בדצמבר האחרון יצא ניר מנצור למבחנים באיינדהובן, והעיתונאים ההולנדים גילו בו עניין רב וביררו פרטים אודותיו. הסיבה היתה פשוטה איינדהובן איבדה בגלל פציעות לא רק את המגן השמאלי הפותח של הנבחרת אריק פיטרס, אלא גם את מחליפו הצעיר אבל טמאטה. מנצור, שנתפס על ידי התקשורת ההולנדית כאופציה אמיתית להרכב, לא הוחתם בסופו של דבר, ולכן יטרו וילמס, אז בן 17, נשאר בהרכב. חודשים ספורים לאחר מכן, התברר שהילד עשה רושם כה חיובי על מאמן הנבחרת ברט ואן מרוויק שהוא לא רק זומן לסגל בהיעדרו של פיטרס, אלא גם היה המגן השמאלי הטבעי היחיד בו. אורבי עמנואלסון, אמנם לא השחקן האיכותי בתבל, אבל אחרי עונה סבירה פלוס במילאן, נותר מתוסכל בחוץ. "המאמן אמר לי שמזמן לא שיחקתי כמגן שמאלי", אמר עמנואלסון לתקשורת, וגם אם ואן מרוויק צודק בנושא, הרי שזהו שיקול אבסורדי לאור המצב אליו הוא נקלע.
אתם יכולים להגיד: מה רע בלתת הזדמנות לצעירים? ובכן, ברור שאין פסול בכך. נהפוך הוא. ההרכב הפותח של הולנד אכן זקוק היה נואשות לרענון עוד לפני פתיחת הטורניר. השאלה היא מי הם הצעירים שנהנים מהצ'אנס. וילמס, עם כל הכבוד הראוי, לא עשה ביורו 2012 ולפניו רושם של כוכב על בפוטנציה, ואתמול נקלע לערב עגום במיוחד מול נאני. לא רק שהמגן הטירון לא הצליח לסגור את האגף, הוא גם איבד כדורים רבים מאוד ביציאה להתקפות, ואחד המקרים האלה הפך לשער השוויון של פורטוגל. אם ואן מרוויק רצה לקדם את דור העתיד, מדוע לא עשה זאת גם בכל העמדות האחרות? מדוע לא קיבל לוק דה יונג, עליו כן אפשר לבנות ככוכב אמיתי כבר בשנים הקרובות, אפילו דקת משחק? לאן נעלם קווין סטרוטמן, הקשר הנהדר של איינדהובן שפתח במשחקים רבים במוקדמות? מדוע נותר על הספסל לוסיאנו נרסינג, אחד הקיצונים המבריקים בליגה ההולנדית, בעוד איברהים אפלאי הפאתטי זכה לאשראי בלתי מוגבל? ואלה רק השחקנים ששרדו את הניפוי האחרון ונסעו לאוקראינה. אדם מאהר, הכוכב בן ה-18 של אלקמאר, בכלל נשאר בבית.
נכנע בעיתוי לא נכון
ואן מרוויק נדהם בוודאי מעוצמת הלינץ' התקשורתי שעשו לו על המערך בטורניר הנוכחי, כי הרי זה בדיוק ההרכב שהיה מרחק נגיעה מזכיה בגביע העולם לפני שנתיים. גם אז פתח המאמן תמיד עם שני קשרים אחוריים, מארק ואן בומל לצידו של נייג'ל דה יונג. הוא לא חשב שזה צריך להיכשל הפעם, והאמת הטהורה היא שמול דנמרק, למרות ההפסד, הציגו הכתומים משחק טוב. זו הסיבה שהוא בחר להמשיך בשיטה גם מול גרמניה, ונכנע ללחץ לשתף את רפאל ואן דר וארט וקלאס יאן הונטלאר רק אתמול. לרוע מזלו, זה היה העיתוי האומלל ביותר לעשות זאת. ההימור על שני שחקנים אלה היה טראגי, וכל אחד מהם נכשל מהסיבות שלו, מה שהוביל למשחק הגרוע ביותר שזכור לאוהדים ההולנדים בעידן המודרני. פורטוגל רמסה שוק על הירך את החבורה שלבשה באופן סמלי במיוחד מדים שחורים. זה היה היום השחור האולטימטיבי. אחרי הצגה טובה וחוסר מזל דנמרק, אחרי הופעה גרועה מול גרמניה, הגיע הפיאסקו החד משמעי ביותר שאפשר לדמיין.
כבר דיברנו כאן לפני מספר ימים על כך שהונטלאר מעולם לא עמד בציפיות במשחקים גדולים, ואתמול קיבלנו הוכחה חותכת נוספת לעובדה מצערת זו. החלוץ לא הורגש כלל, ולא תרם דבר וחצי דבר למשחק הקבוצתי. מועדון שישלם תמורתו המון על סמך רקורד ההבקעה המצוין שלו מול יריבות בינוניות ומטה יעשה את אחת העסקאות הגרועות אי פעם. הסיפור של ואן דר וארט מורכב יותר הרי בשורה התחתונה הוא כבש שער יפה וגם שלח כדור מרהיב לעמוד. הבעיה היא שקשר טוטנהאם לא השפיע על המשחק פרט לכך, ומשחק ההגנה שלו היה עלוב. דה יונג לא מסוגל לסגור לבד את כל החורים מול קישור נהדר של פורטוגלים, בו נתן ז'ואאו מוטיניו משחק מופתי. לפתע התברר שדווקא הפעם ואן בומל הכסחן היה חסר.
הגרמנים שיתקו את פורטוגל בזכות משחק הגנה מעולה של כל צוות הקישור. ההולנדים נותרו חשופים לכל התקפה של היריבה, עם עורף רעוע בלאו הכי, צמד בלמים בינוני במקרה הטוב, מגן טירון בצד אחד ומגן נוסף, גרגורי ואן דר ויל, שלא מסוגל בשום אופן לעצור את כריסטיאנו רונאלדו מצד שני. הסופרסטאר של ריאל מדריד השתיק אתמול את כל מבקריו עם הצגה מעולה, ומעטים השחקנים שמסוגלים להתמודד איתו בערב כזה, אבל ברור כשמש שההולנדים גרמו לו להרגיש נוח במיוחד, והחזירו לו את הביטחון העצמי. כדי להדגיש את חולשתם של המגנים ההולנדים, היה זה המגן הימני המצוין של פורטוגל, ז'ואאו פריירה, שבישל את השער הראשון של רונאלדו באחת המסירות היפות של הטורניר עד כה.
עליונות המאמנים הפורטוגלים
ואן מרוויק צפה בתצוגת הנפל ונכנס להלם עמוק מאוד. זו לא הנבחרת שהוא מכיר, וזה גם לא ההרכב שהוא מאמין בו. על המגרש שיחק ההרכב של התקשורת, והמאמן, בצעד חסר אחריות, נתן לו להיכשל עד הסוף. במקום לנסות להציל את המצב, הוא עשה שינויים לא מועילים בין מיקום כוכביו על הדשא וביצע חילוף בודד בלבד כאשר שלח למגרש את אפלאי, אחד השחקנים החלשים בטורניר עד כה. כל האופציות הצעירות המעולות נותרו על הספסל ללא ניסיון מינימלי. בהתחשב בתוצאה הסופית, אולי זה לטובתם. הם לא הכתימו את עצמם במשחק שייזכר בהיסטוריה כסוף פסוק של הנבחרת הנוכחית. מכאן אפשר רק להשתפר, והמאמן חייב ללכת הביתה באופן מיידי. האיש שנהנה מכמויות אדירות של מזל לפני שנתיים, הוכיח שהוא לא מסוגל להתמודד עם אתגרים כאשר לא הכל הולך כמתוכנן.
והנה מחשבה משעשעת לסיום שלשום הדהים פרננדו סנטוס את דיק אדבוקאט, אתמול גבר פאולו בנטו על יריבו המושפל. לפני שנתיים היה זה ז'וזה מוריניו שחגג על חשבון לואיס ואן חאל בגמר ליגת האלופות, והיורו הנוכחי מחזק את הניצחון המוחץ והמוחלט לבית הספר של המאמנים הפורטוגלים על עמיתיהם ההולנדים.
מודריץ' מול חבריו לעתיד?
אחד המפגשים המרגשים של הטורניר יתקיים הערב (שני) כאשר איטליה שואפת להביס את ג'ובאני טראפטוני על הספסל של אירלנד. חבורה של כוכבי יובנטוס בהווה מול המאמן האגדי ביותר בתולדות המועדון זה אירוע שעשוי לסחוט דמעות. אבל למרות נבחרת איטלקית שמנסה להבקיע כמה שיותר שערים לרשת של שיי גיבן, המשחק המרתק באמת יתקיים בגדאנסק. מעבר לחששות בארץ המגף מתיקו 2:2, העניין מתרכז בסוגיה הבוערת האם קרואטיה תעלה לרבע הגמר על חשבון איטליה? אלא שיש אופציה נוספת - ניצחון קרואטי ישלח הביתה את אלופת אירופה המכהנת. אמנם זה לא תסריט צפוי, אך הוא גם לא דמיוני.
אם זה יקרה, סביר להניח שנדבר על משחק חייו של לוקה מודריץ'. הפליימייקר הקרואטי צפוי לעזוב הקיץ את טוטנהאם, וכבר הפך לאחד השחקנים המדוברים ביותר בשוק ההעברות. בימים האחרונים נפוצו דווקא דיווחים על עניין רב שמגלות בו הן ריאל מדריד, והן ברצלונה. אולי מדובר במלחמה פסיכולוגית של התקשורת הספרדית לפני המשחק החשוב. למשל, על האיתות מקטלוניה שמענו בעיקר מפיו של פאקו חימנס, עוזרו של ויסנטה דל בוסקה, שטען: "ברצלונה שלחה נציגים לראות אותו". הבוקר פרסם "דיילי מייל" כי ריאל מדריד, לא פחות, מ"על סף החתמה של מודריץ'". אין לנו דרך לדעת אם הדיווחים אמינים, אבל הקשר בן ה-26 יהיה הערב באור הזרקורים, ואולי ישחק מול חבריו בעונה הקרובה.