משחקי סוף השבוע באירופה: שומרים על אסון

בצ'לסי זועמים על ההתאחדות האנגלית, אשר סירבה לבקשתם להקדים את חצי-הגמר מול טוטנהאם. הכחולים ייאלצו לשחק ביום ראשון, שלושה ימים בלבד לפני המפגש מול ברצלונה בליגת האלופות, אבל רבים בוודאי שאלו מדוע לא נעשתה כאן החלפה פשוטה. למה לא להזיז את המשחק הבעייתי לשבת, ולהעביר את הדרבי של מרסיסייד בחצי-הגמר הנוסף ליום ראשון? ובכן, סביר מאוד להניח שזה היה הפתרון אלמלא היה מדובר ב-15 באפריל. ליברפול מסרבת בתוקף לשחק בתאריך בו התרחש ב-1989 אסון הילסבורו, והמאמצים לוודא כי המסורת לא תופר נעשו כבר לפני שבועות. 96 האוהדים נהרגו אז, כזכור, ביציעי שפילד לפני חצי-גמר הגביע מול נוטינגהאם פורסט, והקרבה ליום האבל של האדומים תהפוך את הקרב לאברטון למרגש במיוחד.

אבל זו רק ההתחלה. מעל וומבלי תרחף רוחו של גארי אבלט, השחקן היחיד שזכה בגביע עם שתי הקבוצות של העיר. הבלם היווה חלק חשוב בקבוצתו של קני דלגליש בשתי האליפויות האחרונות בתולדות ליברפול. אחרי עזיבתו של דלגליש נמכר אבלט לאברטון, והקהל העריץ אותו מאוד גם בגודיסון פארק. בתחילת השנה הלך אבלט לעולמו בגיל 46, וטבעי ששני המועדונים החליטו להקדיש את המשחק לזכרו, כאשר אלמנתו הוזמנה כאורחת הכבוד ביציע.

השבוע התברר שלכל הדמעות יתווסף גם סיפורו של בראד ג'ונס. האוסטרלי היה השוער השלישי של ליברפול במשך כל העונה, אך ההרחקות של פפה ריינה ודוני בשני משחקי ליגה עוקבים פינו לו את הבמה. ג'ונס עצר פנדל של איגביני יעקובו מיד עם כניסתו למגרש בבלקבורן, וזה לא חדש לו – הרי הוא הדף גם את הבעיטה של רוד ואן-ניסטלרוי כאשר שיחק במידלסברו. כבן למהגרת ממרסיסייד, ג'ונס אהד את ליברפול מילדותו והעריץ את איאן ראש ופיטר בירדסלי. החתימה באנפילד היתה חלום שהתגשם, אבל בחלומות הפרועים ביותר הוא לא האמין שיזכה לאור הזרקורים במעמד כה גדול. העונה היתה קשה מאוד עבור האוסטרלי. השבוע נולד לו בן, אך בנובמבר נפטר בנו הבכור, לוקה, אחרי מאבק מתיש וחסר סיכוי בסרטן הדם. "לוקה תמיד איתי. הצעצועים שלו הולכים איתי לכל מקום, והוא ילווה אותי גם בוומבלי", אמר השוער. תקחו את כל המרכיבים ביחד, ואפשר להבין מדוע הכתיר הפרשן כריס באסקומב את המשחק כ"חצי הגמר המרגש ביותר בהיסטוריה".

הקבוצה של פול לאמברט נותנת עונה פנומנלית, הניצחון על טוטנהאם הוכתר בידי המנג'ר הסקוטי כ"משחק הכי טוב שלו", והסיפור המדהים ביותר של נוריץ' שייך לקפטן גרנט הולט. החלוץ השמנמן הגיע לראשונה לפרמייר-ליג בגיל 30. הוא לא ממש נראה כמו שחקן כדורגל, וזו אולי הסיבה כי בתחילת דרכו איש לא נתן לו סיכוי. הולט נדד בין קבוצות חובבים ללא הצלחה, נחשב לבלם כושל, נזרק לא פעם מכל המדרגות, ועבר לפרנסתו כמחליף צמיגים במוסך. בגיל 20 הוא הרחיק עד סינגפור כדי לקבל קצת דקות משחק. על החוזה הראשון כמקצוען הוא חתם בגיל 22 בשפילד וונסדיי, אך המזל לא האיר לו פנים גם שם, והמסע ברחבי אנגליה לקח אותו למקומות נידחים.

ב-2008 חתם הולט בשרוסברי מהליגה הרביעית, ושם החלה הנסיקה המדהימה. עם 20 כיבושים הוא הוכתר למלך השערים של הליגה ונכלל בנבחרת המצטיינים של העונה. נוריץ', שירדה אז לליגה השלישית, החליטה להמר עליו. משחקו הראשון במדי הקנריות הסתיים בתבוסה ביתית 7:1 לקולצ'סטר של לאמברט, המאמן הוחתם מיד בנוריץ', והשאר היסטוריה. הולט הפציץ 24 שערים, הקנריות סיימו במקום הראשון, והוא שוב נכלל בנבחרת המצטיינים של העונה. אשתקד, בליגת המשנה, עמד היבול על 21 שערים כשנוריץ' משלימה עליה שניה ברציפות. מקום בנבחרת העונה היה טבעי גם הפעם.

הולט נבחר לשחקן העונה של הקנריות בשנתיים הקודמות, והוא צפוי להשלים זכיה שלישית ברציפות. תאמינו או לא, אבל עם 13 שערים הוא המבקיע האנגלי המצטיין בפרמייר-ליג אחרי ווין רוני. הולט מגושם, מעולם לא למד באקדמיה לכדורגל והניסיון שלו במעמדים הגבוהים שואף לאפס, אבל הסגנון המיוחד שלו זוכה להצלחה מסחררת בניגוד לכל הסיכויים. בחודשים האחרים מתנהל באינטרנט קמפיין חצי-הומוריסטי להכללתו בסגל אנגליה ליורו-2012. לאור הנתונים האחרונים, הצטרפו כעת גם חבריו לקבוצה למאמץ. הקשר אליוט בנט טוען: "אוהדים מתלוננים שאנחנו תמיד נכשלים עם אותם שחקנים. כולם אומרים שצריך לקחת לנבחרת שחקנים בכושר, אז הנה – קחו את הולט. אחרים כבר פספסו את הצ'אנס שלהם, עכשיו תורו". הסיכוי של הולט לנסוע לאוקראינה ופולין אמנם עדיין קלוש, אבל הצגה נוספת מול סיטי לא תזיק לאוהדים הרבים שצבר בשנים האחרונות. במנצ'סטר יונייטד מחזיקים אצבעות.

את הכותרות הגדולות ביותר בקריירה קיבל רומן ויידנפלר ב-2007, אחרי אמירות גזעניות לכאורה לעברו של חלוץ שאלקה דאז, ג'ראלד אסמואה. שוער דורטמונד מעולם לא הודה בנימה גזענית, אם כי התנצל בפני היריב על קללות מיותרות. בשנים מאז המקרה מגלים אוהדי שאלקה שנאה גדולה כלפי ויידנפלר, אם כי הם מתעבים כל דבר בצהוב-שחור בכל מקרה. כך או כך, חבל שהשוער הנהדר הזה קיבל לא מקבל פרסום אמיתי לו הוא ראוי. הרי אם תשאלו אוהד שלא עוקב בדריכות אחרי הבונדסליגה, הסיכוי שיזכור את שמו של ויידנפלר לא גדול. את כל תשומת הלב באליפות אשתקד ובעונה הנוכחית גורפים כוכבים אחרים.

זה לא חדש מבחינת שוערי דורטמונד. שאלה טריוויה קטנה – מי היה שוער בורוסיה בקבוצה הגדולה של אומטאר היצפלד בשנות ה-90' שזכתה בשתי אליפויות והניפה את גביע האלופות? שמו לא נמצא בתודעה כי הוא מעולם לא זכה לשחק בנבחרת גרמניה. גם ויידנפלר מעולם לא קיבל זימן לבונדסטים, על אף שכיכב בנבחרת עד גיל 17 במונדיאל ב-1997. כיום, כשהוא משלים עשור בדורטמונד מדובר ללא ספק באחד השוערים היציבים באירופה. עיתונאים מקורבים לדורטמונד ניסו לנהל קמפיין להכללתו בנבחרת עוד לפני שנתיים, ובתחילת העונה הנוכחית אמר יינס למאן: "ויידנפלר טוב יותר ממנואל נוייר". כל זה לא עושה רושם על יואכים לב, ובגיל 31 קשה להאמין ששוער דורטמונד יזכה אי פעם ללבוש את האפודה הלאומית. שוערים צעירים נהדרים, ובראשם מארק אנדרה טר-שטגן ממנשנגלדבאך, יהיו לפניו.

לפחות אתמול קיבל ויידנפלר חשיפה ראויה כשקלט את הפנדל של אריאן רובן. הצטיינות בדרבי עשויה להבטיח לחבורה של יורגן קלופ את התואר. וכעת לתשובת הטריוויה: סטפן קלוס. שוער נפלא, כפי שיעידו בשמחה אוהדי ריינג'רס.

על הכיבושים והבישולים של ליאו מסי נאמר כבר הכל. על מספר המשחקים שלו מדברים הרבה פחות, אבל זהו הנתון הפנומנלי באמת. בעוד כל שחקני ברצלונה משתתפים ברוטציה, הפרעוש לא נח בכלל. מסי פתח ב-30 מ-32 משחקי הליגה של ברארסה, והשלים בכולם 90 דקות שלמות. רק מול סוסיאדד בתחילת העונה הוא נכנס כמחליף, ואת המשחק מול גיחון החמיץ בשל השעיה. הארגנטיני שותף בתשעה משחקים בליגת האלופות, למעט המשחק לפרוטוקול מול באטה בוריסוב אליו נשלח סגל משני. גם בהם הוא שיחק 90 דקות שלמות. ברבע-גמר וחצי-גמר הגביע הספרדי הוא היה תמיד על הדשא. כך גם בגביע העולם לקבוצות. כך גם בסופר-קופה. בסך הכל יש לו כבר 4,410 דקות משחק העונה, לא כולל הנבחרת. זה לא הגיוני ובלתי נתפס.

כעת מגיעה בארסה לרצף רצחני באמת. ביום רביעי היא יוצאת לסטמפורד-ברידג', בשבת הבאה מתקיים הקלאסיקו, ואז ביום שלישי הגומלין נגד צ'לסי. וזה הזמן לשאול – האם ייתכן שמסי ישחק 90 דקות גם מול לבאנטה? האם מוצדק לסכן אותו? האם הוא יעמוד במעמסה? האם זה אנושי? מצד שני, בארסה חייבת לנצח בכל משחקי הליגה עד סיום העונה כדי לשמור על סיכוי לקחת אליפות. את התשובה נקבל בשבת בערב, אז גם כדאי לשים לב לחוסה בארקרו הווירטואוז שנמצא בכושר אדיר במדי המארחת במשך כל העונה.

במוסקבה חיכו לזה הרבה זמן. איגור אקינפייב, שקרע רצועות בברכו השמאלית במפגש עם חלוץ ספרטק וליטון בסוף אוגוסט 2011, יחזור לעמוד בשער צסק"א. החלמתו של השוער ארכה יותר מהמתוכנן, וכעת הוא נמצא במירוץ נגד הזמן כדי להיות בכושר שיא לקראת יורו-2012. צסק"א, שניצחה רק פעם אחת בתשעה המשחקים האחרונים, סבלה מאוד בהיעדרו, והפציעה נחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לכך שהקרב על אליפות רוסיה כבר הוכרע. שישה מחזורים לסיום עומד הפער בצמרת על 11 נקודות, והקבוצה של ליאוניד סלוצקי מנהלת כיום קרב על המקום השני המוביל לליגת האלופות. המשחק הזה קריטי עבורה הרבה יותר מאשר מבחינת לוצ'אנו ספאלטי שחגג בשבוע שעבר את משחקו הרשמי ה-100 על ספסל זניט עם נצחון על לוקומוטיב.

באליפות שניה ברציפות של זניט יהיו מניות גדולות מאוד לשוער ויאצ'סלאב מלאפייב. לו אקינפייב לא היה קיים, האיש של זניט היה צובר הרבה יותר משחקים בין הקורות של רוסיה, אבל הגורל רצה אחרת. מלאפייב לא יגיד זאת בפומבי, אבל בגיל 33 הוא מקווה בסתר ליבו ששוער צסק"א לא יהיה במיטבו לקראת אליפות אירופה. תשובה חלקית בסוגיה זו נוכל לקבל בקרב חזיתי ביניהם כבר בשבת.

מאנצ'יני: "לא מאמין שיונייטד תאבד חמש נקודות"

ויידנפלר לקח פנדל של רובן, דורטמונד מתקרבת לעוד אליפות

פרטיזן הפסידה בגביע, האוהדים שוב נגד גרנט

אחרי ההצגה מול אתלטיקו, רונאלדו מוכן לקרב נגד בארסה