בארבעת המחזורים הראשונים של הליגה ביצע מאמן מכבי תל אביב אוסקר גרסיה חילוף ראשון לפני הדקה ה-60. במשחקים מול מכבי חיפה ומכבי נתניה הוא החליף את דור מיכה בהפסקה ואילו מול הפועל חיפה ועירוני קרית שמונה הוציא את רוברטו קולאוטי בפתיחת המחצית השנייה (55 ו-57 בהתאמה). אלא שדווקא במשחק ההפסד בבאר שבע, המאמן חרג ממנהגו ולא הגיב למתרחש למרות שהקבוצה שלו לא היטיבה לשחק ואת החילוף הראשון ביצע בדקה ה-72, דקות ספורות לאחר שהקבוצה המקומית עלתה ליתרון 1:2.
ג'ורדי קרויף, גרסיה ושאר אנשי הצוות הכניסו השנה למכבי תל אביב סטנדרטים חדשים של העברת אימונים וניהול מקצועי שלא היו מוכרים לכדורגל הישראלי. במועדון חושבים מחוץ לקופסה וזה עוד עשוי להשתלם לטווח הארוך, אבל ללא קשר להפסד בבאר שבע, עולות לא מעט שאלות בכל הקשור לניהול המשחק של גרסיה, השיטה קצת מקובעת והסגל הרחב, אולי רחב מדי, שיכול לגרום ללא מעט מרמור. איך זה ישפיע על המשך העונה? מכבי תל אביב עולה על שולחן הניתוחים.
השיטה והחילופים
גרסיה גדל והתחנך בלה מאסיה ובהמשך גם אימן את קבוצת הנוער של ברצלונה ובשל כך שיטת ה-4-3-3 טבועה בדמו והוא דבק בה גם בקבוצתו הנוכחית. בחלק הקדמי, שני שחקנים נותרו אצלו עד כה קבועים: אלירן עטר, שמשחק על הקו הימני, וגונסאלו גרסיה בו ניגע בהמשך. בעמדת החלוץ הוא תמרן בין מואנס דאבור (מעין תשע מדומה) ורוברטו קולאוטי. לזכותו של גרסיה ייאמר כי הוא בנה סגל מלא בשחקנים ורסטיליים שיכולים לשחק במספר עמדות ומתאימים לפילוסופיית הכדורגל שלו, אלא שהקיבעון המסוים לשיטה בא לידי ביטוי גם בניהול המשחק.
למשל, בדקה ה-70 למשחק הפתיחה נגד מכבי חיפה, כשהצהובים הובילו 1:2, הכניס המאמן את משה לוגסי במקום דאבור וביצע מספר שינויים פנימיים. גונסאלו זז קדימה, עטר למרכז, רפי דהן שיחק בצד ימין ובכך התקבל 4-3-3 עם אוריינטציה הגנתית יותר. במשחק בקרית אליעזר נגד הפועל חיפה, ביצע המאמן מהלך דומה עם הכנסתו של סטיב גורי, ששלחה את עומר ורד לעמדה קדמית יותר. כלומר, עבור גרסיה המערך תמיד נשאר זהה, רק האוריינטציה משתנה בהתאם לתוצאה.
המאמן נותן המון חופש לשחקני החלק הקדמי שלו. מהראן ראדי ורפי דהן דוחפים קדימה ולא חוששים לאיים מרחוק, גונסאלו ועטר חותכים מהאגף למרכז וגם החלוץ המרכזי יורד לאחור לקבל כדור. לא אחת אפשר לראות אצל הצהובים חילופי מקומות והתקפות מסודרות. כשזה הולך, הפוטנציאל ההתקפי של הקבוצה כמעט בלתי מוגבל, אבל השיטה עצמה לא משתנה וגרסיה דורש שהשחקנים שלו יתאימו את עצמם אליה ולא להיפך. האם זה יכול להספיק לאורך זמן?
"מה זה מקובעת? אנחנו עובדים על זה שהכל בראש ואם השיטה נכונה אז לא צריך שינויים בשיטה או בהרכב כדי לנצח את המשחק", עונה שחקן בקבוצה. "כל אחד יודע באיזה שטחים הוא עושה לחץ, איפה הוא צריך לסגור ואיך להניע את הכדור אל הקישור האחורי או לאגפים. כל הזמן מדברים על הנעת כדור כמו בברצלונה, אבל הנעת כדור כזאת יש בהרבה מקומות. אין היום בארץ כישרונות כמו שהיו ברקוביץ', רביבו ונמני ושחקנים לא יכולים להחזיק קבוצות. לכל אחת מהמועמדות לאליפות יש שחקנים טובים, אבל מה שיכריע זה משמעת טקטית, היצמדות להוראות ועבודה קשה ולמרות ההפסד בבאר שבע עד עכשיו אנחנו עושים את זה טוב, בזכות השמירה על השיטה".
ההפסד בבאר שבע
דווקא בבאר שבע, גרסיה נראה תקוע, הגיב מאוחר ולא ניסה ליזום מהלך שיכניס שינוי למשחק. חשוב לזכור, מדובר במאמן צעיר, חסר ניסיון שלא רגיל להפסדים. בשנתיים שהדריך את קבוצת הנוער של ברצלונה - היחידות שלו כמאמן ראשי - רשם בסך הכל ארבעה הפסדי ליגה במצטבר. הפיגור המאוחר בבאר שבע הכניס גם אותו קצת להלם וגם הצירוף של רוברט ארנשו ומעבר ל-4-3-3 התקפי, היה מאוחר. במצב הזה, התגובה של אלישע לוי הייתה טובה יותר.
"לא הפסדנו בגלל שיטה אלא בראש", מגן שחקן בקבוצה על מאמנו. "שחקנים התרגלו שהכל הולך וה-2:1 קצת שבר אותם. אחרי תקופה כל כך טובה, כנראה שמנטאלית יש לנו הרבה על מה לעבוד כי לספוג שער בדקה 65 לא אמור להביא לירידה. לא אנחנו עשינו את עצמנו קבוצה מושלמת".
וויליאם סוארס, קפטן באר שבע, מנתח את היריבה עליה גבר: "הם משחקים מאוד מאורגן ומנסים להתיש את היריב בעזרת הנעת כדור אחורה וקדימה ולצדדים ולגרום לו לוותר על מרכז המגרש. גם שחקני ההתקפה באים אחורה לעזור להם. האמת שזה הצליח להם בפתיחה נגדנו, אבל למזלנו הכדורים לא נכנסו ודווקא אנחנו הצלחנו להבקיע. הם קבוצה מצוינת".
שחקן בכיר בבאר שבע מסכים: "אחרי הגול השני ובמיוחד אחרי הגול השלישי אפשר היה לראות על מכבי תל אביב את הרגליים הכבדות. זה המחיר של קבוצה שצריכה לנצח כל משחק ולהיאבק על כל התארים, זה לחץ אדיר וכל תקלה יש לה השפעה במיוחד כשמחכים לך בפינה עם 20 עיניים. צריך לזכור שגם מכבי עברה שנים קשות מאוד ורואים עליה שמצד אחד כולם רוצים ומאמינים בהצלחה, אך יש את החשש מעוד עונת נפילה כמו עונה שעברה, מפחדים מהתקלה שתגרום לכדור שלג".
גונסאלו גרסיה
הקשר הספרדי הוא אחד הנעלמים הגדולים עד כה בשיטה. הוא מסוגל לשחק בכל מיני תפקידים בחלק הקדמי ובשני המחזורים הראשונים, המאמן הרכיב אותו מתחת לחלוצים. הבעיה היא שגונסאלו עם האיטיות והמשחק המעט סוליסטי שלו תוקע את הנעת הכדור ומוריד מהאפקטיביות של הקבוצה כשהוא משחק במרכז המגרש. מצד שני, הוא אחד הבודדים שמסוגל לבצע לבצע מהלך מפתיע באמצעות הטכניקה הנהדרת שלו. החל מהמחזור השלישי גונסאלו הוסט לאגף השמאלי שם הוא ממשיך להחזיק בכדור, אבל גורם פחות נזק הגנתי ומאפשר לצהובים לשחק עם שלישייה פיזית במרכז שמניעה את ההתקפה וסוגרת את מרכז המגרש.
גונסאלו מקבל בינתיים קרדיט כמעט בלתי מוגבל, כאשר רק במשחק בקרית אליעזר מול הפועל חיפה הוא הוחלף בדקה ה-65 בגלל פציעה. השחקנים לאו דווקא מרוצים. "גונסאלו שחקן טוב, אבל הוא באמת מגזים עם הכדרורים בכל המשחק", אמר שחקן בקבוצה אחרי ההפסד בבאר שבע. "הוא מנסה שוב ושוב להעביר שחקנים בין הרגליים וזה לא נראה טוב, הוא חושב שהוא בשכונה". שחקן נוסף אמר: "גונסאלו עושה מה שבא לו על המגרש, אבל ככה זה כשיש לך גב מקרויף". הקרדיט בא לידי ביטוי גם לאחר שהקשר היה מעורב בתקרית באימון יום חמישי בה התעמת פיסית עם אבי סטרול, אך ההולנדי דווקא הגיב: "אני אוהב את זה".
"לגרסיה יש כדורגל. עד עכשיו הוא לא מספיק תכליתי ולא מספיק שובר את הראש איך לעשות את הדברים נכון, אך זה גם המחיר של כל הקבוצה שלמרות ההצלחה בתחילת העונה עדיין בשלב החיבור והתיאום", סבור איציק זוהר. "ככל שהיא תשחק ותתחבר יותר ויהיה תיאום עיוור בין השחקנים אז הוא יוכל לשחק בכל תפקיד שישימו אותו ולתרום. יחסית לזר שרק התחיל כאן ובסך הכל היה בקפריסין בעונה שעברה ולא הגיע מספרד או איטליה, נראה שהוא מתאקלם בסדר וצריך לתת לו זמן. אני מניח שהצוות המקצועי של מכבי יודע מה התפקוד הנכון לו".
הסגל המורחב
אוסקר גרסיה מגבש לעצמו עד כה היררכיה די ברורה והרכב שמתייצב. הוא אמנם שיתף 18 שחקנים שונים בחמישה משחקי ליגה ורק שלושה (אניימה, זיו וראדי) לא החמיצו דקה, אבל במקביל הרוטציה שלו רק התרחבה. שחקני הרכש גורי ורוברט ארנשו יקבלו יותר וכך גם חסן אבו זייד, והמשמעות ברורה. כבר עכשיו אפשר לסמן רשימת שחקנים שמעמדם המקצועי רעוע וסיכוייהם לשחק מועטים: משה לוגסי (התבקש לעזוב והעדיף להישאר), דור מיכה (לא מוצא את עצמו בשיטה), רחמים צ'קול, אבי סטרול, אלי זיזוב ועוד לא דיברנו על צעירים שמשתייכים לסגל המורחב. חלק מהשמות שהוזכרו הורגלו בשנים האחרונות לתפקיד הרבה יותר משמעותי בסגל.
במסיבת העיתונאים שלו ביום חמישי, קרויף אמר שלהסתכל רק על ה-11 שפותחים זו "ראייה מיושנת של הדברים. בכדורגל היום מנצח ספסל חזק וסגל עמוק". הדברים כמובן נכונים, אבל לפעמים סגל עמוק מדי יכול לגרום גם לתופעה בעייתית - שחקנים ממורמרים. המשוואה פשוטה. מרמור בסגל נותן חומר כתיבה לתקשורת ויוצר לחץ וזה כאמור, מצרך שלא חסר גם ככה במכבי תל אביב.
ג'ובאני רוסו מסכים: "ישראל זה לא אירופה. אתה לא יכול להחזיק עוד 10-12 שחקנים איכותיים על הספסל, מקסימום 4-5 ועוד צעירים. ככל שמתקדמת העונה שחקנים רוצים לשחק יותר ויותר ולקראת ינואר יש כאלה שמתפוצצים. שלא לדבר על כאלה שלא משחררים אותם. הקצב בישראל לא מטורף, אין יותר מדי פציעות ושחקנים לא יכולים לשחק ככה. מי שלא נמצא ב-15-16 כמעט ולא משחק. אני מניח שגם במכבי יבינו את זה, יש להם צוות מקצועי זר וחדש שעדיין לומד עם מי יש לו עסק ומה הוא בכלל צריך לכדורגל בישראל".
גם בתוך הקבוצה שמו לב לתופעה: "אין פה שחקנים מכוכב אחר. כן, יש שחקנים שלא בסגל ובסגל שממורמרים ורוצים דקות משחק, אתה שומע מדי פעם את הקללה שזורקים או את האכזבה, אבל זה חלק מהמשחק. כמו בהרבה קבוצות שלא משחקות באירופה, באיזור חודש ינואר עושים שיקול של הסגל מחדש ואם יישאר רוחב כזה של סגל אז סביר להניח ש-2-3 יושאלו לקבל דקות משחק".
