פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שארלוט בובקאטס: מכאן אפשר רק לעלות

        מחממים את הפרקט: אחרי שבעונה שעברה התכבדה בשבירת אחוז הניצחונות הנמוך בהיסטוריה, שארלוט תנסה להפוך את העונה הקרובה לכישלון קצת פחות מהדהד

        שחקני שארלוט בובקאטס (ימין לשמאל): קמבה ווקר, ג'ראלד הנדרסון, די ג'יי וויט (AP)
        עליבות בקנה מידה היסטורי (צילום: AP)

        מאזן בעונה שעברה: 59:7.

        סיימה את העונה: מקום אחרון במזרח ובליגה כולה. כמו-כן, התכבדו בשבירת אחוז הניצחונות הנמוך ביותר בהיסטוריה של הליגה.

        מה מי מו

        חמישייה: קמבה ווקר, ג'רלד הנדרסון, מייקל קיד-גילכריסט, ביירון מולאנס, ביסמאק ביומבו.

        ספסל: ראמון סשנס, טיירוס תומאס, בן גורדון, ברנדון הייווד, דסנייה דיופ, ג'אף טיילור, רג'י וויליאמס, מאט קארול.

        מאמן: מייק דאנלפ, עונה ראשונה כמאמן ראשי בליגה, שהגיע לבובקטס לאחר שבארבע העונות האחרונות שימש כעוזר מאמן בליגת המכללות.

        מועמד לפריצה: העונה הקודמת של שארלוט הייתה כישלון וחצי: כישלון ורבע כי היא סיימה את העונה שעברה במאזן עלוב בקנה מידה היסטורי, ועוד רבע כישלון על כך שדי ג'י אוגוסטין קיבל יותר מדי דקות על חשבון קמבה ווקר. אז הנה הגיעה לה עוד עונה, ועוד הזדמנות לכישלון – כאשר מייקל ג'ורדן החליט להנחית את ראמון סשנס לעוד טיים שייר פוטנציאלי. אולם הפעם, כל הסימנים מראים שהסיפור אמור להיכתב אחרת, כאשר ידיעות ממחנה האימונים מספרות שתפקיד הרכז הפותח שמור לווקר, אלא אם הוא יבחר להוכיח אחרת. המשימה של ווקר העונה היא משולשת: להפוך עצמו לשומר וחוטף טוב יותר (שתי תכונות שלא תמיד מתיישבות ביחד), למוסר טוב יותר (כי ב-NBA ווקר יהיה חייב לאמץ את תפקיד הרכז), ולחדור יותר על חשבון הזריקה לשלוש (כאשר כבר עכשיו ווקר הוא חודר ברמה גבוהה ביותר). ווקר קצת פחות מוכשר מבני המחזור שלו – קיירי אירווינג וברנדון נייט, ועדיין, למרות גובהו, הוא ריבאונדר מעולה ויצרן נקודות ברמה גבוהה. זאת אמורה להיות העונה שלו.

        מועמד לדעיכה: בקבוצה בה אין אף שחקן רלוונטי מעל גיל 26, קשה לבחור מועמד לדעיכה. ועדיין אפשר לזהות שני דברים שיכולים לדעוך העונה בשארלוט. הראשון – בהיעדר כמעט מוחלט של תחרות על דקות משחק, עונה רעה של טיירוס תומאס יכולה לסמן את מותו בטרם עת של ההייפ (שהיה מוצדק, דרך אגב) סביב הפוטנציאל של השחקן. תומאס היה הבטחה גדולה ופקשוש גדול עוד יותר עוד לפני שאנתוני רנדולף הפך את זה למיינסטרים. ועכשיו, הוא מרחק עונה אחת מכך שלא יימצא אפילו מנג'ר של ליגת פנטזי שיסכים לגעת בו. האם זאת תהייה העונה של תומאס? רומנטיקן יגיד כן, ואדם בר-דעת יראה בה כמבשרת את הסוף על שם דרקו מיליציץ' (וד"ש מפורטלנד ולמרכוס אולדריג'). עוד סוף שיכולה העונה הקרובה של הבובקאטס לבשר, הוא זה של החלום של ראמון סשנס להפוך לרכז בכיר בליגה. בכוחה של החלטה רעה אחת (וחוסר מזל לחזות את העתיד), ויתר סשנס על האפשרות להיות הרכז הבכיר של קבוצה היסטורית בהוליווד, לטובת תפקיד הרכז השני בקבוצה השלישית בטיבה במדינה בגודל בינוני במזרח ארה"ב (אחרי הטאר-הילס והבלו-דבילס, כמובן). כמה עוד יזכרו לסשנס את סוף אותה עונה מופלאה במילווקי, שכללה רצף חביב של 20 אסיסטים למשחק? לא ברור. אבל אם יש משהו שיכול להשכיח זיכרונות טובים זה שתי עונות ברוטציה של הבובקאטס.

        אקס פקטור: בקבוצה צעירה מאוד ורעה בקנה מידה היסטורי, לא רלוונטי לבחון את האקס פקטור ככזה שיכול להפוך את הקבוצה לרלוונטית. אולי עדיף לדבר על האקס פקטור, כיכולת של הקבוצה להעמיד נכסים לעתיד. במקרה הזה, כל פרשן NBA הגון שיישאל בנושא, יענה שמייקל קיד-גילכריסט הוא השחקן המוכשר ביותר בבובקאטס, וזה שאמור להיות הפנים שלה, לפחות עד שחוזה הרוקי שלו ייגמר. כדי שהעונה של הבובקאטס לא תהיה איומה הבובקאטס לא צריכים לנצח הרבה, אלא קיד-גילכריסט יצטרך להוכיח לכל אותם פרשנים שהם צדקו (ושאני טעיתי), ועל הדרך לענות על לא מעט סימני שאלה; מלבד נתוני קליעה נמוכים להחריד לבחירה מספר שתים בדראפט, קיד-גילכריסט הציג גם אחוזים נמוכים מדי מחוץ לקשת (וזה עוד במרחק מכללות), יחס שלילי של אסיסטים-איבודים, ומעט מדי חטיפות ביחס לשיוך העתידי שלו כסטופר בכיר בליגה. העונה של הבובקאטס, תלויה ביכולתו של מייקל הילד לתרגם את אותן תכונות מופשטות, שלרוב מזכירים לצד שמו – אינטליגנציית משחק ונחישות - ליכולת מספרית ממשית.

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: ביום בהיר החברים משארלוט יכולים לעקוף את אורלנדו ועוד איזה קבוצה במזרח, אבל גם לא הרבה יותר מזה. אבל זה לא צריך לעניין כל כך את פרנסי הבובקאטס, כי המשימה של העונה היא לפתח את הצעירים של הקבוצה – וכאלו יש בשפע. לכן תסריט אופטימי כולל את הפיכתם של קמבה, קיד-גילכריסט וביומבו לשלד של הסגל לשנים הבאות.

        תסריט פסימי: בחירה נמוכה בלוטרי ופציעה משמעותית עם השלכות לעתיד, של אחד או יותר מהשלישייה שהוזכרה בפסקה הקודמת, אלו שני הדברים שהבובקאטס צריכים להתפלל להימנע מהם. באופן לא מפתיע, מדובר בשני דברים שלא קשורים ישירות למשחק הכדורסל.

        תחזית: הבובקאטס יהיו רעים, אבל למזלם הקבוצות האחרות בבית שלהם – אורלנדו ואטלנטה, נחלשו, ולשחקני הקבוצה יהיה הרבה מה להוכיח, בדרך להימנע משבירת השיא השלילי לניצחונות שהם קבעו בעצמם. אני בטוח שיהיו מי שיהמרו על עונה מפתיעה מצדם על סמך הכישרון של ביומבו וקיד-גילכריסט, אבל אני לא אחד מהם. הבובקאטס מסיימים באחת מארבעת המקומות האחרונים בליגה.

        לפורום NBA בוואלה!

        מחממים את הפרקט: מיאמי היט
        מחממים את הפרקט: אורלנדו מג'יק
        מחממים את הפרקט: אטלנטה הוקס
        מחממים את הפרקט: וושינגטון וויזארדס