה. מוקדם מאוד לקבוע לאן אנחנו יכולים להגיע, אנחנו צריכים לקחת את העונה הזאת אימון אחרי אימון, שבוע אחרי שבוע. אנחנו צריכים כרגע להסתכל רק על מחר, ולהתחיל להתכונן לנתניה בשבוע הבא, זה לא הולך להיות פשוט".

קיבל רק ארבע נקודות מהספסל שלו. דן שמיר (צילום: מגד גוזני)

מספרי המחזור

4 – נקודות בלבד קלע הספסל של הפועל אילת בניצחון על הפועל חולון, ואם אתם חושבים שזה מעט תסתכלו על הספסל של הסגולים, שבהעדרו של שון דניאל החולה תרם רק נקודה אחת לרפואה. שתי הקבוצות שיתפו את שחקני החמישייה בממוצע כ-33 דקות, וכאן מה שקבע הוא האיכות. אילת נהנתה מחמישה שחקנים שקלעו 14 או 15 נקודות, ביניהם הופעה גדולה של אבי בן שימול, וחולון? אם זאק רוזן קולע רק 5 נקודות ואין תרומה מהספסל, היא תתקשה מאוד לנצח.

8 – אסיסטים מסר יוגב אוחיון בניצחון של מכבי תל אביב על גלבוע/גליל, והעלה את הממוצע שלו ל-5.6 אסיסטים, הגבוה ביותר שלו בקריירה עד כה. אוחיון מפגין יעילות מדהימה ביחס לרכז מתחילת העונה, הוא מאבד רק 1.6 איבודים בממוצע למשחק, כשמחציתם הגיעו בהפסד לראשון לציון, מחטיא 2.5 זריקות מהשדה מתוך 6.2 שהוא לוקח, והחטיא זריקת עונשין אחת. המדד הממוצע שלו עומד על 15.2, כשבהפסד לכתומים הוא השיג רק 2 נקודות מדד. אין ספק הברומטר הצהוב נחשף.

20 – נקודות מדד רשמה הפועל תל אביב בתבוסה הביתית למכבי חיפה. זהו נתון המדד הנמוך ביותר בליגת העל מאז עונת 2002/3, אז התחילו לספור את נקודות המדד, והפועל ניפצה את השיא של עירוני רמת גן שקבעה בשתי הזדמנויות שונות לאורך העשור האחרון 23 נקודות מדד. ברבע הראשון רשמו האדומים מדד של 0, וברבע האחרון מדד של מינוס 8. עם נתונים כאלה, 36 הפרש נשמע פתאום סביר.

המספר הנמוך ביותר של נקודות מדד לקבוצה מאז החלו לספור אותן. קרטיס קלי עם עוד מהלך לא מוצלח (צילום: ברני ארדוב)

20 – נקודות יותר קלעה ברק נתניה, מוליכת הטבלה למי שמתקשה להאמין עדיין, ממכבי ראשון לציון כשדרון וושינגטון היה על הפרקט. כשהפורוורד הקפיצי לא שיחק, נתניה פיגרה ב-12 נקודות. בסופו של דבר נתניה ניצחה, אבל ב-5 הדקות ללא וושינגטון היא כמעט ואיבדה את המשחק. הנתון המעניין באמת נוגע לזה שזאת הפעם השנייה בלבד העונה שנתניה מפגרת בדקות שוושינגטון לא על הפרקט, ומדובר ב-4.4 דקות בלבד בממוצע למשחק.

20 – זריקות לקח מרכוס מור בהפסד של עירוני אשקלון למכבי אשדוד. לפעמים 20 זריקות נשמעות כמו מספר סביר, אבל כש-12 מהזריקות הללו הן מחוץ לקשת קשה לקבל את זה. קצת יותר הנעת כדור ופחות זריקות אולי יצילו את הקבוצה הדרומית, שצריכה הרבה יותר את גור פורת על הפרקט. ב-23 דקות עם פורת ניצחה אשקלון את המשחק ב-9 נקודות, ב-17 דקות בלעדיו היא הפסידה ב-23 נקודות. בצד השני של הסקאלה נמצא עודד שעשוע שב-18 דקות איתו הפסידה אשקלון ב-20 נקודות, וב-22 דקות בלעדיו ניצחה ב-8 נקודות.

34 – פעמים הגיעו הפועל ירושלים ומכבי חיפה לקו העונשין בניצחונות שלהם על בני הרצליה והפועל תל אביב. כשקבוצת כדורסל מגיעה הרבה פעמים לקו, זה לרוב אומר שהם יודעים כיצד לדחוף את הכדור לאזורים שמתחת לסל, שם לרוב המגע הוא יותר פיזי, והשופטים נוהגים לשרוק יותר עבירות. אמנם ירושלים קלעה רק 17 פעמים מתוך 34, אך עדיין אפשר לזהות מגמות חיוביות בקבוצה של שרון דרוקר, ובטוח בזאת של בראד גרינברג, קבוצות שלא מתפשרות רק על יידויי שלשות.

הקבוצה שלו מראה סימנים חיוביים. שרון דרוקר (צילום: ניב אהרונסון)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully