פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        טופ 10

        אחרי שעונת היורוליג 2012-2013 החלה באופן רשמי השבוע בשלב המוקדמות ורוב הקבוצות השלימו את הסגל, אפשר כבר לספק הערכה ראשונית ולדרג את 10 הסגלים החזקים ביותר. איפה מכבי תל אביב? שלא תדעו

        1. צסק"א מוסקבה

        אלופת רוסיה מגיעה לעונה הקרובה כשההפסד הדרמטי לאולימפיאקוס בגמר היורוליג בעונה שעברה עדיין צרוב עמוק בזיכרון. צסק"א, יש לזכור, הייתה הקבוצה הטובה באירופה לאורך העונה כולה, והשיגה את המטרות בזירה המקומית בקלות מרגיזה, אך במחי שני משחקים הפכפכים בפיינל פור היורוליג התגלו בעיות עמוקות בחוסר היציבות ובשבריריות של הסגל שלה, לרבות המאמן היוצא יונאס קזלאוסקאס. לשם כך הוחזר אל מאחורי הקווים אטורה מסינה. האיטלקי חוזר ליבשת הישנה לאחר האפיזודה בלוס אנג'לס לייקרס, כשהוא ללא ספק המאמן הטוב ביורוליג, שייעדרו ממנה השנה מאמנים רמי מעלה כמו ז'ליקו אוברדוביץ' ודושאן איבקוביץ'.

        אלא שבכל הקשור לסגל השחקנים, מספר סימני שאלה נותרו בעינם. האדומים איבדו במהלך הקיץ את השחקן הטוב באירופה בעונה החולפת, ובהפרש גדול, הלוא הוא אנדריי קירילנקו. ככלל, על הנייר הם אפילו נראים מאיימים פחות בהשוואה לאשתקד. מילוש תאודוסיץ' הקפריזי, שבגמר הפיינל פור חשף את כל מה רע בסגנון המשחק שלו, יהיה עדיין בורג משמעותי ומקבל החלטות עיקרי בצסק"א, כשגם רכז הרכש, ארון ג'קסון, יצטרך לבצע התאמות לסגנון המשחק של מסינה, שלא סובל כדרור-יתר ודורש בעיקר מרכזים תכליתיות. גם שאר שחקני הרכש אינם זוהרים במיוחד, כשהבולט מביניהם, סוני ווימס, עדיין טעון הוכחה בקבוצה בסדר הגודל של הרוסים. כך או אחרת, לרשותו של מסינה עומד הסגל המוכשר והעמוק ביורוליג.

        מאמן ריאל מדריד אטורה מסינה (רויטרס)
        קיבלו אותו, איבדו את קירילנקו. מסינה (צילום: רויטרס)

        2. ברצלונה

        הקטאלנים עברו קיץ די מוזר: בהשפעת המצב הכלכלי, כך נראה, הם החליטו להוריד פרופיל בשוק ההעברות והגדילו לעשות כששחררו את שלושת הסנטרים שלה, שהיוו חלק מרכזי ביותר בהצלחות של העונות הקודמות. הגנת הברזל של המאמן צ'אבי פסקוואל נבנתה בראש ובראשונה מהיכולת של הסנטרים הארוכים שלה לסתום את איזור הצבע ולשנות כל זריקה של מי שהעז להתקרב מתחת לסל.

        כעת, משהחתימה סנטרים מצוינים התקפית אך הרבה פחות משמעותיים הגנתית, כגון ניית'ן ג'וואי ואנטה טומיץ', עליה לשנות עקרונות יסוד בהגנה שלה, שהייתה המאפיין המרכזי שלה. הקטאלנים החליטו לתעל את מירב המשאבים הכלכליים שלהם כדי לבצע את ההחתמה החשובה ביותר שלה הקיץ- הארכת חוזהו של ארזם לורבק. הסלובני הנהדר ירוויח סכום שיא היסטורי במחלקת הכדורסל של ברצלונה, שם יקוו כי יצליח לחפות אפילו על חואן קרלוס נבארו, שסובל מפציעות טורדניות וכבר לא ניתן לבנות עליו למשך עונה שלמה. הסגל המתחדש של פסקוואל מלא בכישרון התקפי, כך שאולי השנה יואיל בטובו המאמן גם להשתמש בו בחוכמה. בנוסף למצטרפים החדשים טומיץ', ג'וואי ושאראס כמובן, גם שחקנים מוכשרים למדי כמו מרסליניו הוארטס וג'ו אינגלס, שמגיע לעונה בכושר יוצא מהכלל לאחר שגילה יכולת מעולה באולימפיאדת לונדון, לא נוצלו כראוי בסגנון הדוגמטי להחריד מאשתקד.

        סנטר נבחרת אוסטרלין ניית'ן ג'אוואי (GettyImages , Mark Dadswell)
        רכש פחות משמעותי הגנתית. ג'וואי (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        3. אולימפיאקוס

        בשקט בשקט, הצליחה אלופת היורוליג המפתיעה מהעונה שעברה לשמר את כל סגל השחקנים שלה, למעט מספר שחקנים משניים. למרות המשבר הכלכלי החריף ביוון, ולמרות העזיבה של אדריכל ההצלחה והאיש המוערץ בפיראוס, דושאן איבקוביץ', לאדומים עדיין נותר חיבור קבוצתי יוצא דופן ורמת כישרון שאינה מוערכת דיו, גם כשהיא אלופת היורוליג המכהנת. נדמה ששחקניה לא מוערכים אפילו בקרב יריבותיה במפעל: בימים כתיקונם, זרים נהדרים כמו קייל היינס וג'ואי דורסי היו נחטפים עבור קבוצות שביכולתם להציע כסף גדול בהרבה מאולימפיאקוס בגרסתה הנוכחית, אך לא היא.

        האיש החדש על הקווים, גיורגוס ברצוקאס, איננו פרצוף מוכר במיוחד, או מאמן מעוטר בכל צורה שהיא, אך יש להניח כי הוא לא ישנה את סגנון המשחק ובעיקר ינסה שלא לכלות את האש, או רוח הנעורים, שכה אפיינה את אולימפיאקוס אשתקד. ואסיליס ספאנוליס המעולה ימשיך להוביל, הצעירים ירצו לעשות קפיצת מדרגה נוספת, וגם היוונים החדשים בקבוצה, סטראטוס פרפרוגלו ודמטיריוס מברואי דיס, יוסיפו מימד חשוב של ניסיון.

        שחקן אולימפיאקוס קייל היינס (רויטרס)
        עדיין לא מוערכים. היינס (צילום: רויטרס)

        4. ריאל מדריד

        הבלאנקוס, מסתמן, מנסים להיות פורצי דרך: בליגה שמקדשת כדורסל אטי ומחושב, כזו שכל הזוכות האחרונות שלה (למעשה, מאז אותה שושלת בלתי נשכחת של מכבי תל אביב עם פיני גרשון) בלטו יותר בצד ההגנתי מאשר בזה ההתקפי, סגנית האלופה הספרדית משחקת כדורסל שונה במהותו. ריאל מנסה לרוץ בכל הזדמנות, משחקת בהילוך מהיר במיוחד ומנסה להשיג כמה שיותר נקודות. המגמה הזו בולטת עוד יותר עם ההחתמות שביצעה במהלך הקיץ הזה: ריאל צירפה לשורותיה שחקנים כמו מרכוס סלוטר ודונטיי דרייפר, שגם אם לחלוטין אינם זרים מהדרג הראשון ביבשת, הם בהחלט מהבולטים שנמנים עם הסוגה האתלטית העילית. ההחתמה הגדולה ביותר היא כמובן זו של רודי פרננדס, שחוזר לאירופה לאחר שנים בינוניות ב-NBA. פרננדס, שכבר שיחק במדי הבלאנקוס במהלך שביתת השחקנים ב- NBA אשתקד, הוא במיטבו שחקן שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בספרד ולהכריע את הכף לטובת ריאל, על חשבון ברצלונה המוצלחת הרבה יותר לאחרונה.

        לבלאנקוס יש כישרון התקפי נדיר בקו האחורי, אולי המוכשר ביותר שיש ביורוליג, עם טריו כמו סחריו יול, ג'יי סי קארול ופרננדס. אך סגנון המשחק שלה, כפי שהוכח לא פעם אשתקד, עשוי להיות נפיץ, במובן החיובי והשלילי כאחד. ניקולה מירוטיץ' הצעיר והמצוין אמור לבצע קפיצת מדרגה ויהיה אקוטי על מנת ליצור איזון כלשהו בין הקו האחורי המוכשר לבין הקדמי, המעט אפור בלעדיו.

        ג'ייסי קארול שחקן ריאל מדריד (שמאל) מול מרקו צ'קרביץ' שחקן פרטיזן בלגרד (רויטרס)
        סגנון משחק נפיץ. קארול (צילום: רויטרס)

        5. פנרבחצ'ה –אולקר

        הקבוצות הטורקיות, שבמשך שנים ניסיונותיהם להתברג מחדש בצמרת הכדורסל האירופאי עלו בתוהו, הגיעו אחת ולתמיד להבנה חשובה: על מנת להגשים את שאיפותיהן עליהן להחזיק בסגל רכז מהרמה הגבוהה ביותר שבנמצא. פנרבחצ'ה אולקר, ככלל, נענתה לבקשותיו של המאמן החדש על הקווים, סימונה פיאניג'יאני האיטלקי, והחתימה מספר שחקנים נאמנים ששיחקו תחתיו בסיינה, אך את ההעברה הגדולה ביותר בזבזה על הרכז מהקבוצה הטוסקנית, בו מקאלב. שאר ההחתמות הנוצצות כביכול, של דייויד אנדרסן ומייק באטיסט, הנמצאים כבר מעבר לשיא בקריירה, אינן מרשימות כמו זו של אתלט העל האמריקאי. אלא שבפנרבחצ'ה- אולקר מצטרפים פיאניג'יאני, מקאלב ושאר השחקנים החדשים לקבוצה עם בסיס קיים של שחקנים טובים. אמיר פרלדזיץ' ובויאן בוגדנוביץ' עדיין צעירים, אך אם יתבשלו כמצופה יהיו מהטובים באירופה, כל אחד בתפקידו הוא.

        שחקן סיינה בו מקאלב מול שחקני סיינה דאביס ברטאנס (24), אלכסנדר צ'פין (6) (רויטרס)
        הנדוניה של פיאנג'יאני. מקאלב (צילום: רויטרס)

        6. אנדולו אפס

        אם מקאלב הוא ההחתמה הגדולה של פנרבחצ'ה- אולקר, ג'ורדן פארמר הוא התשובה של אנדולו אפס. הגארד היהודי בחר בקבוצה הטורקית, וגם הוא, כמו במקרה של מקאלב, יהווה עבורה רכז ברמה גבוהה שהיה חסר לה בשנים האחרונות. אפס עברה שינוי גם בעמדת המאמן, כשאוקטאי מחמוטי חוזר למועדון בו צמח לראשונה כמאמן, לאחר סיבוב שארך מספר שנים בקבוצות אחרות. עם החתמתם של פארמר והסנטר סמיח' ארדן ששב מה- NBA, הקבוצה מאיסטנבול התחזקה בנקודת תורפה בולטת שלה בעונה שעברה, האתלטיות. על הנייר, יש לה סגל שעשוי להיות שווה פיינל פור, אך למעשה מדובר בסגל דומה למדי לזה שהכזיב אשתקד. הם ממוקמים בדירוג גבוה כל כך בגלל כמות הכישרון נטו, אלא שהפוטנציאל שלה להתרסקות, לאור השנים האחרונות, גבוה יותר. כעת, עם מאמן חדש, אולי סטנקו באראץ' שהלך לאיבוד בעונה הקודמת, ישוב להיות אחד הסנטרים הטובים ביבשת.

        ג'ורדן פארמר, ניו ג'רזי נטס (AP , Julio Cortez)
        על הנייר הם שווים פיינל פור. פארמר (צילום: רויטרס)

        7. פנאתינייקוס

        פאו היא כנראה הקבוצה שעברה את מתיחת הפנים המשמעותית ביותר במהלך הקיץ. מה שהחל בעזיבתו הדרמטית של מי שנראה כמאמנה הנצחי, ז'ליקו אוברדוביץ', הפך בהמשך לעזיבה המונית של שחקנים. שני שחקנים בלבד, דימיטריס דיאמנטידיס וקוסטאס צרצאריס, נותרו מהסגל הקודם, אך הסגל החדש כלל אינו גרוע מכפי שניתן לחשוב. הרכז הקרואטי רוקו אוקיץ' הוא אחד הגארדים המוכשרים ביבשת, גם אם הוא מגיע לאחר עונה בינונית במקרה הטוב בפנרבחצ'ה אולקר. סופוקליס שחורציאניטיס בריא, כפי שנוכחנו לדעת, שווה את אחד הסנטרים הדומיננטיים ביורוליג ודרווין קיצ'ן, שהגיע מראשון לציון הקטנה, עוד יוכיח שהוא שחקן משלים מהסוג שכל קבוצה ביורוליג הייתה רוצה. כל אלו ועוד שחקנים נוספים, אמורים ליצור סביב דימיטריס דיאמנטידיס הבלתי נגמר, קבוצה לא רעה בכלל, אותה יאמן מאמן אנונימי נוסף, יחסית, ארגיריס פדולאקיס.

        שחקן פנרבחצ'ה/אולקר, רוקו אוקיץ', מול שחקן ריטאס וילנה, מילקו בייליצ'ה (רויטרס)
        אחד הגארדים המוכשרים ביבשת. אוקיץ' (צילום: רויטרס)

        8. מכבי תל אביב

        נראה כי ראשי הצהובים ממאנים להפנים כי החלק הכי חשוב בפאזל שלה הוא המאמן שלה, דיוויד בלאט. בלאט מוכיח פעם אחר פעם כי הוא ממוחות הכדורסל המבריקים ביבשת, אך לא זוכה ליחס תואם מצד הנהלת הצהובים. בלאט הוא היחיד, למעשה, לכסות את ערוותה של האימפריה הצהובה ולהצליח להחזיק מעל המים את האשליה כי היא מהקבוצות החזקות ביבשת. בהתאם לזאת, גם העונה מקבל המאמן סגל מלא סימני שאלה, ואם יצליח שוב לחבר אותו ולהוציא ממנו את המיטב, ויותר מכך, יהיה זה למרות הבנייה הבעייתית של הסגל, ולא בזכותה. נכון לעכשיו, מעבר לעובדה שמדובר באחד הסגלים האפורים שנראו בהיכל נוקיה בשנים האחרונות, חסר לצהובים שחקן מטרה מהקו האחורי והקדמי.

        סילבן לנדסברג שחקן מכבי תל אביב (אתר רשמי , האתר הרשמי של מכבי תל אביב)
        סגל מלא סימני שאלה. לנדסברג (צילום: האתר הרשמי של מכבי תל אביב)

        9. אולימפיה מילאנו

        לקבוצה ממילאנו יש הזדמנות פז לזכות העונה סוף סוף באליפות איטליה, עם היחלשותה המשמעותית של סיינה, אבל עונה לאחר שהייתה קרובה להעפלה לשלב ההצלבה, היא רוצה להגיע להישגים גם ביורוליג. לאחר שהוסיפו עוד עומק לקבוצה, לסרג'יו סקאריולו סגל ששווה, על הנייר, אולי אפילו פיינל פור, אך לאור יכולותיו של המאמן האיטלקי להוציא את המיטב מחומר השחקנים עתיר כישרון שעומד לרשותו, כפי שמתגלה בעיקר בשנים האחרונות, ספק רב אם המילאנזים אפילו יתקרבו לכך. החברים הטובים קית' לנגפורד וריצ'רד הנדריקס ינסו להוכיח אחרת.

        שחקן מכבי תל אביב ריצ'רד הנדריקס מול שחקן קאנטו גיורגי שרמאדיני (ברני ארדוב)
        בונים על אליפות מקומית. הנדריקס (צילום: ברני ארדוב)

        10.קאחה לבוראל

        הבאסקים נחלשו מאוד במהלך הקיץ, עם עזיבה של שני שחקני מפתח ל-NBA, הצלף האיום מירזה טלטוביץ' ופבלו פריג'יוני, שבאופן תמוה למדי זכה לחוזה בניו יורק ניקס בגיל 34. גם העזיבה של פאו ריבאס, שהראה סימנים אופטיימים של שיפור אשתקד, עברה בשקט יחסי, אך היא מותירה את איבנוביץ' עם קו אחורי כמעט חדש לחלוטין. מי שכן נשאר בסגל ואמורים להוביל אותו הם פרננדו סן אמטריו היעיל, מאצ'יי לאמפה שהגיע באמצע העונה שעברה ונמניה בייליצה, שאולי יפרוץ סוף סוף ויהפוך לשחקן שכולם צפו שיהיה. גם הגארד הצרפתי פביאן קוזר והסנטר הגרמני טיבור פלייש עשויים להתברר כגניבות לא קטנות, אך סביר להניח שלפחות בעונה הקרובה לבוראל תבנה את עצמה מחדש, לקראת העונות הבאות.

        פרננדו סן אמטריו שחקן קאחה לבוראל (AP , Mikhail Metzel)
        העוגן נשאר. סן אמטריו (צילום: AP)