אי שם בשנת 2001, נפגשו ז'ליקו אוברדוביץ' ובעלי פנאתינאיקוס, האחים פאבלוס ות'נאסיס ינאקופולוס, על מנת לדון בנושא הארכת חוזהו של המאמן הסרבי המוערך. ביוון סיפרו כי לא נדרשו יותר מדקות ספורות על מנת לגשר על הפערים שנתגלעו בין הצדדים. ההערכה ההדדית הייתה כה גדולה, מספרים, עד כדי כך שהיה ניתן לחסוך את הרשמיות, ולסגור הכול בשיחת טלפון תמימה בת שתי דקות. לימים זה יהפוך לריטואל קבוע: אוברדוביץ' יסיים חוזה, ופגישת בזק אחת עם הבעלים תסתיים בהודעה מסודרת לעיתונות על הישארותו באתונה.
אולי בשל כך המשא ומתן בין פאו לאוברדוביץ' בקיץ האחרון, שהיה ממושך מהרגיל ולווה במסרים שהועברו דרך התקשורת, הדליק נורות אדומות אצל האוהדים הירוקים. עבור רבים מהם, אוברדוביץ' החל להכשיר את הקרקע לקראת עזיבתו הכואבת כבר לפני מספר חודשים, כשהתבטא בתקשורת בנושא והשתמש בה, אולי, ככלי למשא ומתן. אוברדוביץ' התבטא במסרים עמומים: "אני רוצה להישאר, אבל זו לא ההחלטה שלי", התבטא עוד במהלך סדרת הגמר האחרונה מול אולימפיאקוס. "כסף הוא לא העניין פה, אלא כבוד. כבוד הוא הסיבה שאני כאן כבר 13 שנים", אמר ולא הוסיף, כשנחת ביוון לקראת הפגישה המכרעת עם הבעלים בשבוע שעבר. התבטאותו שלאחר ההודעה בדבר עזיבתו השאירה הרבה מקום לדמיון, באומרו כי "את שקורה בתוך משפחה יש להשאיר בתוכה ולא להוציא בפומבי". אז מהן הסיבות שמאחורי הקלעים לעזיבה?
ביוון יודעים לספר כי לאספקט הכלכלי היה, למרות ההכחשות מצידו של אוברדוביץ', משקל לא קטן. במהלך השבועות האחרונים פורסם כי אוברדוביץ' העמיד את הישארותו בתנאי שתקציב הקבוצה יעמוד על כ-15 מיליון אירו לפחות. הבעלים, לעומת זאת, יכלו להבטיח לו תקציב שנע סביב 12 מיליון יורו.
"עם כל הכבוד לתקופה הנהדרת של אוברדוביץ' והקשר החזק שנרקם בינו לפנאתינאייקוס והאוהדים שלה, השיקול הכלכלי שיחק תפקיד חזק אצל אוברדוביץ'", מבהיר יאניס פילריס, עורך האתר היווני "ספורט 24". "לאוברדוביץ' יש רגשות עזים כלפי פאו, אבל במצב הנוכחי פשוט לא משתלם לו להישאר. דווקא החוזה שלו עצמו פחות מפריע לו, אלא יותר העובדה שבסכומים שהבעלים מדברים עליהם, הוא לא חושב שיוכל להעמיד קבוצה תחרותית מספיק. ביוון אי אפשר לראות שום אופק כלכלי, העתיד מנבא שחורות, והרי אם מסתכלים על השוק, יש הרבה קבוצות שהולכות להשקיע כסף גדול והעתיד שלהן נראה טוב יותר".
מעריציו הרבים של אוברדוביץ' ביוון עוד זוכרים לו כיצד לקראת עונת 2003-2004, אז הודיעה פאו על קיצוצים נרחבים (ובשל כך אף עברה לשחק באולם מיניאטורי שלא תואם את מידותיה), נשאר כמאמן והרים את הקבוצה חזרה לגודלה הטבעי בהמשך. לכן, הם בטוחים, נקודת השבר בין הסרבי לפאו סובבת סביב עניינים נוספים. כמו למשל יחסיו עם מי שמתעתד להיות נשיא הקבוצה החל מהעונה הקרובה- דימיטריס ינאקופולוס, בנו של פאבלוס ואחיינו של ת'נאסיס הקשישים, ששלטו בקבוצה במשך שנים. בניגוד לאחים המבוגרים, שראו עין בעין עם אוברדוביץ' את ענייני הקבוצה, הרי שדימיטריס הצעיר נקלע למספר וויכוחים עם אוברדוביץ' בעבר, בעיקר על רקע ביקורות שהועלו נגד הסרבי בעיתון "פראסיני", עיתון אשר דימיטריס משמש כבעליו.
"זה לא נכון שאוברדוביץ' ודימיטריס מסוכסכים", מספר העיתונאי אריס ברקאס. "בשנים האחרונות הייתי אומר שהיחסים ביניהם תקינים, אבל אוברדוביץ' יודע שאיתו כנשיא הקבוצה זה יהיה שונה לחלוטין. אז משפחת ינאקופולוס הודיעה שהיא תמשיך להשקיע בקבוצה, אבל מבחינתו זה שדימיטריס נמצא ולא האחים המבוגרים זה כאילו שזו לא משפחת ינאקופולוס".
"בכלל, אובראדוביץ' לא אהב את הדרך שבה כל משפחת ינאקפולוס התנהלה איתו, אולי אפילו קצת נעלב", ממשיך ברקאס. "זו הייתה עונה קשה יותר מכול עונה אחרת עבור כל המערכת, לא רק עבור אוברדוביץ'. כל חוסר הוודאות הזאת לגבי העתיד עשה לא טוב. אוברדוביץ' מאוד לא אהב את זה שכמה ימים לפני הפיינל פור הבעלים יצאו בהצהרה שהם שוקלים למכור את הקבוצה אחרי שמצאו רוכש. הוא חשב שזה היה עיתוי גרוע ושזה יפגע בקבוצה. אחר כך, הוא נפגע מכך שבפגישות המכריעות לגבי החוזה שלו אף אחד מהאחים המבוגרים לא נכח. עם כל הכבוד לזה שהם הורידו הילוך בכל הקשור לקבוצה, הוא הרגיש שאחרי כל כך הרבה שנים, הוא מספיק חשוב כדי שהם יהיו שם בשביל לנסות לסגור איתו. הם הרי היו אלה שסגרו איתו הכול במשך כל השנים".
נדמה שאין עיתוי גרוע יותר עבור פאו לעזיבתו הכואבת של אוברדוביץ'. אחרי שהפסידה את האליפות לאולימפיאקוס, תצטרך פאו לשכלל את עצמה מחדש במתכונת אחרת לחלוטין, עם תקציב קטן בהרבה, ועם סגל שחקנים חדש, שכן רק הכוכב הגדול דיאמנטידיס חתום על חוזה לעונה הבאה. כפועל יוצא מכך, הלך הרוח ביוון פסימי לגבי פאו החדשה, או כפי שהיטיבו לנסח זאת ביומון "גול ניוז": "עוד מוקדם לצאת בהצהרות, אבל לפי איך שהרוחות נושבות, נראה כי עומד להגיד עידן שמזכיר את מה שהיה בתחילת שנות התשעים: אולימפיאקוס שלטה, ופנאתינאייקוס תמיד התנחמה במקום השני".
אטורה מסינה נותר מופתע. אחרי עונה אחת בלבד כעוזר מאמן בלוס אנג'לס לייקרס, המאמן המעוטר התקשה להאמין למשמע אוזניו כשסוכנו סקר בפניו את ההצעות העומדות לפתחו באירופה. "כשחתמתי ב-NBA חששתי שהשם שלי יישכח, אבל למעשה כל כך הרבה הצעות רציניות באירופה כמו שיש לי עכשיו לא היו לי אף פעם", טען מסינה בראיון שהעניק לאחרונה.
באותו ראיון אף הביע מסינה את תשוקתו לשוב ולשמש כמאמן ראשי, כפי שהתרגל. "הייתי שמח להישאר בלייקרס, אבל יש בי רצון עז לחזור לאמן, ומאוד יכול להיות שזה לא יהיה ב-NBA ", אמר. בימים האחרונים, כנראה, נפל הפור. מסינה אמור לחתום רשמית בצסק"א בימים הקרובים ולחזור למועדון בו פרח, כפי שפורסם בארצות הברית ואף אושרר על ידי ללה מולין, חברו הקרוב ומי ששימש לו כעוזר במשך שנים. בחזרתו המהירה של מסינה לאירופה יש מן האכזבה, מאחר ורבים ראו במעבר הטרנס-אטלנטי מעין מקרה מבחן ראשון מסוגו של מאמן אירופאי ב-NBA, וציפו שיהפוך למאמן ראשי בליגה הטובה בעולם.
אם כבר חזרה ליבשת הישנה, צסק"א בוודאי נראתה כמו מועמדת טבעית עבורו. קאמבק שכזה, גם אם הינו מתבקש, כרוך בכל זאת באי אלו קשיים עבור המאמן האיטלקי. "עד כמה שזה נראה פשוט וקל עבור מסינה לחזור למקום שהוא מכיר, יש גם כמה בעיות קטנות שהוא סוחב איתו מהקדנציה הקודמת", נזכר הסקאוט הישראלי משה וילק,חברו של מסינה שאף עבד עימו כסקאוט בצסק"א בזמנו. "כשצסק"א ומסינה סיימו את ההתקשרות ב-2010, מסינה היה מופתע, משום שצסק"א הייתה זו שיזמה את הצעד. הייתה לה בעיית תקציב אז הם החליטו ללכת על מאמן רוסי שיקדם שחקנים רוסים. זה לא שהם לא נפרדו ברוח טובה, יש למסינה יחסים מצוינים עם אנשים מצסק"א עד היום, אבל אי אפשר להגיד שהוא לא היה מופתע".
"בפן האישי, למשפחה שלו לא היה קל במוסקבה", מוסיף וילק. "הם לא כל כך התחברו למדינה ולמזג האוויר הלא ידידותי, מה שגרם לכך ששנה אחת הם אפילו עברו לבדם בחזרה לאיטליה, ולמסינה לא היה קל עם זה. אני משער שהמשפחה תישאר באיטליה הפעם ולא תעבור למוסקבה".
"האמת היא שלא חשבתי שמסינה יחזור לצסק"א מכל מיני סיבות, אבל מסתבר שטעיתי. כנראה שבצסק"א היו מאוד נחושים ועשו הכול בשביל לשכנע אותו לחזור", התבטא השבוע עוזרו הנצחי של מסינה ללה מולין. "אני מאמין שלעובדה שבצסק"א נמצאים אותם אנשים שמסינה הכיר מהקדנציה הקודמת היה משקל גדול בהחלטה שלו לחזור. אלו אנשים טובים שמכירים אותו והוא עצמו מכיר את המועדון מקרוב, הוא הולך לקראת משהו מוכר שכבר הצליח בעבר. בעיניי זו החלטה טובה של אטורה".
מאז עזב מסינה את צסק"א לא באמת התנתק לחלוטין מכל מה שסביב המועדון. מספרים כי יחסיו עם נשיא הקבוצה אנדריי ואטוטין נותרו מצוינים, וכי השניים מצויים בקשר על בסיס קבוע. כמו כן, הוסיף מסינה לכתוב אחת לזמן מה בבלוג המרתק והפופולארי שלו באתר הרוסי "ספורטס" עד היום.
"אני לא חושב שהוא מטריד את עצמו יותר מדי בשאלות כמו האם הרושם החיובי שהשאיר בצסק"א יכול להשתנות לרעה. הוא עשה שיקול קר של הסיטואציה ובכלל הוא אדם מאוד רציונאלי", סובר משה וילק. "בצסק"א כרגע מתקיימים שני התנאים החשובים ביותר עבורו: יש כסף גדול שמספיק בשביל לבנות קבוצה שתתחרה על הזכייה ביורוליג, ובסיס טוב של שחקנים ברמות הגבוהות שאמורים להיות בשיא הקריירה, לא לפני ולא אחרי".
מנקודת המבט של צסק"א, מסינה בוודאי היה ונותר האופציה הטובה ביותר ביבשת, בוודאי בעת הנוכחית, בה תקציב הקבוצה כמעט ואינו מוגבל. מאז עזב מסינה, לא ידעה צסק"א מאמן בסדר הגודל שלו. "אני חושב שהנשיא ואטוטין קצת נכנס לפאניקת יתר", אומר העיתונאי הרוסי ולדימיר ספיבק. "אחרי ההפסד לאולימפיאקוס בגמר היורוליג בעלי המניות של המועדון הפעילו עליו לחץ עצום, ועכשיו הוא החליט ללכת על מסינה בכל מחיר. אפשר היה להחתים אותו גם בלי לוותר על אופציות היציאה (על פי הפרסומים, מסינה יחתום על חוזה לשלוש שנים עם אופציה להתרת החוזה בכל קיץ, אם תבוא הצעה להיות מאמן ראשי ב-NBA - י.א)".
"אבל ברמה העקרונית", ממשיך ספיבק, "אין אדם שמתאים יותר לצסק"א מאשר מסינה. גם מבחינת היכולות המוכחות וגם מבחינת האישיות והגישה שהוא מביא איתו. למסינה ולצסק"א יש סט ערכים וחשיבה דומים, כך שעבורם למסינה יש ערך מוסף. בנקודת הזמן הנוכחית, אני לא מאמין שהוא יעשה מהפכה גדולה מדי בסגל. מצד שני, מסינה תמיד אוהב להביא את השחקנים שלו, כך שסביר להניח שיתבצעו כמה החתמות שרשומות על שמו. דבר אחד בטוח: הן יהיו יקרות".