ריי אלן למיאמי, ג'ייסון טרי לבוסטון
רווח-הפסד למיאמי: התנועה הבלתי פוסקת של אלן, שחתם לשלוש שנים תמורת 9.5 מיליון דולר, תסייע לבלגן בהגנת היריבות של האלופה, וכפי שראינו במשחק האליפות, השילוב בין טריו הסופרסטארים של ההיט לבין צלפי שלשות אמינים הוא קטלני. אומנם מיאמי ניצלה את מלוא חריגת הביניים שלה ובכך החמיצה את הסיכוי להחתים את מרכוס קמבי - אולי הסנטר המתאים ביותר להתקפה של אריק ספולסטרה - אבל כפי שספולסטורה אמר לאחרונה, הוא מתכוון לשחק כדורסל "נטול עמדות", או במילים אחרות להמשיך עם הסמול בול סביב כוכביו המגוונים.
רווח-הפסד לבוסטון: טרי בן ה-34, שחתם לשלוש שנים תמורת 15.6 מיליון דולר, הוא אחד השחקנים העמידים ביותר בליגה. מדובר בקלעי פחות טהור מאלן, אך גם פחות סטריקי בשלב זה בקריירות המקבילות שלהם. טרי הוא סקורר מגוון ואקספלוסיבי יותר, שמסוגל לעלות מהספסל גם בתור רכז לצד אייברי בראדלי. לאוהדי הסלטיקס ודאי כואב לראות את אלן במיאמי, אבל בפועל הרוטציה של הקבוצה שלהם הפכה למגוונת וטובה יותר.
פיניקס שולחת את סטיב נאש בסיין אנד טרייד ללייקרס
רווח-הפסד ללייקרס: למרות ההסתייגויות ביחס למידת התאמתו של נאש להרכב הנוכחי של הקבוצה ובעיקר לאיש על הקווים, הרכז הקנדי שחתם לשלוש שנים תמורת 25 מיליון דולר ימצא את הדרך להפעיל את הקו הקדמי בלייקרס, ויוריד מבריאנט את נטל הקליעה בקלאץ'. בחירות דראפט מאוחרות משמשות את הלייקרס רק לעתים נדירות, וסך המשכורות התופח שלהם היה מחיר סביר לשלם כדי לא לאבד את ההגמוניה בעיר לטובת הקליפרס.
רווח-הפסד לפיניקס: הסאנס סחטו ומיצו בשנים האחרונות את הפופולריות הגבוהה של נאש בקרב האוהדים, נפרדו ממנו בסופו של דבר מבלי לצאת הרעים בסיפור, ואף השיגו בתמורה ארבע בחירות - שתיים בסיבוב הראשון ושתיים בשני - וחריגת טריידים לא קטנה. לא רע בשביל קבוצה שמנסה לדלג על שלב הבנייה מחדש דרך הדראפט.
ג'ייסון קיד ומרכוס קמבי מגיעים לתפוח הגדול
רווח-הפסד: הניקס חיזקו את הספסל באופן משמעותי עם החתמתם של קיד לשלוש שנים תמורת 9 מיליון דולר וקמבי לשלוש שנים תמורת 13.2 מיליון דולר, השיגו חונך ותיק לג'רמי לין ומחליף לטייסון צ'נדלר שסוגר איתו צמד סנטרים הגנתיים הכי טוב בליגה. הניסיון והקבוצתיות של שני הקשישים יעשו רק טוב לקבוצה הזאת, אבל נותר לראות האם יש אופציות יציאה בחוזים הארוכים האלה, מאחר ובכל זאת מדובר בשחקנים שמגרדים את שנות הארבעים שלהם.
ג'ו ג'ונסון בטרייד ששכנע את דרון וויליאמס להישאר
רווח-הפסד לברוקלין: בטווח המיידי הנטס הקריבו רק 8 מיליון פנויים בתקרת השכר שלהם - פארמר, מורו ופטרו ירוויחו 11.7 מיליון במשולב העונה, לעומת 19.7 מיליון לג'ונסון, שישתכר 89.2 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות. דרון וויליאמס כבר הצהיר בגלוי שהטרייד הזה שכנע אותו להישאר בקבוצה, והנטס גם השאירו אצלם את מרשון ברוקס ובחירות דראפט עתידיות, שיוכלו לשמש אותם בעסקה עתידית עבור דווייט הווארד.
רווח-הפסד לאטלנטה: חוזה העתק שהוענק לג'ונסון בקיץ 2010 התחרותי השאיר את אטלנטה בפלייאוף למשך שנתיים, בהן ג'ף טיג זכה להדגים את כישוריו בהגנה (מול דרק רוז אשתקד) ובהתקפה (מול בוסטון השנה). ההוקס זכו בהכנסות נוספות ממכירת כרטיסים וזכויות שידור; ונשמר החיבור בינם לבין האוהדים למודי האכזבות בג'ורג'יה, שכעת ממתינים בשקיקה למהלך גדול בשנה הקרובה.
אודום חוזר, וויליאמסים חדשים ליוטה, אטלנטה נפטרת מעוד חוזים
רווח-הפסד לקליפרס: למאר אודום חוזר מעונה מחרידה היישר לכור מחצבתו בעיר המלאכים ולטיפולו של כריס פול, שאמור להיות מאוד מרוצה בינתיים ממהלכי הקבוצה בפגרה. לוב סיטי הרוויחה פליימייקר נוסף שגם תורם בשמירה ורסטילית, בתמורה לסקורר שנמצא לו תחליף מיידי - ג'מאל קרופורד.
רווח-הפסד ליוטה: למרות שדווין האריס השתלב יפה והשתפר ככל שהעונה התקדמה, מו וויליאמס מתאים יותר להתקפה של הג'אז הודות לקליעה מבחוץ. מרווין וויל או מרוויל בקיצור, מהווה שדרוג לעומת ג'וש הווארד, סי ג'יי מיילס ודמארה קארול: שומר, קולע מבחוץ, ומחזיק בסט כישורים שלא בא לידי ביטוי מלא באטלנטה. הוא אומנם חתום על חוזה שמן של 15.7 מיליון לשנתיים הקרובות, אבל סך המשכורות של הג'אז נותר גמיש גם איתו.
רווח-הפסד לאטלנטה: מרווין וויליאמס וג'ו ג'ונסון הוחלפו בחוזים מסתיימים, וסך המשכורות של ההוקס יהיה באזור ה-37 מיליון בקיץ הבא: 15.8 מיליון על זכויות בירד של ג'וש סמית, 12 מיליון להורפורד, 6 מיליון על זכויות בירד של ג'ף טיג, ובחירת לוטרי כלשהי. מספיק בשביל להחתים פרי אייג'נטס פוטנציאליים כמו דוויט הווארד, כריס פול, ג'יימס הארדן, מונטה אליס וניקולה פקוביץ', במיוחד לאחר שסמית המרוצה ממהלכי הקבוצה - יוחתם מחדש על משכורת התחלתית נמוכה יותר.
דאלאס ממשיכה לדחות סיפוקים ולמצוא פתרונות זמניים
רווח-הפסד: המאבס ויתרו על האופציה לריפיט בדצמבר, כשלא החתימו מחדש את טייסון צ'נדלר וג'יי ג'יי בראה, רק בשביל האפשרות לצרף את דרון וויליאמס ו/או דווייט הווארד בקיץ הזה. שני הסופרסטארים ירדו מהפרק בזה אחר זה, ובזמן שקיד וטרי עזבו, פרסי ניחומים כמו סטיב נאש וגוראן דראגיץ' חתמו עם יריבות מערביות. בינתיים דאלאס שוכרת שחקנים לעונה אחת בלבד - כריס קיימן, אלטון ברנד, דארן קוליסון, דנטיי ג'ונס - ומתכוונת לשחרר את ברנדון הייווד באמנסטי, כך שיהיה כסף לבזבוזים גם בקיץ הבא. הווארד ופול אולי יהיו זמינים, בנוסף לביינום, הארדן, אליס ואחרים, אבל בינתיים תתבזבז עוד עונה של נוביצקי בן ה- 34. האם הרווח הסופי יפצה על ההפסדים שבדרך?
דראגיץ' חוזר לפיניקס, לאורי בטורונטו, יוסטון מפסידה רכזים
רווח-הפסד לפיניקס: הסאנס שילמו בבחירה ה-23 של דראפט 2011 על הטרייד שבו החליפו את גוראן דראגיץ' בארון ברוקס, אבל תיקנו את הטעות העיקרית. דראגיץ' בן ה-26 שיחק נפלא בחמישייה של יוסטון העונה: 18 נקודות, 49% מהשדה, 8.4 אסיסטים, 3.5 ריבאונדים, 1.8 חטיפות ושלשות (38%) למשחק. למי שלא מתרשם ממדגם של 28 משחקים, נזכיר את תצוגת העל של דראגיץ' בחצי גמר המערב ב-2010, משחק מס' 3 בסן אנטוניו, בו הפציץ 26 נקודות תוך 17.5 דקות. הסלובני הגבוה מסוגל לשחק גם כסקנד גארד ומגיע עם תג מחיר מציאה (30 מיליון דולר לארבע שנים), בדומה למרצ'ין גורטאט וגא'רד דאדלי.
רווח-הפסד לטורונטו: הראפטורס הפסידו במרוץ אחר נאש ויתנחמו בקייל לאורי שמגיע עם חוזה נוח של 11.9 מיליון לשנתיים הקרובות, והנהיג את הרוקטס להתמודדות על משבצת פלייאוף עד לפציעתו העונה. הקנדים סירבו להעביר תמורתו את הבחירה השמינית בדראפט האחרון, אך במידה ויחמיצו את הפלייאוף בעונה הקרובה, רק זכייה באחת משלושת הבחירות הראשונות תמנע ממיוסטון לקבל את הבחירה שלהם.
רווח-הפסד ליוסטון: הטרייד על לאורי היה נראה טוב מאוד אם הרוקטס היו מצליחים להשאיר את דראגיץ', אבל דריל מוריי העדיף להציע חוזה דומה לג'רמי לין, שאומנם היה מייצר המון הייפ והכנסות לקבוצה שכבר נהנתה מתופעת יאו מינג, רק שהניקס יודעים זאת וישאירו את הלינסניטי אצלם. כרגע יוסטון מחזיקה בטוני דאגלס ושוקלת להחזיר את ברוקס לשורותיה - ושניהם לא פליימייקרים.
לופז, היברט וגורדון מתפלחים למועדון החוזים המקסימליים
רווח-הפסד לאינדיאנה: עם כל הכבוד לכריס קיימן בן השלושים שלא מפסיק להיפצע, לפייסרס לא היתה אלטרנטיבה אחרת חוץ מלהשוות את הצעת הבלייזרס ולהחתים את רוי היברט על חוזה לארבע שנים תמורת 58 מיליון דולר.. הסנטר בן ה- 25 אומנם טרם חצה את גבול 30 הדקות למשחק, אבל הוא הולך ומשתפר מעונה לעונה וטרם הגיע לשיאו. מארק גאסול בן ה- 27 וטייסון צ'נדלר בן ה- 29 חתמו השנה על חוזים כמעט זהים. הפייסרס אומנם יצטרכו להאריך חוזים גם לטיילר הנסברו ופול ג'ורג' בשנים הקרובות, אבל החוזה המסתיים של דייויד ווסט ואולי טרייד חסכוני על דני גריינג'ר, ישאירו את סך המשכורות שלהם במצב סביר.
רווח-הפסד להורנטס: גם אריק גורדון לא שווה חוזה מקס של 58 מיליון דולר לארבע שנים בעולם אידיאלי, ובעולם הלא אידיאלי של ההורנטס הוא אפילו לא מעוניין להישאר בקבוצה, אבל מדובר בנכס המשמעותי ביותר שהגיע בתמורה לכריס פול. עד למועד שבו ניתן יהיה להעביר שחקנים על חוזים חדשים, צפו לים של שמועות בנוגע למעבר של גורדון. טרייד לאינדיאנה נשמע כמו תרחיש מעניין - גורדון יליד אינדיאנפוליס בעוד שגריינג'ר מלואיזיאנה - אך האם הפייסרס מוכנים לספוג שני חוזי מקס?
רווח-הפסד לנטס: הנטס קיוו שברוק לופז יישלח לאורלנדו עם החוזה הטרי שלו שעומד על 61 מיליון דולר לארבע שנים, אבל המג'יק מהססים בצדק. יתכן שפורטלנד, יוסטון או שארלוט התכוונו להוציא סכומים דומים על לופז; ויתכן שפתיחת עונה בריאה ומוצלחת שלו, בין היתר הודות לקו האחורי החדש בברוקלין, יגרמו לאורלנדו לשקול מחדש. אין ספק שמצב תקרת השכר של הנטס מנע מהם לשקול אלטרנטיבות בעמדת הסנטר, אבל אי אפשר להימנע מהתחושה שעם חוזי מקס לג'ונסון ולופז, פתאום הקבוצה הזאת מזכירה יותר את הניקס של העשור הקודם, ופחות יריבה ראויה למיאמי בעשור הנוכחי.
עומר אשיק ולנדרי פילדס מרוויחים מחוקי תקרת השכר
שתי העסקאות המופרכות של הקיץ, לפחות עד שהגיעה החתמתו של לופז, נובעות מכך שפילדס ואשיק מסיימים חוזה של שנתיים לאחר שנבחרו בסיבוב השני, וכעת הם שחקנים חופשיים מוגבלים. במקרים כאלה, יש הגבלה על הסכום שקבוצות הנמצאות מתחת לתקרת השכר יכולות להציע לאותם שחקנים בשנתיים הראשונות של החוזה: שניהם ירוויחו משכורות באזור החמש מיליון לעונה בשנתיים הבאות, אבל הפרצה בחוקים מאפשרת להקפיץ את הסכומים האלה בשנה האחרונה לחוזה, כך שפילדס ירוויח 9.8 מיליון ואשיק 15 מיליון.
הסכומים האלה נועדו למנוע מהניקס והבולס להשוות הצעות ולהשאיר את השחקנים אצלם, ובכל זאת שיקגו נוטה לעשות זאת. אשיק, שחתם לשלוש שנים תמורת 25 מיליון דולר, הוא סנטר מוגבל בהתקפה, אבל ארוך ונייד עם יכולת חסימה, הגנה על הפיק 'נ רול, ושמירה מול שחקני חוץ בחילופים. הבולס עשויים להעדיף אותו על פני ג'ואקים נואה בעתיד, והרוקטס שמעוניינים בכוכב מבינים היטב את הצורך בסנטר הגנתי כדי לדבר חזק.
פילדס, שחתם בטורונטו לשלוש שנים תמורת 20 מיליון דולר, הוא סווינגמן הגנתי ואתלטי שחי מתנועה לכיוון הטבעת, אבל יש לו גם יכולות מסירה וקליעה מבחוץ. הוא היה במיטבו לצד רכזים כמו ג'רמי לין וריימונד פלטון, פחות לצד כרמלו אנתוני, ונראה שעם צמד הרכזים לאורי-קלדרון, הקדנציה שלו בראפטורס תהיה מוצלחת יותר. מדובר גם בריבאונדר הגנתי מצוין, כך שלצד הגעתם של יונאס ולנצ'יונאס ולאורי, מגרעותיו של אנדראה ברניאני בתחום זה יורגשו פחות.
ייתכן שההחתמה של פילדס הייתה בין היתר כדי למנוע מהניקס להשיג את נאש בתמורה אליו, אבל הראפטורס בכל זאת השיגו שחקן רכש צעיר ומבטיח - לא דבר של מה בכך כשמדובר בקבוצה מקנדה שרחוקה, קרה ויקרה במסים. טורונטו עדיין אמורה להיות רחוקה מתשלומי מס מותרות גם כאשר פילדס יגיע לשנה השלישית והיקרה בחוזהו, ותוכל אז להשתמש בחוזה המסתיים שלו (לצד אלו של ברניאני ואמיר ג'ונסון), כדי להתחזק בטרייד. כנ"ל לגבי יוסטון שבדרך להיפרד מסקולה ומרטין בשנה הקרובה. שיקגו לעומת זאת תהיה בדרך לבור עמוק של תשלומי מס מותרות במידה ותשווה, מה שהופך את עתידם של נואה, קרלוס בוזר ולואל דנג בקבוצה למוטל בספק.
