13 שנים נמצא ז'ליקו אוברדוביץ' באתונה; הוא כה מזוהה עם פנאתינייקוס, עם יוון, ולכן כשהסתננתי למסיבת העיתונאים שערך עם כלי התקשורת היוונים הופתעתי שהיא נערכת באנגלית. שכחתי שאובראדוביץ', קצת כמו דרק שארפ, מעולם לא למד את השפה המקומית של המדינה בה הוא חי ומאמן למעלה מחצי דור.
"טוב, בקבוצה אני מדבר בעיקר אנגלית, והעוזר שלי (דימיטריס איטודיס, א.ג.) למד סרבית, אז איתו אני מתקשר בשפת האם שלי. אני מבין כמעט הכל ביוונית, אבל לדבר קשה לי", מודה באוזני וואלה! ספורט מי שעוד בטרם מלאו לו חמישים הפך לגדול מאמני הכדורסל האירופאים בכל הזמנים. כמעט עשור מלווה אוברדוביץ' בידי מתורגמנית מקומית, שיושבת לימינו בכל מסיבת עיתונאים. בזכות אוברדוביץ' הפכה גם היא לפרצוף מוכר באתונה. בכל זאת, זכתה לתרגם כמה ממסיבות העיתונאים הגדולות בכל הזמנים.
כמו זה מינואר 2009, למשל, כאשר פאו הביסה את פרוקום סופוט במסגרת שלב הבתים המוקדם של היורוליג ואוברדוביץ' בכל זאת איבד עשתונות. "אמרתי לשחקנים במחצית: אתם לא מכבדים את עצמכם. אני לא מספיק טיפש לחשוב שאנחנו יכולים להגיע לפיינל פור. אין לנו שום סיכוי. יעשו מאיתנו צחוק", אמר אז המאמן. פאו, כמובן, זכתה ביורוליג באותה עונה.
אוברדוביץ' מודה שהוא משוגע מבחירה. "מי שמכיר אותי מחוץ למגרש יודע שאני בן אדם שונה לגמרי", הוא אומר לנו. "מחוץ למגרש לעולם לא ארים קול. אבל כדורסל זה משהו אחר".
כדורסל זה כדורסל; גם שחקני הספסל הם עדיין שחקנים, והספסל של אובראדוביץ' הוא הזוכה הקבוע בתואר "הספסל הנזוף באירופה". שאלתי אותו מהיכן שאב את המנהג לשאוג על שחקני הספסל בתגובה לטעויות שמבצעים השחקנים שנמצאים דווקא על המגרש.
אובראדוביץ' מחייך. "שחקני הספסל צריכים להיות מוכנים", הוא אומר. "אני לא רוצה שיחזרו על אותן טעויות כשהם ייכנסו למגרש. אף אחד לא יודע מתי הוא יעלה לשחק, ולדעתי גם השחקנים שעל הספסל צריכים להרגיש כמו חלק ממה שקורה על הפרקט. ברגע שאני קורא להם, הם חייבים להיות מוכנים".
במסיבת העיתונאים היוונית אוברדוביץ' מדבר כמעט בלחש. כעשרים כתבים יושבים בחדר התדרוכים הגדול של האואקה ושותים בצמא כל מילה ממילותיו. רק עיתונאי אחד מתקשר איתו באנגלית; היתר שואלים ביוונית. המתורגמנית רוכנת לעברו של אוברדוביץ' ובכל זאת דואגת לתרגם, כדי למנוע אי-הבנות. אוברדוביץ' משתדל להשיב במשפטים קצרים או לשלב הפוגות במשפטים ארוכים לשם התרגום לטובת אלו שהבריזו משיעורי אנגלית בבית ספר.
כמעט חצי שעה נמשכת השיחה האינטימית של אוברדוביץ' עם העיתונאים; את השאלות ביוונית אני לא מבין, אבל מהתשובות ניכר שהיוונים מוותרים מראש על הקלישאות ומקשים עליו בענייני כדורסל.
"בכל משחק בסדרה מכבי ניסתה להכניס איזה אלמנט חדש, בעיקר בהתקפה, ולכן אני מניח שהיא תנסה להפתיע אותנו גם מחר", אמר אוברדוביץ'. "רק על אוחיון אני יכול לומר שבאמת הפתיע אותי. ליתר השחקנים היינו מוכנים. בהגנה גם מכבי עשו מולנו התאמות, אבל אחרי ארבעה משחקים למדנו לקרוא בקלות את ההגנה שלהם. ותהיה לנו מחר תשובה לכל מה שהם ינסו לעשות".
משחק ההתקפה של מכבי דווקא מטריד אותו לאו דווקא מסיבות שישמחו קונטרול פריק כמו דיוויד בלאט. "מכבי משחקת התקפה של אינדיבידואלים, ולכן אתה לא יודע למי מהם להתכונן ביום נתון. מבחינת המאמן שלהם, אולי עדיף כך: במקום לחשוב איזה שחקן צריך למסור למי, מי צריך לחסום ומי צריך לנוע ולאן, פשוט נותנים את הכדור למישהו שעושה נקודות. הדברים הפשוטים הם תמיד הדברים הכי טובים", אומר אוברדוביץ', אך לקולו מתגנבת נימה צינית.
"אצלנו אין סודות: כולם יודעים מי יריץ את הפיק אנד רול, מי יגיע לחסום ומי יסיים אותו", הוא מתגאה-מתלונן. "מחר? אני מנסה לחשוב איזה עוד שחקן של מכבי שעוד לא התעלה יכול להפתיע, ולא רואה. אני חושב שמחר לא יהיו הפתעות גדולות. בסופו של דבר, במשחקים הגדולים שחקנים חוזרים לשחק כפי שהם שיחקו במשך כל העונה".
לפני הכל, מחר מצפה אוברדוביץ' משחקניו להילחם. את תפיסת עולמו המקצועית ביחס למשחקי ההכרעה הוא מדגים בעזרת כדורסל קרוב (רעיונית) ורחוק (גיאוגרפית): זה של הקולג'ים בארה"ב. "שלשום ראיתי את גמר המכללות בין קנטאקי לקנזס. קרוב לסיום המחצית הראשונה, נאמר באזור הדקה ה-15, שמעתי את הפרשנים אומרים ששחקן אחד, אנתוני דיוויס, שולט במשחק, למרות שעד לאותו רגע הוא לא קלע נקודה. אני רוצה שגם השחקנים שלי יעלו למשחק נגד מכבי בתחושה שאפשר להשפיע גם בלי לעשות נקודות".
והדרך האולטימטיבית לעשות זאת היא, כמובן, באמצעות משחק ההגנה. "בגלל ההתקפה האינדיבידואלית של מכבי על השחקנים שלנו תוטל מחר אחריות אישית בהגנה. כל אחד מהשחקנים שלי צריך להיות מוכן להיכנס למגרש ולשמור חזק באחד על אחד. כל אחד מהשחקנים של פנאתינייקוס צריך להביא מעצמו משהו. מהוותיקים הייתי מבקש שיביאו קודם כל מהניסיון שלהם, כי כל בנאדם צריך מישהו ללכת אחריו. וזה משחק שאני צריך בו את השחקנים הוותיקים".
בונוס מיוחד לעכברי הכדורסל: באורח מפתיע, אוברדוביץ' משתדל לשלב במסיבות העיתונאים שלו מעט קומדיה. אבל אתה באמת צריך לאהוב כדורסל כדי לצחוק מהבדיחות שלו. לדוגמא זו: "הפתעה של מכבי מחר תהיה רק אם שחורציאניטיס יעשה 'פיק אנד פופ' (יבצע חסימה בהתקפה ובמקום להתגלגל כרגיל לטבעת, יעשה צעד אחורה לכיוון קשת השלוש ויקבל שם את הכדור) ויזרוק שלשות". עכברי הכדורסל צוחקים בקול. ז'ליקו הוא האלוהים שלהם.
מישהו מבקש מהמאמן להתייחס לאמרה שלו במסיבת העיתונאים המאולתרת שערך לפני המשחק הרביעי בסדרה, שכבר הפכה למפורסמת: "אני אמות בשביל השחקנים שלי", הודיע אז אובראדוביץ'.
העיתונאי היווני היחיד ששואל באנגלית מספר לו שהשחקנים אמרו לכלי התקשורת ביוון שהאמירה הזו ריגשה אותם, אבל שהם כבר ידעו את זה, ושגם הם אוהבים אותו ומוכנים למות עבורו, וחלקם, אומר העיתונאי, אפילו כתבו את זה בבלוגים שלהם.
"בלוגים? הלוואי שידעתי מה זה", מחייך השועל, והעיתונאים מתמוגגים. "חבל שהשחקנים שלי פשוט לא באו אליי ואמרו לי שהם אוהבים אותי. בדור שלי לא היו את כל הדברים האלה, בלוגים, אינטרנט. כשאני רציתי לומר למישהו שאני אוהב אותו, ניגשתי אליו ואמרתי לו בפנים. אבל ברצינות, אני יודע שהשחקנים אוהבים אותי. זה לא חדש".
גם הוא נאמן לשחקניו בצורה עיוורת: לפני שנים החליט, למשל, שהקפטן שלו גם צריך להיות השחקן המתוגמל ביותר בקבוצה מבחינה פיננסית, ולכן כשפרג'יסקוס אלוורטיס, הפורוורד המיתולוגי, מונה לקפטן, המאמן דרש מההנהלה שתשדרג את חוזהו. כך קרה גם עם דימיטריס דיאמנטידיס: כאשר מונה לקפטן שודרג שכרו לשני מיליון אירו. ואסיליס ספאנוליס דרש 2.5 מיליון אירו באותו קיץ. אך אוברדוביץ' הודיע לו: "הסכום הגבוה ביותר שאני יכול לשלם לך זה אירו אחד פחות מדיאמנטידיס". ספאנוליס עבר לאולימפיאקוס ואובראדוביץ' איבד שחקן מפתח במערך, אבל נותר נאמן לדרכו.
אתמול פגשתי את יורגוס רגינאס, בעל בית קפה בשם "דיילי" הממוקם באזור קולונקי היוקרתי, בו מתגורר גם אובראדוביץ'. באחד הימים הראשונים לשהותו בעיר, מספר רגינאס, נכנס אובראדוביץ' לקפה, במקרה, ומאז הפך ללקוח קבוע ולחברו הטוב ביותר. מחר נפרסם את ראיון הוידאו המלא עם רגינאס. בין היתר הוא מספר שם: "ז'ליקו אמר לי פעם שאם יעזוב את פנאתינייקוס, היה שמח לאמן בתל אביב. מכבי זה מועדון עם מסורת, שמגיע מעיר של כדורסל, עם אוהדים נהדרים. אני חושב שיש מצב לא רע שיום אחד ז'ליקו יאמן את מכבי".
אז שאלתי את אובראדוביץ' מה באמת הסיכוי שביום מן הימים יהפוך איזה קפה בשדרות רוטשילד לביתו השני, כפי שהפך בעבורו קפה דיילי. "ממה ששמעתי, מכבי לא מזמן החתימה מאמן לשנתיים", ניסה להתחמק בדיפלומטיות.
ובכל זאת, שאלת עתידו של אובאדוביץ' היא מן המדוברות באתונה.
האפשרות שמשפחת ינאקופולוס, בעלת פנאתינייקוס, תעזוב בסוף העונה, נראית סבירה. אם וכאשר, המשמעות המיידית תהיה קיצוץ דרמטי בתקציב, עד לרמה של 50-60 אחוזים. המשמעות העקיפה, וזה ברור לכולם, היא שאובראדוביץ' יעזוב.
אם יפסיד מחר למכבי, זו כנראה תהיה הופעת הפרידה שלו מאוהדי פאו במשחק יורוליג. "אני לא יודע מה יהיה בקיץ", אומר אובראדוביץ', "ולכן אני מנסה לנצל את הרגע. אני אומר לשחקנים שלי: במהלך החיים שלכם תמיד תראו את התקופה בה שיחקתם כדורסל כתקופה היפה ביותר שלכם. לכן אני חושב שהשחקנים צריכים לעלות לפרקט עם תשוקה בכל משחק, לא חשוב מי היריבה, ומחר על אחת כמה וכמה".
שאלתי את אוברדוביץ' באיזה אופן הוא מקבל את ההשוואות לאלכסנדר גומלסקי הגדול אולי מאמן הכדורסל האחרון שהחזיק מעמד במשך תקופה רצופה כה ארוכה בראש קבוצה גדולה; אף שאז הייתה זו תקופה אחרת, מחיים אחרים. בלי ספק, הישגו של אוברדוביץ' גדול יותר מזה של גומלסקי, וממילא כבר כעת הפך הסרבי למעוטר יותר מאגדת הכדורסל הרוסית-יהודית.
"לשמוע שמדברים עליך בנשימה אחת עם מאמן כמו גומלסקי זה דבר גדול", נאנח אוברדוביץ', וניכר שהוא מתרגש מעצם ההשוואה. "אני מאמין שהתוצאות שהשגנו כאן בפאו עזרו לנו להישאר כל כך הרבה שנים. האוהדים יודעים כמה אנחנו מסורים למועדון. זה בהחלט חיבור מיוחד".
אם ינצח את מכבי, יתקרב צעד נוסף, גדול, אל עבר אליפות היורוליג התשיעית שלו. איך שומרים על התשוקה אחרי כל כך הרבה ניצחונות, אני תוהה. "לא רק משחקים גדולים מרגשים אותי: אני עדיין שמח ושואב הנאה מכל אימון שאני מעביר", מגלה אובראדוביץ'. "כדורסל נותן לי אנרגיות. אבל זה לא אומר שאני לא משתנה. כולם משתנים, וגם אני. שינוי לא במובן השלילי; אלא הניסיון מעניק לך פרספקטיבה לראות את אותם הדברים באור שונה, חדש".
אור הניצחון, למשל; אובראדוביץ' מסכים שהוא מאיר אחרת בכל פעם.
איך הפך ניק קאליית'ס לשחקן החשוב של פנאתינייקוס?
אוהד גרינוולד הבין באתונה שהמציאות של פאו עומדת להשתנות
קית' לנגפורד לקראת המשחק החמישי: "בשביל הרגעים האלה אנחנו חיים"
כל מה שרציתם לדעת לקראת המשחק המכריע בין פנאתינייקוס למכבי תל אביב
ohad@walla.net.il