מסיבת העיתונאים של מאמן נבחרת דנמרק מורטן אולסן לפני המשחק מול הולנד נראתה כמו משחק של חתול ועכבר. העיתונאים ניסו להוציא מהמאמן אמירות לגבי תכנית המשחק וזה התחמק והסתפק בקלישאות: "אין ספק שהולנד פייבוריטית, אבל לא נרים ידיים". כשנשאל לגבי נקודת התורפה של האוראנג' בעמדת המגן השמאלי, אולסן שבר מעט את הקרח ועקץ: "לפי מה שאתם אומרים, נשחק נגד 10 שחקנים. זה טוב לנו".
יטרו וילמס הוא הסיפור הגדול בסגל של ברט ואן מרוויק. הילד מפ.ס.וו איינדהובן הפך אתמול (שבת) לשחקן הצעיר ביותר ששיחק ביורו. וילמס רשם את הבכורה כשהוא בן 18 ו-71 ימים ושבר את שיאו של אנצו שיפו הבלגי, שהיה בן 18 ו-115 ימים כשהופיע במשחק נגד יוגוסלביה ביורו 1984.
מאז פרישתו של ג'ובאני ואן ברונקהורסט, שמילא את משבצת המגן השמאלי במשך שנים, ואן מרוויק סימן את אריק פיטרס, חברו של וילמס לפ.ס.וו, כמחליפו. אלא שפיטרס בן ה-24 סבל אשתקד משתי פציעות קשות והחמיץ את מרבית משחקי העונה. פיטרס עוד נכלל בסגל הראשוני של הולנד, אבל נופה לאחר שהתברר כי לא יחלים בזמן והמאמן, להפתעת כולם, בחר בילד כמחליפו.
הפריצה של וילמס בשנה וחצי האחרונות פשוט מטאורית. הוא למד לשחק ברחובות רוטרדאם ושיחק במחלקת הנוער של ספרטה המקומית. הוא היה חלק מסגל נבחרת הנערים שזכתה באליפות אירופה ב-2011 ובמקביל, פרץ להרכב הראשון של הקבוצה הבוגרת בליגת המשנה. פ.ס.וו החתימה אותו בקיץ שעבר וראתה בו פרויקט עתידי. אף אחד לא ציפה שכבר תוך חודשיים, וילמס יהפוך להיות שחקן הרכב בעקבות הפציעה של פיטרס.
הופעת הבכורה של וילמס במדי פ.ס.וו הייתה במשחק הליגה האירופית בישראל נגד הפועל תל אביב (0:1) ומשם המגן רק הלך ופרח עד לזימון לסגל הראשוני לקראת היורו. למרות זאת, אף אחד בהולנד לא האמין שואן מרוויק ייקח אותו לאליפות. המאמן יכול היה לבחור בוורנון אניטה מאייאקס או אפילו אורבי עמנואלסון שיכול למלא את התפקיד, אבל העדיף את המהירות והטכניקה של וילמס. "הכל קורה לי מהר. רק לפני שנתיים ראיתי את גמר המונדיאל בפאב ברוטרדאם, בצורה לא חוקית כי הייתי בן 15", אמר המגן.
"וילמס צריך לפתוח בהרכב. עם שני קשרים אחוריים בהרכב, ואן מרוויק רוצה מגן שמאלי שיכול לעלות למעלה ולתת מסירות וזה מה שווילמס יודע לעשות", ניתח פרנק דה בור ערב המשחק. הדברים נכונים על הנייר. בפועל, הביטחון שנתן ואן מרוויק לילד לא בא לידי ביטוי על המגרש והקיבעון של המאמן על השיטה בסופו של דבר פגע בהולנדים.
ואן מרוויק נאמן ל-4-2-3-1 שכל כך הצליח במונדיאל. אריאן רובן משחק על קו ימין, ווסלי סניידר על קו שמאל וכשהולנד בהתקפה, רק מגן אחד מצטרף. במחצית הראשונה מול דנמרק, וילמס עבר את החצי שלוש פעמים בלבד, באחת מהן הגיע למצב בעיטה. בשאר המקרים היה זה המגן הימני גרגורי ואן דר ויל, שלא תרם מספיק, היה אשם בשער החובה והתגלה כנקודת התורפה במערך ההולנדי.
וילמס, שהסתדר מצוין לכל אורך המשחק עם דניס רומדאל הוותיק, עשה הרבה יותר תנועה לאחר ההפסקה ובעליות הספורות שלו אפשר היה לראות את המהירות והטכניקה המצוינת, אבל חבריו לנבחרת פשוט לא סמכו עליו מספיק. לצורך ההשוואה, וילמס רץ במשחק 9,509 מטרים, בעוד המגן השמאלי הדני, סימון פולסן, עבר 10,601 מטרים למרות שהדנים היו במגננה רוב הזמן. כלומר, הולנד לא השתמשה נכון בילד מבחינה התקפית.
המקרה של וילמס מייצג את משחק הפתיחה של הולנד, בו בלט יותר מכל חוסר התיאום והפרגון בין הכוכבים בחלק הקדמי. האוראנג' נראו מקובעים על תבנית מסוימת ושיטת משחק ספציפית. כשהמאמן ניסה (מאוחר מדי) לעבור ל-4-4-2 ובהמשך ל-3-5-2, הולנד פשוט השתתקה וניכר עליה שהיא פשוט לא מתורגלת ביותר משיטה אחת. קיבעון כבר אמרנו?
הטיפ של הסקאוט: כשלנבחרת יש חוסר בולט בעמדה מסוימת, אין פסול בלקחת פרויקט עתידי, לזרוק אותו למים, להריץ אותו בזמן אמת ולהרוויח אותו בטווח הארוך. אלי גוטמן מחפש בימים אלו מגן השמאלי לנבחרת. ייתכן והפתרון שלו נמצא דווקא בנבחרת הצעירה.
לזכותו של מורטן אולסן ייאמר שהוא הבין כמה מקובעת שיטת המשחק של הולנד והוא בא עם תכנית מסודרת. מכיוון שמארק ואן בומל ונייג'ל דה יונג כמעט ולא משתתפים בבניית ההתקפה, ההתמקדות שלה הייתה לנטרל את שחקני האגף ולצאת למתפרצות. לשם כך, הוא היה צריך גרזן שגם יעזור לבלמים, גם יחלץ כדורים וגם ינהל את משחק המתפרצות. לאיש הזה קוראים ניקי זימלינג.
את האימון המסכם שלפני המשחק גמר זימלינג בבית חולים עם פציעה בבוהן. אף אחד בדנמרק לא האמין שהקשר יהיה כשיר, אבל אולסן לא ויתר וזימלינג הלוחמני הגיע מוכן למשחק. בגלל הפציעה, אגב, הוא נאלץ לעלות לשחק עם נעל במידה אחת גדולה יותר, אבל על הדשא הוא פשוט תסכל את ההולנדים. זימלינג היה אחראי על כל המהלכים ההתקפיים של דנמרק והיה השחקן הבולט במגרש לצד השוער סטפן אנדרסן.
זימלינג, כמו לא מעט שחקנים בסגל הדני, הוא לייט בלומר. ב-2006 נבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר בדנמרק, אבל הפריצה האמיתית הגיעה בשנתיים האחרונות. בתחילת קמפיין מוקדמות היורו, לזימלינג היו רק שתי הופעות במשחקי ידידות, אבל במהרה הוא הפך לחביבו של אולסן ותפס את מקומו של כריסטיאן פולסן הוותיק והמנוסה.
במקביל הקריירה האירופית החלה להתפתח. בינואר 2009 עזב הקשר את דנמרק וחתם באודינזה, בה רשם חמש הופעות בלבד בעונה וחצי. אחרי עונת השאלה מוצלחת בניימיכן ההולנדית, קלאב ברוז' רכשה אותו בקיץ שעבר תמורת חצי מיליון יורו והעניקה לו חוזה לארבע שנים. בברוז', זימלינג הפך לעוגן בקישור האחורי. "זימלינג הוא שחקן חזק, שלא מספיק לרוץ. מנהיג אמיתי עם מנטאליות של ווינר וקשר אחורי שמוסיף איזון לקבוצה", אמר עליו המנהל הספורטיבי סטן ורמאנט.
בית המוות קיבל עכשיו תפנית מרתקת. דנמרק פוגשת את פורטוגל ופתאום היא נמצאת בעמדת זינוק להדהים את אירופה ולעלות שלב. פורטוגל שיחקה אתמול בשיטה דומה לזו של הולנד. עם שני קשרים אחוריים (מיגל ולוסו וראול מיירלש) שלא תמכו בהתקפה וקשר מרכזי (ז'ואאו מוטיניו) שלא היה מספיק מעורב. זימלינג יהיה גם במשחק הבא איש המפתח. םם דנמרק תצליח שוב לסגור את האמצע ולמנוע ככל האפשר את אספקת הכדורים לרונאלדו, בדיוק כמו שעשתה גרמניה במשך 85 דקות, היא תהיה בעמדת זינוק לא רעה להפתיע. לפורטוגל, אסור לשכוח, אין ברירה אלא לתקוף, אבל מצד שני, הדנים יקבלו מעתה הרבה יותר כבוד מהיריבות והרבה פחות חופש פעולה.
הטיפ של הסקאוט: ראובן עטר שהה לאחרונה למעלה משבוע בארגנטינה ועקב אחרי מועמדים. אולי כדאי לבדוק זרים שמשחקים בליגות בסקנדינביה. הוא ימצא שם שחקנים פיזיים, טכניים שהרבה יותר מתורגלים לכדורגל האירופי ובעיקר, הרבה יותר זולים. לפרטים: נוסא איגייבור.
