רגע, רגע, תכף מתחילים - אבל קודם כל הפניה לתוכנית ה-MMA היחידה בעברית ברשת. אחר כך נמשיך.
יש לי חדשות טובות וחדשות רעות.
החדשות הטובות הן שבעוד שבוע וחצי נראה את ג'ון ג'ונס מרביץ לדן הנדרסון. לא שיש לי משהו נגד הנדו, להיפך, אני מאד מחבב אותו, רק לא חושב שהוא יכול לנצח את ג'ונס וצופה קרב מעניין ומהנה. חדשות טובות נוספות הן שנקבעו לא מעט קרבות מלהיבים ל-UFC 153 שייערך בריו דה ז'נרו, וכמיטב המסורת יעמוד האירוע בסימן ברזיל נגד ארה"ב. הקרבות שנקבעו עד כה הם: אלוף העולם חוזה אלדו נגד אריק קוך, ויטור בלפורט נגד אלן בלצ'ר, גלובר טשיירה נגד רמפייג' ג'קסון, אריק סילבה נגד ג'ון פיץ' ודמיאן מאיה נגד ריק סטורי. במידה שלא נחזה בגל פציעות נוסף כפי שקרה ב-UFC 149, אנו צפויים לאירוע מהנה ביותר. אז מה החדשות הרעות? ובכן, פרט לג'ונס-הנדרסון שאר הקרבות באירוע לא מלהיבים במקרה הטוב. תמיד יכולות לצוץ הפתעות של לוחם זה או אחר המנסה לעשות רושם חיובי אך בשלב זה, מצבת השמות אינה מרשימה בעליל.
חדשות רעות נוספות? ובכן, עד ל-UFC 153 צפויים לנו שלושה אירועים שהדבר הטוב ביותר שאני יכול להגיד עליהם הוא שהם קיימים. אמנם, ניתן למצוא בין שלוש האירועים קרב או שניים לרפואה אך בגדול מדובר ב-SNOOZFEST רציני. שוב, מדובר ברמת השמות בלבד שכן כל לוחם ב-UFC (כמעט) יכול לנפק קרב מלהיב אך אין מה לעשות, אנו נמשכים לשמות הגדולים.
בשבת האחרונה פגשה אלופת העולם לנשים של ליגת סטרייקפורס רונדה ראוזי בטוענת לכתר שרה קאופמן. ראוזי, ג'ודוקא שזכתה במדליית הארד באולימפיאדת בייג'ין ב-2008, השמידה כל מי שעמדה בדרכה מאז החלה את קריירת ה-MMA שלה. לאחר הניצחון האחרון מאזנה עומד על שישה ניצחונות משישה קרבות כאשר את כולם השיגה ראוזי בסיבוב הראשון בבריח-יד. הקרב הארוך ביותר שלה היה מול מישה טייט וערך בסך הכל 04:27 דקות. לאחר ההשמדה של קאופמן בשבת האחרונה החל קרב מילולי בין האלופה לאלופת משקל הנוצה כריס "סייבורג". הזירה המילולית מתלהטת וכעת נשאר רק לראות אם השתיים יפגשו וכיצד תתמודד ראוזי עם המסה, האגרסיביות והסטרואידים של סייבורג.
לאחר הניצחון המרשים ב-UFC on FOX על ג'יימי וורנר, יקבל ג'ו לואזון הזדמנות להוכיח עצמו מול הטופ של הקטגוריה. הקרב הבא של פנומן ההכנעות יערך ב-UFC 155 מול הטוען לכתר לשעבר גריי מיינרד. בפעמים הקודמות בהן פגש לואזון בפסגה זה נגמר לרעתו כשהפסיד לקני פלוריאן בנוקאאוט טכני ולאנטוני פטיס בנוקאאוט. ניצחון על מיינרד יקפיץ את לואזון לטופ של הקטגוריה ויאפשר לו להתחרות על האליפות לראשונה מאז נכנס לליגה ב-2006.
עכשיו זה רשמי! פרנקי אדגר הודיע על ירידה למשקל נוצה. האם הקרב עם צ'אד מנדז כבר מעבר לפינה?
לוחם השבוע טיטו אורטיז
לפני חודש הוכנס טיטו אורטיז להיכל התהילה של ה-UFC וכעת הוא חולק מקום עם הוייס גרייסי, רנדי קוטור, קן שמרוק, דן סברן מארק קולמן, צ'אק לידל ומאט יוז'. למי שהצטרף כאוהד בשנים האחרונות קשה אולי להבין מה אורטיז עושה ברשימה אקסקלוסיבית כל כך שכן בגרותו מביישת עד מאד את נעוריו.
אורטיז החל את דרכו כמתאבק מכללות ואת בכורת ה-MMA שלו ערך ב-UFC 13 בשנת 1997 כשהוא בן 22 ועדיין סטודנט. את הקרב הראשון שלו ניתן לרשום תחת beginners luck כשניצח בנוקאאוט טכני 31 שניות לתוך הסיבוב הראשון. בקרב השני המזל כבר לא הספיק ולמרות שהצליח לשלוט בהתחלה, גליוטינה מצד יריבו סיימה את הקרב. היריב היה תלמידו של קן שמרוק, גיא מצגר, והקרב הזה היה ספתח לאחת היריבויות המפורסמות בהיסטוריה של ה-UFC. אורטיז התאושש מן ההפסד במהרה עם שני ניצחונות ברציפות ומפגש שני עם גיא מצגר ב-UFC 19. הפעם התוצאה הייתה שונה ואורטיז ניצח את יריבו בנוקאאוט טכני 09:55 דקות אל תוך הקרב. לאחר הקרב התגרה אורטיז במצגר ובמחנה שלו Lione's Den בראשות קן שמרוק. ארבעה חודשים לאחר מכן, ב-UFC 22, השיג מחנה שמרוק נקמה מתוקה כשאורטיז הפסיד לאחיו הצעיר על קן, פרנק, בהכנעה כתוצאה ממכות. לשמרוק הייתה זו ההגנה על התואר הרביעית במספר ולאחר הקרב הודיע על פרישה.
חגורת האליפות נותרה פנויה וב-UFC 25 נפגשו אורטיז וונדרלי סילבה באחד הקרבות היותר משעממים שהיו בליגה. אורטיז זכה בהחלטת שופטים אחידה ועמה החלה אחת התקופות הדומיננטיות של אלוף ב-UFC. הפעם הבאה בה הפסיד אורטיז הגיעה שלוש שנים ושלושה חודשים מאוחר יותר ולאחר רצף של שישה ניצחונות, אך בל נקדים את המאוחר. אורטיז חי את החלום והיה אחד הלוחמים הפופולריים בעולם בין השנים 2000 ו-2003. חמש הגנות התואר שלו הן שיא שמחזיק עד היום בקטגוריית המשקל החצי-כבד. הניצחון האחרון שלו כאלוף היה על יריבו המר קן שמרוק. מי ידע אז שהיריבות רק תלך ותחריף.
לאורך כל הדרך עמד בצל חברו לאימונים של אורטיז, צ'אק "אייסמן" לידל, וצבר תהילה (שלא לדבר על הנוקקאוטים). הגופות סביב לידל החלו להיערם וחוסר נכונותו של אורטיז לתת לחברו הזדמנות לזכות בחגורה גרמה לריחוק בין השניים ולמחלוקת משפטית בינו ל-UFC. בעקבות המחלוקת נקבע כי רנדי קוטור וצ'אק לידל ייפגשו ב-UFC 43 כדי לקבוע מי יהיה האלוף הזמני. קוטור ניצח את הקרב ושלושה חודשים לאחר מכן ב-UFC 44, כשחשב שהסכנה בלפגוש את איש הקרח חלפה, חזר אורטיז לכלוב כדי לפגוש את האלוף הזמני. טיטו קרא לקוטור 'זקן' ובתגובה הפליק קוטור בישבן המקסיקני כאשר ניצח את הצעיר הפוחז. מזלו של אורטיז לא שפר עליו ובקרב הבא שלו 'זכה' לבסוף לפגוש את איש הקרח שעצר אותו בנוקאאוט טכני בסיבוב השני.
נראה היה ששיאו של אורטיז מאחוריו אך דווקא אז זכה לרצף הניצחונות הטוב ביותר שלו. נכון שהרצף היה קצר יותר משהיה אלוף ונכון שהוא כבר... לא היה אלוף, אך רשימת השמות שניצח הייתה מרשימה יותר מזו שניצח כאלוף. אורטיז היה קרב הבכורה של פטריק קוטה ב-UFC והקנדי הבלתי מנוצח הפסיד לראשונה בהחלטת שופטים אחידה. את ויטור בלפורט ניצח בהחלטת שופטים חצויה ב-UFC 51 ולאחר מכן השיג ניצחון נוסף בהחלטה חצויה על פורסט גריפין במה שנבחר לקרב השנה לשנת 2006.
ה-UFC ביקשו לתעל את השנאה ההדדית של אורטיז ושמרוק והשניים נבחרו למאמנים בעונה השלישית של הלוחם האולטימטיבי. הם קיבלו מה שהם ביקשו והעונה הייתה לאחת המוצלחות של התכנית. עם סיום התכנית השניים נפגשו וגם הפעם טיטו היה יותר מדי בשביל שמרוק שהפסיד בנוקאאוט טכני בתחילת הסיבוב הראשון. משום מה דיינה וויט הרגיש שהוא עדיין לא חלב את הפרה לגמרי (שמרוק גם בכה שהשופט לא היה צריך לעצור את הקרב) ונקבע כי שלושה חודשים לאחר מכן השניים יפגשו בפעם השלישית. התוצאה לא הייתה שונה, אורטיז ניצח את שמרוק בנוקאאוט טכני בתחילת הסיבוב הראשון והשניים התפייסו סופית. זו תהיה שעתו הגדולה ה(כמעט) אחרונה.
רצף הניצחונות הקנה לו את הזכות להתמודד פעם נוספת על אליפות העולם כשהפעם האלוף הוא האיש והקאראחנה, צ'אק לידל. בניגוד לאורטיז, ללידל לא הייתה בעיה להסכים לקרב, כנראה שזה מה שקורה שאתה חושב שאתה יכול לנצח. הוא ניצח. סדרת אגרופים לקראת סוף הסיבוב השלישי סיימה את הקרב לטובת האלוף ואורטיז חזר לנדוד בשממת הקונטנדריות.
כאן למעשה מתחילה נפילתו של אורטיז ואותה בכרות ידועה לשמצה שביישה את נעוריו הנוצצים. אם להיות כנים אז לא הכל היה רע. בקרב הבא פגש אורטיז בזוכה העונה השנייה של הלוחם האולטימטיבי, והלוחם הבלתי מנוצח, רשאד אוואנס. הקרב אמנם נגמר בתיקו אך זאת בעקבות הורדת נקודה לאורטיז על אחיזה בגדר. אורטיז שלט בקרב על הקרקע וללא הורדת הנקודה היה אמור להיות הראשון לנצח את אוואנס. בקרב הבא הפסיד בהחלטה אחידה לכוכב העולה ליוטו משידה אך לא לפני שתפס אותו בחניקת משולש לקראת סוף הקרב. משידה הצליח להתחמק מהחניקה רק בקושי וניצח את הקרב. זה היה הקרב האחרון בחוזה של אורטיז שחיפש בית חדש אך מסיבות אלו ואחרות הדבר לא צלח.
טיטו ניצל את ההפוגה לניתוח בגבו כדי להחלים מפציעה שהטרידה אותו מזה זמן מה. את חזרתו ל-UFC ערך כשנה וחצי לאחר הקרב עם משידה וווייט מיד ציוות לו יריב פופולרי שיהווה קרב שימשוך קהל. אורטיז ופורסט גריפין נפגשו בשנית כשהפעם ההחלטה החצויה הייתה לטובתו של גריפין. בתקווה להמשיך ולרכב על הפופולריות של אורטיז עד כמה שיוכל, הציג ווייט את טיטו פעם נוספת כמאמן בעונה ה-11 של הלוחם האולטימטיבי והפעם מול... צ'אק לידל. פציעה של אורטיז לקראת סוף התכנית מנעה מהקרב להתממש וזאת כנראה לטובתו של אורטיז. בקרב הבא כשנה לאחר מכן הפסיד אורטיז בהחלטה למאט האמיל, מי שהיה בחירתו הראשונה של אורטיז כמאמן העונה השלישית של הלוחם האולטימטיבי. הקרב הבא היה גם הניצחון האחרון וזכה ב'הפתעת השנה' כשאורטיז המבוגר והאיטי הצליח לתפוס את הכוכב העולה וזוכה העונה השמינית של הלוחם האולטימטיבי, ראיין ביידר, בגליוטינה. שמחת ניצחון כזו לא ראיתם מאז עלה ביבי לשלטון, כיאה לאדם שלא ניצח במשך 5 שנים תמימות. הניצחון הזה אכן היה הפתעה ואת הקרבות האחרונים שלו עד שפרש הפסיד אורטיז בצורה דיי כואבת; נוקאאוט טכני לאבנס שחזר לנקום, נוקאאוט טכני לרוג'ריו נוגיירה והפסד בהחלטה אחידה לפני חודש לפורסט גריפין.
לגבי אותה בכרות ונעורים, אם נתעלם מהביצועים ונתרכז בתוצאות נראה שמשנת 1997 ועד 2006 עמד מאזנו של אורטיז 15 ניצחונות מול ארבעה הפסדים, מאזן מרשים לכל הדעות. לעומת זאת, מ-2006 ועד 2012 השיג אורטיז מאזן של 1-7-1 (ה-7 זה הפסדים... למי שתהה).
בסופו של יום אורטיז הוא לוחם מוגבל. הסטרייקינג שלו ברמה נמוכה, האגרוף שלו לא טכני מספיק ואני לא חושב שהוא בעט פעם אחת בחייו. משחק הקרקע שלו התחיל ונגמר במריחת היריב ובגראונד אנד פאונד. למרות שהכניע פה ושם ואף התאמן עם מאמן ג'יו ג'יטסו, משחק הקרקע שלו מעולם לא התפתח מעבר למה שהיה לו כבר בתחילת הקריירה. כאשר לוחם בנוי על כושר, סיבולת ואגרסיביות כמו אורטיז, סופו שיגיע סופו מהר מהרגיל אם בגלל הגיל, פציעות או גם וגם. ברגע שפחתו יכולותיו הפיזיות כך גם נעלמו ניצחונותיו.
אז מה בכל זאת הכניס אותו להיכל התהילה? האמוציות של אורטיז ואהבתו לקהל יצרו קשר מיוחד בין ההמון המשולהב והפרצוף הזחוח והמרוצה מעצמו של אורטיז. טקס קבירת הגופות שערך עם את חפירה דמיוני לאחר הקרבות היה מיותר (והפוך לחלוטין ללוחמים עם קלאסה כמו פדור וקוטור למשל) אך קלע להמונים. האופי של אורטיז הפך אותו ללוחם שבנוי ליריבויות ארוכות טווח שמרוק, לידל, גריפין ואפילו אבנס, בין ארבעת השמות האלו אפשר למצוא 10 קרבות עם אורטיז שכל אחד מהם זכה להייפ ולרייטינג גבוהים. מעבר לכך, יש יתרונות בלהיות בין הראשונים. המעמד שלך חקוק בסלע כשיש מעט אלטרנטיבות והקדמת את זמנך במעט.
טיטו אורטיז במספרים
05:00:53 שעות של לחימה: מקום ראשון בכל הזמנים.
פגע 1,279 מכות: מקום שמיני בכל הזמנים.
27 קרבות ב-UFC: מקום ראשון בכל הזמנים.
שיאים שונים בקטגוריית החצי-כבד: 6.
מספר ההגנות על התואר: 5.
מספר ההגנות הרצופות על התואר: 5.
מספר קרבות האליפות הרב ביותר: 9.
מספר הניצחונות הרב ביותר בקרבות על התואר: 6.
מספר ההפסדים הרב ביותר בקרבות על התואר: 3.
מספר הסיבובים הרב ביותר בקרבות אליפות: 28.
כנראה שהוא עשה משהו נכון.
האתר של איתי לייבוביץ'
Itay.leibovich@gmail.com