רגע לפני שאנחנו מתחילים - יש עכשיו גם תוכנית פרשנות ל-MMA, או לפחות ניסיון לעשות אחת כזו בעברית. אתם מוזמנים לראות, להתרשם ולהעלות הצעות לשיפור כאן בתגובות או באופן אישי יותר במייל. אחרי שתתרשמו, אפשר להתחיל.
חדשות
באירוע UFC ON FUEL 2 שהתרחש בשבוע שעבר ניצח בריאן "אול אמריקן" סטן את אלסיו סקארה בנוקאאוט בסיבוב הראשון (כמו שאמרתי...). הניצחון היה משכנע וסטן, שדרס את סקארה, השיג את הנוקאאוט כשהיה בתוך הגארד (כנראה אחד היחידים שמסוגלים לעשות זאת). בסקירה של סטן לפני שבועיים ציינתי שהצטרפותו למחנה של גרג ג'קסון אמורה לשפר אותו אך מה שנראה בקרב היה עוד מאותו הדבר. סטן פגע באגרופים חזקים אך לא עשה דבר כדי לעבור את הגארד ונראה יותר כמו נגמ"ש שנוסע לתוך קיר לבנים מאשר מכונית משוכללת שיודעת לבצע פניות חדות. הפעם הוא ניצח אבל אם לא ישתפר הוא יישאר לוחם מרכז טבלה.
מספר קרבות מעניינים נקבעו ל-UFC 148 פבריסיו "מורנגו" קמואס יערוך את הקרב השני שלו חזרה ב-UFC ויפגוש את מלווין גילארד הוותיק. דיימיאן מאיה ינסה להימנע מרצף הפסדים כשיפגוש את דונג יון קים המסוכן. ריץ' פרנקלין, שלא ניצח שני קרבות ברציפות ולא נראה כמו עצמו מאז ינואר 2009, יפגוש את אלוף סטרייקפורס לשעבר קונג לי. לאחר שנעצר על ידי וונדרלי סילבה ב-UFC 139 ינסה לי להשיג ניצחון ראשון ב-UFC. אני בספק אם יצליח. בקרב השלישי ביניהם יפגשו טיטו אורטיז ופורסט גריפין סופית כדי לקבוע מי הלוחם הטוב ביותר לשנת 2005. בקרב הראשון (2006) ניצח טיטו בהחלטה חצויה ובקרב החוזר (2009) נקם בו גריפין וניצח גם כן בהחלטה חצויה. האם נקבל סוף סוף סיום החלטי יותר לטרילוגיה המיותרת הזו?
לאחר שני ניצחונות על ג'ף מונסון (החלטה) וסאטושי יישי (נוקאאוט) יילחם פדור אמליאננקו באירוע של M1 שיערך בסיינט פטרסבורג שברוסיה ב-21/06. היריב עדיין לא נקבע אך סביר להניח שהוא יהיה שילוב של שם גדול ושיא שנמצא הרחק מאחור. לאחר שהפסיד בפעם הראשונה (הלגיטימית) בקריירה, ואז בפעם השנייה ואז בפעם השלישית, הבינו במחנה פדור שכדי להשיב את הענק לגדולתו יש להאכיל אותו לוחמים מהטופ-100. ביצועיו מול מונסון הזקן ויישי המוגבל הוכיחו את השיטה ואני מעריך שהיריב הבא שלו יהיה פחות או יותר באותה הרמה.
לוחם השבוע ג'וש קושצ'ק
בעוד שלושה שבועות יפגוש ג'וש קושצ'ק בג'וני הנדריקס ב-UFC ON FOX 3 וזו הזדמנות מצוינת לתהות על קנקנו של אחד הלוחמים השנויים במחלוקת ב-UFC. ג'וש "קוש" קושצ'ק (הרבה מחשבה ויצירתיות הושקעו בבחירת הכינוי) הוא אחד הלוחמים המוכשרים והפעילים ב-UFC שמוכן לעלות לקרב מול כל אחד ובכל זמן, גם כשהוא גדול ממנו ושיש רק שבועיים עד לקרב. באותו הזמן מדובר באחד הלוחמים המלוכלכים, השקרנים והלא-סימפטיים שקיימים. איך שתי הישויות הללו מתחברות? ובכן...
קוש החל את דרכו כמתאבק מכללות מוצלח במיוחד ואף זכה באליפות היוקרתית לשנת 2001. בזמנו, מתאבקים נחשבו לספורטאים הקשוחים ביותר, או לפחות בין הקשוחים ביותר, וכשקושצ'ק סיים את לימודיו ואת דרכו כספורטאי מכללות בשנת 2002 החל ה-MMA לתפוס תאוצה. קוש חשב לעצמו שאם ב-MMA נמצאים הקשוחים ביותר הרי שמקומו שלו כאלוף האבקות מובטח בצמרת הענף. לאחר שני ניצחונות הגיע קוש לעונה הראשונה של הלוחם האולטימטיבי ולאחר שניצח את כריס ליבן בקרב הראשון הפסיד בקרב השני לזוכה העונה דייגו סאנצ'ז בהחלטת שופטים חצויה. כבר בתכנית נחשף אופיו הבעייתי של קושצ'ק כשהתעלל פיזית ומילולית בכריס ליבן. למרות שלא ניצח בתכנית הגיע קוש ל-UFC ניצח שני קרבות בנוקאאוט ובהכנעה אך ספג את הפסדו הראשון בקריירה לדרו פיקט הוותיק לו היה זה קרב 31 במספר.
כמו שענף גזום צומח טוב יותר כך גם צמח קוש לאחר ההפסד וניצח חמישה קרבות ברציפות כדי לקבל קרב על התואר מול האלוף ג'ורג' סיינט פייר. אגב, הניצחון החמישי היה מול אותו דייגו סאנצ'ז שעד אותו הקרב היה בלתי מנוצח. קושצ'ק החל את דרכו כמתאבק נקי אך אימוניו ב-American Kickboxing Academy הפכו אותו לסטרייקר טוב ומסוכן. בקרב מול סאנצ'ז ניסה להוריד את הקרב לקרקע רק פעם אחת וניצח את דייגו בקרב העמידה. על הנייר אמור היה קושצ'ק להחזיק ביתרון האבקות מול סיינט פייר הקנדי אך האלוף שלט בקוש, רוב הזמן מנע ממנו להוריד אותו לקרקע ומנגד הוריד את קוש מתי שרצה. הקרב נגמר בהחלטת שופטים לטובת האלוף וקושצ'ק חזר לשולחן השרטוטים. קרב החזרה שלו נערך 7 חודשים לאחר מכן, אותו ניצח בנוקאאוט טכני וארבעה חודשים לאחר מכן ניצח את כריס לייטל הקשוח בהחלטת שופטים.
בעקבות פציעה של דייגו סאנצ'ז הסכים קוש להחליף אותו בקרב מול טיאגו סילבה בהתרעה של שבועיים. סילבה, שרכב על רצף של שישה ניצחונות (כולל ניצחון על מאט יוז) ידוע כלוחם מוי טאי אגרסיבי והוא דאג שהרגליים של קושצ'ק ידעו זאת. לאחר כתישת רגליים של 15 דקות ניצח סילבה בהחלטת שופטים. הדרך חזרה לפסגה לא הייתה חלקה וקוש ספג נוקאאוט כואב במיוחד מפאולו טיאגו הברזילאי בסיבוב הראשון אך המשיך וניצח שלושה קרבות ברציפות. במהלך רצף הניצחונות שב והתגלה אופיו הבעייתי של קושצ'ק כשבמהלך קרב עם אנטוני ג'ונסון זייף פגיעה לא חוקית מצד ג'ונסון למרות ששידור חוזר של המהלך הראה בבירור שלא הייתה כל פגיעה.
רצף הניצחונות זיכה את קוש בהזדמנות נוספת לזכות בתואר האליפות מידי האלוף, כן כן. אותו האלוף ג'ורג' סיינט פייר. קושצ'ק מעולם לא השלים עם ההפסד הראשון ולא פעם שידר את חוסר ההערכה שרכש לאלוף. קברניטי ה-UFC ניצלו את האיבה ונתנו לשני הניצים לאמן את העונה ה-12 של הלוחם האולטימטיבי. בעונה זו נחשף קושצ'ק במלוא מגעילותו כשהיה האנטגוניסט הקלאסי מול סיינט פייר ה... קלאסי והתעמר באחרים בתכנית. באנגלית קוראים לזה דוש (douchebag). את מה שקוש עשה עם הפה סיינט פייר עשה עם הג'ב השמאלי. הקרב נגמר בהחלטת שופטים פה אחד לטובת האלוף (50-45) ובשבר בארובת העין לטובת דוש... סליחה. קוש. בשני הקרבות הבאים מצליח קושצ'ק לייצר רצף ניצחונות נוסף כשסיים את מאט יוז הוותיק בנוקאאוט בשנייה האחרונה לסיום הסיבוב הראשון. הניצחון הבא שלו הראה שקוש לא למד כלום והקרב כלל נגיחה ואצבעות לעיניים בדרך לניצחון בהחלטה חצויה על מייק פירס.
הניצחון על פירס העלה את קושצ'ק למקום החמישי בכל הזמנים של ה-UFC בכמות ניצחונות עם חמישה עשר ניצחונות בעשרים קרבות בארגון. כאמור, בעוד שלושה שבועות יפגשו קושצ'ק והנדריקס כשקוש ינסה לייצר רצף ניצחונות נוסף במטרה לחזור ולהילחם על התואר. את סיינט פייר קושצ'ק לא יצליח לנצח ובכל מקרה דיינה ווייט לא ייתן לו הזדמנות שלישית במספר מול הקיר הקנדי. הסיכוי היחיד של קוש הוא שקרלוס קונדיט ינצח את סיינט פייר ויחזיק בחגורה למרות שאני לא חושב שהסיכויים לנצח את קונדיט גדולים בהרבה. אבל בל נקדים את המאוחר. הנדריקס מתאבק לא פחות טוב מקושצ'ק וייתכן שאף טוב יותר, מחזיק עוצמה רצינית בידיו (7 נוקאאוטים ב-12 ניצחונות) כבר ניצח את מייק פירס, אמיר סאדללה וג'ון פיץ'. אני בעד הנדריקס.
שיעור בהיסטוריה UFC 25
השבוע לפני 12 שנים נערך האירוע השלישי במספר של ה-UFC ביפן - .Ultimate Japan 3 באירוע המרכזי נפגשו טיטו אורטיז וונדרלי סילבה בקרב על אליפות העולם במשקל חצי-כבד לאחר עזיבתו של האלוף דאז פרנק שמרוק את ה-UFC. באותו אירוע ערך מורליו בוסטמנטה, לימים אלוף ב-UFC, את הופעת הבכורה שלו ומולו עמדה "אגדת" זירת הבושידו יוג'י אנג'ו.
בוסטמנטה ואנג'ו היו בשני נתיבים מנוגדים כשנפגשו, בוסטמנטה מעולם הלחימה האמיתי של הג'יו ג'יטסו הברזילאי ואנג'ו מזה המבויים. באותן שנים היה ההייפ סביב הג'יו ג'יטסו הברזילאי כמעט בשיאו אודות לביצועי משפחת גרייסי בארה"ב ויפן. בעולם זה היה מריוליו מלך כאלוף ברזיל (ארבע פעמים), אלוף עולם לשנת 1999 ועם מאזן MMA של חמישה ניצחונות, תיקו אחד ואפס הפסדים. יוג'י אנג'ו הגיע עם וותק של 15 שנים ברסלינג וזכור לקהל הישראלי מימיו בבושידו אך מעולם לא התחרה בספורט אמיתי/מקצועני. הרסלינג היה ועודנו פופולרי מאד ביפן אך הגעתו של ה-MMA נגסה בצורה משמעותית בפופולריות ובהכנסות של הרסלינג המבויים. כדי לשמור על רלוונטיות ניסה אנג'ו את מזלו ב-MMA וכשפגש את בוסטמנטה היו מאחוריו כבר שני קרבות אמיתיים וכשרים למהדרין. במקרה או שלא במקרה, הם גם הסתיימו בהפסד.
אני לא בטוח מה הכרוז היפני אמר כשהציג את אנג'ו אבל אני דיי בטוח שלא לוקח 20 שניות להגיד "יוג'י אנג'ו". גם לא ביפנית. כל מכה של אנג'ו לוותה ב"אאאוווווווווווו" יפני. זאת אומרת, כל המכה האחת שאנג'ו שלח לפני שהברזילאי לקח אותו לקרקע ושלט בו. למען ההגינות אנג'ו הצליח להחזיר את הקרב לעמידה אך באותה ההגינות החזיר בוסטמנטה את הקרב לקרקע עד לסיום הסיבוב. מספר שניות לתוך הסיבוב השני הציג בוסטמנטה לעולם ה-MMA את חניקת משולש-היד וסיים את הגיבור היפני. מריליו בוסטמנטה המשיך בקריירה מוצלחת וענפה. ב-UFC 35 ניצח את דייב מניי כדי לזכות באליפות העולם ובליגת פרייד הגיע עד לגמר הגרנד פרי ב-2005 שם הפסיד בהחלטה חצויה לדן הנדרסון. את אותו מניי ניצח בשנית רק לפני שלושה שבועות בליגתMMA בברזיל. אנג'ו? המשיך להפסיד למאט לינדלנד ולהאיין גרייסי (השיג גם תיקו מול גיה כירגושווילי מי??) וחזר לרסלינג. טוב שפטרנו.
באירוע המרכזי נפגשו כאמור טיטו אורטיז ווונדרלי סילבה בקרב על התואר הפנוי. טיטו היה בתחילת דרכו ובדרך לשיאו וסילבה, רק בן 22 אך כבר וותיק בזירה. ותיק אך עדיין לא בשיאו לא שאפשר היה לדעת את זה לפי המאזן שלו וששת הניצחונות הרצופים שהביא עמו לקרב.
אורטיז, שהיה גדול בהרבה מסילבה, לקח את הקרב לקרקע בדקה הראשונה של הקרב והשתמש בהאבקות העדיפה שלו כדי להשאיר את סילבה על הגב למשך הסיבוב כולו. בסיבוב השני יצא סילבה בפראות האופיינית לו וחשף את הבעייתיות בפראות זו כשחטף ימנית חזקה מאורטיז. הקרב נשאר על הקרקע כשטיטו מורח את סילבה בעמדת האבקות אופיינית שהאחרון לא מצליח לצאת מתחתיו וחוטף גראונד אנד פאונד. בסיבוב השלישי סילבה כבר היה שקול יותר, או חבוט יותר, ולא מיהר להסתער על אורטיז. עוברות כמעט שתי דקות עד שהשניים חזרו להשתולל ואורטיז שספג מספר מכות ממהר לקחת את הקרב לקרקע ולנער את קורי העכביש. הסיבוב השלישי נגמר באותה הצורה ונראה שהערב של סילבה הולך להיות ארוך במיוחד.
הסיבוב הרביעי היה העתק מדויק של השלישי כשלאחר שתי דקות הקרב עבר לקרקע וטיטו, שהיה קצת פחות רענן, התמקד במריחה של וונדרלי ולא שלח יותר מדי מכות. בשלב הזה הקרב היה כבר של אורטיז וחובת הניצחון הייתה על וונדרלי שהיה זקוק לנוקאאוט או הכנעה כדי לזכות בחגורה. ניסיון כניסה של סילבה היה עוד מאותו הדבר ואורטיז התכופף מתחת למכה, הטיל את הברזילאי לקרקע וריתק את דרכו לאליפות. אחת הזירות הטובות לכל לוחם MMA (הקהל היפני ידוע כקהל חם ומפרגן) התבזבזה על אחד הקרבות המונוטוניים והדה-זא-וואים שנראו באותה עת. אורטיז ניצח את הקרב בהחלטת שופטים אחידה ולקח עמו הביתה את חגורת האליפות.
אורטיז המשיך והגן על התואר שש פעמים, שיא UFC שלא נשבר עד היום בקטגוריית המשקל החצי-כבד, והפך לאחד הלוחמים הפופולריים בעולם ויחד עם צ'אק לידי ורנדי קוטור היה הפנים של ה-UFC בחצי הראשון של שנות ה-2000.
וונדרלי ניער מעליו את ההפסד והמשיך בקריירה מדהימה. הפעם הבאה בה הפסיד קרב באה יותר מארבע שנים ו-19(!!) קרבות לאחר מכן. סילבה נחשב לגיבור ביפן ואם אחרי הקרב הזה הסיבה לא ברורה, כדאי שיעיף מבט בביצועיו המאוחרים יותר ביפן.
הקרב