גל אלברמן מזהה רוח חדשה במכבי תל אביב, גישה מקצועית אחרת. הוא גם קורא על זה בכל מקום, שומע את ההתלהבות התקשורתית מתכנית האימונים במכבי תל אביב של ג'ורדי קרויף ואוסקר גרסיה, אבל מבקש לחדד. "להגיד לך שאוסקר ימציא עבורנו את הכדורגל? זה לא יקרה, למרות שאני בטוח שהוא ישפר אותנו כבודדים וגם כקבוצה. אני רוצה לעשות סדר בדברים. כל מה שאנחנו עושים כרגע זה במגמה להשתפר. לבוא ולהגיד שזה מה שיעשה את ההבדל וזה מה שיעשה את העונה של מכבי למוצלחת, קשה מאוד לדעת. מה שבטוח זה שמנסים לעשות סדר ורוצים שדברים ישתנו, וישתנו לחיוב כמובן. כולנו תקווה שזה יעבוד. אנחנו רוצים לעבוד בצורה מסודרת ויסודית, בלי קיצורי דרך ולקוות שזה מה שיוביל בסוף להצלחה. עדיין לא עבדו בארץ בסטנדרט כזה, אבל אנחנו באמת בתחילת הדרך. הפעולות הפשוטות יותר הן הדבר החשוב ביותר, הבסיס".
אלברמן, 29, שנה שלישית בצהוב-כחול, יודע למה הוא מצנן את ההתלהבות. לא מתוך חוסר הערכה חלילה לשיטות האימון החדשות במכבי תל אביב, אלא מתוך זיכרון ברור מהי מכבי תל אביב. הוא כבר קרא את התסריט הזה פעמיים, במיוחד בעונה שעברה, שנפתחה עם סדרת ניצחונות ליגה, סנסציה מול פנאתינייקוס והעפלה לשלב הבתים בליגה האירופית, והסתיימה בשפל חסר תקדים.
"אני חושב שזו היתה אחת העונות הכי מוזרות", נזכר אלברמן. "הייתה סוג של אווירה, כבר ממחנה האימונים, שהשנה זה הולך להיות זה והיו ניצחונות במחנה האימון, בליגה האירופית וגם בליגה שלנו, אבל ביני לבינך רוב הניצחונות היו נגד יריבות שלא ממש היו מהטופ. היתה התעלות בחודש מסוים שבו עברנו את פאנתינייקוס וגם ניצחנו ארבעה משחקי ליגה, עד ההפסד לרמת השרון. ואז באיזשהו מקום הקבוצה איבדה את הבאלנס שלה. בחיתולים של העונה הגענו לסוג של שיא ולאחר מכן היה משבר.
"לא היה איזון ולא היתה דרך שמכבי נצמדה אליה בעונה הקודמת. קודם היה שילוב של צעירים, אחרי זה וותיקים, והיו הרבה מאוד דברים שאני מעדיף לא להיכנס אליהם כרגע. כולם ראו אותם, כולם ידעו אותם. אני לא מתכוון לצרות בחדר ההלבשה. אני לא חושב שהבעיות החברתיות, שניסו לצייר, זה בעצם מה שפגע במכבי בצורה הכי חזקה בעונה הקודמת. היו דברים שלא היו צריכים לקרות, אבל באמת שהוציאו הכל מפרופורציה. היו הרבה מאוד בעיות גם בבחירת הסגל וגם באיזון של בניית הקבוצה".
אלברמן לא ישכח את העונה שעברה, גם בגלל ההתעללות שעבר: משחקן הרכב, הוא הוצא מחוץ לסגל, וזכה להתעלמות חסרת תקדים לשחקן במעמדו. הרבה גרסאות צצו בנוגע לסיבה ליחס של מכבי תל אביב כלפיו באותה תקופה. כעת, כאשר הוא מספר לראשונה את גרסתו האישית, הוא מחדד: כל העניין נסוב סביב העניין המקצועי. לא סכסוך כספי מול ההנהלה, לא דרישה לקיצוץ. אלברמן חושב שהסיבה היתה אחרת. "אני אומר חד משמעית ובשיא הכנות. זו לא היתה הסיבה. חד משמעית, בכלל לא דיברו איתי על קיצוץ בשכר. קשה לי לבוא ולהגיד מה היתה הסיבה ומה היו הטיעונים, כי את השאלה צריך להפנות לאנשים שקיבלו את ההחלטה הזו".
"אני אגיד את האמת. שמעתי הרבה מאוד גרסאות מצד המאמנים שהיו באותה תקופה במכבי, (מוטי איוניר וגדי כרמלי, ר"ב). היו המון שיחות אישיות עם הצוות ואני לא מתכוון לפרט את תוכן השיחות, אבל לאורך כל התקופה הטיעונים לא היו נשמעים אמינים או רציניים. אני באמת לא יודע מאיזו סיבה סימנו אותי. מה שעזר לי בסופו של דבר זה שהמשכתי בדרך שלי. אני לא רוצה להשתחצן, אבל ידעתי שיגיע הרגע ומכבי תצטרך אותי והמאמנים כן יצטרכו את העזרה שלי.
"הייתי ראוי ליחס הוגן וראוי יותר, אבל ידעתי שההזדמנות שלי תגיע והדבר היחיד שהתעסקתי בו זה להכין את עצמי לרגע הזה. עם כל הקושי. זאת בעיני מקצוענות. מקצוענות זה לא רק לאכול נכון, או לישון בזמן, אלא דברים הרבה יותר גדולים. כשאתה עולה למגרש לשחק עבור מכבי ואתה מייצג כמות כל כך גדולה של אוהדים שבאים ונותנים ממיטב כספם ומיטב זמנם עבור הקבוצה ולוקחים את אירועי הקבוצה כל כך ללב, אז המחויבות שלך כשחקן היא להתנתק מכל מה שקורה מסביב ולעלות למגרש ולתת את המיטב שלך"
כמעט בכל קבוצה שבה שיחקת, היית תמיד שחקן של מאמן, שחקן מרכזי, דומיננטי, ופתאום בעונה שעברה, נקלעת לסיטואציה שלא נתקלת בה מעולם: ייבשו אותך על הספסל או מחוץ לסגל, לא ספרו אותך והפכת להיות שחקן שלא קשור לקבוצה. איך זה לעבור חצי עונה בצורה כזאת?
"זו הייתה תקופה נוראית מבחינתי. קרו כמה דברים הזויים לגמרי. התכנסתי בתוך עצמי, לא ניסיתי להיכנס לעימותים והשלמתי עם המצב. ידעתי שלאורך זמן, אם אצמד לדרך שלי, זה יצליח לי בסופו של דבר. זו הרגשה לא נעימה, זו גם הרגשה די מוזרה, כי הרגשתי לאורך כל התקופה שיש לי הרבה מה לתרום למכבי. זו היתה ההרגשה שלי ושל כל הסובבים אותי. זה יישמע אולי מוזר, אבל אני שמח שהדרך שבה בחרתי, היא זו שהוכיחה את עצמה. נורא קל לאבד עשתונות או לאבד כיוון בסיטואציה כזו. אני שמח שבעזרת כל הקרובים אליי, שמרתי על דרך הישר ולא נכנסתי לעימותים מיותרים. ידעתי כל הזמן מה אני שווה. מכבי הביאה אותי בסך הכל שנה אחת לפני כן, זה לא שהפכתי להיות שחקן גרוע. כל מה שקרה לא שינה כלום בתפיסה שלי. זה כמובן פגע בי אישית, אבל האנשים סביבי ידעו לחזק אותי וגם אני ידעתי מה אני שווה, וזה מה שהחזיק אותי. חיכיתי להזדמנות שלי וידעתי שבסוף היא תגיע. בסופו של דבר הצלחתי לצאת מהמשבר הזה וזה היה משבר מאוד גדול עבורי".
אתה נמנע מלהזכיר את שמות האנשים בצוות המקצועי בעונה שעברה, אבל היו המון דיבורים על כך שעוזר המאמן גדי כרמלי היה אחד הגורמים המרכזיים לספסול שלך, כי הוא זה ששיכנע את מיטש גולדהאר שאתה כבר לא מתאים, ולא מספיק טוב, בזמן שהוא ניסה לקדם כמה מהשחקנים הצעירים על חשבונך.
"גדי כרמלי לא מעניין. הוא באמת לא מעניין והוא לא רלוונטי בנוגע לקריירה שלי ואני לא רוצה להתייחס אליו. כל התעסקות בו לא תוסיף לי שום דבר ולא תתרום לי".
כשהגיע ניר לוין הפכת שוב לשחקן קבוע בהרכב. החלפת המאמנים בעונה שעברה, הצילה עבורך את העונה?
"לא יודע אם זה הציל לי את העונה, אבל אין ספק שחילופי המאמנים עשו לי טוב. כשניר הגיע, הפכתי להיות בורג משמעותי בהרכב וזה לא היה פשוט כי לא שיחקתי כמעט חצי שנה. אני לא מתכוון לתרץ, אבל זו היתה שנה שבאמת היה לי קשה לתפקד בה, כי לא שיחקתי באופן רציף. בשורה התחתונה, היה לי מאוד קשה לתפקד כי זו שנה שהחלה רע מאוד עבורי, ניסיתי לתת את כל כולי בחצי השנה שניר לוין היה, גם לעזור לקבוצה וגם היה לי חשוב באופן אישי אחרי שלא שיחקתי חצי שנה. אני לא נמצא במקום שבו אני צריך להוכיח, כי אני לא איזה שחקן צעיר, אבל בכנות היה לי מאוד חשוב להראות לכולם ולעצמי שאני מסוגל לשחק ויכול לתרום למכבי ולכדורגל הישראלי בכלל. למרות כל הקושי, הצבתי לעצמי מטרה - להחזיר את עצמי למרכז העניינים בכל מחיר".
אלבמן, כאמור, רואה תקופה חדשה במכבי תל אביב ("הפרויקט הפעם מאוד מעניין, כי השתנו הרבה מאוד דברים מהיום שהגעתי למכבי. דברים נראים היום אחרת. אני לא רוצה לבנות הר של ציפיות, אבל ההרגשה היא של משהו חדש ומשהו חיובי"). תקופה שבה שחקנים מסתובבים באימון עם חגורות ועליהן צ'יפ מיוחד שמשדר למחשב של צוות מאמני הכושר על ההספק והמרחק והקצב בו רץ כל שחקן ושחקן; תקופה שחקנים לובשים גופיה מיוחדת ועליה GPS שמנתח את תנועות השחקנים; תקופה בה כל משחקי האימון מצולמים ומנותחים ופריסת חדר כושר, משקולות ומכשירים על כר הדשא, היא חלק אינטגרלי מהאימון עצמו. דבר שלא היה נהוג בקבוצות הישראליות.
"אני חושב שהשחקנים הקצת יותר מנוסים, ששיחקו והתנסו קצת באירופה, טעמו כבר משהו מהסגנון הזה. השחקנים הצעירים שנמצאים רק שנה או שנתיים בבוגרים של מכבי, לא נתקלו בסוג עבודה שכזה, מכל הבחינות. עברנו מחנה אימונים שעבדנו במהלכו על הרבה מאוד אספקטים. האימונים היו ארוכים מהרגיל. גם עכשיו בארץ, האימונים ארוכים ממה שהורגלנו עד כה וזה קצת חדש לשחקנים שאימון נמשך קרוב לשעתיים בשלב הזה של העונה, העבודה מאוד קשה ואלה סטנדרטים שבעיקר השחקנים הצעירים ויש לנו המון כאלה, לא ממש מכירים. מעבר לקטע המקצועי, גם הקטע המנהלתי בכל הנוגע למשמעת ולבוש שונה הפעם. הוצבו כאן סטנדרטים אירופאיים לכל דבר, ושחקנים מבינים היום שאסור לצאת מהמסגרת והם לא יכולים לעשות דברים שאולי הם הורגלו לעשות פעם. מקפידים בכל הנוגע לפרטים הכי קטנים. למשל, היום שחקנים מבינים שאין מקום לאיחורים, אין מקום ללבוש לא תואם, כבר לא מתאמנים עם גרביים בצבעים שונים. זה מתחיל בדברים באמת הכי קטנים, בסטנדרטים המקובלים באירופה, מה שבמכבי או בישראל באופן כללי שמים קצת פחות דגש עליו".
זה נראה כבר מתחילת האימונים שקרויף וגרסיה סימנו אותך כשחקן מרכזי, באימונים אתה מאוד דומיננטי, גם בגלל השפה. איך אתה מרגיש עם זה? אחריות על הכתפיים?
"האמת שעם כל הצניעות, מהרגע שהגעתי למכבי תל אביב, הרגשתי שאני אמור להיות אחד מהשחקנים שיובילו את הקבוצה הזו קדימה. בפועל זה לא קרה בשנתיים האחרונות. אני חלילה לא מפיל אשמה על אחרים או שמפיל את הכל על עצמי. אני בסך הכל הייתי חלק מהפרויקט הזה והפרויקט הזה לא עמד במטרות שלו וגם אני לא עמדתי במטרות שלי".
אפשר להגיד שהפרויקט נכשל עד עכשיו?
"כל אחד יכול לקרוא לזה איך שהוא רוצה. בשורה התחתונה אני יודע שגם אני וגם הקבוצה שהייתי חלק ממנה, לא השיגה את המטרות שהיא הציבה לעצמה בשנתיים האחרונות, ואותי באופן אישי מאוד פיתה להישאר במכבי כדי לנסות בכל הכוח וכן להיות חלק ממכבי תל אביב מצליחה. מאוד שמחתי שגם הצוות המקצועי רצה שההתקשרות ביננו תימשך. מהרגע הראשון שלי בקבוצה המטרה היתה להיות אחד מעמודי התווך של הקבוצה, ואני מאוד מקווה שאני אצליח לעשות את זה בצורה טובה יותר בשנתיים הקרובות".
הביאו אותך לפני שנתיים עם המון שחקני רכש, להביא בחזרה את האליפות למכבי וזה לא קרה. מרגיש מתוסכל על השנתיים האלה?
"אני לא מתוסכל. תסכול זה שלב אחד לפני ייאוש. ואני לא חושב שזו המילה המתאימה. אני יכול להגיד שרציתי לראות גם אותי וגם את מכבי במקום אחר. אבל אנחנו בפני פרויקט מאוד מעניין וכולנו תקווה שבאמת נוכל לעשות את זה".
אבל זה מה שאומרים בכל קיץ, ואז מגיעים למחזור שביעי, שמיני, עשירי והכל מתפרק. למה שנאמין לזה הפעם?
"אני חושב שהמטרה מלכתחילה היא לשנות את הדבר הזה. לשנות גם את העניין המנטלי. אחד הדברים שכולם רוצים לשנות הוא פשוט לדבר פחות ולעשות יותר. אנחנו לא שולטים על רמת הציפיות של התקשורת או הקהל. הקהל חווה כל כך הרבה אכזבות אז לגיטימי שהוא רוצה לשמוע הצהרות לפני שהעונה מתחילה".
מכבי תל אביב זה מועדון שלא לקח אליפות 10 שנים. איך אתה מסביר שמועדון גדול כזה, עם כל כך הרבה קהל, עם תקציב ענק, עם בעלים שמשקיע כסף, לא מצליח לזכות באליפות כ"כ הרבה זמן?
"אני יכול להתייחס רק לתקופה שכן הייתי במכבי ואני יכול להגיד שזה מקום שנוטה מאוד, לחיוב ולשלילה, למומנטום. ברגע שהמועדון נכנס למומנטום שלילי, בתקופה מסוימת, היה נורא קשה להתאושש מזה. קשה לי מאוד להסביר למה. בכל פעם שהמועדון נכנס להפסד משמעותי או שרשרת של תוצאות שליליות, הוא נכנס לאיזשהו סחרור, שלקח הרבה מאוד זמן לצאת ממנו. אני כל הזמן טוען שמה שיעשה את הבדל העונה, זה אם מכבי תל אביב תדע לקחת הכל בשפיות ולהתוות דרך שבה אחרי שלושה ניצחונות לא נחגוג אליפות, ואחרי שני הפסדים חלילה לא נדבר על כך שהעונה נגמרה. נצטרך לשמור על באלאנס וזו כבר עבודה משותפת של המועדון כולו. נצטרך למצוא את השיטה שבה מכבי תתמיד לאורך כל העונה".