אולי בהולנדית הכתובת הזו תהיה ברורה

בכדורגל המודרני קשה כבר להפוך לסמל. בעידן השפע ומבול המידע, קשה להזדהות עם מותג אחד באופן גורף. המקרים האלה הולכים ונעשים נדירים, וזה גם מה שאמור היה להתרחש עם יניב קטן: מי שזוכר את יניב קטן של תחילת הקריירה ואמצע הקריירה, בכלל לא שיער שמהקשר הזה ייצא למכבי חיפה עוד סמל: דיברו על שחקן בית, כישרון ישראלי איכותי, אבל על חיבור רגשי בצורה כל כך עמוקה אפשר היה לחלום רק ברמת הפנטזיה. האנטגוניזם אליו היה מושרש.

אבל קטן עשה זאת כנגד כל הסיכויים, וביסס את מעמדו ההיסטורי דווקא בעונה שבה אוהדים אמורים לצוד סמלים ולהוציא תסכול על שחקנים. קטן אמנם לא הגיע לרמות המשחק של איל ברקוביץ' או ראובן עטר, אבל בנה לעצמו מעמד היסטורי שווה במועדון. זה לחלוטין לא מובן מאליו.

בעונה הבאה הוא יהיה הנדוניה של ראובן עטר – מאמן שיש לו סיכוי טוב יותר מאחרים להתמודד עם שאלת התלות הגדולה של הקבוצה בקטן. עטר חווה את כל השלבים של שחקן על, כולל זה שבו אתה צריך לדעת מתי לזוז מעט הצדה. עטר, בזכות מי שהוא, מסוגל להתמודד עם ההילה של קטן טוב יותר ולגרום לו ולקבוצה לחשוב אחרת על הבעיה שהעיקה לא אחת העונה. לעטר יש את הכריזמה כדי לבנות למכבי חיפה מנהיגים אחרים בקישור מבלי לפגוע בקטן. עטר, אם לא ימעד בדרך, מסוגל להבטיח לקטן עוד כמה שנים יפות כאלה, ועם לא פחות תארים.

הזכייה של קבוצת הנוער של מכבי תל אביב באליפות היא לא פחות ממדהימה. הסיבה לכך היא לא עייפות החומר אחרי תואר או בריחת החומר לקבוצת הבוגרים שהולידו תנאי פתיחת עונה שלא נראים כמו אלופה, אלא קבוצת הבוגרים עצמה. קבוצת בוגרים כל כך כושלת לאורך השנים מחריבה בסופו של דבר גם את קבוצת הנוער. באיזשהו שלב, האופן שבו מכבי תל אביב מחמיצה את הכשרונות שלה, אמור היה להתגשם בצורה כלשהי גם בהידרדרות של מחלקת הנוער. אלא שמחלקת הנוער של מכבי תל אביב מצליחה לשמור על המותג עוד מימי גלזר-שפיגל-נמני, כאילו כלום לא השתנה.

אלא שאותנו מעניינת קבוצת הבוגרים, ואפשר להסתכל על המשוואה הזו גם מהצד שלה: את הכישלון הזה אפשר להסביר בהרבה מאוד דרכים - לחץ הרסני, מנטליות חדשה, תחלופת בעלים/מאמנים/שחקנים. אבל עדיין, במיוחד אחרי הזכייה באליפות של המחלקה הצעירה בסופ"ש, קשה לקבל את העובדה שקבוצה עם תשתית כזו, נכשלת פעם אחר פעם. מילא היה מדובר בקבוצה שיש לה רק בעלים. או שיש לה רק קהל. או שיש לה רק היסטוריה. אבל עם בסיס כזה איתן, זה רק מעצים את החרפה.

כל אדם שחולם לנהל או לאמן קבוצת כדורגל צריך רק מחלקה כזו כדי להגיע להישגים קבועים בבוגרים, ובכל זאת – מכבי תל אביב לא יודעת איך לשתות מהבאר שלה, הבאר המוצלחת מכולן. כמו כיתת מחוננים שאף אחד בסוף לא מגיע ממנה לאוניברסיטה. הבאר הזו היא אחת הסיבות העיקריות לכך שכל השנים הרעות של מכבי תל אביב לא הובילו בינתיים לסוף אפילו יותר טרגי. ערב בואו של ג'ורדי קרויף והצוות הזר שלו, הכתובת הנוראית הזו שמרוססת על הקיר במשך שנים שבה ונגלית לעינינו במלוא עוצמתה. אבל מי יודע, אולי דווקא בהולנדית היא תהיה הרבה יותר מובנת.

1. הפועל באר שבע כנראה תישאר בליגת העל. מכבי תל אביב של הדרום – במובן השלילי של המילה – חייבת לצרף את כל הרעות החולות שלה, כדי להספיק לרדת ליגה עד תום העונה. ועדיין, זה לא ייחשב להישג. גם את הרווח הקטן שכרוך במסע היחלצות מירידה, הפועל באר שבע דאגה להשמיט. גם את השמחה הקטנה שיכולה להוביל בעתיד לשמחה גדולה יותר, באר שבע השכילה להחמיץ. ייתכן מאוד שביום שלישי תהיה שם איזו התפרצות בחדר ההלבשה, אבל היא לא תהיה אמיתית ובוודאי לא ראויה.

ראינו כבר לא מעט קבוצות בעבר שהופכות מסע היחלצות למסע שיקום, לדרך חדשה של מועדון. בבאר שבע היחס הוא כמעט הפוך: מסע היחלצות שאמור היה להיות קל וברור הופך לתבנית נוף המועדון. תקציר תולדות מהות הריקבון. מדהים, בין היתר, לגלות מאיפה מישהו שם עוד שואב את החוצפה להאשים את גיא לוי בכל המוגלה הזו, עם הטעויות שהמאמן עשה לאורך הדרך. מה, כבר שכחתם שעד לפני כמה חודשים זה בדיוק מה שאמרתם על מאמן אחר? אתם בטוחים שיש לכם בכלל מה לחפש בליגת העל?

2. סוף השבוע האחרון שוב הוכיח שהאלימות היא לא הבעיה של הכדורגל הישראלי, אלא רק סימפטום. נגזרת. מי שראה את אוהדי קלן מעלים באש יציעים או שחקן גרנדה זורק בקבוק על השופט, יודע שהמצב כאן לא יותר חמור אלא הרבה יותר טוב מהרבה מאוד מקומות בעולם. כי כמו שאמרנו, הבעיה אינה אלימות, אלא אובדן ערכים. ליגה שאיבדה את הערכים שלה, את הנכסים שלה ואת הכבוד שלה, בצורה שהשתקפה בצורה מושלמת העונה. תמיד ידענו שהכדורגל שלנו לא משהו, אבל היה לו לפחות כבוד.

דוגמה קטנה לכך אפשר לקבל ממה שקורה בבני סכנין בשבועות האחרונים – אין משכורות, אין אימונים, יש תוצאות מוזרות במשחקים. אם אבי לוזון היה רוצה להתחיל את התיקון שלו – והוא לא רוצה – הוא היה ניגש במלוא המרץ לבני סכנין ועוצר את הבושה הזו. לא כי נמאס לראות את סכנין בועטת לעצמה בדלי בכל פעם שהיא נכנסת לתקופה טובה, אלא כי יש קווים שאי אפשר לחצות. לוזון הוא חסיד האמונה שזה מה שיש ועם זה נצטרך לחיות בישראל הקטנה. זה אלי טביב, תסתדרו איתו. הקהל בישראל מאס בכך: הוא מוכן לכדורגל קטן, פשוט, עממי, ובלבד שיבין שיש חוקי משחק שהם יותר גדולים מההרגלים העלובים שלו. סטנדרטים, קוראים לזה.

3. קשה לשכוח למשה פרימו את השנים היפות ב"שירים ושערים" ורשת ב'. שנים שהוא היה צלע מוצלחת במחלקה שליוותה את חיינו הספורטיביים דרך מקלטי הרדיו, אבל מה שקורה איתו בתקופה האחרונה קצת משכיח זאת. העימות שלו אתמול עם מאיר יצחקי ברדיו (פרימו: "אתה חוצפן". יצחקי: "אתה אפס") היה שיא שפל שלא יכול להיות מקובל בשום צורה, הגם שמי שניבל את הפה היה יצחקי עצמו. שדר רדיו לא מידרדר לרמות כאלה ולא נגרר לקרבות אגו בשידור. לא על חשבון הזמן שלנו. רון קופמן, למשל, שעובד עם פרימו באותה תכנית רדיו ב-103, הוא לא פחות מתלהם ממנו, אבל הוא תמיד משדר שמה שחשוב אצלו זה הסיפור עצמו. הוא מכפיף את האגו לידיעה העיתונאית. אצל פרימו, כך נדמה, הסדר הזה קצת התבלבל, וכך יצא שהוא הסתבך ביותר מדי מקרים שמביישים את עברו ואת חברות התקשורת שמעסיקות אותו. מוטב שפרימו, שמרצה על תחלואי הכדורגל, יפסיק להיות דוגמה בולטת לכך ויחזור להיות השדר הקטן והמוכשר שהיה בעבר.

האזינו לעימות החריף בין משה פרימו למאיר יצחקי

הטבלה אמנם פתחה אפשרות חדשה, המשחק בסוף השבוע יצר רוח שונה, אבל מי שבאמת עוקב אחרי מכבי פתח תקוה והיכולת העלובה שלה, יודע שלא חכם לבנות על שש נקודות בשני מחזורי סיום העונה. לא חכם גם מצדו של משה סיני להתגאות בדיעבד בססמאות האמונה ששחרר, כי הקבוצה שלו ממשיכה להיראות כמו גוף שיש לו רק התקפה, אבל שום רעיון מעבר: מעבירים את הכדור לחלוצים ומקווים לטוב.

אבל אם יש משהו צודק בתוצאות האחרונות של מכבי פתח תקווה, זה הפער שהיא שמבססת בינה לבין הקו האדום. פתאום, העונש שספגה בבית הדין נראה הרבה יותר בולט. פתאום, מגלים שבלי העונש מכבי פתח תקוה היתה כנראה נשארת בליגה. לא יכול להיות פער צודק וסיום הוגן יותר לעונה הזו, מאשר ירידה שמדגישה את הפחתת שלוש הנקודות. זה לא יכול להיות נכון יותר מאשר לראות את מכבי פתח תקוו יורדת ליגה ומשלמת על כל העוולות שלה העונה דווקא כך. במיוחד כך.

איך מגיבים במכבי תל אביב ליכולת החלשה בקרית אליעזר?

מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב: שוב רייטינג מביך למשחק המרכזי

שחקן בבני סכנין מודה: "הכל פה פוליטיקה"

הפועל באר שבע: ביקורת קשה נגד המאמן גיא לוי