לא משנה איך יסתיים הקמפיין הנוכחי של נבחרת ישראל תחת אלי גוטמן, המאמן הלאומי ייזכר ככזה ששוחט את כל הפרות הקדושות בכדורגל ישראלי. לא עוד שחקנים עם טאבו בסגל, לא עוד סגידה עיוורת לשגרירים. למי שלא משחק מספיק, יש תחליף מליגת העל. כך אחוז השגרירים בסגל ממשיך לשבור שיאים שליליים. מאלו שכן זומנו, רק שם אחד הפך לקונצנזוס מוחלט - ביברס נאתכו. אחרי שהליגה הרוסית סגרה סיבוב, והמדור "המראות ונחיתות" מסכם את המשך ההתקדמות של השגריר הכי טוב ויציב שיש לכדורגל הישראלי, וגם מעיף מבט מודאג לעבר מאזן הדקות והשערים של דודו ביטון בבלגיה.
ממריא: ביברס נאתכו (רובין קאזאן)
ביברס נאתכו המשיך בסיבוב הראשון של העונה ברוסיה את קו העלייה המטאורי בו החל בראשית העונה שעברה. הקשר הישראלי הוא השחקן היחיד בקבוצתו שלא החמיץ דקת משחק בליגה ובליגה האירופית, ובכלל, נתוני דקות המשחק שלו מדהימים. שימו לב לרצף הבא: אשתקד נאתכו רשם 56 הופעות בכל המסגרות בקאזאן והוחלף רק פעמיים. מאז מרץ 2011, פתיחת העונה שעברה, נאתכו החמיץ רק שלושה משחקים (בגלל סיבות אובייקטיביות). כלומר, ברירת המחדל היא שאם נאתכו יכול לשחק, הוא משחק 90 דקות. זה מעמד ששמור רק לשחקנים בכירים ביותר.
גם העונה נאתכו הוא בעל הבית האמיתי בקישור של קאזאן. כל שיטת המשחק של קורבאן ברדייב בנויה סביבו, כל מהלך התקפי עובר דרכו, והוא המוציא לפועל היחידי של מצבים נייחים. ביום ראשון הקשר סיים בסטייל עם בישול ממצב נייח ופנדל מוצלח ב-0:2 על קריליה סובייטוב. גם העובדה שנאתכו החמיץ העונה פנדל בסן סירו בליגה האירופית (ב-2:2 עם אינטר) לא מנעה ממנו להמשיך להיות הבועט הקבוע.
המספרים נמצאים בעלייה. אשתקד היו לנאתכו תשעה שערי ליגה ו-10 בישולים, ובסך הכל 13 שערים ו-14 בישולים בכל המסגרות. העונה, אחרי 19 משחקים מלאים, יש לקשר שבעה שערים (חמישה פנדלים) ושלושה בישולים. נאתכו הוא מלך השערים ומלך הבישולים של קבוצתו ורביעי בטבלת המבקיעים בליגה. כמות זהה של שערים, אגב, יש גם לסמואל אטו ואחמד מוסא.
מבחינה קבוצתית, קאזאן ידעה לא מעט עליות וירידות העונה. מצד אחד, היא טיילה לשלב הבא בליגה האירופית, אך ידעה נפילה בליגה, שהתרככה מעט עם חמישה ניצחונות רצופים שהובילו אותה למקום השישי, מרחק תשע נקודות מהמוליכה צסק"א מוסקבה. אבל מבחינה אישית, המספרים מוכיחים נקודה ברורה: נאתכו, כיום, הוא אחד השחקנים הבולטים בליגה הרוסית. ליגה ממנה הגיעו כל השחקנים שפירקו את ישראל 0:4 ברמת גן רק לפני חודשיים.
נחזור מעט אחורה. נאתכו היה חלק מהפועל תל אביב הגדולה של גוטמן, למרות שעזב אותה במהלך 2010 ולא היה שותף לזכייה הדרמטית בדאבל. לפיכך את התהילה גרפו חבריו: איתי שכטר, גילי ורמוט, ערן זהבי, וינסנט אניימה ודגלאס דה סילבה. כולם יצאו לאירופה מאז ואף אחד מהם לא הצליח להתרומם לאורך זמן. נאתכו, השם הפחות נוצץ ומוערך מהחבורה, לא רק שנחל הצלחה מדהימה, אלא קידם עצמו תוך שנתיים למעמד של השגריר הבכיר והיציב של הכדורגל הישראלי.
אלא שכמו לא מעט שחקנים אחרים (מאור מליקסון ועדן בן בסט למשל), נראה כי גם נאתכו זוכה להערכה גדולה יותר בליגה בה הוא משחק מאשר במדינתו. אולי זה בגלל האופי השקט והצניעות, אבל ההרגשה היא שההצלחה המסחררת של הקשר ברוסיה זוכה להרבה פחות כותרות ובאזז מאשר דקות המשחק של יוסי בניון, היכולת של דודו אוואט בין הקורות או אפילו מעמדם של בן שהר ואלמוג כהן בגרמניה.
לעומת זאת, בנבחרת המעמד של נאתכו משתנה לטובה והוא הפך, בצדק, לבאנקר הכי גדול של גוטמן ללא קשר לשיטת המשחק. כשקאזאן ביקשה בשבוע שעבר מההתאחדות לשחרר את נאתכו מהמשחק, היא נתקלה בסירוב מוחלט. מול בלארוס, ובמיוחד לאור היעדרות של שחקני הקישור הקדמי כמו בניון, רפאלוב ומליקסון, יהיה מעניין לראות את נאתכו אולי בעמדה מעט קדמית יותר והציפייה היא לראות אותו דוחף, מכוון, יוזם, לוקח אחריות וכן, מנהיג. הגיע הזמן שנפנים, זה השחקן שעליו צריכה להיבנות נבחרת ישראל הנוכחית, הבאה והבאה אחריה.
כי האופי השקט של נאתכו קצת עצר אותו בעבר, ואולי זו גם הסיבה שהוא לא ממהר לוותר על הנוחות והמעמד המקצועי בקאזאן לטובת מעבר לליגה מהטופ של היבשת. לנאתכו טוב בקאזאן והוא מנהל מגעים להארכת חוזה לצד שמועות חוזרות ונשנות על קבוצות שמעוניינות בו. גם אם זה לא יקרה מיד, לנאתכו אסור לוותר על השאיפה להתקדם. בשלב מסוים, שחקן במעמדו וביכולתו יצטרך לחשוב ברצינות על קבוצה גדולה יותר.
נוחת: דודו ביטון (סטנדרד ליאז')
דודו ביטון היה בעונה שעברה מלך שערי השגרירים עם 11 שערי ליגה במדי ויסלה קרקוב וחמישה נוספים במסגרות השונות. הוא עשה את זה תחת נסיבות מקצועיות לא פשוטות, בקבוצה שפיטרה מאמנים, שהתרסקה בחלק השני של העונה, והכל על אף שלקראת סיום העונה כמעט ולא קיבל דקות משחק מאחר והיה ברור שלא ימשיך.
בסיום העונה כרטיסו של החלוץ חזר לשרלרואה, אך החלוץ וסוכנו כיוונו למועדון גדול וביטון חתם בסופו של דבר בסטנדרד ליאז' בחוזה לארבע שנים עם שכר של כ-350 אלף יורו לעונה. אלא שבינתיים החלוץ לא יכול להיות מרוצה מדקות המשחק שלו. ביטון פתח עד כה פעם בהרכב, עלה שמונה פעמים נוספות כמחליף ובסך הכל יש לו 168 דקות ליגה ושער אחד בלבד.
לביטון היה ברור כי מצפה לו תחרות עצומה על מקום בהרכב במועדון בסדר גודל של סטנדרד ליאז', אך לא בטוח שהתכונן לתנודות הגדולות שמונעות ממנו לצבור מומנטום. החלוץ נכנס כמחליף בשני המשחקים הראשונים של העונה, ואז יובש על הספסל לשלושה נוספים. במחזור השישי הוא עלה כמחליף וכבש, אך קיבל רק 14 דקות בשלושת המשחקים הבאים. גם הופעה טובה שלו בהרכב ב-1:2 על אנדרלכט לא שינתה את התמונה. בשבועיים לאחר מכן השחקן שוב לא ראה דשא.
התחרות של ביטון לא קלה. בחלק הקדמי יש לסטנדרד הרבה כישרון בדמות הניגרי הצעיר אימו אזקיאל, חלוץ הנבחרת הצעירה של בלגיה, מישי בטשואי, ומרווין אוגונג'ימי המושאל ממאיורקה. זאת לצד שחקני קו מוכשרים, טכניים ומהירים. המאמן המפוטר רון יאנס נהג לשחק עם חלוץ חוד אחד, מה שפגע מאוד בביטון בכל הקשור למעמדו ברוטציה.
סטנדרד עצמה סובלת מחוסר יציבות משווע ולצד ניצחונות גדולים, היא איבדה נקודות לקבוצות תחתית. אחרי 15 מחזורים היא ממוקמת רק שביעית, אך במרחק סביר יחסית מהחלק העליון. ביטון יכול לשאוב אולי מעט עידוד מחילופי המאמנים. מירצ'ה רדניק הרומני, שהחליף את ההולנדי יאנס, השתמש בו בשבועות האחרונים כמחליף וקידם מעט את מקומו ברוטציה ובנוסף, שינה את שיטת המשחק למעט התקפית יותר.
ביטון הוא סקורר אמיתי וזה מצרך נדיר בכדורגל הישראלי. הוא שחקן שלא צריך יותר מדי בשביל לשים את הכדור ברשת, חלוץ מגוון עם התמצאות פנטסטית ברחבה. וכמו כל חלוץ, ביטון צריך את הצ'אנס לשחק ולצבור מומנטום וביטחון גם כדי לתקוע סוף סוף יתד בנבחרת. בינתיים דקות המשחק המעטות פוגעות בו, אבל המבחן שלו יהיה להמשיך להילחם, לתפוס מקום בהרכב ולהוכיח שהוא ראוי לרמה של מועדון גדול בבלגיה.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שני שערים (בן שהר וביברס נאתכו בפנדל) ובישול אחד (נאתכו).
מוכנים לבלארוס: מבין השגרירים שהוזמנו, דודו אוואט, יובל שפונגין, גל שיש, עדן בן בסט וביברס נאתכו השלימו 90 דקות. יוסי בניון (52) ותומר חמד (45) פתחו בהרכב, בירם כיאל (20) עלה מהספסל ואילו דן מורי לא שותף.
מתאוששים: לא מעט בשורות טובות. דקות ראשונות העונה לערן זהבי ועמרי קנדה, ליאור רפאלוב וברק בדש החלימו מפציעה וחזרו למגרשים, וגם מאור בוזגלו חזר להרכב.
צל"ש השבוע: דווקא כאשר בגרמניה נפוצו שמועות לגבי פרידה אפשרית בינואר, בן שהר קיבל צ'אנס וכבש שער ראשון במדי הרטה ברלין.
ביזאר השבוע: יוסי בניון רק חזר לסגל הנבחרת וכבר הוא נמצא בספק למשחק. דה ז'ה וו.
שימו לב ש: השיא של גיא חיימוב נקבע על 739 דקות ללא ספיגה מפתיחת העונה. כשהשוער הישראלי ספג, רן בן שמעון וא.א.ק לרנקה נחלו הפסד ראשון.