השבוע שיגרה הנהלת מכבי תל אביב מכתב רשמי לסופו שחורציאניטיס.
הוחלט שלא לממש את האופציה להארכת החוזה שלך במועדון, נכתב שם. המועדון מודה לך על תרומתך ומאחל לך הצלחה בהמשך דרכך.
אם בקיץ שעבר נחשב שחורציאניטיס לאחד השמות החמים ביבשת מועדונים ברוסיה, בספרד ובטורקיה היו מוכנים לשלם הרבה כדי לזכות בשירותיו הקיץ כמעט וחזר הסנטר הגדול לנקודה ממנה הגיע למכבי: הוא שוב הפך לחידה, סימן שאלה, סוג של הימור למיטיבי לכת וקצרי כיס.
פנאתינייקוס בתצורתה החדשה, למשל.
כיצד אתה מסכם את הקדנציה של שחורציאניטיס, נשאל אמש אחד מבכירי מכבי. "עונה אחת מעולה, חצי עונה טובה ועוד חצי עונה חלשה", הוא השיב בכנות. באזור ינואר, סיפר, עוד שקלו במכבי לפתוח את החוזה של סופו ולהאריך אותו בעונה או שתיים, אלא שאז התרגשה עליו פציעת הברך שהוציאה אותו מאיזון.
"התקשורת המעיטה במשמעות הפציעה של סופו", אומר הבכיר. "היא הרגה אותו. בלעדיה הוא היה משחזר את היכולת מהעונה הקודמת".
ומהרגע שהפסיק לתפקד ברמה המקצועית באזור חודש פברואר הפך שחורציאניטיס מאס, מפוקל פוינט, מהנכס החשוב ביותר של המערכת לנטל. "היו לסופו את היתרונות הידועים, אבל גם את החסרונות", אומר גורם אחר במכבי. "להגיד עליו שהוא אדם לא קל זה אנדרסטייטמנט. ההתמודדות איתו דרשה מהמערכת הרבה משאבים נפשיים. כל עוד הוא נתן תפוקה, כולם שתקו. ברגע שהוא נפצע, העסק הפך ללא כדאי".
כיצד ייזכר? "בסה"כ, מבחינתנו, התקופה שלו במכבי הייתה די חיובית", מסכם בכיר 2. "האוהדים אהבו אותו. החיבור למערכת היה יפה. כשהיה בריא, הוא תרם לנו הרבה. אבל התחושה הייתה שמיצינו את המקסימום ממנו".
התקופה של שחורציאניטיס במכבי, משוכנעים במועדון, הייתה היפה בקריירה של הסנטר. "אם הוא יחלים מהפציעה, הוא יחזור להיות אותו הסנטר שהיה", משוכנע בכיר 1. "העניין הוא שבסכומים שלו (כמיליון דולר נטו לעונה, א.ג.) כבר לא יכולנו לקחת את הסיכון".
סוגיית הגבוה השני מעסיקה מאוד את אנשי מכבי. בתוך ההנהלה פנימה כבר מועברות ביקורות על החתמת גיורגי שרמדיני, משתי סיבות. האחת: מכבי, לטענת גורמים מסוימים, לא יכולה להרשות לעצמה סנטר מהספסל התפקיד ששרמדיני עשוי לבצע בעונה הבאה בשכר שלו; והשנייה: קשה מאוד למצוא שחקן שיתאים לצידו.
במכבי מדמיינים את המאץ'-אפ העתידי מול הקבוצות הקשוחות של אירופה, ומתחילים להזיע. סופו ודיוויד בלו שני שחקני הפנים בעלי המאסה הגדולה ביותר הלכו; אלכס מאריץ' לא רוצה בינתיים להגיע; וכרגע מחזיקה מכבי בקו הפנים, חוץ מהשרוך הגיאורגי, את ליאור אליהו, שבאופן מסורתי מתקשה להתמודד מול גבוהים פיזיים (6.1 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 5 נקודות מדד בסדרת רבע-גמר היורוליג מול פנאתינייקוס). וזהו, בערך.
ריצ'י הנדריקס, יודעים במכבי, לא מתאים לשחק לצד שרמדיני. זו אחת הסיבות (כמו גם הנתק עם סוכניו, הצעות נדיבות יותר ממועדונים אחרים ובכלל הדם הרע שזרם בעורקי המו"מ הזה) לכך שגם הנדריקס יעזוב, אלא אם תתרחש תפנית דרמטית בעלילה.
"הסיכויים שריצ'י ימשיך קלושים", אומרים במועדון. אפשר שכבר בשבוע הקרוב יאתר הנדריקס חוזה בקבוצה אחרת, ככל הנראה קבוצה מובילה בספרד.
כל הסיפור הזה היה הרבה פחות דרמטי אילו בלו היה נשאר. אבל האקדוחן מקליפורניה היה חד-משמעי במסר שהעביר בשבוע שעבר למכבי: אל תבנו עליי לעונה הבאה. אני הולך ללמוד, ואולי רק לקראת דצמבר אשקול לשוב ולשחק. ואם אשקול לשוב, אמר לאנשי מכבי, כל האופציות יהיו מבחינתי פתוחות: NBA, אירופה. מכבי בכלל לא הייתה לבד בסירה.
העזיבה של בלו היא אולי הטראומטית ביותר שחוותה הקיץ מכבי ברמה המקצועית. זה לא רק שבלו התאים בצורה מושלמת לליאור אליהו ויצר קו קדמי בלתי-ניתן-להכנעה בליגה הישראלית; זו לא רק יכולת הקליעה החד-פעמית; לא רק תעודת הזהות הכחולה, שהפכה אותו למשאב חסר-תחליף מבחינה מעשית; לא רק התרומה המקצועית והמנטאלית הכוללת; לא רק העובדה שמבחינה שיווקית הפך לאחד האייקונים של המועדון; זו בעיקר העובדה שבשנתיים האחרונות הפך משחקן משלים, מאיש למשימות מיוחדות למנהיג, לעוגן, ללב של הקבוצה.
בלו היה אחד משלושת השחקנים החשובים ביותר של מכבי בעונה החולפת.
הוא אולי השחקן שביצע את הטרנספורמציה הקיצונית ביותר, המדהימה ביותר, תוך כדי הקריירה במכבי: הוא הגיע לכאן ב-2003 כיוצא קולג' שחצן ומיד נחשב לאאוטסיידר ולמתבודד, לאחד הגורמים הפחות אהובים בקבוצה של 2004. התפקיד המקצועי שלו היה מדויק: הוא אמור היה לקלוע. נוטים לשכוח לבלו את אחד ממשחקיו החשובים ביותר אולי, בדיעבד, החשוב מכולם אותו נס ז'לגיריס: הוא סיים את אותו המשחק שני בין קלעי מכבי, עם 17 נקודות, והותיר אותה בחיים במחצית השנייה הנוראית שלה. אלמלא הנקודות של בלו באותו ערב, מכבי לעולם לא הייתה מגיעה לדקות האחרונות במרחק נגיעה מהליטאים. הוא גם היה אחד משחקי המפתח במערך לשבירת סקיפר בולוניה במשחק הגמר של אותה עונה (קלע 20 נקודות).
ב-2008, כשחזר לעונה בתווך שבין ארבע שנות נדודים ברוסיה, איטליה וצרפת, נטען שהשתנה, אבל עזב לאחר העונה המתוקה-מרירה עם צביקה שרף. הקדנציה האחרונה שלו במכבי שלוש העונות החולפות כבר היו שונות לגמרי.
בשבוע שעבר סיפר לנו בראיון מיוחד שהשינוי הפסיכולוגי התרחש כשנולדה ביתו, בעת ששיחק בצרפת בעונת 2008/9. "זה שינה לי את הפרספקטיבה", אמר בלו. "הבנתי למה אני משחק כדורסל מקצועני ולמה אני עושה את זה. זה העניק לי מוטיבציה להיות שחקן טוב יותר, כי הבנתי שאני אחראי על דברים נוספים. למדתי איך לטפל בגוף שלי מה לאכול, אלו תרגילים לעשות. הגוף שלי הוא הכלי שלי. לעשות הגנה טובה, למשל, זה דבר שמעניק לי היום את אותו הסיפוק כמו התקפה טובה. ובהגנה אני יכול לעזור בכל ערב, זה ההבדל. תמיד תהיתי אם זה אנוכי מצדי לרצות להיות השחקן ההגנתי הכי טוב על המגרש. רציתי שכל קבוצה תבין שאין מיס-מאץ' בכל פעם שאני שומר על שחקן מסוים. הקליעה היא האהבה הראשונה שלי, אבל גם ההגנה הפכה לכזאת".
העזיבה שלו בלו היא מכה קשה עבור מכבי, ברמה המקצועית והמוראלית; מכבש הלחצים ומשחקי המוחות לא צלחו, באופן נדיר, על שחקן שביקש לעזוב שלא משיקולים כספיים.
אולי זה כי בלו, גם כשעוד היה צעיר ופוחז, נחשב תמיד לסופר-אינטליגנטי, סופר-מפוקס, ולאחד שסולל את נתיבי הקריירה שלו בעצמו.
בעמדה מספר 4 יגיע שחקן זר. במכבי מחפשים שחקן שייכנס לנעליו של בלו, ורק כעת מבינים עד כמה מורכבת המשימה: אין באירופה הרבה פאוור-פורוורדים עם קליעה ברמת גימור גבוהה לא כל שכן ברמת הגימור של הידית של בלו והבודדים שקיימים (מירזה טלטוביץ', למשל) רחוקים שנות אור מיכולותיה הכלכליות.
ייתכן שעבור הליגה הישראלית תצטרך מכבי להחתים שחקן נוסף על המשבצת הזו. הבעיה היא ש"לאלכס טיוס אין קליעה, סילבן לנדסברג הוא 2-3, ולכן הם בטח לא יפתרו את הבעיה הזו שלנו", אומר גורם במכבי.
כל זה קשור, כמובן, להתפתחויות בקו האחורי: במכבי רוצים לבדוק כמה כסף נותר בקופה לאחר סאגת קית' לנגפורד בטרם ימשיכו במסכת ההחתמות. בניגוד למה שפורסם, מכבי טרם הודיעה רשמית ללנגפורד על מימוש האופציה. מכל מקום, מכבי תוכל לעשות כן עד ל-25 ביוני (וגם תעשה), ואז הכדור יעבור לידי הקומבו-גארד האמריקאי: יהיו לו מספר ימים כדי להודיע למכבי האם הוא מאשר, או שמא קיבל הצעה כספית טובה יותר והחליט לעזוב. אם יחליט לעזוב, יצטרך לנגפורד לפצות את מכבי בכמה עשרות אלפי דולרים.
כך או אחרת, סכום כסף נאה למעלה מ-600,000 דולר יתפנה כנראה בקרוב עבור המועדון. זו עלות שכרו של הקפטן טל בורשטיין, שכפי שפרסמנו כאן אמש נוטה להודיע על פרישה מכדורסל.
בורשטיין החמיץ את השבועות האחרונים של העונה בשל פציעה בירך. הוא סבל ממנה עוד קודם לכן, אבל הצליח להחזיק מעמד. כעת, טוענים במכבי, חוות הדעת הרפואיות בעניינו די ברורות: בורשטיין לא יוכל להמשיך ולשחק ללא ניתוח, וניתוח במפרק הירך יחסל עבורו את עונת 2012/13 עוד בטרם החלה. כעת נמצא בורשטיין בצרפת, בחופשה פרטית, ומתלבט שם בעתידו. הוא יכול לעבור את הניתוח ולנסות לחזור למגרשים; למרות שכבר לחם וחזר מפציעות קשות בקריירה, לרבות קרע בגיד אכילס ודורבן בשתי הרגליים שמירר את חייו במשך שנתיים, אפשרות הניתוח בלתי-סבירה.
אם בורשטיין יקבל את שכר העונה הבאה מחברת הביטוח וזו אחת הסוגיות העיקריות בהן עוסקת מכבי באחרונה הפרישה תוחש. במכבי, וזה כבר די ברור, בורשטיין לא ישחק בעונה הבאה. הוא יהיה בן 33 בפברואר הבא, ושיקום של שנה שגם ממנו לא ברור איך יצא הוא תסריט קשה לעיכול, על גבול הבלתי-אפשרי מבחינתו. מכבי, הרי, כבר לא תחזיר אותו לשורותיה. כל המאמץ והסבל, רק כדי לחזור לשחק, אולי, באיזו קבוצה משנית?
בטרם המריא לחו"ל נפגש בורשטיין עם ראשי מכבי מספר פעמים בעצמו, ללא מתווכים.
"אי-אפשר לדעת בוודאות מה יחליט, אבל מיום ליום אפשרות הפרישה נראית כמתקרבת", אומר גורם במועדון, "זה נראה לנו הכיוון".
סביר שאותה עבירה-לא-עבירה שביצע עליו דימיטריס דיאמנטידיס, במשחק האחרון של המשחק החמישי בסדרה מול פאו, הייתה המהלך האחרון בקריירה של אחד השחקנים הישראלים הטובים והמעוטרים בכל הזמנים.
די טיפוסי לקריירה הפנומנאלית של טל בורשטיין, שהייתה גדולה ואולי גם מוחמצת באותה המידה.
ohad@walla.net.il