צפו בראיונות שחקני מכבי תל אביב לקראת פתיחת עונת היורוליג
"לא קיבלתי החלטות נכונות בשנתיים האחרונות", אומר דייויד לוגן. "אני לא חושב שזו היתה החלטה נכונה מבחינת הקריירה שלי לחתום בקאחה לבורל. חתמתי שם בשלב מאוד מוקדם, בחודש אפריל. הייתי צריך להמתין ולראות איזה קבוצות ברמה הגבוהה מעוניינות בי", הוא מכה על חטא.
עד לפני שנתיים היה לוגן (29) בדרך לגג העולם. לפחות כך הוא הרגיש. בניסיון להתברג לטופ האירופאי, האמריקאי שיחק היטב בלא מעט קבוצות קטנות, עד שהמועדונים הגדולים באירופים, ובראשם קאחה לבורל, "התחילו להבחין בי סוף סוף". בדיוק כשהגארד האמריקאי חשב שהבחירות שלו היו נבונות תפסה אותו תקופת קרח בספרד ואחר כך ביוון עם פנאתינייקוס. קאחה לבורל, למשל, התגלתה עבורו כמלכודת דבש שגרמה לקריירה של לוגן לדשדש. בראיון גלוי לוואלה! ספורט הוא שופך לראשונה אור על הצד שלו לסיפורים ולשמועות, ומתאר בגילוי לב מכמיר את כל מה שעבר עליו.
ויש לו, לבחור הזה, הרבה על הלב ל?פ?רו?ק. "היו שם ימים קשים. כדי לעבור אותם דיברתי עם אחי, הסוכן שלי. אנשים סביבי אמרו לי להפיק את המיטב מזה ולא להילחץ, ושאקבל את ההזדמנות שלי אם אמשיך לעשות את מה שאני יודע. אבל אין טעם לחיות סביב כאב. זה משפיע עליך יותר ויותר, וכאשר נקרית לידיך הזדמנות טובה יותר לא תוכל להיענות לה".
ההגעה למכבי מעניקה מוטיבציה מיוחדת לאחר השנתיים שעברת בקאחה ואחר כך בפנאתינייקוס? להוכיח שאתה מתאים לרמות הגבוהות?
"זה בהחלט חלק ממה שמניע אותי עכשיו. להראות שאני חוזר לרמות שהייתי בהן. אני חושב שהשנה הקרובה היא נקודת מפנה לאחר ההחלטות האחרונות שלי. שחקנים שהגיעו לכאן רק צמחו בקריירה שלהם. השנתיים האחרונות נותנות לי מוטיבציה לשחק טוב במכבי. אני מקווה להשתמש בזה כדי לחזור ולשחק טוב כמו בתחילת הקריירה שלי".
איבנוביץ' יהיר
מה קרה בקאחה לבורל עם איבנוביץ'?
"אפשר להגדיר את זה ככימיה או אולי הסגנון שהוא רצה להכתיב בקבוצה. הרבה פעמים לא ראינו דברים באופן דומה. היו לי משחקים טובים שם, כמו המשחק מול מכבי בשלב הפלייאוף בו קלעתי 25 נקודות, אבל אני לא חושב שהוא אוהב אמריקאים כל כך. אני לא יודע למה הוא ממשיך להחתים אמריקאיים. איבנוביץ' לא משתמש בשחקנים אמריקאים בדרך הכי טובה ובדרך שהיכולת שלהם תבוא לידי ביטוי. אני חושב שהוא יהיר מול האמריקאים וזו הדרך שלו. הוא כמו מפקד בצבא, אני לא חושב שזו הדרך לאמן כדורסל, ולמען האמת בשנים האחרונים לבורל נאבקת".
צייצת בזמנו בטוויטר ש"באת לשחק כדורסל. לא לרוץ".
"כן, זה היה מטורף, הרבה פעמים היינו רצים ללא סיבה. רצנו ביערות, בקרקע לא שטוחה, אפילו סבלתי מפציעה כמה שבועות לפני העונה. המון בחורים נפצעו ללא סיבה מוצדקת. למה לרוץ במקומות לא בטוחים? אם אתה רוצה להריץ, תריץ על קרקע שטוחה, בשטח ישר, באולם, לא ביערות. זה מסבך את הגוף. אחרי שנה, פשוט לא יכולתי לסבול יותר את מה שקורה שם".
יכולת לדבר איתו.
"לא, אתה לא יכול לדבר איתו. הוא לא דיבר הרבה באנגלית, אלא בספרדית. הוא לא בחור שאתה יכול לגשת אליו ולהגיד מה שעל ליבך. זה לא קל לשחק שם בכלל. ניסיתי להסתגל, אבל המערכת לא התאימה לי. אני והמאמן לא הסתדרנו, אז החלטתי לעבור. למרות שהיה לי חוזה לשנתיים - ידעתי שאין סיכוי שאני חוזר לשם אחרי השנה הראשונה".
אוברדוביץ' מקובע
לאחר שיחות עם מספר קבוצות ("גם עם מכבי"), האמריקאי החליט לפתוח דף חדש בפנאתינייקוס ולשחק תחת זליקו אוברדוביץ'. אך גם שם חווה שנה קשה. דקות המשחק שלו בפנאתינייקוס צנחו באופן משמעותי. בפאו לוגן הפך שוב לשחקן ספסל. זו גם הייתה העונה הכי גרועה שלו באירופה מבחינה סטטיסטית. "כשחתמתי בפנאתינייקוס הם עדיין לא החתימו את שאראס. גם לא ידעתי ששאראס יחתום שם", הוא מסביר. "קשה לקבל דקות משחק בקבוצה בה משחקים את שאראס ודיאמנטידיס, הבנתי וכיבדתי את זה כי הם אגדות באירופה. כשקיבלתי את ההזדמנות שלי לשחק לא אכזבתי, אני פשוט חושב שלא יכולתי להציג את היכולות שלי שם. מי שמבין כדורסל יודע שיש לי יכולות. גם בסדרה מול מכבי עשיתי דברים חיוביים, כמו חטיפות, סלים חשובים ברבע האחרון. כשקיבלתי את ההזדמנות זה עבד. למרות זאת לא התלוננתי ולא אמרתי שום דבר למאמן, אני באמת לא הטיפוס שמתלונן. ניסיתי להישאר מקצוען כמה שאפשר, אבל גם מהסיטואציה ביוון למדתי: מבחינה מקצועית אני סבור דווקא שזה גרם לי להיות אדם טוב יותר".
"אוברדוביץ' הוא מאמן שקשה לשחק תחתיו, כי השיטה שלו ייחודית ויותר מותאמת לשחקנים מסוימים. הרבה פיק אנד רול, הרבה פרטים. אם תטעה או תעשה משהו לא נכון- מיד יושיבו אותך. סגנון המשחק שלי הוא יותר חופשי. ובתור שחקן אתה חייב להיות בדרך שלו. אם לא - סיימת. וזו אחת הסיבות העיקריות שלא שיחקתי. חשבתי שזו החלטה נכונה לשחק תחת אוברדוביץ' מבחינת הקריירה, שיחקתי מולו כמה פעמים, אבל לא ידעתי שזו השיטה שלו - שהיא יותר לשחק חצי מגרש, להאט את המשחק, הרבה פיק אנד רול. נתתי את כל מה שאני יכול בפאו ובאמת היו לי שם כמה משחקים טובים".
איך השנתיים האלו השפיעו עליך מבחינה מנטלית ומקצועית?
"זה תלוי איזה סוג אדם אתה. את החוויה בקאחה, של לשחק בסביבה הזאת ובוויטוריה שהיא עיר נוראית, קשה להגדיר כמצוינת. אנשים ששולטים בכדורסל מבינים את הסיטואציה הקשה שנקלעתי אליה. זה לא ששיחקתי רע, פשוט הייתי בנסיבות וסיטואציה שונות".
בלאט מהטובים באירופה
החרטות לגבי המסלול שבחר החלו אצל לוגן בשנתיים האחרונות. עם הבחירות האחרות שלקח במהלך הקריירה שלו הוא מרגיש שלם. הגארד החל את קריירת הכדורסל בקולג' קטן באינדיאנפוליס שבארה"ב. לוגן הצטיין במשך ארבע שנים ואף הפך לקלע הטוב בכל הזמנים של המכללה. בעונת 2005-2006, ערך את טבילת האש האירופאית שלו, במדי פביה האיטלקית וברמת השרון, כששיחק תחת המאמן בזמנו רוני בוסני. בפולין שיחק בטורוב ולאחר מכן בפרוקום סופוט, שם בנה את שמו. "בפרוקום הכל עבר דרכי, שם המאמן בטח בי ובהחלטות שלי", מספר לוגן.
במהלך הקריירה שלך התרגלת להיות טופ סקורר.
"זה התחיל בקולג', וככל שהתקדמתי ועברתי לקבוצות שונות המאמנים הבינו מה אני יכול לעשות, התחילו לסמוך עלי לעשות את הנקודות ובטחו בי. מאמנים וקבוצות באירופה התחילו לשים לב אליי, והתחלתי לאט לאט להתקדם לקבוצות טובות יותר".
ואז הגיעו האפיזודות בקאחה ופאו. כעת אתה מרגיש שאתה על פרשת דרכים מקצועית?
"בהחלט. אני חושב שהשנה הקרובה יכולה להוות נקודת מפנה עבורי לאחר ההחלטות האחרונות שלי והיא יכולה לעשות את השינוי בקריירה שלי לכיוון החיובי. מכבי כמערכת, כמו המאמן בלאט ושיטת המשחק שלו, טובים ומתאימים לי. אני מקווה להשתמש בזה כמקפצה בכדי לשחק טוב כמו בתחילת הקריירה שלי. תמיד חשבתי שבלאט הוא אחד הטובים באירופה, שמעתי עליו רק דברים טובים - כיצד הוא מאמן ומנהל וחשבתי שזה יהיה טוב עבורי. שחקנים שהגיעו לכאן רק צמחו בקריירה שלהם וההחלטה שלהם לשחק במכבי גרמה לקריירה שלהם ללכת לכיוונים חיוביים. לכן הדרכתי את הסוכן שלי להתרכז במכבי תל אביב כאופציה העיקרית. היו עליות ומורדות בשיחות, אבל אני כאן".
הביטחון שלך ירד לאחר השנים האחרונות?
"הביטחון שלי אף פעם לא ירד, זה היה עניין של להיות על הפרקט, להראות לקבוצה מה אני יכול להביא לקבוצה, זה לא חייב להיות נקודות, זה יכול להיות באספקט של הגנה, אסיסטים. דברים שונים שעושים על הפרקט".
איבנוביץ', אוברדוביץ' ובלאט הם מאמנים שאוהבים לשלוט בקבוצות שלהם. ספר על ההבדלים ביניהם.
"הם שונים. בלאט ואוברדוביץ' דומים אולי בכך שהם נגישים ואפשר לדבר איתם. דושקו שונה מהם כי יש לו כל כך הרבה חוקים וקנסות וקשה לשחק תחתיו. בלאט הוא יותר מאמן של שחקנים. הוא אוהב להיות בקבוצה, לשלוט במה שקורה בה, מטיף תמיד על הגנה. אבל הוא גם יעבוד איתך, יקשיב לך כשחקן. אם יש לך מה להציע על המגרש, הוא יישמע. תמיד חשבתי שבלאט הוא אחד המאמנים הטובים באירופה בלהעניק מוטיבציה לשחקן".
לאור חוסר הניסיון של הרבה שחקנים במכבי תל אביב, נראה שהסידור טוב לשני הצדדים.
"יש הרבה בחורים חדשים וכמה בעלי ניסיון. השילוב של שני הסוגים יעזור למכבי להצליח. עד כה אני משחק טוב וזה תורם לי. אני בהחלט חושב שבסופו של דבר מכבי עוזרת לי ואני עוזר למכבי. זה הדדי. לשני הצדדיים יש מה לתרום".
אני אנהיג
אתה רואה בעצמך מנהיג, בעיקר על רקע הניסיון שלך ביורוליג?
"אני רואה עצמי כאחד המנהיגים בקבוצה. אני בן 29, אחד השחקנים המבוגרים כאן. שיחקתי ביורוליג חמש שנים ואני מקווה גם לעזור לבחורים, לתרום מהניסיון לעשות את המעבר מהליגה הישראלית ליורוליג כי המשחקים האלו חשובים".
אולי כל הסיטואציה קצת דומה לקבוצות הקטנות ששיחקת בהן. רק במכבי הפעם.
"אני מרגיש ככה קצת. כמו בזמן שהייתי בפרוקום".
איך המנהיגות שלך באה לידי ביטוי במשחקים ובאימונים?
"בלאט רוצה שאעשה את הדברים הקטנים אך החשובים על המגרש. אני מנסה לדאוג שהבחורים יהיו מוכנים לקראת המשחקים החשובים. אני קצת שקט, אז אני מנסה לאזן את שני הדברים. בלאט מצפה ממני להיות מנהיג, לעזור לשחקנים האחרים, לוודא שהם עושים את הדברים הנכונים. בלאט לא מצפה ממני רק לקלוע, כי הוא יודע שזה ממילא חלק מהמכלול שאני מביא ומשהו שעשיתי במשך כל הקריירה שלי. חשוב לו יותר הדברים מסביב - לוודא שכולם מרוכזים ושמים לב לפרטים, שומרים על קצב גבוה, דברים שאמורים לעזור ביורוליג".
בגביע ווינר ראינו את היכולת שלך. לדעתך אתה יכול לספק למכבי יד יציבה מהקשת כמו דייויד בלו?
"מקווה שכך. אני חושב ששיטת המשחק של מכבי מביאה לידי ביטוי את היכולות ההתקפיות שלי".
איך אתה רואה את הקבוצה ומה הסיכויים שלכם ביורוליג?
"זו קבוצה עם קצב גבוה. יש לנו צ'אנס לסיים את הבית הזה בשני המקומות הראשונים ולהגיע משם לטופ-16. אבל אני סבור שככל שהעונה תתקדם נהיה טובים יותר. יהיה קשה בהתחלה, ולא מיד נבין ונדע כל מה שצריך לעשות, אבל ככל שנהיה ביחד נתחבר".
