למה מכבי צריכה לשמוח בשבת:
א. כי היא בהצלבה.
ב. כי הברך של סופו עדיין מחוברת לו לגוף.
ג. כי שמעון לא בלע בטעות את הקמע.
למה מכבי צריכה להיות מודאגת בשבת:
א. כי היא מציגה את הכדורסל הגרוע ביותר מאז ימי אפי בירנבוים.
ב. כי משחק ההתקפה שלה נראה כמו תאונת שרשרת.
ג. והרוטציה מזכירה צ'ולנט לא מוצלח.
ד. כי היא ניצלה בזכות שחקן ששיחק העונה פחות מאלון שטיין.
ה. כי בהצלבה השדים של יד אליהו לא יהיו שם כדי להציל אותה.
ו. בגלל שאובראדוביץ' אורב מעבר לפינה.
ב-22 בפברואר 2004 חתם ברונו שונדוב במכבי תל אביב. הייתה זו עונת הפיינל פור עונת המשימה הלאומית וגרשון את בלאט החליטו שמכבי זקוקה לחיזוק בצבע, לקראת המאבקים בשלב הטופ-16.
משחק הבכורה של האנטנה הקרואטית היה בחוץ, מול פאמסה ולנסיה. ברבע השלישי, כשמכבי נקלעה לפיגור 5, נזרק שונדוב לפרקט, והודות למספר מהלכים גדולים שהראה בהגנה ובהתקפה שבה מכבי להוביל. התרומה הסטטיסטית של שונדוב הסתכמה בארבע נקודות ושלושה ריבאונדים, אבל הוא סומן כאחד האחראים העיקריים לניצחון החוץ הגדול שסחטה מכבי בספרד. היה זה משחק השיא של הסנטר הגמלוני במדי מכבי; עד לסיום אותה עונה שותף בשלושה משחקי יורוליג נוספים בלבד, ורשם 10 דקות במצטבר. ואולם בדיעבד, אלמלא הניצחון ההוא, מכבי לא הייתה מעפילה לפיינל פור והשושלת הגדולה בתולדות המועדון כלל לא הייתה באה לאוויר העולם.
ממכבי הנוכחית, כך נראה, כבר לא תצמח שום שושלת. אבל אתמול, כשבלאט בעט לספסל את דמונד מאלט בתוך שלוש דקות ולא החזיר אותו עד לסיום, נזכרתי בשונדוב. מאלט אולי עוד יקבל דקות בליגת העל ובאדריאטית, אבל אפשר שאיבד אתמול באופן סופי את מקומו ברוטציית היורוליג. אחרי שנגזל לאחרונה מקומו בחמישייה בידי יוגב אוחיון, אתמול עקף את מאלט אפילו תיאו פפאלוקאס המאובק. אך גם אם לא ישחק יותר העונה, מאלט כבר סיפק את הסחורה: 15 הנקודות שקלע במשחק הבכורה שלו במדי מכבי, בחוץ מול ז'לגיריס, סידרו בדיעבד לקבוצתו את הכרטיס לשלב רבע הגמר. אלמלא משחק השיא ההוא, והניצחון, מכבי כנראה הייתה מודחת בשבוע הבא.
יש דברים שלא משתנים. ז'לגיריס קובנה, למשל; די בהבזק חטוף ממבטו המפוזר-מבולבל של רוברטאס יבטוקאס, פעם אחד משחקני הפנים הדומיננטיים באירופה והיום סתם אסופת שרירים נטולת חוש תזמון, כדי לדעת שהשמות אולי מתחלפים גוסטאס, טימינסקאס, יבטוקאס אבל אופי של מועדון בהחלט לא (אגב שמות, זה לא לגמרי נכון לא רבים יודעים, או זוכרים, אבל גם בנס ז'לגיריס הקודם שותף נצר למשפחת יבטוקאס ארטוראס יבטוקאס, אחיו הגדול של רוברטאס).
הבעיה היא שגם מכבי לא מצליחה להשתנות העונה. צוות המאמנים מחליף הרכבים, משנה רוטציות, אבל לא תופס גל. בכלל, משהו רע מאוד עובר על בלאט וגודס: שוב תופסים אותם מאמני היריב עם המכנסיים למטה, במגרשם הביתי, ושוב הם נזקקים לליטרים של יזע ודמעות בכדי להישאר בחיים. הרבע הראשון היה די מביך מבחינת מכבי: רכבת החילופים, ההחלטות הגרועות בשני חלקי המגרש וחוסר האונים הכללי הדגישו כמה רחוקה הקבוצה הנוכחית מהחבורה החדה והטורפת של העונה שעברה.
למזלה של מכבי, היריבה בדומה לקאנטו במחזור הקודם שוב עשתה במכנסיים: בשחזור כמעט מדויק של המשחק מול האיטלקים, ז'לגיריס מצאה את עצמה מובילה בהפרש ניכר ברבע הראשון, אבל אז לקתה ב"שיתוק ההיכל" המפורסם, האטה את הקצב ובמקום להגיע לטבעת, דבר שעשתה בקלות ובהצלחה בפתיחה מול השומרים האיטיים של מכבי (פפאלוקאס, שחורצינאיטיס), היססה ועברה להפציץ מבחוץ. ברבע האחרון זרקו הליטאים 10 פעמים מ-3, לעומת 9 זריקות בלבד מ-2.
אומנם, מכבי תל אביב העפילה בסיום להצלבה וטכנית, היא עמדה בציפיות המוקדמות; הבעלים יוכלו לספר כעת לקהל בגאווה שהם על הרגליים, למרות הכל, בגלל הכל. אבל האמת היא שמכבי ניצלה בעור שיניה, בחסד (של ברצלונה) ולא בזכות, מההדחה המביכה של העשור, אף שכפי המסתמן כעת בכל מקרה תהיה זו עונה שתסתיים בשלב הבא ותשקע בתהום הנשייה, אי-שם לצד עונת 2002/3 ההיא של בלאט והאדריאטית, חסרת הריגוש והייחוד, שבמקרה הטוב נחקקה בזיכרון הקולקטיבי כחלק מתקופת המעבר שבין שושלת גרשון הראשונה לשנייה.
בסיום המשחק אמר פפאלוקאס כי "אם נהיה בהצלבה, בעוד שבועיים אף אחד לא יזכור את המשחק הזה" (הדברים נאמרו לפני הניצחון הדחוק של ברצלונה בקאנטו והבטחת מקומה של מכבי בשלב הבא). יש צדק מסוים בדבריו: היכולת הלא-משכנעת בטופ-16, שהמשיכה מספר משחקי נפל מהשלב המוקדם, תישכח אם מכבי תעפיל לפיינל פור. אבל כפי שנראה כרגע, זה לגמרי לא המצב. אם גם אל רבע הגמר תופיע מכבי המבולבלת, עם הרוטציה וצורת המשחק המשתנה מידי ערב, עם יותר מדי שחקנים בכושר אישי ירוד, עם משחק ההתקפה האיום אנחנו בהחלט ניזכר במשחק הזה, ובכלל בתקופה הזו.
מכבי העפילה בחסד, אמרנו; גורלה הטוב שוב שפר עליה הודות לביצי-הענק של חואן קרלוס נבארו, שלמרות משחק נפל נוסף (2 מ-8 מהשדה) שמר על קור רוח מקו העונשין, דייק בשתי זריקות 24 שניות לסיום המשחק מול קאנטו, והבטיח לברצלונה 62:63 יקר במיוחד.
קאנטו הנאיבית: כפי שלא הצליחה לנצל את משחק הבית מול מכבי ולנצח בפער שהיה אמור להבטיח לה את היתרון במקרה של שוויון נקודות, כך לא הצליחה לסגור סיפור מול ברצלונה, למרות שכבר הובילה ב-6 נקודות בפתיחת הרבע האחרון, ובנקודה בדקת הסיום. הפרויקט המפתיע והמרגש של העונה נפרד מהיורוליג מאוחר הרבה יותר מכפי שכולם ציפו, אבל מוקדם מדי מבחינת אנשיה שלה.
"אני מרגיש רע מאוד היום, אבל בסך הכל אני מאוד מרוצה מהעונה שלנו", סיפר לנו הבוקר מאמן קאנטו, אנדראה טרינקיירי. "אנחנו רוקי'ז במפעל הזה. זו תחרות הכדורסל הקשה בעולם מחוץ ל-NBA. למרות הכל, יכולנו לעלות לשלב הבא. לא עשינו הרבה טעויות מול ברצלונה. היינו קשוחים וממושמעים, החזקנו אותם על 63 נקודות, אבל לא קיבלנו את השריקות שהגיעו לנו מהשופטים"
זה יכול היה להיות סיום מהאגדות אם הכדור האחרון של ג'יאנלוקה באזילה, שחקנה של ברצלונה בשנים האחרונות, היה צולל פנימה אבל הזריקה הקשתית שלקח פגעה בטבעת וברחה החוצה. "הייתה עבירה על באזילה שלא נשרקה", משוכנע טרינקיירי, "במהלך הקודם נבארו קיבל שריקה על עבירה הרבה פחות ברורה".
אם כי מבחינתנו של המאמן, זהו שכר לימוד, מס ניסיון, שקאנטו הייתה חייבת לשלם אם ברצונה להגיע רחוק יותר בעונות הבאות.
"כנראה שהיינו צריכים לצאת מהעונה הזאת עם צלקות", פצח טרינקיירי במונולוג. "אני חושב ש'פתחנו חוב' עם היורוליג העונה. בסך הכל זה היה ניסיון טוב עבורנו. התמודדנו על מקום בשלב הבא מול קבוצות כמו מכבי וברצלונה. הן רגילות לשחק משחקים כאלו, ועבורנו כל משחק היה כמו לטפס על גבעה. אין לנו מעמד ביורוליג. זה אומר שבכל משחק נלמנו מחדש על הכבוד שלנו, והיינו צריכים להשתמש בכל האנרגיות שלנו, הפיזיות והמנטאליות, בכל ערב. היינו צריכים לנצח בבית את מכבי ב-12-13 נקודות, ואז אני מאמין שהתוצאה הייתה אחרת. אולי זה היה קורה אם היו לנו יותר שחקנים עם ניסיון יורוליג. אבל זה כבר לא משנה. העיקר שעשינו השנה צעד גדול קדימה. למדנו הרבה. גם אני למדתי. אני מקווה שנחזור לכאן בעונה הבאה. נצטרך להגיע ליורוליג דרך הליגה האיטלקית, שהיא תחרותית וקשה מאוד. בנינו כאן פרויקט יפה, כמעט משום דבר. הקבוצה שלנו נותנת רוח לכל הכדורסל האיטלקי. סיינה היא הקבוצה הכי טובה בליגה כבר כמה שנים טובות, ובשנתיים האחרונות שיחקנו מולם בארבעה גמרים שונים והפסדנו בכולם. עכשיו המטרה שלנו היא לשחק נגדם שוב, בתקווה בגמר הפלייאוף, והפעם לנצח".
אבל גם אם קאנטו תשוב בעונה הבאה ליורוליג, ספק אם טרינקיירי יהיה שם איתה. "אני מאמין שכל אינדיבידואל קובע את הגורל שלו. הקריירה שלי שונה מקריירה של מאמנים אחרים באירופה, כי הייתי עוזר מאמן במילאנו במשך 6 שנים, ואחרי שלא נתנו לי ההזדמנות החלטתי לעזוב ולהתחיל מאפס. התחלתי מחדש בקאנטו בליגה השלישית. זה מאוד נדיר שממקום כזה מגיעים שוב לטופ. כשעזבתי את מילאנו פחדתי, כי לא הייתה לי עבודה וחשבתי שאין לי במקצוע הזה עתיד. היום אני כבר לא מפחד משום אתגר. טוב לי בקאנטו, אבל אני יכול להגיד לך שאני מאוד שאפתן ורוצה להמשיך ולהתקדם. מי יודע, אולי עוד נתראה יום אחד במכבי. אני מבטיח לך שסיפור הסינדרלה שלי לא יסתיים כאן".
העיתונאי דימיטריס חרית'אנטיס צפה אתמול מקרוב בפנאתינייקוס מובכת באתונה בידי ארמאני מילאנו, ולמרות ההפסד 67:58 מבטיחה את מקומה ברבע הגמר. בשבוע הבא, כשתתאזרח בקאזאן, גם תוכרע השאלה האם תסיים אלופת אירופה במקום הראשון ותפגוש את מכבי ברבע הגמר, או שצפוי לה שחזור של סדרת רבע הגמר מהעונה שעברה, מול ברצלונה, שתחפש כמובן נקמה.
"המצב קצת מוזר", אומר חרית'אנטיס. "פאו בכל מקרה העפילה, אבל קאזאן עוד לא בטוחה. קאזאן צריכה לנצח כדי להעפיל, ואם תנצח היא תמשיך מהמקום הראשון. אבל אם קאזאן מפסידה ופנרבחצ'ה-אולקר מנצחת, קאזאן מודחת. פאו תגיע עם הרבה פחות לחץ, מתוך ידיעה שהיא כבר בטוחה ברבע הגמר. נכון שהיא עלולה לפגוש את ברצלונה, אבל גם בעונה שעברה כולם אמרו שאין לה סיכוי מול בארסה בלי ביתיות, ואתה יודע איך הסדרה ההיא נגמרה.
"התחושה כאן שהמצב בסדר, למרות ההפסד למילאנו", מדווח חרית'אנטיס. "גם אובראדוביץ' אמר לעיתונאים: 'יצרנו יותר פוזשנים ממילאנו, אני חושב ששיחקנו בסדר, פשוט הכדורים לא נכנסו. אבל למרות זאת העפלנו, ולכן אנחנו שמחים'. אני חושב שזה היה הפסד בלתי-מזיק. הרי בכל מקרה בשביל המקום הראשון פאו הייתה צריכה לנצח ברוסיה. אובראדוביץ' מאוד מנוסה, זה ברור. הוא יודע מה הוא צריך לעשות כדי לנצח ברוסיה בשבוע הבא. פנאתינייקוס אף פעם לא נכנסת לפאניקה, בטח שלא אחרי הפסד אחד שממילא לא היה משנה כלום".
פנאתינייקוס היא זו שתפגוש את מכבי ברבע הגמר, מעריך חרית'אנטיס. "פאו הפסידה לקאזאן בבית, אבל זה בגלל שהיא הציגה הגנה באמת גרועה. היא לא תאפשר לרוסים לקלוע שוב כל כך הרבה נקודות. ובכלל, בחוץ פאו יותר טובה העונה. אבל אתה יודע מה, גם אם הם יפסידו ברוסיה, אני חושב שהם יוכלו לעבור את ברצלונה. אם הם ניצחו את בארסה בעונה שעברה, הם בטוח יכולים לנצח העונה. הרי זאת ברצלונה שבקושי ניצחה את קאנטו. זו לא האימפריה המפחידה של השנתיים הקודמות. בכל מקרה, קאזאן תהיה במשחק הקרוב תחת לחץ אדיר. הם יודעים שהם יכולים לעוף אם הם מפסידים, ופאו ממילא כבר בפלייאוף".
סדרה בין מכבי לפנאתינייקוס תהיה אירוע לפנתיאון, הוא משוכנע. "יהיה טוב ליורוליג שסוף-סוף תיערך סדרה בין מכבי לפנאתינייקוס. עד היום הקבוצות האלה נפגשו במשחקים מכריעים, בפיינל פורים, אבל תאר לך איך תראה סדרה. תוסיף את העובדה שאם מכבי תגיע, זה אומר ששחורציאניטיס ופפאלוקאס יחזרו לאתונה, ואתה יודע כמה האוהדים של פנאתינייקוס אוהבים אותם. זו יכולה להיות סדרה חד-פעמית, לגמרי".
ohad@walla.net.il
