פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הפרטים הקטנים שבונים האגדה

        הטלפון המקרי והדי המוזר שהביא אותו לישראל. המספרים הנדירים במעמדי גמר. עושי המשחק השונים שהתחלפו מסביבו. החבטות שחטפו כל חבריו לשושלת הגדולה חוץ ממנו. המשכורת המגוחכת לעומת זו של נבארו, למשל. הבלוג של גרינוולד עם המורשת נטולת הכתמים של אנתוני פארקר

        "אנתוני פארקר הוא גדול השחקנים ששיחקו בארץ וגדול השחקנים שאני אימנתי. הוא מגדולי השחקנים באירופה בכל הזמנים. הוא אלוף אירופה שלוש פעמים, שותף בעוד שני גמרים וזה אומר הכל. בלי פארקר כולנו לא היינו פה. הוא הגיע לפיינל-פור עם שלושה עושי משחק שונים - (אריאל) מקדונלד, שאראס (יאסיקביצ'יוס) ועכשיו (וויל) סולומון; בלי פארקר אף אחד מהם לא שווה שום דבר. יש הרבה שחקנים, אבל פארקר יש רק אחד".

        מתוך דברים שאמר פיני גרשון במסיבת עיתונאים במהלך פיינל פור היורוליג בפראג, 27.4.2006

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (GettyImages , David Silverman)
        הכי גדול שיש. אנתוני פארקר (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        ***

        יש אנשים עם קארמה מיוחדת ואנרגיות טובות, שהאינרציה או איזה כוח עליון מסדרים עבורם את הלבנים של החיים שלהם בסדר מופתי, בבניין גיאומטרי מדויק, ישר ומבריק מכל צדדיו. אנתוני פארקר הוא אחד מהם.

        טיימינג איז אברית'ינג; המיתולוגיה של פארקר נבנתה על יסודות הכדורסל המלוטש, האסתטי, הנדיר באלגנטיותו שלו, אך התעצמה הודות לתזמון הנדיר: פארקר תמיד ידע מתי לקום, להגיד תודה ולרדת מהבמה. בקיץ 2002, לאחר שנתיים נפלאות שהסתיימו עם גביע אירופה והופעה נוספת בפיינל פור היורוליג, שהפכו אותו מנו-ניים, מכישלון NBA ממוצע, לאחד הכוכבים הגדולים באירופה, הוא עזב את מכבי תל אביב לשנה וניצל מעונת בלהות האדריאטית הראשונה; אחר כך חזר בקיץ 2003, ברגע המדויק ביותר ובתפקיד דומיננטי מתמיד, כדי להוביל את המועדון לתקופה הגדולה בתולדותיו, שהסתכמה בעוד שני גביעי אירופה ובהופעה נוספת בגמר; ובקיץ 2006, כשהוא בשיא תהילתו, החליט לעזוב עם פירוקה הסופי של השושלת, רגע לפני כניסתה של מכבי לעידן פוסט-גרשון השני, שנחקק בזיכרון הקולקטיבי כאפרורי ומדכא.

        וכך קרה שפארקר מעולם לא הצטרך לקנות מסיר כתמים לקריירה, כי בשנותיה הגרועות של מכבי הוא פשוט לא היה שם. חמש עונות מלאות במועדון, 13 תארים שהושגו מתוך 14 מעמדי וסדרות גמר (92.8% הצלחה) - לרבות חמש הופעות בפיינל פור היורוליג, מתוכן ארבעה גמרים ושלושה גביעים; אחוזים שאפילו מיקי ברקוביץ' היה רחוק מהם שנות אור, ושקווין מגי בכלל לא התקרב לכיוונם (השניים שנחשבים, יחד עם פארקר, לשחקנים הטובים בתולדות המועדון).

        כשחש שמיצה את אירופה חזר ל-NBA, אבל רק כשהבין שיקבל תפקיד משמעותי: פארקר הפך מיד לשחקן חמישייה ובהמשך לשחקן השישי של קבוצות עם שאיפות פלייאוף. NBA זה מה שפארקר תמיד חלם לעשות, לשחק עם הטובים ביותר, גם במחיר של ויתור על כסף: בארה"ב הרוויח הרבה פחות מכפי שיכול היה להרוויח לו נשאר באירופה. בשש העונות האחרונות, שלוש בראפטורס ושלוש בקוואלירס, השתכר בממוצע - אם משקללים גם את דמי הפיצוי שנדרש לשלם למכבי ב-2006 (כשעזב למרות שהחזיק בחוזה לעונה נוספת) - 3,216,655 ברוטו לעונה. בהתחשב בחוקי המס בארה"ב הסכום הזה נמוך יותר, כמובן. וזה בזמן שחואן נבארו עושה 3.5 מיליון אירו לעונה בברצלונה.

        ניהול הקריירה הממוקד וההסתפקות בסכומים נמוכים יותר הפכו את פארקר לניצול היחיד של קללת השושלת השנייה: ניקולה וויצ'יץ' המשיך במכבי, הפסיד איתה אליפות מקומית ועבר לעשות כסף גדול מאוד באולימפיאקוס, אבל נכשל איתה מקצועית ולאחר מכן נעלם מהרדאר; שאראס יאסיקביצ'יוס התייבש שלוש שנים על הספסל של הפייסרס והווריורס וחזר לאירופה בתפקידי משנה (אומנם זכה בגביע יורוליג נוסף עם פנאתינייקוס ב-2009, אבל בין לבין נזרק ונדד בין ריטאס וילנה לפנרבחצ'ה-אולקר, והיה ברור לכל כי ימיו הגדולים מאחוריו); אפילו מייסיאו באסטון התפתה לכסף הגדול ב-NBA במקום להישאר בכור מחצבתו האירופאי, אבל גם הוא נכשל בפייסרס ובהמשך מתח את הקריירה עד לניסיון קאמבק כושל בבני השרון, כשבתווך עבר גם באוקראינה ובליגה הספרדית השנייה.

        שחקן קליבלנד קאבלירס, אנתוני פארקר (GettyImages)
        כשחש שמיצה את אירופה חזר ל-NBA, אבל רק כשהבין שיקבל תפקיד משמעותי: פארקר הפך מיד לשחקן חמישייה ובהמשך לשחקן השישי של קבוצות עם שאיפות פלייאוף. NBA זה מה שפארקר תמיד חלם לעשות, לשחק עם הטובים ביותר, גם במחיר של ויתור על כסף (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        ***

        "השחקן הרב-גוני הטוב ביותר בתולדות מכבי", הגדיר אותו תומר שטיינהאוור, שחווה על בשרו עשרות רבות של זרים צהובים-כחולים, בשיחה עם "מעריב" כבר בשנת 2004. "ארל וויליאמס היה ריבאונדר אדיר, קווין מגי ומייק מיצ'ל סקוררים מופלאים, אבל פארקר הכי טוב בהכל. אסור להשוות אף אחד לג'ורדן, אבל כמוהו הוא הכי טוב באירופה, גם התקפית וגם הגנתית. מה שאני אוהב אצלו יותר מכל זו הצניעות, אורך הרוח, החיוך. מכבי צריכה להחתים אותו לכל החיים".

        פארקר, אגב, הגיע למכבי במקרה; הצ'יזבאטים סיפרו על הסקאוטינג המעמיק שביצעה מכבי, שהניב לבסוף את אחת הגניבות הגדולות בתולדות הכדורסל האירופאי, אבל כעת מספר סוכן השחקנים זאב גרוס את הגרסה האמיתית לסיפור החתמת השחקן ששינה את המסלול עליו נעה ההיסטוריה של מכבי תל אביב.

        "זה היה בקיץ 2000", נזכר גרוס. "בעידן שלפני הסקאוטינג המקצועי, המעמיק, כפי שקיים היום. דיוויד (בלאט) ומוני (פנאן) נסעו לארה"ב כדי לחפש שחקנים בכל מיני ליגות קיץ: בליגה בשיקאגו, שמאז נסגרה, בלאס וגאס ובאורלנדו. הייתי מדבר עם דיוויד כמעט בכל יום, הצעתי לו שחקנים לפני הנסיעה שלו וגם במהלכה, אבל שום דבר לא התרומם.

        "ככה הגיע הלילה האחרון של דיוויד ומוני בארה"ב. כל אחד מהם נסע לליגת קיץ אחרת, כדי לא לבזבז זמן, ולמחרת הם היו צריכים להיפגש כדי לחזור יחד לישראל. אני זוכר את הטלפון שהרמתי לדיוויד ביום הזה. הייתי בישראל, זה היה בערך בשעה 5 בערב אצלי. דיוויד נשמע מתוסכל. הוא אמר לי: 'שמע, אנחנו לא מוצאים כלום. או שהשחקנים שאנחנו רוצים יקרים מדי, או שהם לא רוצים לבוא. אנחנו חוזרים לארץ בלי כלום'. אני סוגר את הטלפון, ואחרי שעה מתקשר חבר טוב שלי, שהיה הסקאוט של אורלנדו באירופה, והוא אומר לי: 'יש בחור שהולכים לשחרר. קוראים לו אנתוני פארקר'. לא ידעתי מי זה, והחבר שלי אמר: 'תציע אותו למכבי, מה יכול להיות'.

        "בקיצור, הלכתי לאינטרנט והתחלתי לחפש מידע", ממשיך גרוס. "ראיתי קצת סטטיסטיקות, הוא עשה כמה דברים יפים בקולג', אבל במג'יק הוא בעיקר היה ברשימת הפצועים. צלצלתי שוב לחבר שלי ושאלתי אותו מה יש לו להגיד. הוא אמר לי: 'מהיכרותי עם אירופה, בתוך שנתיים הבחור הזה יהיה שם כוכב'. החלטתי לזרוק את השם הזה לדיוויד, יהיה מה שיהיה.

        "ב-11 בלילה שעון ישראל תפסתי את דיוויד. אמרתי לו שקיבלתי שם מהסקאוט של אורלנדו: אנתוני פארקר. דיוויד אמר לי: 'אני זוכר משהו כזה, הוא היה טוב בקולג'', אבל לא ידע עליו יותר מדי. דיוויד ביקש ממני להוציא מהאינטרנט כל מה שאפשר ולשלוח בפקס, כי אז עוד היו בעיות עם המיילים. בקיצור, בתוך כמה דקות שלחתי טון פקסים לקבלה של המלון שלו. חיכיתי עד 12 בלילה והלכתי לישון.

        "ב-2 בלילה אני מקבל טלפון מדיוויד. הוא אמר: 'בדקתי עליו, דיברתי עם כל מיני מאמנים, זה יכול להיות בשבילנו פוטנציאל יוצא מן הכלל'. הוא ביקש שכשיגיע לארץ, שאדאג להשיג עבורו קלטות. הן הגיעו בתוך יום, יחד עם אנשי מכבי. הבאתי אותן לדיוויד, הוא ראה כמה קטעים ואמר: 'בוא ניכנס למו"מ ונראה מה יהיה'. הגענו לכסף, וזה היה בסדר. הבעיה הייתה לשכנע את פארקר להגיע לישראל, כי הוא חשב שישראל זה מדבר. בסוף הצלחנו, הכנו חוזה ואנתוני הגיע".

        אלא שפארקר, כידוע, אכזב בתחילה את הצוות המקצועי; חרב הפיטורים הוצמדה לצווארו. "זה לא עבד בהתחלה. פיני רצה לחתוך אותו", משחזר גרוס. "העוזר השני אז היה ארז ביטמן, ופיני כבר שלח אותו לראות איזה שחקן אחר שהוא מאוד רצה במקום פארקר. למזלה של מכבי, לשחקן ההוא בדיוק היה משחק גרוע. פארקר קיבל עוד הזמנות. והיתר זו אגדה".

        מאמן מכבי תל אביב דיוויד בלאט (ברני ארדוב)
        זאב גרוס מספר: "ב-2 בלילה אני מקבל טלפון מדיוויד. הוא אמר: 'בדקתי עליו, דיברתי עם כל מיני מאמנים, זה יכול להיות בשבילנו פוטנציאל יוצא מן הכלל'. הוא ביקש שכשיגיע לארץ, שאדאג להשיג עבורו קלטות. הן הגיעו בתוך יום, יחד עם אנשי מכבי". בלאט (צילום: קובי אליהו)

        ***

        מה משותף לצסק"א, פנאתינייקוס, אולימפיאקוס, סיינה, אפס פילזן, פנרבחצ'ה-אולקר ופרטיזן בלגרד?

        ובכן, כולן החליפו הקיץ מאמנים.

        עידן חדש-ישן באירופה: ז'ליקו אובראדוביץ' עזב את פאו וסימונה פיאניג'אני נפרד מסיינה, אבל אטורה מסינה, אוקטאי מחמוטי ודולה וויושביץ' חזרו לצסק"א, לפרטיזן ולפילזן בהתאמה; איבקוביץ' בחר לפרוש מאימון קבוצות לאחר ההישג הסנסציוני עם אולימפיאקוס; וכל הטורקיות החליפו גם הן בוסים. פיאניג'אני החליף את נוון ספאחיה בפנרבחצ'ה-אולקר, שהייתה מוכנה לשלם סכומים אגדיים לאובראדוביץ', אבל העסקה התפוצצה לאחר מו"מ קצר. השמועות סיפרו כי גם קאחה לבוראל ודושקו איבאנוביץ' מצויים בקשיים, אלא שכעת נראה שהגנרל הסרבי ימשיך לעוד עונה, האחרונה בחוזהו, אצל הבאסקים.

        אנשי פנרבחצ'ה טענו שהציעו לאובראדוביץ' ולעוזרו הנאמן, דימיטריס איטודיס, שכר של כ-2.5 מיליון אירו יחד (כשני מיליון אירו לאובראדוביץ', חצי מיליון אירו לאיטודיס), אבל השניים דרשו למעלה מ-3 מיליון. אובראדוביץ', ככל הנראה, ייקח שנת חופש מאימון.

        היווניות עדיין ללא מאמנים: כריס פלמינג האמריקאי, שעבד בשנים האחרונות בגרמניה, הוא המועמד המוביל לאולימפיאקוס. אנדריאה טרינקיירי, מאמן קאנטו בעונה החולפת, עשוי לחתום בפאו, שבדומה למכבי ודרק שארפ, מעוניינת לשמור בעונה הקרובה את יאסיקביצ'יוס כעוזר, למרות שהליטאי אולי מעוניין להמשיך ולשחק עונה נוספת.

        מה שכעת בטוח הוא שבעונה הבאה תעמיד אולימפיאקוס תקציב של כ-15 מיליון אירו בלבד; ופאו תעמיד תקציב נמוך אף יותר. שתיהן מכוונות למאמנים צעירים מתוך הבנה שכפי שסגל השחקנים שלהן יעבור הצערה וריענון, כך דרושה התאמה לפילוסופיית הרכש על הקווים.

        "שום דבר עדיין לא סגור", אומר העיתונאי ניקוס ורלאס. "אם לא פלמינג, אולי פוטיס קציקאריס יגיע לאולימפיאקוס".

        "אף אחד לא יודע עדיין בוודאות מה יקרה", מוסיף העיתונאי אריס בארקאס. "העונה הסתיימה לפני למעלה מחודש, אבל לקבוצות הגדולות ביוון אין מאמנים, וזה מוזר. גם השחקנים שלהן מבולבלים, למרות שההנהלות מנהלות עם כמה שחקנים מו"מ עצמאי. העזיבה של איבקוביץ' הייתה מאוד כואבת לאולימפיאקוס, אבל הוא הבטיח שהוא יאמן רק את נבחרת סרביה, ואם יחליט לשוב ולאמן קבוצות זה יהיה רק באולימפיאקוס".

        ככה זה אצל היווניות; בסוף זה יסתיים עם גביע אירופה נוסף.

        ohad@walla.net.il

        בגיל 37 ובתום קריירה נפלאה: אנתוני פארקר פרש מכדורסל

        שמונת הרגעים הגדולים של אנתוני פארקר במכבי תל אביב

        יהונתן אליהו על עזיבתו של ז'ליקו אוברדוביץ' וחזרתו של אטורה מסינה

        כדורסל בוואלה! ספורט

        מאמן פנאתינייקוס ז'ליקו אוברדוביץ' (קובי אליהו)
        כרגע נראה שהוא ייקח שנת שבתון. אוברדוביץ' (צילום: קובי אליהו)