החמצה של לוזר

שני אירועים על סף סיום 90 הדקות הדגישו אתמול יותר מכל את נקודות התורפה של שתי הנבחרות. תחילה היה זה כריסטיאנו רונאלדו שקיבל הזדמנות פז במתפרצת מסוגננת. ראול מיירלש, שנתן משחק משובח ביותר, סיפק לסופרסטאר האולטימטיבי של פורטוגל צ'אנס בלתי חוזר להפוך לכוכב הטורניר. רונאלדו לא לקח אותה ושלח את הכדור הרחק ליציע האוהדים הספרדים הצוהלים מאחורי איקר קסיאס. זהו, רבותיי, בדיוק הרגע שמבדיל בין ווינר ללוזר. לו היה כריסטיאנו שולח את אלופת העולם ואלופת אירופה הביתה בדקה ה-90, איש לא היה זוכר לו את ההחמצות הקודמות. לצערנו, רובם המוחלט של הפרשנים היו מתעלמים לחלוטין גם מהתרומה הכבירה של מיירלש ויתר חבריו למהלך ספציפי זה ולמשחק המעולה של פורטוגל בכלל. כולם היו מדברים אך ורק על איש אחד. גם היום כולם מדברים עליו, אבל בנימה אחרת לגמרי. ככה זה בעולם – מהלך אחד יכול לקבוע הכל.

אחרי הניצחון על צ'כיה ברבע הגמר, עסק הבלוג בהרחבה בחוסר הדיוק של פורטוגל מול השער. כדי לנצח את ספרד, מולה לא מגיעים להזדמנויות כה רבות כמו נגד הנבחרת הבינונית של מיכל בילק, אחוז הדיוק היה צריך להשתפר, אולם זה לא קרה. שני ניסיונות בלבד מתוך עשרה הלכו אתמול למסגרת של איקר קסיאס. רונאלדו היה אחראי לשישה מהם, ודייק באחד. בסך הכל היו לו ביורו 2012 לא פחות מ-35 בעיטות לשער, מתוך 80 של פורטוגל כולה. 20 מהן הלכו החוצה, ורק שלוש הסתיימו בשערים.

אפשר וצריך להחמיא למנהיג על כך שהוא שואף לקחת את המשחק על עצמו. אחרי הכל, ההתמדה הזו השתלמה ברבע הגמר. ובכל זאת, לא תמיד חייבים להגזים. לפורטוגל היו אתמול מספר בעיטות חופשיות ממצבים נוחים יחסית. לרונאלדו ממש לא הלך איתן מאז שריקת הפתיחה במשחק הראשון מול גרמניה. למה הוא לא ויתר ולו על בעיטה אחת לפחות לטובת ז'ואאו מוטיניו שיודע לסובב כדור לחיבורים, או ברונו אלבש שמתמחה בטילים, כפי שראינו שוב בפנדל שלו שהלך למשקוף? אלה שאלות ששואלים אך ורק בדיעבד – ככה נהוג אצלנו בתקשורת. אבל ווינר אמיתי יודע לפעמים לשתף גם את חבריו לנבחרת. הפוזות למצלמה שעשה רונאלדו לפני כל בעיטה נועדו למשוך את כל תשומת הלב אליו. אם בסופו של דבר אתה לא מצליח לנצל את הבמה, עליך לשאת בתוצאות. היריבה הפייבוריטית הייתה אתמול חלשה, ורונאלדו לא יכול היה לבקש אפשרות נוחה יותר לרשום את שמו בהיסטוריה. הוא כשל במשימה.

האירוע השני התרחש מיד לאחר מכן, כדקה לסיום תוספת הזמן. הספרדים קיבלו קרן, שהיוותה הזדמנות אחרונה להכריע את ההתמודדות לפני ההארכה. צ'אבי אלונסו שלח משום מה את הכדור אל מחוץ לרחבה, ומשם, תוך שתי מסירות, מצא את עצמו החפץ העגול הזה ברגליו של קסיאס. לראות ולא להאמין! הנבחרת החזקה בטורניר לכאורה איבדה לחלוטין את הכיוון. במשך דקות ארוכות מאוד, היא נראתה לא מסוגלת לחשוב בכיוון חיובי. ההתמכרות למסירות חסרות תכלית גרמה לספרדים ללכת רוורס הרבה יותר מדי פעמים. בניגוד לצרפת האנמית, ידעה פורטוגל לנצל זאת היטב, והיא גם הפעילה לחץ יעיל מאוד על מובילי הכדור. ההימור המוזר של ויסנטה דל בוסקה על אלבארו נגרדו בחוד התרסק באופן מוחלט, ואז חזר המאמן המשופם למערך ללא חלוץ. אם בעמדת יתרון מול הטריקולור זה עוד היה קצת מובן (אם כי בלתי נסלח), הרי שהפעם המצב היה מחפיר אפילו יותר. הספרדים מתמידים לבזבז באמנות טונות של כשרון יצירתי על כלום. זה גובל בפשע נגד הכדורגל.

מעניין במיוחד לגלות שהשינוי המיוחל בגישה התרחש בהארכה כאשר צ'אבי הוחלף בפדרו. הדבר הביא לשתי תמורות חשובות. ראשית, היו לספרדים שני שחקנים מהירים על הקווים, ופדרו, שנמצא בכושר מצוין לעדותו של דל בוסקה עצמו, ידע גם לחתוך באופן מתמיד למרכז הרחבה כדי לפנות שטח לפריצות מסוכנות של ג'ורדי אלבה, חברו לבארסה בעונה הקרובה. שנית, וזה אף חשוב יותר, עבר אנדרס אינייסטה לעמדת הפליימייקר הבלעדי במרכז המגרש, והדבר גרם לו להיזכר במהות השחקן שהוא. כאב הלב לראות את אינייסטה מתעסק במסירות רוחב בלבד ברבע הגמר. אתמול, בהארכה, היה זה "סן-אנדרס" האמיתי, זה שגורם כל כך הרבה הנאה אסתטית לאוהדים ברחבי העולם בשנים האחרונות. מדוע הוא חזר לעצמו רק אחרי שצ'אבי פינה את הבמה? זו שאלה מרתקת, ואין לי תשובה עליה. לקראת הגמר, היא צריכה לספק חומר למחשבה למאמן הספרדי, במידה והוא באמת מעוניין שנבחרתו תנסה להבקיע שערים.

אז אתמול חזינו ב-0:0 בחצי הגמר, שהיה סביר יחסית מבחינת ההצגה, אך לא מעבר לכך. המפגש בין גרמניה לאיטליה מחזיר אותנו שש שנים לאחור, אז הסתיים חצי גמר גביע העולם ביניהן בתיקו מאופס בתום 90 דקות – אבל איזה דקות! ייתכן וזה היה ה-0:0 המרהיב בתולדות המונדיאל, ובסופו של דבר קיבלו הצופים דרמה משובחת בהארכה, עם שער של פאביו גרוסו בדקה ה-119. המגן השמאלי סובב כדור אדיר לחיבורים הרחוקים דווקא מהפינה הימנית של הרחבה, ויצא לריצת אמוק שהזכירה מאוד את זו של מארקו טארדלי מול אותה גרמניה בגמר מונדיאל 82.

גרוסו הוא דמות מעניינת בהחלט. לסגל האיטלקי ב-2006 הוא הגיע כשחקן פאלרמו, אלמוני יחסית מחוץ לארץ המגף. אוהדי סרייה A הכירו היטב את הסגנון הנמרץ שלו, ושמחו מאוד בשבילו כאשר הפך לגיבור כה משמעותי בסקואדרה אזורה. לא רק השער הענק מול גרמניה חתום על שמו, אלא גם הפנדל המפוקפק בשניות הסיום בשמינית הגמר מול אוסטרליה. מעטים השחקנים שתרמו לזכייה בגביע מבחינה התקפית כמו מגן פאלרמו. לצערו הרב, לא הצליח גרוסו לשמור על יציבות במעמדו החדש ככוכב. המעבר לאינטר התברר ככישלון מהדהד, ולאחר מכן גם בליון וביובנטוס הוא לא ענה על הציפיות. הגברת הזקנה שחררה אותו הקיץ, וכיום הוא ללא קבוצה, שוקל פרישה מהמשחק בגיל 34.

כעת קבלו את פדריקו בלצארטי. המגן השמאלי פרח בארבע העונות האחרונות באותה פאלרמו, ובגיל 30 זכה סוף כל סוף להזדמנות הוגנת בנבחרת. אמנם בשני המשחקים הראשונים העדיף המאמן צ'זארה פראנדלי לשלב במקומו את עמנואלה ג'אקריני באגף, אבל מול אירלנד ואנגליה היה בלצארטי על הדשא, ותרם 210 דקות מעולות. סגנון המשחק שלו מזכיר מאוד את גרוסו – הוא ניחן בסיבולת גבוהה, טכניקה משובחת ונטייה לתמוך בהתקפות בכל הזדמנות. תארו לעצמכם שהוא יכבוש את שער הניצחון לרשתו של מנואל נוייר. איזה דז'ה-וו נהדר זה יכול להיות. צריך רק לקוות בשביל בלצארטי שהמשך הקריירה שלו יהיה ורוד יותר בהשוואה לקודמו.

לפני הדאגות לבלצארטי, צריכה הנבחרת של יואכים לב לפתור את הסוגיה החשובה ביותר מבחינתה – איך עוצרים את אנדראה פירלו? המאמן עצמו טען במסיבת העיתונאים שזה המפתח הבלעדי לניצחון, אבל הצהיר באותה נשימה: "יהיה אידיוטי לשמור אותו אישית כי הוא נע המון". אז לפירלו לא יהיה שומר צמוד, אך הרשו לי להניח כי לסמי חדירה יהיה תפקיד חשוב במיוחד הערב. גם בסטיאן שווינשטייגר ומסוט אוזיל ייקחו חלק בנטל, אבל הראשון לא כשיר לחלוטין, בעוד השני ממוקם בדרך כלל מעט גבוה יותר במערך. חדירה, נכון לעכשיו הכוכב של גרמניה, הוא המנוע של הנבחרת, ויש לו כוח פיזי מספק כדי לבצע לחץ בלתי פוסק על המנהיג האיטלקי. אם יצליח קשר ריאל במשימה, ויתרום גם למאמצים ההתקפיים של נבחרתו כפי שעשה נגד יוון, הרי שהוא יהפוך באופן רשמי למועמד לזכות בתואר השחקן המצטיין של יורו 2012. אם ינצח פירלו, התואר הזה יתקרב מאוד אליו. זהו המאבק המשמעותי ביותר של הערב.

ספרד ניצחה את פורטוגל בפנדלים ועלתה לחצי גמר היורו

אז למה רונאלדו לא בעט פנדל עבור פורטוגל?

עם כל הכבוד לאינייסטה וססק, החוזקה של ספרד ביורו היא בהגנה

בספרד צהלו מהניצחון: "עוד אחד נעשה היסטוריה"