צפו בהמראת מכבי תל אביב למלאגה
זו אולי חבורת הזרים האפורה ביותר, חסרת הכריזמה ביותר, שהתאגדה במכבי תל אביב מאז פירוק השושלת האחרונה, מסכימים בכירים בענף.
בכל קיץ דאגה מכבי להחתים לפחות זר אחד - או לשמר זר אחד - שהצית את דמיון האוהדים, שסומן כמנהיג פוטנציאלי; מישהו שניתן לסמוך עליו.
לא הקיץ. לוגן, שרמדיני, היקמן, קיינר-מדלי, תומאס - הזרים החדשים - כולם היו, בשלב זה או אחר של הקריירה שלהם, שחקני מפתח, אבל לא בקבוצות גדולות. שלושה מהם (היקמן, קיינר-מדלי, תומאס) לא שיחקו מעולם ביורוליג ולא זכו בתארים. שרמדיני זכה בתארים עם פנאתינייקוס, אולם שימש אז שחקן שולי. ורשימת התארים של לוגן, שמסומן כעת כרועה של הכבשים התועות הללו, מסתכמת בשתי אליפויות הליגה הפולנית וגביע יווני עם פאו, גם כן כשחקן בלתי-משמעותי ברוטציה של אובראדוביץ'.
***
"גם על הקבוצה של 2011 אמרו שהיא אפורה", התגונן לאחרונה המאמן דיוויד בלאט, "ואתם זוכרים איך הסתיימה העונה ההיא". אכן, בקיץ 2010, בו נפתחה הקדנציה השנייה של בלאט במכבי, הצטרפו שני זרים נטולי תארים (הנדריקס, מצ'באן) ועוד אחד חסר-ניסיון ברמות היורוליג הגבוהות (פארגו). אבל הם נשענו על שלד קיים ומנוסה (הזרים אידסון ופרקינס, וחבורת ישראלים כמו שארפ, בורשטיין, בלו ואליהו) וקיבלו חיזוק משמעותי משחקן זר שגדל במועדון-על וקיווה לממש, סוף סוף, את הפוטנציאל הגדול שלו, ולפרוץ (שחורציאניטיס).
וכך, כשלוקחים בחשבון את העובדה ששלד הזרים שנשאר העונה כולל את רק את שון ג'יימס ודווין סמית', ושגם הסגל הישראלי הוותיק של מכבי טולטל עם עזיבתם של דיוויד בלו וטל בורשטיין, אפשר לקבוע במידה רבה של וודאות כי חבורת הזרים הנוכחית יוצאת לדרך מנקודה נמוכה יותר אפילו מזו של הקבוצה מלאת סימני השאלה של קיץ 2010 - שהתחברה אותה עונה באורח-פלא, וניפקה את תצוגות הכדורסל הטובות ביותר מאז התפרקות השושלת השנייה (גם מבחינה מתמטית הייתה עונת 2010/11 המוצלחת ביותר של מכבי בשבע השנים האחרונות).
ואולי כל זה דווקא לא היה מקרי.
***
בזמן האחרון חשבנו האם וכיצד ניתן לבצע דירוג של חבורות הזרים של מכבי בשנים האחרונות - דירוג שלא יושפע ממושגים ערטילאיים כמו אופי או כריזמה, אלא יבוסס על סט קבוע של משתנים, שיגררו אחריהם ניקוד מסוים. הכוונה הייתה לנקד את כל אחד מהשחקנים הזרים שחתמו במכבי החל מקיץ 2006/7, וכך לנקד את קבוצות הזרים שגיבשה מכבי בשבע העונות האחרונות, כדי להבין, ראשית, היכן ממוקמת חבורת הזרים הנוכחית - והאם קיים קשר בין הניקוד הכללי לבין הצלחת הקבוצה בפועל.
כאמור, החלטנו להתעלם ממושגים מופשטים ולהתמקד בניקוד המבוסס אך ורק על הרזומה של הזרים עצמם. קריירות קולג'ים ובחירה בדראפט, ניסיון קודם ביורוליג וב-NBA, תארים קבוצתיים ואישיים, מדליות וגביעים בנבחרות - יצרנו מפתח המנקד כל אירוע משמעותי בקריירה של כדורסלן, וניקדנו את השחקנים על פיו. את המפתח המלא, ואת הניקוד המדויק של כל שחקן, תוכלו לראות בתחתית הכתבה.
התוצאות היו מוזרות: להוציא עונה אחת (שגם בה ניתן לבצע אבחנה מסוימת, אשר לאחריה גם היא מתיישרת עם מכלול הנתונים), ככל שניקוד הזרים הכולל היה נמוך יותר - כך רשמה מכבי אחוזי הצלחה גבוהים יותר. ככל שרשימת הזרים הייתה פחות מעוטרת, פחות מרשימה ומנופחת, כך הצליחה הקבוצה על הפרקט.
הנה התוצאות המלאות (מהעונה הגרועה לטובה ביותר מבחינת אחוזי הצלחה קבוצתיים), וזהו המקום להודות לאודי הירש על הסיוע.
עונת 2007/8
זרים: ביינום, וויצ'יץ', מוריס, גארסיה, פייזר, באטיסטה, קאמינגס
זרים ללא תארים: שניים (באטיסטה, פייזר)
איך הסתיימה העונה? גמר יורוליג, ללא תארים מקומיים
מאזן עונתי: יורוליג - 7:18, ליגת העל - 9:20, גביע - 1:3
סה"כ מאזן עונתי: 17:41
ניקוד הזרים הכולל: 110.5
אחוזי הצלחה: 70.68%
הסבר: מבחינה הישגית, עונת 2007/8 הייתה הגרועה ביותר של מכבי מאז עונת הדובדבנים. היא לא הצליחה לזכות בגביע ואיבדה את האליפות; ולמרות ריצה מרשימה ביורוליג, נעצרה בגמר מול צסק"א הקטלנית של אטורה מסינה. בשורה התחתונה, העונה היחידה מאז 1993 ועד ימינו שהסתיימה עבור מכבי בלא כלום.
דווקא בעונה הזו גיבשה מכבי את אחת מקבוצות הזרים המרשימות שהיו לה. הקו הקדמי היה איכותי במיוחד: ניקולה וויצ'יץ' המנוסה קיבל לצידו מכונת השמדה כמו מרכוס פייזר, אול-אראונד פורוורד נהדר בדמותו של טרנס מוריס ואת אסטבן באטיסטה היעיל; בקו האחורי המשיך וויל ביינום לקבל קרדיט לאחר עונת הפריצה תחת נוון ספאחיה, ואליו הצטרף וונטיגו קאמינגס המנוסה והלוחם הברזילאי אלכס גארסיה.
לשם ההגינות נציין כי באותה מידה שהסתיימה העונה הזו, שהחלה תחת עודד קטש והסתיימה עם צביקה שרף, בכישלון מהדהד - היא הייתה יכולה להפוך לאחת הטובות בתולדות המועדון. את הגביע הישראלי הפסידה מכבי מול הפועל ירושלים לאחר דקות אחרונות קטסטרופאליות; ואת האליפות בשנייה האחרונה למאליק דיקסון והפועל חולון. גם בגמר היורוליג הייתה חזק בתמונה, לאורך שלושה רבעים, אבל נכנעה לרוסים ברבע האחרון.
אלא שגם כך, מכבי הפסידה הרבה באותה עונה: 17 מתוך 58 משחקים, לשם הדיוק. 70.68% ההצלחה (בכל המסגרות) הם הנמוכים ביותר שרשמה מכבי תל אביב מאז שנת 2000.
עונת 2008/9
זרים: מרכוס בראון, סימונס, ארויו, וויליאמס, פישר, די בראון, ארון מגי, פייזר (שוחרר), רודני ווייט (שוחרר), צ'ארלס גיינס (שוחרר), אלטון בראון (שוחרר)
זרים ללא תארים (שסיימו את העונה): 4 (ארויו, וויליאמס, פישר, די בראון)
איך הסתיימה העונה? אליפות, הדחה בשלב הטופ-16
מאזן עונתי: יורוליג - 8:8, ליגת העל - 4:24, גביע - 1:0
סה"כ מאזן עונתי: 13:32
ניקוד הזרים הכולל: 73.25
אחוזי הצלחה: 71.1%
הניקוד, יודגש, התבסס על מספר הנחות. כדי שניסיון של עונת יורוליג, או עונת NBA, יצטבר ברזומה של שחקן, קבענו מינימום משחקים מסוים (שיתוף בחמישה משחקי יורוליג בעונה לפחות, שיתוף בעשרה משחקי NBA בעונה לפחות); וכדי להחשיב שחקן מסוים כנמנה על חבורת הזרים, דרשנו שישותף בלפחות חמישה משחקי יורוליג במדי מכבי. כך הוחסרו מרשימת הזרים בעונה הזו מרכוס פייזר, רודני ווייט ואלטון בראון, אך כן נכללו צ'ארלס גיינס ודי בראון, שהצטרפו במהלך העונה (גיינס שוחרר בהמשך, אבל הספיק לקחת חלק בחמישה משחקי יורוליג עם מכבי).
זו הייתה, ככל הנראה, אחת העונות הגרועות בתולדותיה של מכבי - בעיקר בכל הקשור לסגל הזרים. לא פחות מעשרה שחקנים זרים הצטרפו ועזבו במהלך העונה, בהם כוכבי-על כמו קרלוס ארויו - שהפך לשחקן היקר בתולדות המועדון, עם חוזה עתק בגובה 3.5 מיליון דולר לעונה - או מרכוס בראון, ולצדם שחקנים סמי-אנונימיים כמו רודני ווייט, וזרים חסרי ניסיון ביורוליג כמו סימונס, וויליאמס ופישר.
מבחינת אחוזי הצלחה, העונה הזו - שהחלה עם אפי בירנבוים והסתיימה עם פיני גרשון - הייתה טובה רק במעט מזו שלפניה. היא הסתיימה באובדן גביע נוסף ובהדחה כואבת מהיורוליג כבר בשלב הטופ-16, אבל גם עם אליפות מתוקה. וזה לא מעט.
עונת 2009/10
זרים: וויזנייבסקי, פרקינס, אנדרסון, אידסון, לאזמה, לאמפה, פישר
זרים ללא תארים: 0
איך הסתיימה העונה? גביע, רבע גמר יורוליג
מאזן עונתי: יורוליג - 9:11, ליגת העל - 4:25, גביע - 0:3
סה"כ מאזן עונתי: 13:39
ניקוד הזרים הכולל: 50
אחוזי הצלחה: 75%
העונה בה הסתיימה (בינתיים?) קריירת האימון האגדית של פיני גרשון נראתה מבטיחה בראשיתה. יחד עם עוזרו שרון דרוקר ביצע גרשון חריש עמוק בסגל הזרים, והחליט להשאיר רק שם אחד - דיאור פישר. אליו הצטרפו בקו הקדמי לאזמה האתלטי ולאמפה המוכשר, והקו האחורי נבנה כולו מחדש, עם רכז אמריקאי-אירופאי למהדרין (וויזנייבסקי), סקורר-על (אנדרסון) וסווינגמן שיכול היה באותה מידה לרכז ולשחק בעמדה מספר ארבע (אידסון). לסיום צורף אחד, דורון פרקינס, שפרץ במדי מכבי חיפה בעונה הקודמת. כל הזרים הללו הגיעו למכבי עם רזומה שכלל זכייה בתארים. להוציא את פרקינס, כל הזרים גם החזיקו בניסיון יורוליג.
העונה הזו החלה טוב עבור מכבי, אבל הסתיימה בכי-רע: היא אומנם הצליחה לזכות בגביע אחרי שלוש שנים ועלתה לפלייאוף היורוליג מהמקום הראשון בבית הטופ-16, אבל דווקא פרטיזן בלגרד חיבלה לה בחלומות הפיינל פור. אחרי ההדחה הכואבת מול הסרבים מכבי חזרה לליגה מעורערת, כמעט הפסידה לבני השרון בסדרת הפלייאוף על הכרטיס לפיינל פור הישראלי, ואת הנוק-אאוט חטפה בגמר מעודד קטש.
האדמה ברחוב הירקון רעדה, וגלגל המאמנים המשיך להסתובב: גרשון פוטר, בלאט צורף במקומו.
עונת 2006/7
זרים: ביינום, פיליקס, וויצ'יץ', יסאיטיס, ירטין
זרים ללא תארים: 2 (ביינום, פיליקס)
איך הסתיימה העונה? אליפות, רבע גמר יורוליג
מאזן עונתי: יורוליג - 10:13, ליגת העל - 2:27, גביע - 2:3
סה"כ מאזן עונתי: 14:43
ניקוד זרים כולל: 49.5
אחוז הצלחה: 75.43%
אחד הקיצים הטראומטיים בתולדות המועדון נפתח רע והסתיים גרוע: גרשון עזב, איתו נטשו פארקר, באסטון וסולומון, ולקינוח נפתחה מלחמה בצפון שהקשתה על נוון ספאחיה הצעיר לבנות סגל חדש, על חורבותיה של השושלת.
זרים רבים סירבו לנחות בישראל באותו קיץ, אבל לאחר מאמצים הצליחו ספאחיה וגיא גודס לגבש סגל צנוע: יחד עם שחקן העוגן ניקולה וויצ'יץ' פתחו את העונה ביינום ופיליקס האנונימיים, סימאס יסאיטיס ובהמשך גוראן ירטין. זו הייתה אחת העונות הבודדות בעת המודרנית שסגל הישראלים (שארפ, אליהו, בורשטיין, ארנולד, ששון, הלפרין) עלה, או לפחות לא נפל בחשיבותו מחבורת הזרים: פיליקס הפך לשחקן פוסטר, על הכדרור של ירטין נכתבו הרבה בדיחות, וגם יסאיטיס לא פגע בכלום. וויצ'יץ' סבל ממספר פציעות, ולמעשה רק ביינום - שהחל בינוני, והשתפר בהמשך - סחב את העגלה.
מכבי אומנם איבדה את הגביע לבירנבוים ובני השרון (הודחה בחצי-הגמר) ולא היוותה יריב לצסק"א בפלייאוף היורוליג, אבל הצליחה לשמור על האליפות בזכות ריבאונד התקפה ונקודות של ארנולד, שתי שניות לסיום המשחק מול הפועל ירושלים. מבחינת אחוזי הצלחה, העונה הזו לפחות תהיה טובה יותר משלוש העונות הבאות תחת קטש-שרף, בירנבוים וגרשון.
עונת 2011/12
זרים: פפאלוקאס, פארמר, שחורציאניטיס, הנדריקס, סמית', ג'יימס, לנגפורד, מאלט
זרים ללא תארים: 1 (ג'יימס)
איך הסתיימה העונה? אליפות, גביע, אליפות הליגה האדריאטית, רבע-גמר יורוליג
מאזן עונתי: יורוליג - 9:12, ליגה אדריאטית - 2:26, ליגת העל - 2:30, גביע - 0:4
סיכום מאזן עונתי: 13:72
ניקוד זרים כולל: 119 (ללא פארמר, מאלט ופפאלוקאס: 29.5)
אחוז הצלחה: 84.70%
לכאורה, עונת 2011/12 היא היחידה שאיננה מתיישרת עם היחס ההפוך של מדד גרינוולד-הירש ואחוזי הצלחה קבוצתיים. ניקוד הזרים הכולל הוא הגבוה ביותר שנמדד - 119; אבל הוא גם מעט משקר.
נסביר: מירב הניקוד לקבוצת הזרים הזו מגיע מג'ורדן פארמר (27.5) ותיאו פפאלוקאס (49). גם דמונד מאלט הניב 13 נקודות. פארמר נכלל ברשימת הזרים כי שיחק יותר מחמישה משחקי יורוליג במדי מכבי (בפועל שיחק שבעה משחקים) - ואולם הוא עזב כבר בתחילת חודש דצמבר, פחות מחודשיים בתוך העונה, וכמובן לא היה שם עבור מכבי ברגעים החשובים. פפאלוקאס היה, כנראה, הזר הכי-פחות משפיע בסגל, להוציא אולי את מאלט (9:30 דקות, 3 נקודות ו-3.5 נקודות מדד ביורוליג).
כך שבפועל, פארמר נטש בשלב מוקדם ופפאלוקאס התאדה מהרוטציה עם התחזקותו של קית' לנגפורד. בהתחשב בתפקידם השולי ברוטציה, אם היינו מחסירים מהניקוד הכולל של קבוצת הזרים את שלישיית פארמר-פפאלוקאס-מאלט התוצאה המתקבלת הייתה 29.5 - שתואמת היטב את מכלול הנתונים במדד.
למרות שהציגה כדורסל בלתי-מלהיב במשך רוב הזמן, מכבי של העונה שעברה - ששיחקה 85 משחקים רשמיים - סיימה את העונה עם אחוז הצלחה פנטסטי של 84.7%. במובן הזה, רק הקבוצה של 2010/11 התעלתה עליה. בבסיסה עמדו הזרים המנוסים-פחות, או בעלי הרזומה הצנוע יותר, כמו לנגפורד, הנדריקס וסמית'. גם בעונה שעברה היה לסגל הישראלי תפקיד קריטי - בלו, אליהו ואוחיון השלימו את השישייה המובילה, שעזרה למכבי להשלים דאבל שני ברציפות והביאה אותה מרחק נקודה מהעפלה לפיינל פור, ללא יתרון הביתיות.
עונת 2010/11
זרים: פארגו, הנדריקס, אידסון, פרקינס, שחורציאניטיס, מצ'באן
זרים ללא תארים: 2 (הנדריקס, מצ'באן)
איך הסתיימה העונה? אליפות, גביע, גמר יורוליג
מאזן עונתי: יורוליג - 6:16, ליגת העל - 1:31, גביע - 0:3
סיכום מאזן עונתי: 7:52
ניקוד זרים כולל: 30.5
אחוז הצלחה: 88.13%
לעונת 2009/10, שנחקקה בזיכרון כאחת הגרועות של מכבי בדור האחרון (והסתיימה בהפסד האליפות לגליל/גלבוע), היה חלק בלתי-נפרד מהעונה העוקבת, 2010/11, שנחשבת כיום דווקא למוצלחת ביותר מאז התפרקות השושלת. שכן הקבוצה של 2011 התבססה, בין היתר, על הצמד אידסון-פרקינס מ-2010, שיחד עם פארגו היוו כעת את שלישיית הקו האחורי הקטלנית ביותר ביורוליג באותה שנה.
יחד עם שחקן סמי-אנונימי כמו ריצ'י הנדריקס והתיק הכבד של סופו שחורציאניטיס נדמה היה שמכבי הולכת לעונת בנייה נוספת, אלא שחבורת הזרים האתלטית התגבשה במהירות, התאימה את עצמה לסגנון המשחק שהנהיג בלאט וסיפקה הפתעה גדולה.
ניקוד הזרים הכולל של אותה עונה היה הנמוך ביותר שנמדד כאן - רק 30.5. אומנם רק שני זרים (הנדריקס ומצ'באן) הגיעו ללא תואר ברזומה, אך השחקן בעל ניסיון היורוליג הגדול ביותר היה שחורציאניטיס עם ארבע עונות במפעל. אידסון פתח את העונה עם רקע של שתי עונות יורוליג בלבד (כולל אחת במכבי), פרקינס עם עונה אחת (גם כן במכבי), ופארגו, הנדריקס ומצ'באן הופיעו לראשונה ביורוליג.
גם מבחינת כמות התארים שהשיגו זרי אותה העונה, הנתונים מעט משקרים: פארגו זכה באליפות אחת עם גליל, פרקינס זכה במרבית תאריו בעונה הקודמת עם מכבי (זכה גם באליפות הליגה היפנית), שחורציאניטיס הניף בקריירה רק גביע יוון אחד עם אולימפיאקוס, והנדריקס ומצ'באן, כאמור, לא זכו בכלל בתואר. הזר היחיד שהחזיק בתואר משמעותי היה אידסון, עם גביע יורוקאפ אחד.
ובכל זאת - זו הייתה חבורה מנצחת. מכבי ההיא סיימה את העונה עם שבעה הפסדים בלבד בכל המסגרות, דאבל בישראל, הופעה בגמר היורוליג, ואחוז הצלחה פנומנאלי של 88.13%.
מי אמר שניסיון שווה משהו? ואולי, בכלל, רזומה גדול בעצם מכביד על השחקנים?
עונת 2012/13
זרים: לוגן, סמית', שרמדיני, ג'יימס, היקמן, קיינר-מדלי, תומאס
זרים ללא תארים: 3 (היקמן, קיינר-מדלי, תומאס)
ניקוד זרים כולל: 37.25
אחוז הצלחה: ?
במובן הזה, ובאופן ההפוך שבו מסתדר הניקוד עם אחוז ההצלחה הקבוצתי, מדד גרינוולד-הירש מנבא גדולות לסגל הנוכחי. הוא כולל שלושה זרים שמעולם לא זכו בתואר ולא הופיעו ביורוליג - היקמן, קיינר-מדלי ותומאס; צעירים בעלי ניסיון יורוליג מצומצם כמו שרמדיני וג'יימס; שחקן אחד שאת תהילתו קנה בליגה הפולנית (לוגן); ורק סלע אחד מההר המתמוסס של העונה שעברה (סמית').
זה נראה אפור, זה נראה חסר-כריזמה, זה נראה די בינוני.
ואולי בדיוק בגלל זה מכבי הנוכחית תצליח.
המדד - מפתח הניקוד
עונות מלאות:
עונה ב-NBA (מעל 10 הופעות בעונה): 3 נקודות
עונה ביורוליג (מעל 5 הופעות בעונה): 1 נקודות
תארים:
אליפות אן בי איי: 5 נקודות
אליפות יורוליג: 4 נקודות
אליפות מכללות: 3 נקודות
גביע אירופי אחר: 2 נקודות
אליפות מקומית: 2 נקודות
גביע מקומי: 1 נקודות
*הופעה בפיינל פור היורוליג (ללא זכייה): 1 נקודות
מדליות עם נבחרות:
מדליית זהב בטורניר בינ"ל: 2 נקודות
מדליית כסף בטורניר בינ"ל: 1.5 נקודות
מדליית ארד בטורניר בינ"ל: 1 נקודות
תארים אישיים:
ככדורסלן מקצועני - 0.5 נקודות לתואר אישי
ככדורסלן מכללות\אחר - 0.25 נקודות לתואר אישי
דראפט:
בחירה בסיבוב הראשון - 2 נקודות
בחירה בסיבוב השני - 1 נקודות
***
ניקוד זרי 2012/13: לוגאן 11; סמית' 8; שרמדיני 7.5; ג'יימס 6; היקמן 0.75; קיינר-מדלי 1 ; תומאס 0.
ניקוד זרי 2011/12: פפאלוקאס 49; פארמר 27.5; שחורציאניטיס 15; הנדריקס 6; סמית' 2.5; ג'יימס 0; לנגפורד 6; מאלט 13.
ניקוד זרי 2010/11: פארגו 2; הנדריקס 1; אידסון 12; פרקינס 4; שחורציאניטיס 9.5; מצ'באן 2.
ניקוד זרי 2009/10: וויזנייבסקי 3; פרקינס 2; אנדרסון 11.25; אידסון 10; לאמפה 9.5; פישר 3; לאזמה 11.25
ניקוד זרי 2008/9: מרכוס בראון 40.5; ארויו 23; סימונס 2.25; פישר 0; די בראון 7.5; גיינס 0.
ניקוד זרי 2007/8: ביינום 6.5; וויצ'יץ' 33.5; מוריס 11.25; גארסיה 7.5; קאמינגס 22; באטיסטה 8.5; פייזר 21.25.
ניקוד זרי 2006/7: ביינום 3.5; פיליקס 3.5; וויצ'יץ' 30.5; יסאיטיס 9; ירטין 3.