מחממים את הפרקט עונת 2012/13

וושינגטון וויזארדס: להיות, או שוב לחדול?

מחממים את הפרקט: וושינגטון עמוקה ומגוונת יותר, אבל רק מנהיגות מצד ג'ון וול ביחד עם שיפור רציני ביכולותיו יכולים להבטיח שהוויזארדס לא יישארו מנמושות הליגה

יובל שפירא
למזלם של הוויזארדס הליגה מתגמלת כישלון. וול (צילום: GettyImages, Jonathan Daniel)

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 46:20

סיימה את העונה: עם המאזן השני הגרוע ביותר במזרח ובליגה כולה.

זאת הייתה אמורה להיות עונת הפריצה של ג'ון וול, אולם במקום לחקות את דרק רוז, הוויזארדס חיקו את אחת מפתיחות העונה הגרועות בהיסטוריה של המועדון. אחרי שני ניצחונות בלבד מתוך 17 משחקים, המאמן פליפ סונדרס פוטר, ובמקומו הוחתם רנדי וויטמן, מאמן עם 33% ניצחונות בלבד בקריירה. כחלק מתהליך של הארה שהעונה לא הולכת לשום מקום חיובי, ראשי הוויזארדס פעלו להניע את הקבוצה אל תוך תהליך בנייה מחדש, וזאת בסגנון הייחודי להם: החלפת שחקנים בעלי ערך שוק סחיר שהתחושה היא שמיצו עצמם בקבוצה, בתמורה לשחקני סגל ברמה גבוהה החתומים על חוזים ארוכי טווח.

כך הם שלחו את ג'אוול מגי וניק יאנג, ובמקומם קיבלו חזרה את ננה והזדמנות לקדם את ג'ורדן קרופורד לעמדת השוטינג גארד הפותח. קרופורד הראה ניצוצות לפרקים, אולם גם בחירת זריקות רעה והרבה איבודים, ודווקא טרבור בוקר, שקיבל את מקומו בחמישייה של אנדרי בלאץ' הראה שיש עתיד בקבוצה מלבד וול. אפילו וול בכבודו ובעצמו, הצליח להשתפר מתחילת העונה המזעזעת, ותחת רנדי וויטמן הוויזארדס שיפרו את מאזנם, כאשר הם מצליחים לנצח שמונה מתוך עשרת המשחקים האחרונים של העונה, כל זאת מבלי לברוח מהתחתית הכואבת של הליגה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: טרבור אריזה, אמקה אוקאפור, ברדלי ביל (רוקי), איי ג'יי פרייס, מרטל וובסטר.

עזבו: אנדרי בלאץ', רשארד לואיס, ג'יימס סינגלטון, מוריס אלמונד, מוריס אוונס, רוג'ר מייסון ג'וניור.

למזלם של הוויזארדס הליגה מתגמלת כישלון, והקוסמים יכלו לתרגם עונה מאכזבת לבחירה שלישית בדראפט - ברדלי ביל הוא הקלעי שאמור להשלים את ג'ון וול בקו האחורי של הקבוצה. הבעיה היא שלא בטוח שהוא קלעי במלוא מובן המילה, וששני השחקנים דומים מדי, כך שבמקום שישלימו זה את זה, הם עשויים להאיר זה את חולשתו של זה: שניהם ריבאונדרים מדהימים לעמדה שלהם, שניהם אוהבים ויודעים לחדור ברמה גבוהה ביותר, אולם, שניהם גם קלעים בינוניים ומטה מחוץ לקשת.

גם בקו הקדמי ניתן למצוא צרות דומות. במהלך הקיץ הצליחו בוושינגטון לתרגם את חוזה העתק המסתיים של רשארד לואיס לצמד אריזה ואוקפור. השניים, יחד עם ננה שהגיע במהלך העונה, אמורים להרכיב את הקו הקדמי של הקבוצה לעונה הבאה. וכאן חוזרת לה אותה בעיה של תיאום: אריזה הוא בחירה אומללה למספר שלוש בקבוצה ששני הגארדים שלה אינם קלעי שלשות טובים (למעשה שלושת הגארדים שלה, אם מחשיבים את ג'ורדן קרופורד שהוא קלעי שלשות רע לעמדה בה הוא משחק). כמו-כן, אוקפור וננה יכולים וצריכים לשחק סנטר בלבד; מהתבוננות בסטטיסטיקת הדקות המועטות בהן שיחק ננה כפאוור-פורוורד בעונה שעברה, ניתן ללמוד שאחוזי השדה שלו – הנשק היעיל ביותר של השחקן, באופן לא מפתיע, סופגים מכה אנושה. כמו-כן, ננה מתגלה כשומר בינוני על עמדה מספר ארבע, כאשר הוא מספק תפוקה נמוכה מאשר התפוקה הממוצעת של השחקן היריב בערב נתון.

אז כרגע מה שברור זה לא ברור איך החמישייה של הוויזארדס תוכל לשחק יחדיו. לשמחתה, הפעם למטבע הזה ישנו גם צד שני – הסגל של וושינגטון העונה עמוק הרבה יותר מזה שבעונה שעברה, כך שרנדי וויטמן יכול להעמיד מספר מגוון של הרכבים. למרות עזיבתו של אדנרי בלאץ', שנחתך בזכות סעיף האמנסטי, הקו הקדמי של הקבוצה נותר עמוק ועמוס. מאחורי אוקאפור וננה ממתינים טרבור בוקר (שעוד עשוי למצוא עצמו כשחקן חמישייה ערב פתיחת העונה), וקווין סראפין האיכותיים, ויאן ווסלי הצעיר, שעוד לא ברור מה יש לו להציע במגרש, אבל לפחות ידוע שהוא מצחיק.

בהתחשב בעונה הרעה והפצועה שעבר אוקפור בשנה שעברה, ובמצבו הבריאותי הגבולי-תמיד של ננה, העומק בקבוצה אינו צרות של עשירים אלא ערכת הישרדות בג'ונגל הסבוך של 82 משחקים בעונה. אותו הדבר נכון גם לגבי הקו האחורי, כאשר איי ג'יי פרייס הבינוני-מינוס הוא עדין שיפור לעומת כל מה שהיה לוושינגטון להעמיד בעונה שעברה בדקות שוול נדרש לנוח. כמו-כן, הקרב על עמדת השוטינג גארד שמציב ג'ורדן קרופורד בפני ביל, עשוי להתגלות כדרך הנכונה ביותר לנהל את דקות המשחק של ברדלי הצעיר והמבטיח, בעונתו הראשונה בליגה.

מה מי מו

חמישייה: ג'ון וול, ג'ורדן קרופורד (ברדלי ביל), טרבור אריזה, ננה, אמקה אוקפור.

ספסל: ברדלי ביל, יאן ווסלי, טרבור בוקר, איי ג'יי פרייס, קווין סראפין, מרטל וובסטר, כריס סינגלטון, קרטיה מארטין, שלווין מאק.

מאמן: רנדי וויטמן, עונה שישית כמאמן ראשי בליגה.

מועמד לפריצה: הקלישאה אומרת שוול נכנס לעונה של להיות או לחדול. בשנים האחרונות לא מעט רכזי-על הגדירו עצמם בעונתם השלישית בליגה – רוז פיתח בעונתו השלישית קליעה משלוש ויכולת גבוהה יותר להגיע יותר לקו, וווסטברוק הצליח לשפר את אחוזי השדה שלו ובכך להפוך לאחד הסקוררים הטובים במשחק. המשימות הברורות של וול הם שיפור הקליעה שלו מהשדה והיכולת להפחית מכמות האיבודים השערורייתית שלו (3.9 בעונה שעברה). אולם היכולת של וול להפוך לרכז-על תעבור קודם כל, בשכלול הדברים שכבר עתה הוא עושה ברמה הגבוהה ביותר. מכיוון שכנראה לעד וול לא יהיה קלע מחונן או ידע להימנע מאיבודים מיותרים כמו רכזי-על אחרים, וול יהיה חייב דווקא: א. לנצל את זה שכמעט כל התקפה שלו נגמרת ליד הסל כדי להפוך לריבאונדר התקפה בממדיים היסטוריים, ב. להצליח לעבור את רף הספרות הכפולות לאסיסטים למשחק. ג. להשתמש ביכולת שלו לחטוף כדי לכפות על הרכז שמולו לפחות אותה כמות איבודים כשהם שהוא מייצר. ייתכן מאוד שכבר העונה נראה שיפור משמעותי בשלושת ההיבטים הללו, ואם כך, וול יהיה בדרך להיות אחד הרכזים הטובים (והלא שגרתיים) בליגה שנמצאת בעידן רווי ברכזים נהדרים.

מועמד לדעיכה: אוקפור נראה רע מאוד בשתי העונות האחרונות שלו בניו אורלינס, ולמעשה מאז שעזב את החממה של שארלוט. נכון לכתיבת שורות אלו מצבו הבריאותי של ננה לוט בערפל, אולם במקרה שננה יחזור לקו הבריאות, קואץ' וויטמן עשוי למצוא עצמו בבעיה קשה: כיצד לשמור על דקות המשחק של אוקפור? המהלך דורש להסיט את ננה לעמדה הלא טבעית שלו, ובהתחשב בתפוקה הנאה של בוקר והרצון לתת הזדמנויות ליאן ווסלי, ייתכן שאוקפור יתקשה לשמור על דקות המשחק שלו. אוקפור כבר בן 30, ולמרות שככל הנראה הוא ימשיך לפאר את סגל קבוצות הליגה עוד מספר לא מבוטל של שנים, נדמה כי העונה תסמן את השלב הסופי במעבר מאותה הבטחה שכמעט נלקחה לפני דוויט האוורד בדראפט של 2004, לסנטר מחליף.

אקס פקטור: חוסר ההתאמה של החלקים השונים בקבוצה אחד לשני, יהיה האתגר הגדול ביותר של צוות האימון. כאמור, אין הכוונה לבעיות כימייה אפשריות, אלא לחוסר התאמה יחסי בין הפיסות השונות המרכיבות את החמישייה. בהתחשב בעומק והרבגוניות בקו הקדמי של הקבוצה, היכולת של הוויזארדס להתרומם להישגים משמעותיים העונה, תהיה תלויה ביכולת של וול וביל לשחק דקות משמעותיות ביחד מבלי לאפשר להגנה שמולם להרגיש בנוח ולשמור על הצבע בלבד.

כאשר ביל דונובן גייס את ביל לגייטורס מפלורידה, הוא עשה זאת בהסתמך על היכולת של ביל לקלוע טוב מתחום השלוש ברמת התיכונים. דונובן התבדה, אולם מכיוון שביל שיחק עונה אחת בלבד במכללות, ייתכן שיתגלה כי היה מדובר במעידה חד-פעמית, ושצוות האימון של וושינגטון מסוגל להחזיר את הגארד לסורו. מנגד, במקרה של וול המצב מורכב הרבה יותר, מכיוון שוול אינו רק קלעי שלשות נורא ואיום, אלא פשוט קלעי רע מכל הטווחים שאינם מעל הטבעת. וול כבר הצהיר על ההכרח שלו להשתפר מכל הטווחים, ואנחנו נסתפק בכך שיצליח להתקרב ל-45% מהשדה. כי רק כך, ורק עם ביל יצליח להפוך להיות איום משמעותי מחוץ לקשת, הוויזארדס יוכלו לתת לשניהם לשחק דקות רבות יחדיו על המגרש (וכפועל יוצא מזה להשאיר את קרופורד להתייבש על הספסל), ולאפשר לננה ואוקפור לשחק יחדיו ולצופף את הצבע. אחרת תהיו מוכנים לעוד עונה בתחתית.

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: כל מה שדובר בסעיף ה"אקס פקטור" מתגשם, ננה ואוקפור לא נפצעים, ווול מצליח לעשות קפיצת מדרגה משמעותית ולהפוך לאחד מחמשת הרכזים הטובים בליגה, וושינגטון מצליחה לעקוף את אטלנטה או מילווקי ולהתברג בפלייאוף, שם היא גורמת לאחת הקבוצות להרגיש לא בנוח עם האתלטיות שלה. בקיץ יגיע עוד טרייד בו מוחלף שחקן מוכח אחד בשחקן מוכח אחר שמתאים יותר, והתקופה בה וושינגטון הייתה הבדיחה של הליגה, תחלוף מהעולם.

תסריט פסימי: הטרייד שהביא את אריזה ואוקפור מתגלה כפארסה, כאשר שניהם מצליחים לאבד באורח פלא את מקומם בהרכב, וזאת למרות שאין בסגל של וושינגטון אף מחליף בעמדה של אריזה. וושינגטון מנצלת את המזרח הרדוד כדי להתקרב לתמונת הפלייאוף אך נכשלת, והמזל מנצל זאת כדי למנוע מהם בחירה גבוהה בדראפט. מדיניות ניהול סגל הקבוצה, שאמורה להתאים לקבוצות משוק קטן ולאפשר להן לשרוד מול אריות הליגה, מתגלה כפארסה שמבטיחה מקום קבע באזור הדמדומים שקרוב לפלייאוף, ומחוץ לטווח הבחירות הגבוהות בדראפט.

תחזית: גם במזרח החלש וושינגטון אינה קבוצת פלייאוף, וגם במקרה של שיפור ניכר מצד וול הוא יהיה יותר הייפ מוגזם מאשר אחד מעשרת הרכזים הטובים בליגה (עשו ניסוי ותספרו). במצב הנוכחי ובהתחשב בנקודות התורפה הברורות של הסגל, ומאמן שלא ידוע ביכולת שלו להוציא מים מאבן, וושינגטון תבלה עוד עונה בתחתית של המזרח, כאשר למזלה הרע היא עשויה לגלות שכאשר מסיימים במקום ה-13 במזרח מקבלים בחירת דראפט נמוכה יותר.

לפורום NBA בוואלה!

מחממים את הפרקט: מיאמי היט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully