Like
לא מעט מהתקוות לעתיד של מכבי חיפה מבוססות על רכישתו המוצלחת והחכמה של חן עזרא. על כל איזכור של בעיה בעורף או בקישור האחורי, במכבי חיפה אומרים חן עזרא. כשכל הדברים יסתדרו, תראו איזו מכבי חיפה מלהיבה ואיכותית מחכה לכם עם חן עזרא.
לדברים האלה יש בסיס לא קטן ומכבי חיפה לחלוטין הרוויחה בענק ברכישה שלו, אבל ספק רב אם עזרא הוא שחקן מספיק שלם כדי לבסס עליו את התקוות החדשות של מכבי חיפה. כי בלעדיו, זו פחות או יותר אותה קבוצה.
על כל דבר מיוחד שיש במשחק של עזרא, אפשר לראות עוד דבר שזקוק לליטוש. הסיומת, הרגע שבו הכדרור מסתיים, אינטליגנציית המשחק. כל אלו יבואו לעזרא עם הזמן והניסיון, בטוח שיבואו, כי הוא כישרון ענק. אבל מוקדם להעריך אם תהליך ההבשלה המלא יסתיים העונה. מי שמבסס עליו חלומות על עונה שלמה, עלול להתעורר שוב עם תלות קשה ביניב קטן.
Share
המבחן המקצועי האמיתי של בית"ר ירושלים יהיה רק בחצי השני של העונה. אחרי הכל, זו שוב קבוצה שמשלמת מחיר יקר על הכנה מבישה לעונה, על יריבות אימון קיקיוניות בקיץ, על מחנה אימון חובבני הכל פרי האירגון של היו"ר שלה, איציק קורנפיין. אירגון שמשאיר את בית"ר באותה מציאות כבר ארבע שנים. המציאות שמשוועת לנסים של איציק קורנפיין.
לכן, אין מה להתעכב על המשחק באשדוד. שווה יותר להתעכב על ההכנה של בית"ר למשחק באשדוד, כדי לדעת שגם בעונה הבאה, במחזור השלישי, זה כנראה יהיה אותו הדבר. שבית"ר לא יורדת עכשיו כדי לעלות בעתיד. היא יורדת כדי להמשיך לרדת. הכוונה היא בעיקר להחתמה של שחקני הרכש ערב המשחק באשדוד, שחקנים להם הקבוצה ציפתה כל הזמן הזה בכיליון עיניים. ובמי מדובר, כן? קודם כל בעמית בן שושן, שבמשך שנתיים נראה כמו צל של שחקן כדורגל, וגם הוא עצמו לא מאמין שיוכל לצאת מהבור שנקרא הקריירה שלו. במקום להשקיע את הסכום הזה בשחקן זר או בהשארת דן אייבינדר, שממנו אולי ייצא משהו בעתיד, בית"ר מחתימה את בן שושן על חוזה חדש, אחרי שנים שבהן ציפתה לסיים את החוזה האסטרונומי הקודם שלו.
קשה באמת להבין מה מערכת השיקולים בממלכת קורנפיין. מאוד קשה. מאוד קשה להבין איך קבוצה שיודעת מה חן עזריאל שווה, מחזירה אותו בכל זאת לקבוצה. מדובר באותו שחקן שהתעקש לבעוט נגדה פנדל, כאשר היתה בקרשים במשחק מול מכבי חיפה. חן עזריאל ביטא באותו מהלך חוסר כבוד למי שגידלה אותו וטיפחה אותו, והוכיח את זה הלכה למעשה בעוד עונה בלי אופי במכבי חיפה. על מה בדיוק בית"ר עוד בונה בהקשר שלו? למקורבים התשובה. את הכסף הזה אפשר היה להשקיע בשחקנים אחרים שאולי יוכלו להציע לבית"ר אופק אחר, אפילו שחקני נוער מוכשרים מהסוג של יצחקי ומליקסון שנרכשו בעידן מאיר פניג'ל. אפילו להביא בכסף הזה זר אחד איכותי שיישאר לשנים רבות. הרי כל הזמן מספרים לנו שקורנפיין הוא גאון פיננסי, לא?
Comment
השנה היוצאת היא ללא ספק השנה של הכדורגלן הערבי. כאינדיבידואל, הכדורגלן הערבי עשה בשנים האחרונות שלושה צעדים קדימה ופרץ את כל המחסומים שנותרו אחרי ההצלחה של שחקנים כמו רפעת טורק ו-וואליד באדיר. לא עוד יחידי סגולה, לא עוד פחד, לא עוד חשש, לא עוד רגשי נחיתות, לא עוד אמונות טפלות. מדובר אולי במהפכה האנושית הכי גדולה שעובר הכדורגל הישראלי, ואוכלוסיית הכדורגלנים רק תלך ותשתנה. הן בקבוצות והן בנבחרות.
אלא שברמת הקבוצות הערביות, המצב נשאר כשהיה. בני סכנין היתה ונותרה, למרות ההצלחה המקרית בעונה שעברה, אנטיתזה לסבע ודאבור. היא שקועה עמוק בתוך העבר הרע, על הרגלי הניהול הנוראיים, למרות שרגליה כאילו נטועות בהווה החיובי. כאילו בליגת העל. מי שצופה בליגת העל, שמחבקת אליה כדורגלנים מצליחים רבים מבני מהמגזר הערבי, מבין שסכנין לא נחוצה יותר לדו קיום. קבוצות יהודיות-ערביות יכולות להתקיים בלעדיה, ולנו לא יקרה שום דבר. לשחקן הערבי זה יעשה רק טוב. גם לחברה הישראלית ששואפת למצוינות.
המחזור הבא:
עירוני ניר רמת השרון הפועל תל אביב
הפועל תל אביב ממשיכה להיות הסיפור הכי מדהים בליגה. טביב בא, טביב עזב, אבל הסיפור המשוגע לא נגמר. עכשיו זו החזרה של ניצן שירזי למגרשים, באירוע שבוודאי יפיל גם את ותיקי הכתבים בחו"ל, שחלקם כנראה יקפצו לבקר ולראות את הדרמה הלא שגרתית הזו ולהחזיק לו כמו כל אחד מאיתנו אצבעות שיהיה בריא.
הפועל תל אביב התרגלה כבר לדציבלים הגבוהים. הסגל שנבנה שם הוא בשתי דרגות מעל כל הליגה והמוטיבציה להישגים קפצה כיתה. גם הכדורגל השמח וההרפתקני הוטמע באופן סופי במועדון. מול בני יהודה, הפועל תל אביב עלתה עם קשר אחורי אחד, כשהיא יודעת שמאחוריו לא נמצאים שני הבלמים הכי טובים בליגה. זה פאסון חדש של מועדון. זו כבר דרך ארץ בבלומפילד.
הפועל תל אביב כבר לא פועלת מהשכל והולכת בעיקר עם הלב. הסגל המרהיב שנבנה במועדון לא ראוי לשום מחמאה מקצועית. אם היה מדובר במכבי תל אביב, כולם מזמן היו מדברים על גאלקטיקוס. הפועל תל אביב קונה, אבל רק אחר כך חושבת. זו לא תכנית מקצועית, זו חזירות.
אלא שדבר אחד אי אפשר לקחת מהם: הכל מגיע מתשוקה. מתשוקה חדשה לנצח. תשוקה מדבקת. אולי עלייה עתידית לליגת האלופות תצדיק כלכלית את הרכישות שאיש לא מבין מאיפה הכסף להן, אבל את האדומים החדשים זה לא מעניין. הם מורידים את מחיר הכרטיס ל-50 שקל, ומקווים שיהיה טוב. העיקר שיהיה שמח. בליגה עם קבוצות כמו עירוני רמת השרון, תשוקה לפעמים מספיקה כדי לזכות באליפות. בטח עם סגל כזה.
