הדור שלא ספר את ספרד

הם כבשו יחד את היורו עד גיל 17, מגיעים ליורו הנוכחי אחרי עונות נפלאות בריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי ורוצים לסגור מעגל ולעזור לצרפת לזכות. המטרה של גיבורי דור 1987 היא להיות הסיפור הגדול בטורניר הקרוב, המקבילה לסיפור המהגרים של זידאן ב-1998. האם הם מסוגלים?

תומר יצחק

15 במאי 2004. אליפות אירופה עד גיל 17 הגיעה לשיאה, עם הגמר בין צרפת המארחת לבין ספרד החזקה של ג'רארד פיקה וססק פברגאס. במצב של 1:1, בדקה ה-79, היה זה סמיר נאסרי שהבקיע את שער הניצחון והעניק לצרפתים תואר ראשון (ויחיד עד כה) בגילאי הנוער. הזכייה ההיסטורית בשאטורו חתמה טורניר מוצלח בו הוצגו היורשים של זינדין זידאן וגיבורי 98'. לצד הכובש נאסרי, היו אלה חאתם בן ארפה, ז'רמי מנז וקארים בנזמה שצדו את העין ותפסו את הכותרות. כוכבי העתיד של הכדורגל הצרפתי.

עוד בוואלה! NEWS

הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
שמונה שנים אחרי התואר בנוער, דור 87' התאחד בנבחרת הבוגרת. חאתם בן ארפה, ז'רמי מנז וסמיר נאסרי (צילום: AP)

קצת יותר משמונה שנים עברו, ובשבוע שעבר סוף כל סוף פתחה הרביעייה הזו יחד לראשונה בהרכב הנבחרת הבוגרת. לורן בלאן, שאיחד במשחק הבכורה שלו בתפקיד (הפסד 2:1 לנורבגיה במשחק ידידות באוגוסט 2010) את דור 87' ל-18 דקות בלבד, נתן לחבורה העליזה את הקרדיט במשחק ההכנה נגד איסלנד. ההיכרות מן העבר לא באה לידי ביטוי על המגרש ואת המהפך הובילו המחליפים פרנק ריברי ואוליבייה ז'ירו, אך הסיפור הגדול היה החיבור המחודש של ארבעת המוסקטרים המוכשרים-אך בעייתיים.

ניפויו של יוהאן גורקוף רק הגדיל את הציפיות מהרביעייה המוכרת בשם Génération 1987 והתלות ביכולתם. האם הפוטנציאל העצום יתממש ביורו ונבחרת צרפת אכן תתגלה כסוס השחור כפי שחוזים הפרשנים, או שמא מדובר בחומר הנפץ שיבעיר שוב את הטריקולור מבחינה חברתית?

יציתו את הדמיון או יתגלו כחומר נפץ חברתי? סאמיר נאסרי עם קארים בנזמה (צילום: AP)

תיקון העוול ההיסטורי

ברשימת הסגל המורחב של צרפת לפני מונדיאל 2010, הופיעו בנזמה, נאסרי ובן ארפה. אף אחד מהם לא שרד את הניפויים האחרונים של ריימונד דומנק, וכמו החבר מנז גם הם ראו בטלוויזיה איך נבחרתם מתבזה בדרום אפריקה. דומנק העניש אז את בנזמה ונאסרי על התנהגותם ביורו 2008 בו נטלו חלק ועל הסכסוך המתמשך עם ותיקי הנבחרת, ובמקומם זימן את סידני גובו שמיעט לשחק ואת אנדרה פייר ג'יניאק שנתן רק עונה אחת מוצלחת במהלך הקריירה. לכולם היה ברור שהסיבות המקצועיות לא היו נר לרגליו של המאמן הכושל. השאלה המרכזית שעלתה אז הייתה: מה חשוב יותר - המשמעת או הכישרון?

דומנק בסך הכל ניסה לרצות את תיירי הנרי ויתר הוותיקים במטרה לשמור על שקט במחנה. הוא שם דגש על ההתנהגות והעדיף לוותר על האיכויות של הצעירים, אך ראה את העסק מתפרק לרסיסים עם אותה שביתה מפורסמת באוטובוס. צרפת חתמה שני טורנירים בהם כבשה גם יחד רק פעמיים, ונותרה ללא ניצחון במשחק באירוע גדול מאז פרישתו של זידאן. בדיעבד, לדומנק היה עדיף לצרף את ילידי 87' הסוררים ולקבל ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ. בלאן למד מהטעויות והחליט מהרגע הראשון לשים את המפתחות אצל נאסרי ובנזמה. כעת מצטרפים אליהם גם מנז ובן ארפה, עבורם תהיה זו הופעת בכורה בטורניר גדול.

"יש לנו סגל צעיר יותר ושונה מאוד מהמונדיאל, אבל הבעיה היא שאנשים מתקשים להפוך את הדף על מה שקרה בדרום אפריקה", הסביר המאמן בלאן את הזימונים. "מה שחשוב זה ההווה והעתיד, לא העבר. יש כאן את הנציגים של דור 87' המפורסם והם אלה שצריכים לקחת את המושכות לידיים". מנחה הטלוויזיה ברונו רוז'ה פטי שיבח את בלאן על "הנכונות להסתכן במהלך הרפתקני" וכתב בבלוג שלו: "אחרי התקופה החשוכה של דומנק, אפשר לברך על כך שהיהלומים מקבלים הזדמנות להוביל ולהפגין את האיכויות שלהם ככדורגלנים. בלאן תיקן את העוול ההיסטורי".

שם דגש על משמעת, ולבסוף ראה את העסק מתפוצץ לו בפרצוף. ריימונד דומנק מחוץ לאוטובוס ובו השחקנים השובתים (צילום: רויטרס)

כוחו של הרגל

כפי שהוכח בבורדו, מאמן נבחרת צרפת אוהב כישרון יותר מכל דבר אחר. היכולת האינדיבידואלית חשובה לו הרבה יותר מכל טקטיקה. לכן גם היה מוכן לוותר על יקירו יוהאן גורקוף שמהווה את האופציה היחידה לתפקיד הפליימייקר הקלאסי. הכל כדי לקבל את ארבעת המוסקטרים במיטבם. והם אכן מגיעים אחרי עונת שיא: בנזמה נהנה מתמיכתו של ז'וזה מוריניו וזכה עם ריאל מדריד באליפות משכנעת כשתרם 32 שערים ו-14 בישולים בכל המסגרות, בן ארפה התגבר על הפציעה הקשה ותפס כותרות באנגליה כפנטזיסט של ניוקאסל, מנז השתחרר מהאנוכיות שאפיינה אותו והיה מלך הבישולים של פריס סן ז'רמן וגם נאסרי ענה בסופו של דבר למבקרים עם אליפות נדירה במדי מנצ'סטר סיטי לאחר המעבר המתוקשר מארסנל.

כך כולם הגיעו למחנה האימונים עם חיוך על הפנים, כאשר בנזמה ובן ארפה הבהירו מיד כי הם אולי כבר לא החברים הכי טובים, אך ההדורים ביניהם יושרו אחרי הסכסוך שפרץ בשלהי דרכם המשותפת בליון. "אני מכיר את חאתם מאז שהיינו ילדים, אנחנו רגילים לשחק יחד", אמר בנזמה. "זה בעצם היתרון הגדול של צרפת – דור 87'. אנחנו מכירים אחד את השני מצוין, שיחקנו הרבה ביחד וזכינו באליפות אירופה עד גיל 17. מאוד שמחתי לראות שכל החברים זומנו, נוכל לעשות הפעם משהו יפה. יש הרבה כישרון בדור הזה ומצפים מאיתנו להרבה, אבל אסור להפעיל עלינו יותר מדי לחץ. אנחנו חייבים ללכת קדימה ולשכוח מהמונדיאל".

הרביעייה המדוברת אמנם הייתה שותפה למשחק ה-19 ברציפות ללא הפסד, בניצחון 2:3 על איסלנד, אך אף אחד מחבריה לא הצליח להרשים. אחרי 60 דקות ב-4-2-3-1 של בלאן, שהתאפיינו בעיקר בפעולות סרק אישיות ובדריכה זה על בהונותיו של זה, בנזמה, נאסרי ובן ארפה פינו את מקומם על המגרש. רבע שעה לאחר מכן גם מנז הוחלף, ובלעדיהם השיגה צרפת את המהפך בהנהגתו של ריברי, שהיה המצטיין גם בניצחון 0:2 על סרביה, במשחק בו רק נאסרי ובנזמה פתחו. בין כוכב באיירן מינכן לנאסרי יש דם רע עוד מימיהם במארסיי ("הם שונאים אחד את השני, זה לא חדש", הודה בזמנו נשיא המועדון לשעבר פאפ דיופ) וגם עם יתר חברי הרביעייה הוא לא ממש מסתדר. נוכחותם מפריעה לו, אבל הוא חי בפלנטה משלו ולא באמת סופר אותם. "המשחק נגד איסלנד היווה הוכחה כי הארבעה לא יכולים לשחק ביחד", נכתב ב'פראנס פוטבול'. "ריברי יפתח, מאלודה תמיד בתמונה וגם ז'ירו ראוי למקום בהרכב. מעניין איך יגיבו לכך השחקנים שיאבדו את מקומם".

נמצא בפלנטה משלו ולא סופר את הרביעייה הצעירה. פרנק ריברי (צילום: רויטרס)

תדמית חלולה

התנהלות השחקנים מחוץ לכר הדשא מעסיקה רבות את הצרפתים. הדברים אמורים בעיקר לגבי ילידי 87', שבמהלך שמונה השנים שלהם כמקצוענים הספיקו להיות מעורבים בשלל שערוריות שונות ומשונות (בנזמה בפרשת נערת הליווי הקטינה של ריברי), סכסוכים עם חברים לקבוצה (בן ארפה עם ותיקי ליון ואפילו עם בנזמה, נאסרי עם וויליאם גאלאס ותיירי הנרי) ועימותים עם מאמנים (מנז ברומא). במערכון שחתם בשבוע שעבר את התכנית האחרונה של Les Guignols, המקבילה הצרפתית לחרצופים, החזירו את בנזמה, נאסרי ומנז לגיל 11 והציגו אותם כתלמידים לא חכמים במיוחד באקדמיית קלרפונטן המפורסמת. "מהי בירת ארגנטינה?", שאל המורה במערכון את מנז, שהשיב במהירות: "מראדונה".

המערכון הזה מייצג נאמנה את התדמית החלולה אותה מבקשים השחקנים הללו להסיר. הם כונו בעבר 'פרחחים', הוגדרו על ידי מאמניהם כבלתי ניתנים לשליטה ונחשבו לבוגדים לאחר שעזבו בגיל צעיר את קבוצות נעוריהם. המקטרגים טוענים כי בנזמה, בן ארפה, נאסרי ומנז יודעים לשחק כדורגל, וזהו זה. לא מעבר לכך. "הם בסך הכל נולדו באותה שנה וקיבלו שם מפוצץ", כתב אוהד ממורמר לאחר המשחק נגד איסלנד. "אף אחד מהם עדיין לא הוכיח את עצמו בנבחרת או הפך למודל לחיקוי כמו זידאן. הם שכחו שהם גדלו בפרברים. כל השוואה לרביעיית הקסם משנות ה-80' מגוחכת".

את התשובה לאוהדים הספקנים יכולה לספק החבורה הזו רק במגרש. מגיל 17 עוקבים בצרפת בעיניים בוחנות אחרי הילדים שיצאו מהפרברים, ובתוכם שלושה בני מהגרים המייצגים את חלום האינטגרציה אותו הדגימה הנבחרת הגדולה של 1998. חלום שמאז הפך לסיוט פוליטי. בניגוד לאלילם הגדול זידאן, בנזמה והחברים לא עוסקים בנושא הרגיש של ההגירה. אין להם את היכולות האינטלקטואליות לכך, אולם יש להם את הכלים לשמח את העם הצרפתי עם טורניר מוצלח בפולין ואוקראינה. רק בלי עוד טראומה חברתית. "אנחנו מדברים לפעמים על הדור שלנו, אבל למרות שהמפגש הזה נחמד צריך לזכור שצרפת זה לא רק ארבעתנו", ביקש בן ארפה לשמור על האחדות בסגל. "יש בנבחרת הזו הרבה כישרון ואנחנו יחידה אחת. נגרום לתקשורת לדבר עם כולם, לא רק על בוגרי 1987".

האם ההימור שלו על דור 87' יוביל את צרפת ללכת בעקבות גיבורי 98', אשר הוא אחד מהם? לורן בלאן עם זינדין זידאן (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully