בדקה ה-90 פורטוגל עשתה הכל באופן מושלם, בדרך לסגור שחמט מדהים על אלופת העולם. יציאה מרהיבה למתפרצת אחרי כדור קרן של ספרד, הובילה את ההתקפה לכיוונו של כריסטיאנו רונאלדו. אין אדם מתאים יותר להכריע משחק בזמן כל כך קריטי ובמקביל גם להביא באופן סמלי לקצה של השליטה הספרדית בכדורגל העולמי בדיוק כפי שעשה לברצלונה. אולם כוכבה של ריאל מדריד בעט לשמיים ובזבז את ההזדמנות הממשית היחידה לכבוש לרשת של איקר קסיאס. ברגע זה היה ברור ששום דבר לא יעצור את ספרד. גם לא דו קרב מלחיץ מהנקודה הלבנה, בו רונאלדו שביקש לבעוט חמישי כלל לא זכה להשתתף.
***
נהוג לדבר על הנעת הכדור הסבלנית של ספרד ולהתווכח על טיב הסגנון, אבל הדומיננטיות הזו של הלה רוחה מקורה קודם כל בעוצמה הגנתית. עוצמה שלא זוכה להערכה הראויה. סרחיו ראמוס, שנבחר למצטיין במשחק חצי הגמר הראשון של יורו 2012 וקינח עם פנדל מתוחכם, משתף פעולה בצורה יוצאת דופן עם ג'רארד פיקה, וגם שני המגנים עובדים שעות נוספות כדי לשמור את איקר קסיאס נינוח בין הקורות. ויסנטה דל בוסקה אמנם מיושן ומקובע (גם ההימור המוזר על אלברו נגרדו לא משנה זאת), אך הוא בחר נכון כאשר שם את כל הקלפים על השולחן ודיבר בפומבי על המתיחות בין צמד הבלמים שלו. מאז הם נאבקים כדי להוכיח שהכל כשורה, ולפחות על המגרש נראים מתואמים להפליא. רונאלדו יכול להעיד על כך ממקור ראשון.
שימו לב לנתונים הללו של נבחרת ספרד. איקר קסיאס לא ספג שער בטורניר מאז הכניע אותו אנטוניו די נטאלה במחזור הראשון של שלב הבתים. מאז חלפו כבר 419 דקות, שמצטרפות ל-300 דקות בהן לא נחת כדור ברשתו בשלבי הנוקאאוט של יורו 2008. שיא חדש. גם בארבעת משחקי ההכרעה במונדיאל 2010 ספרד לא ספגה שער (עוד 390 דקות), וכך הדרך לגמר שלישי סלולה. "הכדור אצלנו ברוב הזמן וההגנה שלנו מספיק חזקה כדי למנוע מהיריבות לכבוש - זה בדרך כלל מספיק כדי לנצח", מדגיש לואיס רוחו מ'מארקה'. "באליפות הזו, כשהביקורת כלפי המשחק ההתקפי שלנו רק גדלה, החלק האחורי מתבלט יותר וממחיש את הנחישות והיעילות של הנבחרת. הברק נשאר בבית".
מי שפעם היו ידועים ביכולתם למעוד בדיוק ברגע האמת עם איזו טעות מוזרה בהגנה, מרשים לעצמם היום להניע כדור באזור הרחבה שלהם בקור רוח במקום להרחיק בחרדה. ספרד נטולת פאניקה, גם פנדלים כבר לא מפחידים אותה. ממש מלכת הקרח. סדר ומשמעת הן מילות המפתח. סיטואציה הזויה כמו החילוץ העצמאי בסדר הבעיטות בין נאני לברונו אלבש שאיבד לחלוטין את הביטחון בעקבות המהלך, לא היה קורה אצל אנדרס אינייסטה וצ'אבי אלונסו.
***
פורטוגל המאוכזבת ראויה לכל המחמאות על יכולתה לתסכל את הספרדים ולמנוע מהם את סגנון המשחק הקבוע שלהם. צ'אבי וחבריו הרבו לאבד כדורים במרכז המגרש, נדרשו למסור לאחור לעבר קסיאס שלא זוכר מתי נגע כל כך הרבה בכדור, ובעיקר אבדו עצות בניסיון לעבור את הקיר שבנה ז'ואאו מוטיניו האדיר במרכז השדה. פאולו בנטו שכלל למעשה את השיטה שסידרה לסלאבן ביליץ' וקרואטיה 88 דקות מאופסות מול ספרד, והצליח לגרור את זה ל-120 דקות. הוא קיווה לקחת את תפקיד ז'וזה מוריניו, שיחד עם ריאל מדריד נטל את ההגמוניה מברצלונה. לצערו, גורלו היה דומה לזה של איטליה ביורו 2008 ושל הולנד בגמר המונדיאל לפני שנתיים. "גם הם גררו אותנו להארכה עם תיקו מאופס, ובסופו של דבר הפסידו בפנדלים או בהארכה", מזכיר רוחו. "לפי ההיסטוריה, זה אמור להסתיים שוב עם הנפת תואר".
למרות עבודת הנטרול הפורטוגלית והדרמה בסיום, המשחק הזה לא יירשם בדברי הימים של אליפויות אירופה. זה היה קרב חפירות טקטי, עצבני, אגרסיבי (40 עבירות ב-90 דקות, מתוכן 23 של פורטוגל) ולעתים אף אלים (שמונה צהובים ב-90 דקות, כולל החמישייה האחורית של הפורטוגלים). ספרד, שבעטה למסגרת יותר מכל קבוצה אחרת בשלבים הקודמים, נתקעה הפעם על מאזן עלוב של בעיטה אחת לעבר רוי פטריסיו עד לתחילת ההארכה, כשצ'אבי ניסה מרחוק בדקה ה-68. רק עם כניסתו של פדרו המשחק ההתקפי של האלופה המכהנת השתחרר מעט. גם פורטוגל לא השתוללה, עם שתיים משלה ועוד כמה של רונאלדו והוגו אלמיידה שהטרידו את מנוחת הציפורים בדונייצק, אך עשתה רושם כאילו היא הולכת להדיח את האלופה. רק רושם, לא יותר מזה. "אין מה לעשות", מודה בייאוש העיתונאי הפורטוגלי חיימה אלברטו, "כדי להפיל אותם צריך לכבוש, ואם אפשר גם קצת מזל. הקצב שלהם אולי איטי, אבל עדיין אף אחד לא מסוגל לעמוד בו".
