גיורא שפיגל
ראשית כל, תמיד הייתה אלימות של אמוציות בין שחקנים אחרי משחקים, אבל כשזה מגיע לאנשים נוספים שמתקרבים לכר הדשא או מהומות שכוללות יותר משחקנים זה כבר משהו אחר. אני חושב שהקהל וכל האווירה סביב הכדורגל הישראלי מלאה תסכול ומרגישים את זה בכל מקום - התקשורת רק מבקרת את המוצר ופוגעת בו, בתרבות הצריכה של היום לקהל יש ציפיות מהמוצר מעבר לעניין המקצועי והוא לא מקבל את זה ברמת תרבות הספורט. כולם מאוכזבים ומתוסכלים, הרבה אנשים טובים - אנשי מקצוע ואוהדים - מתרחקים מהענף ורואים את התוצאות.
אי אפשר להמשיך לא לעשות כלום, לתת לרמה לרדת, לתרבות לרדת, לאיכות לרדת ולצפות שכולם יהיו שמחים ורגועים יותר. הכדורגל היום בישראל הוא די מזוכיסטי ומעטים הם האנשים שנהנים ממנו. התסכול הזה מביא להרבה מאוד אגרסיות ואמוציות שלא צריכות לקרות. אני עדיין טוען שכל הדבר הזה מתחיל ונגמר מזה שאנשים פשוט מרשים לעצמם מה שהם לא היו מרשים לעצמם במקומות אחרים. באירופה קורים דברים, אבל הכללים מאוד ברורים: אין הסתודדות של כל כך הרבה אנשים במתחם ויש ענישה מאוד מחמירה עם השנים לאוהדים מתפרעים בגלל שהגיעו למצב דומה לשלנו.
יוסי מזרחי
אותי שום דבר מהדברים לא מפתיע. אני אומר כבר שנים שרמת האלימות, הזילזול, הירידה במעמד המאמן, השחקן, הבעלים וגם הזילזול בקהל זה משהו שרק הולך ומעלים את הכדורגל מכאן. המגרשים ריקים כתוצאה מכל המכלול הזה ופחות ופחות אנשים טובים נמצאים כאן. לתקשורת יש חלק גדול בכך בזה שהיא כורתת את הענף שהיא מתפרנסת ממנו ומתמקדת כמעט אך ורק בגורמים שליליים, בלכלוכים וביצרים שלא צריך להתעסק בהם.
תמיד היו התכתשויות ואלימות, אבל היום הכל יותר אינטנסיבי - אוהדים נמצאים בכל אימון, יש להם אתרי אוהדים, דעות משלהם, הם מדברים עם הבעלים ומשפיעים ברמה בלתי רגילה, זה פשוט נהיה בלתי נסבל. כמעט ואין קבוצות בישראל שמאמן יכול להשתית בהן דרך, אלא אך ורק סדרת ניצחונות או שהכל מתהפך עליו ואף אחד לא יעצור את זה.
אלימות? כל הדברים האלה זאת אלימות שקטה שלאט לאט מחלחלת בכל מקום. מאז שהורידו את הגדרות במגרשים והוציאו את השוטרים ניתן לראות כמה מהומות יש, כמה אנשים מרשים לעצמם לרדת למגרש ולעשות מה שהם רוצים ובמשחקים מסויימים זה נהיה בדיחה. אם משחק גדול היה מתחמם כמו המשחק בשבת, זה היה מסתיים בפוגרום או לינץ'. האלימות עולה כי לא עוצרים אותה. יש היום פחות אוהדים, פחות עניין, פחות התלהבות והאלימות עולה ויש לזה יחס ישיר. צריך לשנות פה את כל התרבות, אחרת הענף נמצא בדרך לסוף שלו.
אלי כהן
אני לא יודע אם האלימות עלתה כמו שלא מטפלים בה. הדוגמא הטובה ביותר הייתה כשבית"ר רצתה לארח את המשחק נגד מכבי פתח תקוה בבלומפילד והמשטרה לא רצתה להתמודד עם זה. בגדול רוב הקהל של כל הקבוצות הוא טוב ותומך ויש מקרים נקודיים שצריך לטפל בהם בחוזקה למען יראו וייראו, לדאוג שתהיה ענישה כמו שצריך וכמו בכל מדינה מתוקנת - לשמור על רוח הספורט וההנאה ממנו. במקום זה הדברים לא נעשים, יש פתח לכל מי שרוצה לעשות מה שהוא רוצה וכשיש פתח תמיד יהיה את הגורמים השליליים שייכנסו דרכו ויכתימו את השם של כל הענף.
צריך להסתכל גם על כל המכלול. לעתים כשקהל מגיע למגרשים ושמים להם גדרות תיל, אוהלי בידוק ומושכים אותם יותר משעה בכניסה זה כבר הופך את האווירה לעצבנית. כשמתייחסים לאנשים כחיות עוד לפני שנכנסו למגרש - זה לא מצדיק התפרעות - אבל יש לכך תרומה לא קטנה לדברים האלה. אלימות תמיד הייתה בין שחקנים ובין הקבוצות באמוציות של אחרי משחק, אבל צריך להבין שכל הדברים שנעשים הם כי מרשים לעשות אותם ולא עושים שום דבר בנדון, אז למה שגורמים שליליים שאוהבים להזיק ולהתעסק בשטויות לא ימשיכו לעשות את זה?
ג'ימי טורק
זאת בכלל שאלה מצחיקה לשאול אם יש אלימות. קודם כל, בכל מדינה בעולם יש אלימות בכדורגל, אבל זה לא אומר כלום כי אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו. הקללות, הגזענות, הארס שיש כאן בין אנשים זה כבר מזמן מעבר לכדורגל, זאת זירת מלחמה. מה מפתיע מה שקרה בדרבי ובפתח תקוה? אתה יודע כמה פעמים זה קרה ולא צילמו את זה? כמה פעמים זה היה בירידה לחדר הלבשה או מחוץ למגרש שאוהדים תקפו או אנשים תקפו ופצעו אנשים אחרים? מה פתאום כולם על הרגליים ומדברים על לסגור את הכדורגל? כל ההבדל הוא שאת זה צילמו ולכן שאנשים רואים את זה בעיניים. זה נראה הרבה יותר קשה אבל זאת המציאות.
אני יכול לדבר על הלינץ' שעשו על האוהדים האלה, ההתפרעות של האוהדים ההם והגזענות של אוהדים אחרים, אבל בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר מכך שהכדורגל התמלא סביבו בפרחחים, אנשים קטנים בתוך הכדורגל וביציע שפשוט נותנים להם לעשות מה שרוצים. במדינות יותר גדולות מישראל פתרו אלימות הרבה יותר רצינית בכוח, עם עונשים ובית סוהר. רק ככה נרגיע כאן את הכל. היום לאוהד הישראלי לא כיף להגיע למגרש והרבה לא רוצים להביא את הילדים שלהם. זה הדבר הראשון שצריך לטפל בו כי אם ילדים כבר לא יגיעו אז כולנו יודעים לאן הענף יגיע.
ג'ובאני רוסו
לא צריך לעשות רעש יותר ממה שבאמת קורה. מה שקרה בדרבי ובמושבה גרם לכולם לעשות את הכדורגל הישראלי ל-וייטנאם. הקהל של הפועל תל אביב הוא בסך הכל זה קהל רגוע בדרך כלל שיצא לו להשתולל פעם אחת כמו מטורפים. מכבי פתח תקוה זה מועדון בלי קהל, שבו שני אנשים פסיכים שלא היו צריכים להיות במגרש תקפו את עלי חטיב, אבל זה לא מייצג. הכדורגל הוא אותו דבר כל הזמן, תמיד יהיו את הגוש של המופרעים - בכל קבוצה ובכל מקום בעולם - השאלה היא רק מתי זה עובר את הגבול. אני לא חושב שבישראל זה עובר את הגבול. אולי אין כאן תרבות, אבל גם אין אלימות מטורפת או יוצאת דופן, זה חלק מהכדורגל.
הטירוף של אוהדים וסביב המשחק זה חלק מהכדורגל ויש את הצד שהוא לא חלק מהכדורגל ובשביל זה יש משטרה שתטפל בזה. המשטרה צריכה לטפל בבעייתיים בלי לסרס את הטירוף וההתלהבות סביב הכדורגל כי זה כל מה שיש בו. הבעיה היא שהרמה ירדה מאוד והכדורגל משעמם, אז מחפשים עניין. אולי אני צריך לחזור לשחק קצת להרים את הרמה.