סיכום מחזור בליגת העל: הייאוש בהפועל ירושלים רק מתגבר

דיוויד בלאט הכעיס כמה מאנשי הפועל ירושלים וגם חלק קטן מאוהדי מכבי תל אביב שאמר בסיום גמר גביע המדינה שהמשחק מול האדומים בליגה הוא זניח. "הפסד נוסף לירושלים לא בא בחשבון", אמרו חלק מהאוהדים במהלך סוף השבוע וקיוו להצגה של הקבוצה שלהם, שתזכיר את המשחק הגדול שהציגו בחצי גמר גביע צ'אנס בתחילת העונה. אלא שמכבי תל אביב לא הייתה גדולה מול ירושלים, בעיקר לא בחלק ההגנתי, נראתה עייפה, והייתה קרובה להפסד.

בלאט הוא מאמן ששונא להפסיד, וכשירושלים פתחה הפרש משמעותי מהצהובים הוא הגיב עם כל מה שיש לו. הוא שינה חמישיות, לא חשב במיוחד על המשחק ביום חמישי מול ז'לגיריס, ורק רצה לנצח. אמנם דווין סמית', אחד השחקנים החשובים בסגל, לא שיחק, אבל בדקות רבות סחבו קית' לנגפורד, איש המטרה של הצהובים, יוגב אוחיון, השחקן בכושר הכי טוב, דייויד בלו וריצ'רד הנדריקס, את העגלה של מכבי עד לניצחון הדרמטי.

סביר להניח שאם היה מדובר במשחק מול קבוצה אחרת, באולם אחר, מכבי לא הייתה צוהלת כל כך בסיום הניצחון, אפילו כשהושג לאחר הארכה. אלא שלמרות ניסיונות ההגמדה של המעמד, משחק של מכבי תל אביב במלחה יהיה תמיד משחק חשוב לצהובים, במיוחד כשמדובר בקבוצה שלכאורה מנסה להאבק בהם כבר למעלה מעשור. כך יהיה, לפחות עד שהפועל תל אביב תחזור לליגת העל, והקבוצה האדומה הבכירה תחזור להיות במרכז הארץ.

ארבעה מחזורים נותרו לתום העונה הסדירה והפועל ירושלים מוצאת את עצמה עם מאזן של שמונה ניצחונות ושמונה הפסדים. בשבוע הבא תנוח הקבוצה של שרון דרוקר, ותחזיק אצבעות להפועל חולון. למה דווקא לה? כי ניצחון של מכבי אשדוד על חולון ישווה את המאזן בין אשדוד שמדורגת כעת מחוץ לפלייאוף העליון לזה של ירושלים, שתהיה בין שש הראשונות רק בזכות העובדה שניצחה את אשדוד בהפרש יותר גדול מזה שהפסידה לה.

קשה לזכור סיטואציה כל כך רעה שירושלים הגיעה אליה בשנים האחרונות, וכעת זה כבר לא חשוב מי אשם בכך. הביקורות הרבה שמופנית כלפי המועדון הזה בשנים האחרונות מתעלמות במקרים רבים מהישגים כמו אלו של גיא גודס שהגיע פעמיים לפיינל פור ושל עודד קטש שעשה זאת אשתקד, אלא שהשנההמצב חמור בהרבה, כשהקבוצה צפויה להגיע לפלייאוף ללא יתרון ביתיות, אם תהיה שם בכלל.

מול מכבי תל אביב ירושלים נראתה טוב יותר ושיחקה עם הרבה רצון ונחישות, אולי כתוצאה ממחנה האימון שערכה ביוון. אלא שסיום המשחק והנפילה בהארכה רק גורמים לייאוש גדול יותר במלחה, במיוחד כשבשבוע הבא הקבוצה לא משחקת במסגרת הליגה. ירושלים תצטרך לדעת לצאת מהמצב המביך הזה, להכנס לששת הראשונות, וגם לפיינל פור, אחרת ללא ספק מדובר בעונה הגרועה ביותר בבירה בעשור וחצי האחרון.

קבוצה קטנה וצנועה רושמת עונה נפלאה בניגוד לכל הציפיות, מפתיעה את כל הפרשנים, מגיעה למעמדי שיא והמאמן שלה מועמד לתואר מאמן השנה. דווקא אז מגיע צעד לא צפוי, לא נורמלי ובטוח שלא נכון מצד ההנהלה שיכול לחסל את ההצלחה של הקבוצה ולהחזיר אותה לאפרוריות הכל כך לא מרתקת שאפיינה אותה במשך שנים רבות. לא מדובר בעירוני קרית שמונה שתרשום בקרוב את האליפות המדהימה ביותר בכדורגל הישראלי, אלא במכבי ראשון לציון שמאבקי השליטה בהנהלתה מעכירים את ההצלחה שלה.

מי שהקים את הקבוצה, יצחק פרי, נקרא באופן מפתיע לחזור לקבוצה דווקא כשהיא מצליחה, לאחר שהוביל אותה בתחילת שנות ה-2000 לפשיטת רגל. מי שהציל אותה מפשיטת רגל, והפך אותה למועדון מכובד ויציב כלכלית, משה קליסקי, נאלץ לעזוב את התפקיד, "כדי לעשות לביתו" כך נאמר בהודעה לפני חודשיים, והכל מליווי של ראש העיר שמקבל את ההחלטות, מבלי להיות מעורב ישירות. אז מה הספיק פרי לעשות מאז שקיבל את ההודעה שיחזור בסוף העונה? לאיים על קליסקי לכאורה שיתפטר מיידית, להסתכסך עם אפי בירנבוים ולגרום לדעת קהל שלילית על קבוצה סימפטית מאוד.

במקום לדבר על הניצחון המרשים שהשיגו הכתומים בקאמבק אדיר על עירוני אשקלון, כעת השאלה האמיתית היא מה יקרה בחקירות המשטרה בין יושבי הראש, האם מישהו איים ומה באמת הולך לקרות בטלנובלה המשמימה הזאת. ראשון לציון הייתה וצריכה להשאר קבוצה יציבה, הטעות ההזויה בלשלוח את אחד מיושבי הראש הותיקים בליגת העל תמורת יושב ראש שמסמל בעיקר חוסר יציבות לא תעזור לקבוצה בטווח הארוך. אם על הדרך גם המאמן המנוסה בכדורסל הישראלי יעזוב, כל המערכת המוערכת תהפוך ברגע למושמצת.

בתחילת העונה שעברה שמעו מספר זרים בליגת העל כי בעונת 2010/11 לא יהיו פגרות והיו בהלם, "זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות. שחקן שנוסע הביתה לחופשה, לא חוזר אותו דבר ואתה צריך לשקם את הקבוצה שלך, זה המציאות", אמר אז אחד ממאמני הכדורסל המובילים בישראל. במכבי חיפה לא שמעו, ושלחו את הזרים לפני כמה חודשים הביתה, והקבוצה התפרקה להם בין הידיים לאחר מכן, כשהזר הטוב ביותר של הקבוצה, שון ויליאמס, ביקש לעזוב, והמשמעת ירדה בצורה ניכרת.

עברו כמה חודשים, ועירוני אשקלון ראתה כי טוב, והחליטה לנצל את פגרת הגביע ושלחה את השחקנים האמריקאים לחופשה בת שבוע בארצם, כשבינתיים אין אימונים. רוב השחקנים חזרו בתחילת השבוע שעבר, טוני סקין שהסתבך עם המסמכים בשל העובדה שהוא מחזיק בדרכון ניגרי, חזר רק לקראת סוף השבוע, ובכל זאת אשקלון רשמה מחצית ראשונה גדולה מול ראשון לציון. במחצית השנייה קרסה הקבוצה לגמרי, שמטה פיגור גדול, ולאריק אלפסי לא היו כלים על הספסל, כשגם טוני סקין ששיחק רק 4 דקות לא שיחק. האם זאת התחלה של נפילה? לא בטוח, אבל מה שבטוח שלא היה חכם להוציא את השחקנים לפגרה.

מנגד בגלבוע/גליל, מכבי אשדוד וברק נתניה קיימו השבוע שני משחקי אימון כדי לשמור על מסגרת הקבוצה, לשפר את מה שלא עבד לפני כן, שכן אם היה עובד הם היו אולי משחקים בחצי גמר הגביע, והגיעו מוכנים למשחקי הליגה. שמעון אמסלם, צא ולמד.

מה משותף למאיר טפירו, דרור חג'ג', עמית בן דוד, עידו קוז'יקרו וטל בורשטיין? כולם מעל 31, ומלבד קוז'יקרו שפציעה עצרה לו עונה מצויינת, כל האחרים פורחים בזמן האחרון ומובילים את הקבוצה שלהם לחצי שני מצויין של העונה. חג'ג' הוא היוצא דופן מבין כולם, שחקן שכבר העונה נראה שויתר, החדוות משחק שלו נעלמה בתחילה, ואיתה כל מכבי אשדוד שלא התרוממה והייתה בתחתית, אלא שלפתע, הכל התחבר.

חג'ג' של התקופה האחרונה הוא לא רחוק מהשחקן שהיה בהפועל ירושלים ובא.א.ק אתונה: שומר מצויין עם אחוזים טובים מכל הטווחים מנהל משחק מרשים ביותר. כשמציבים אותו ליד מאיר טפירו, פתאום החזון של המנהל המקצועי שי האוזמן עובד, ואשדוד רושמת ארבעה ניצחונות רצופים והפלייאוף העליון נמצא בהישג יד. הגדולה של חג'ג', שגם כשהוא לא קלע, בניצחון הדרמטי על ירושלים, הוא עשה הגנה ברמה הגבוהה ביותר בליגת העל.

אז אמנם לשחקנים הללו לוקח בדרך כלל יותר זמן להכנס לכושר, והגיל נותן את אותותיו, אבל כשמסתכלים על הדור הצעיר, זה שלא מצליח לפלס את דרכו לליגת העל, מתקשה בליגה הלאומית מול זרים בינוניים ונכשל עם הנבחרות הצעירות, לאף אחד אין את הפריבילגיה לוותר על הניסיון שנותנים חג'ג', טפירו, בן דוד, בורשטיין וחבריהם. הגידו כן לזקן.

המצטיינים

1. יוגב אוחיון – מכבי תל אביב (מצטיין השבוע של מנהלת ליגת העל)
2. ברנדון באומן – מכבי ראשון לציון.
3. רומיאו טראוויס – הפועל גלבוע/גליל עליון.
4. בראיינט דאנסטון – הפועל חולון.
5. דרור חג'ג' – מכבי אשדוד.

הצעירים או שחקני השנה הראשונה המצטיינים

1. גלעד קרני – מכבי אשדוד.
2. עמית ביר-כץ – הפועל גלבוע/גליל עליון.
3. אנטון שוטבין – מכבי אשדוד.

ציפינו מהם ליותר

1. מרקו קילינגסוורת' – עירוני אשקלון.
2. פרנק רובינסון – מ.כ הבקעה.
3. ליאור אליהו – מכבי תל אביב.
4. אריק קמפבל – ברק נתניה.
5. ג'רמיס סמית' – מכבי חיפה.

במכבי ת"א החמיאו ליוגב אוחיון אחרי הניצחון במלחה

איך העיר דן שמיר את שחקניו במחצית מול נתניה?

ראשון לציון סוערת מהעימות בין משה קליסקי ליצחק פרי

ועל הפרקט הכתומים חגגו קאמבק ענק מול אשקלון