הזרים כנגדו

1. אין ספק שהשחרור של ברק יצחקי ממכבי תל אביב, היטיב עם אלירן עטר. הוא הכריח אותו להקשיב יותר למאמנים כמו אוסקר גרסיה ולהבין שהוא צריך לעשות עוד כמה דברים בקריירה לפני שהוא מפתח מניירות כמו של ברק יצחקי. מעטים האנשים שמאמינים שאפשר כבר לשנות את אלירן עטר. אומרים שלעולם הוא יישאר חלוץ מעולה של קבוצות קטנות שבונות את המשחק סביבו, אבל כאשר הוא נדרש לחלק זאת עם משחק קבוצתי במועדון ענק, הוא תמיד מועד ולא מספק את החלוץ שקבוצות כמו מכבי תל אביב מחפשות. חלוץ שלא רק נמדד רק בשורה הסטטיסטית האישית שלו, אלא כיצד הוא משפיע על כל המכלול.

לא שהשער של אלירן עטר מול מכבי נתניה שינה משהו בנושא. אם כבר, למרות המשחק הגרוע של מכבי תל אביב, שווה לעקוב מה שעטר עושה ולעתים מנסה לעשות חוץ משערים מאז תחילת העונה. הוא מוסר מעט יותר, הוא פותח מעט טוב יותר וחושב קצת פחות כמו תחנה אחרונה. זו בסך הכל סנונית, אבל במקרה של עטר, גם סנונית זה לא דבר של מה בכך.

אוסקר גרסיה הוא הסיכוי האחרון של עטר לעשות את הצעד הנוסף בדרך להיות שחקן גדול באמת. שחקן גדול של קבוצה גדולה. שחקן שמבין מה חלקו בקבוצה גדולה מעבר למספרים האישיים. שחקן שאיש כבר לא מטיל בו ספק. עד עתה, עטר עמד בהצלחה בכל המבחנים שלו במכבי תל אביב וסיפק תרומה לא קטנה. העובדה שאחרי אירועי העבר שלו, הוא השתקם וחזר להיות שחקן כדורגל מכובד, היא הניצחון האמיתי שלו. אבל בכל הקשור לכדורגל, עטר עמד במבחנים בהם כבר עמד בהם. שום מבחן חדש. שום מבחן שהוא לא רגיל להיות בו. המבחן הקשה היותר. המבחן האחרון. את המבחן הזה הוא יוכל לעבור בהצלחה רק אם ימשיך להקשיב למאמן המעולה שלו וללמוד ממנו איך לשלב את הכישרון האישי שלו עם הרעיון הקבוצתי.

2. ג'ורדי קרויף אמר השבוע שהוא לא קורא תקשורת ספורט בישראל, ולכן זה לא מטריד אותו כל היום ומאפשר לו לעבוד. אחד האתגרים המרכזיים של קרויף יהיה ללמד את החניכים שלו גם לא לקרוא עיתונים או אינטרנט. כמו שהם נראו מול נתניה, הם עשו זאת לא מעט.

1. גם אם לא יחתים כמצופה את ג'ואל דמאו מסכנין, עצם הכוונה של ראובן עטר להביא שחקן בינוני מסוגו למכבי חיפה לא מלמדת עליו טובות. עד כה, עטר הלך רק על זרים שהוא מכיר מישראל: פילאבסקי ואנדלובו, וכעת התכנית מכוונת לדמאו.

לעטר, מספרים, הוצעו עשרות קשרים אחוריים זרים, אבל מסיבותיו בחר שלא להיענות לפיתוי. את עטר לא קונים כל כך מהר, מדובר באדם עקשן במובן הטוב של המילה, אבל לעתים עקשנות שכזו יכולה גם לעכב אותך. במכבי נתניה עטר יכול היה להרשות לעצמו שלא להבריק בנושא הזרים. מגע הקסם שלו עם הישראלים הספיק. במכבי חיפה מאמן צריך להביא זרים איכותיים משלו. במכבי חיפה זרים משנים קבוצה.

זרים, כאמור, זו בעיה משנית במכבי חיפה כרגע. אם כבר, זר בעמדת הקשר האחורי שלא נמצא בזמן ולא הובא ברגע הנכון כדי לחזק, זו הבעיה. קשר אחורי איכותי היה משנה את כל התמונה בפתיחת העונה של מכבי חיפה, תמונה שעוד תשתנה – כי מכבי חיפה עושה גם המון דברים טובים במשחק שלה. אבל דבר אחד היא בוודאות לא שיפרה בעידן ראובן עטר, וכנראה גם קצת הלכה אחורה: אין לה יתרון בעמדת הזרים, ומול שאר הגדולות היא אולי גם במצב של חסרון.

2. אחת המטרות בהחלפת המאמן במכבי חיפה, היתה לשנות אווירה. הויכוח הבלתי נגמר סביב אלישע לוי הפך מעיק וקשה, האוהדים כבר לא היו מאוחדים סביב הקבוצה והמשקולת המנטלית הזו היתה כבר בלתי אפשרית. עטר אמור להיות השינוי, לפחות כך נדמה לנו בקיץ .

אלא שהיום אפשר לזהות מגמה שאמורה להשפיע לא פחות על העונה של מכבי חיפה: הלחץ לא נעשה קל יותר, ולעתים אף נהיה קשה יותר. מה לעשות, כל משחק עבור ראובן עטר הוא מבחן ענק, הוא אירוע גדול. גם עבורו וגם עבור מכבי חיפה. הדברים נבחנים בצורה קפדנית יותר, הדרישה למסקנות היא מהירה יותר.

המתח המוגזם הזה לפני כל משחק אפיין מאוד את תקופת האימון של אבי נמני במכבי תל אביב ואלי אוחנה בבית"ר ירושלים, ומן הסתם שראובן עטר במכבי חיפה יסקרן אותנו לא פחות. מי שחשב שאחרי הקללות לאלישע לוי מכבי חיפה תרוויח מעט שקט נפשי, מבין היום שהוא טעה. בעידן ראובן עטר יש אפילו פחות מקום לטעויות.

3. מה עוד יש לומר על הבעיות המקצועיות של מכבי חיפה? הכל כבר נאמר – חייבים עוד קשר אחורי, איזון בין החלום על כדורגל התקפי לבין הצורך במאמץ הגנתי כולל, ויש כאלה שסבורים שצריך בלם חדש. לא בטוח לגבי האחרון. מה שכן בטוח, הוא שאחרי שמכבי חיפה תגלה שכל הבעיות שלה במשחק ההגנה או בהגנה יפתרו, היא עדיין תצטרך לפתור את סוגיית הסקורר המרכזי שלה. הסקורר המוכח. זה שיכבוש יותר מ-15 שערים בעונה. זה שפעם קראו לו עמאשה. עם חלוץ כזה, מכבי חיפה היתה מסיימת את המשחק מול קרית שמונה כבר במחצית הראשונה, ונמענת מכל הבעיות הללו. בלעדיו, הבעיות הללו תמיד עלולות לצוץ מתישהו ברגע של רפיון או חוסר מזל.

1. העונש הקל שפרוספר אזגי ספג על ההערות הגזעניות החמורות שלו והאלימות המילולית והתרבותית הבלתי נסלחת, הוא אמנם לא מפתיע, אבל לחלוטין מספק מסר חשוב. במקרה הזה, אי אפשר כבר לבוא בטענות לעיתונאים ולבקש מהם שיחשפו את עוולות הענף עליהם הם בדרך כלל מקוננים. במקרה של אזגי, אפשר היה לקבל עדות הכי ישירה והכי מצמררת לכך, ובכל זאת – הוא עדיין איתנו.

כל זה אומר דבר מאוד ברור. לא מפתיע, אבל ברור. בהתאחדות לא צריכים לדעת. הם יודעים הכל. הם בוודאי לא נפלו מהכיסא כאשר שמעו השבוע על הנעשה ברמת השרון. הם לא היו צריכים את מסיבת העיתונאים שם. זה לא יהיה מפתיע אם הם ידעו על כל זה לפני כן וזה לא יהיה מפתיע אם הם ימשיכו לא לעשות עם זה כלום אחרי כן.

2. השבוע נפל דבר בבית"ר ירושלים. הקבוצה הגדולה לשעבר איבדה שחקן לעירוני קרית שמונה. לא רק איבדה, היא ממש רצתה לאבד, כדי להמשיך להתקיים רק עד הקיץ הקרוב. פעם המציאות הזו היתה הפוכה. קרית שמונה היתה מגדלת שחקנים ובית"ר ירושלים היתה רוכשת. איציק קורנפיין הביא את בית"ר אל המציאות העלובה הזו. מה שהתחיל באיבוד שחקנים למכבי חיפה והפועל תל אביב, הגיע כבר לקרית שמונה. האם המכירה תציל את הקבוצה ותמנע ממנה למכור את השחקנים הבאים ברשימה, שכבר לא נותרו בה נכסים? מי שרואה מה נעשה בכסף שנכנס על יצחקי, ורד, תמוז או עזריאל, מבין שזו רק תחנה בדרך לפשיטת היד הבאה.

חזרתו של דימיטאר מקרייב לליגת העל הצליחה לעורר אצל כמה אנשים געגוע, בטח אחרי השער מול סכנין. במספר מקומות כינו זאת שובו של החלוץ המיתולוגי, אמרו אפילו שמדובר באחד החלוצים הגדולים שהגיעו לישראל ואחד הזרים הטובים שנחתו כאן.

אבל גם אם מקרייב יכבוש צמד מול ההגנה החלשה של בית"ר ירושלים, חשוב לשים דברים על דיוקם: מקרייב הוא דוגמה שלילית לזרים שמגיעים לישראל. הוא זר שהפך לישראלי ונהנה להפוך לישראלי. הוא הסתפק הרבה מדי שנים בבינוניות של אשדוד ולא הבליט יותר מדי אמביציה לעזוב למקומות שמצדיקים את הכישרון הענק שלו.

כאשר זה קרה והאינטרס של מקרייב לצאת לאירופה הצטלב עם זה של ג'קי בן זקן, הוא נכנע מהר מדי להרגל ושב הביתה, לחממה המשכרת והמשקרת. הוא לא עשה מספיק, כי זה מקרייב – שחקן עתיר איכויות שלא עושה מספיק. אלו לא הזרים שאנחנו צריכים כאן. אנחנו צריכים כאן זרים שעושים יותר ומלמדים אותנו לעשות יותר. אם לאשדוד זה מספיק, זו כבר בעיה שלהם

בכדורגל הישראלי מתפללים לשלומו של מאמן הפועל תל אביב ניצן שירזי

קשר פריס סן ז'רמן וניוקאסל לשעבר מועמד למכבי תל אביב

ליגת העל בוואלה! ספורט