עוצר יציאות

המחירים גבוהים ולא מתחשבים במשבר הכלכלי, התדמית בשפל והשורשים שלנו לא מספיק עמוקים ביבשת. שוק השגרירים הישראלי נע הקיץ בקצב הרבה יותר איטי. הסיבה: לא רק יכולת

  • טל בן חיים
ענבל מנור

בשבועות האחרונים התעניינה ריימס, העולה החדשה לליגה הבכירה בצרפת, בחלוץ מכבי פתח תקוה טל בן חיים. במועדון ביצעו מספר בדיקות לגבי מצבו החוזי של השחקן והחליטו כי שווי הכרטיס שלו הוא כ-700 אלף יורו בתוספת שכר של 250 אלף יורו ברוטו לעונה. הסכום המדובר נמוך בצורה משמעותית מהדרישות של עמוס לוזון, שהדביק לכוכב שלו תג מחיר של יותר משני מיליון יורו והסכים למכור 25 אחוז מכרטיסו להפועל תל אביב תמורת חצי מיליון יורו. בסופו של דבר, הצעה רשמית מהצרפתים לא הונחה על שולחנו של נשיא מכבי פתח תקוה ומועמדותו של השחקן ירדה מהפרק מסיבות אחרות. אלא שכאמור, גם אם הייתה מונחת הצעה שכזו, סביר שלוזון היה מסרב לה.

הסיפור הזה בא להמחיש תופעה מעניינת שמלווה את שוק ההעברות של השגרירים הקיץ. שנה אחרי הנטישה ההמונית לאירופה, נראה שמשהו הקיץ תקוע. שחקנים בכירים שצריכים לעבור קבוצה בתוך היבשת מתקשים ואילו היציאה החוצה מליגת העל דלילה בהרבה. דרישות מופרזות כמו של לוזון הן רק חלק מהסיבות. היורו, המשבר הכלכלי בליגות מסוימות באירופה, הכישלון של הקבוצות הישראליות בזירה האירופית ועונה מאכזבת שעברו כמה משגרירינו הבכירים אשתקד מקשה על עבודת הסוכנים. יצאנו לבדוק האם הטרנד הישראלי מתחיל לדעוך בליגות הבכירות ביבשת?

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
אירופה? אולי בשנה הבאה. כרגע הוא עושה את הדרך למתחם חודורוב. טל בן חיים (צילום: ברני ארדוב)

אחד רע, אחרים לא באים

קיץ 2011 היה סוער בגזרת השגרירים. למעלה מ-20 שחקנים יצאו מישראל לליגות השונות באירופה מתוכם שחקני נבחרת או שחקני ליגה בכירים כמו: איתי שכטר, גילי ורמוט, בן שהר, תומר חמד, ליאור רפאלוב, ערן זהבי, דני בונדר, מאור בוזגלו ועדן בן בסט, כאשר שחקנים מהדרג השני בכדורגל הישראלי העדיפו לבחור בקבוצות קטנות יותר בבלגיה, פולין וקפריסין. הקיץ הנוכחי, נכון לעכשיו, שחון יותר. עד כה יצאו ארבעה שחקנים בלבד מישראל לאירופה: אוהד לויטה, עוז ראלי, ניסו קפילוטו וגל ספיר, כולם כידוע לליגות קטנות. שלושה שחקנים נוספים: דודו ביטון, משה אוחיון וגיא אסולין עברו בתוך היבשת.

על הפרק עומדות עוד מספר עסקאות, חלקן גדולות, אבל שום דבר עוד לא נסגר ונראה כי הליגות הגדולות ביבשת מהססות לקלוט את הכדורגלן הישראלי. "הקיץ הזה שונה כי יש הרבה שחקנים שמשחקים בחו"ל, כמו איתי, גילי, דקל ואחרים שצריכים לעבור בתוך אירופה", מסביר סוכן השחקנים גלעד קצב. "גם בשנה שעברה שחקנים יצאו בשלב מאוחר של הקיץ ואולי ההבדל הוא שבתקופה הזו של חלון ההעברות, בשנה שעברה כבר היו יותר עסקאות סגורות. גם הקיץ יש התעניינות ועוד ייצאו שחקנים, אבל אי אפשר להוציא כל שנה 30-40 שחקנים".

ההבדל נובע מלא מעט גורמים. "הכדורגלן הישראלי לא מאוד אטרקטיבי באירופה ולא מעט יציאות של שחקנים קשורות בטרנדים", מסביר סוכן אחר. "ב-2007 היה טרנד של ישראלים בבלגיה, כמה שנים לאחר מכן זה הגיע לפולין בזכות ההצלחה של מאור מליקסון ועכשיו הנהירה היא לקפריסין בזכות יובל שפונגין, רוני לוי ואחרים. אין מה לעשות, הכדורגלן הישראלי לא מבוסס ואין לו שורשים באירופה כמו שחקנים מקרואטיה, סלובניה וצ'כיה ולכן זה משתנה משנה לשנה. שחקן שמצליח עושה טוב לשנה הבאה ושחקן שלא מצליח משנה את התמונה".

המצב בבונדסליגה מדגים זאת בצורה מושלמת. ורמוט ושכטר הגיעו גם בעקבות ההצלחה הגדולה של אלמוג כהן בעונה הראשונה בנירנברג. אלא שאצל כהן עצמו חלה ירידה בעונה שעברה וגם העונה הלא טובה של שני שחקני קייזרלסאוטרן פגעה במעמד ובמוניטין של הכדורגלן הישראלי בגרמניה. גם קצב נאלץ להודות: "אחרי העונה האחרונה, השוק הגרמני והשוק הצרפתי יותר קשים לשחקנים ישראלים".

כשהוא היה טוב, ישראלים אחרים הגיעו לבונדסליגה. כשהוא דעך, גרמניה סגרה את שעריה. אלמוג כהן (צילום: GettyImages, Alexander Hassenstein)

ישראלי, תוריד מחיר

סיבה נוספת קשורה בהצלחת הקבוצות הישראליות בזירה האירופית. מכבי חיפה והפועל תל אביב מכרו את הישראלים הבכירים אחרי ההופעה בליגת האלופות. למרות שבעונה שעברה שיחקו שלוש קבוצות ישראליות בשלב הבתים של הליגה האירופית, אפקט החשיפה והמשמעות שמעניקים מנהלים ספורטיביים ברחבי היבשת למפעל הזה נמוכים יותר. כך, כאמור, נוצר מצב שלמרות ההתעניינות בשחקנים בכירים כמו אביחי ידין, טוטו תמוז, עומר דמארי ואפילו אייל גולסה וטאלב טואטחה, בשלב זה אף אחד מהם לא היה קרוב למעבר. מדובר בשחקנים מוכשרים, שחקני סגל נבחרת, אבל עדיין קשה לשווק אותם בגלל חוסר האטרקטיביות של ליגת העל.

אבי נמני מסביר: "זה לא סוד שהרמה של הכדורגל הישראלי לא בשיאה וזה משפיע על ייצוא של שחקנים. זו תופעה של כמה שנים. לגבי שחקנים שנותנים משחקים טובים, אנשי המקצוע מחו"ל חושבים פעמיים ושלוש. הסיבות הן רמת המשחק, האווירה מסביב כשכל המגרשים ריקים וסימני שאלה האם הם יוכלו בכלל להתאים". והנה דוגמה. במהלך הפגרה הגיע איש מקצוע אירופי לבחון את צירופו של אחד הזרים הבכירים ששיחקו בישראל בשנים האחרונות. הוא קיבל את כל המידע, הנתונים, צפה במשחקים ושמע מחמאות ממאמנים ישראלים מובילים, אבל העדיף לוותר. "אם אותו שחקן היה משחק בליגה השנייה בגרמניה, היה יותר קל לשווק אותו", טוען מקורב למגעים.

גם המצב הכלכלי משפיע באופן ישיר. לא מעט קבוצות תחתית בספרד ופורטוגל שקועות בחובות ומשחררות שחקנים בחינם מכיוון שאינן מסוגלות לשלם משכורות. בליגה ביוון, למשל, המצב חמור עוד יותר. לפיכך, השוק מוצף בשחקנים טובים בעלות נמוכה יחסית בעוד מחירו של השחקן הישראלי נותר, למרבה האבסורד, גבוה הן מבחינת שווי הכרטיס והן בכל הקשור לדרישות השכר. כך, בין היתר, נחת בישראל שחקן מסוגו של קרלוס גרסיה בעוד רן בן שמעון החתים בא.א.ק לרנקה את איגור גבילונדו, אמנם בן 33, אבל עם רזומה של 276 הופעות בלה ליגה. קצב מחדד: "קשה למכור שחקנים ישראלים בסכומים גבוהים וההעדפה באירופה היא לשחקנים חופשיים".

סוכן שחקנים צרפתי מוסיף: "הדעה כאן היא שהליגה הישראלית חלשה ובנוסף, שחקנים ישראלים בולטים באים בדרישות במקום לשמור על פרופיל נמוך. הם מגזימים ודורשים משכורות חסרות פרופורציות. זה למשל מה שקרה עם טוטו תמוז במונאקו. לעומת זאת, בן בסט הגיע כשחקן חופשי, לא ביקש סכומים גבוהים וידע שהוא בא להוכיח את עצמו בקבוצה קטנה. אם כולם היו מתנהגים כמוהו, ישראלים היו מגיעים לליגות הבכירות באירופה בכמויות של כדורגלנים פולנים, קרואטים ואחרים".

הספרדי מגיע לפה במחיר זעום לאור המצב הכלכלי הקשה באירופה, אבל הישראלים ממשיכים להיות יקרים. קרלוס גרסיה (צילום: קובי אליהו)

ועדיין, כלום לא אבוד

מרבית העניין בקיץ הזה סובב כאמור סביב השגרירים הבכירים שעברו עונה לא פשוטה ועומדים בפני מעבר פנימי בתוך היבשת, אך גם כאן מתעוררים אותם קשיים. טל בן חיים, עם רזומה מרשים באנגליה, מתקשה למצוא קבוצה ובינתיים מתוכנן לשחק בליגה השלישית. מחירו של מליקסון, מהשגרירים המוצלחים בשנים האחרונות, מרתיע קבוצות ביבשת וכרגע הוא נשאר בוויסלה. ורמוט ושכטר אמנם מתאמנים עם קייזרסלאוטרן ומחזיקים בחוזה לשלוש שנים נוספות, אך נציגיהם מחפשים להם קבוצה חדשה. גם קינן ושהר צפויים להחליף קבוצה. זהבי עשוי להיות מושאל מפאלרמו כדי לצבור דקות משחק משמעותיות ואילו יוסי בניון אמנם המריא למסע המשחקים של צ'לסי בארצות הברית, אך לא מן הנמנע שבסופו של דבר יעבור קרוב לסגירת חלון ההעברות כמו שעשה באוגוסט אשתקד.

"בגלל יורו 2012, השוק התעורר מאוחר ואני מעריך שבסופו של דבר יהיו 15-20 עסקאות", סבור קצב ומפרט: "דן מורי ייצא בשבועיים הקרובים. אנחנו מכוונים איתו גבוה אחרת הוא היה סגור כבר לפני חודש וחצי. גם קינן יכול לחתום מחר בארבע קבוצות ביבשת, אבל הוא רוצה להישאר באנגליה. אנחנו מחכים לתשובה לגבי ידין ועמרי קנדה, פיראס מוגרבי נבחן בסנט אטיין ומתלהבים ממנו ויהיו עוד הרבה. אני לא בהכרח חושב שיש ירידה בכמות. בסופו של דבר, מי שצריך לצאת, ייצא".

כלומר, מתחת לפני השטח ההתעניינות קיימת ונעשית עבודה מתמדת, אבל בפועל העניינים לוקחים זמן. התפתחויות עשויות להיות גם בגזרת ניר ביטון, שנבחן במנצ'סטר סיטי, קובי מויאל, דן איינבינדר, אריאל הרוש, זאב חיימוביץ', סארי פלאח, שלומי אזולאי וטוטו תמוז. בסופו של דבר, מספר השגרירים הכולל ימשיך לנוע באזור ה-40, אבל האם זה מחזק את מעמדנו ביבשת? לא בהכרח. המבחן האמיתי יהיה האם שחקנים יוכלו להישאר לאורך זמן באירופה ולהתקדם בצורה הדרגתית כלפי מעלה.

כי בסופו של דבר, למרות ההערכות האופטימיות, הקיץ הזה מלמד עד כה שקל יותר להעביר ישראלים לליגות קטנות שם נרשמו הצלחות (בלגיה, פולין וקפריסין למשל) מאשר ישירות לליגות הבכירות. השאלה היא: האם זה לא הצעד הנכון יותר מבחינת הכדורגלן (והסוכן) הישראלי? האם במקום לקפוץ ולחלום על הפרמיירליג או לה ליגה, שחקן, גם כזה שלקח אליפות בישראל והגיע לסגל הנבחרת, צריך להבשיל ולהתפתח בבלגיה, הולנד או אוסטריה? אולי לא נעים להודות בזה, אבל מרבית השגרירים בליגות הבכירות לא הוכיחו את עצמם בעונה שעברה. קשה שלא לתהות מה זה באמת אומר על הרמה של הכדורגל הישראלי. נמני מסכם: "כל עוד הכדורגל הישראלי במצבו הנוכחי, זה הופך להיות קשה יותר משנה לשנה. מה שקרה בשנה שעברה עם הכמות הגדולה לא משקף".

יכול להיות שיהיה לנו נציג גם בסגל אלופת אנגליה, אבל התהליך איטי וכלל לא בטוח שזה יעזור לכדורגל שלנו. ניר ביטון (צילום: GettyImages, Johannes Simon)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully