למרות שני ההפסדים בשני המחזורים הראשונים, צריך לדעת להעריך את מה שראובן עטר רוצה לעשות במכבי חיפה, כשהוא מנסה לשחק את הכדורגל השמח והדורסני שהוא מכיר מהקבוצה שבה שיחק בצעירותו. אחרי הכל, הקבוצה שלו היתה יכולה להיות עם שש נקודות כעת, אם החלוצים שלו היו מנצלים את המצבים שהגיעו אליהם. רק חוסר ריכוז מנע ממכבי חיפה להיות כעת מוליכת הטבלה הזמנית.
אז איפה הבעיה של מכבי חיפה. למה הכדורגל הדורסני של מכבי חיפה לא מביא ניצחונות? יש האומרים שהבעיה היא בהגנה, אני חושב אחרת. לדעתי למכבי חיפה יש חוליית הגנה טובה ומאוזנת. יש לה את המגינים מהטובים בארץ, וצמד בלמים, אפילו שאינו מהיר, שיכול לתת מענה לכל התקפה בישראל.
אלא שגם חוליית הגנה הכי טובה בעולם לא יכולה להתמודד עם קישור דליל. עטר יכול ודאי לזכור שמכבי חיפה הגדולה שלו התבססה לא אחת על העזרה ההגנתית שהעניקו רוני לוי ואלון חזן, לסרגיי קאנדואורוב. חוליית הקישור של עטר דלילה מדי וחושבת רק התקפה, מה שיוצר להגנה מעמסה שהיא לא יכולה לעמוד בה לאורך 90 דקות. היא קודם כל, צריכה להביא קשר הגנתי נוסף. צריך להאמין ולתמוך במחשבה של ראובן עטר להפוך את מכבי חיפה לדורסנית, אבל כדי שזה יצליח צריך, בתור התחלה, עוד קשר הגנתי ליד תמיר כהן. לכהן גם ככה יש תכונות התקפיות. קשה לצפות מקשר כזה שגם ינהל את המשחק וגם ימנע את החדירות במרכז השדה.
נכון, גולסה שמשחק לצידו, לא עוזר לו ולא ממלא זאת. אבל הבעיה היא יותר מורכבת מעוד שחקן לצד תמיר כהן. כלל שחקני ההתקפה לא מבינים שגם קבוצות דורסנית והתקפית נהנית מקשרים שחוזרים לעמדות ומשתתפים במשחק ההגנה. אין סתירה בין הדברים ולא צריך לעשות דבר אחד לטובת הזנחת הדבר שני. ברצלונה הגדולה היא דוגמה מושלמת לכך, בה כל השחקנים מצמצמים שטחים. זה לא אומר שיהיה להם פחות חופש פעולה. בכדורגל של היום, אין דבר כזה קשר תוקף שלא חוזר לעמדה ולא עוזר בסגירה.
כרגע, מאוד קל לחצות את הקישור של מכבי חיפה. בשתי מסירות, אתה נמצא על קו ה-16. הקשרים לא מצמצמים שטחים ולא חוזרים לעמדות. חוליית ההגנה סופגת הכל ולא יכולה לעמוד בכל העומס. שלא תטעו, אני מאוד אוהב את הכיוון של עטר לשחק כמו מכבי חיפה של פעם. כל מי שאוהב כדורגל שמח ואיכותי, צריך לעודד אותו בכך. אבל גם עטר זוכר עונות במכבי חיפה בהן היא ניסתה לשחק כדורגל הרפתקני מדי, ללא עזרה מספקת של כל שחקני ההתקפה, וכיצד זה הסתיים. רק כאשר לחיפה היו שחקנים שאיזנו, כמו בימי רוני לוי ואלון חזן למשל, היא שילבה את זה עם תארים.
ועוד כמה הערות על שבת:
1. טאלב טואטחה הוא המגן השמאלי הכי טוב בארץ. הוא כל מה שאנחנו מבקשים ממגן בצד ההתקפי מגיע עד קו החמש להוציא רוחב, תומך ומשפיע, ולדעתי הוא צריך להיות המגן הראשון של נבחרת ישראל. נבחרת ישראלי זקוקה לתמיכת שחקנים כאלה מאחור. זה יעשה את ההתקפה שלנו פחות שבלונית. אני מתעלם מהפנדל מול קרית שמונה, בו הוא אשם באופן ישיר. אני מעדיף להתמקד בשאר הדברים שהוא עושה, דברים שאי אפשר ללמד שחקנים לעשות, כי הכישרון הוא טבעי. את הטעות שהוא עשה אפשר לתקן אצלו.
2. כמו שמכבי חיפה היתה יכולה להיות היום עם שש נקודות, קרית שמונה היתה יכולה להיות עם אפס נקודות. אסור להם להסתנוור משני הניצחונות. זה לא יספיק לאורך זמן. הם חייבים להשלים את מלאכת החיזוק, כי העייפות מאוד מקרינה עליהם. הלחץ בשלב מסוים עלול להכריע אותם.
3. בית"ר ירושלים נראית כמו קבוצה אנמית, ללא יכולת התקפית. כבר מול באר שבע היא הבינה שהשם של בית"ר והלחץ של טדי, לא יעזרו לה ללא חלק קדמי ראוי לשמו. בית"ר מאוד דלילה בחלק הקדמי, מאוד לא מאיימת, והחלוץ שלה על הנייר, ערן לוי, יורד כל הזמן לאחור כדי לחפש את הבעיטה. צעירים לא יספיקו לה. בית"ר צריכה חלוצים.