רן בן שמעון, המודל הצרפתי

כאשר לורן בלאן יצפה במשחק העונה בין פריס סן ז'רמן למונפלייה (22:00) מיציע הכבוד בפארק דה פרנס, הוא ממש לא יהיה נייטרלי. מאמן נבחרת צרפת יתמוך במונפלייה בלב שלם, מכיוון שהוא קשור לקבוצה בדרכים שונות ומגוונות. חלק ניכר מהעבר וההווה של המועדון הצנוע הזה ניתן להבין דרך עיניו של בלם העבר המפורסם.

בלאן, יליד העיר אלס, המרוחקת כ-75 קילומטרים ממונפלייה, אהד את הקבוצה מילדותו. הוא אוהב לספר כיצד הלך עם אביו למשחק לראשונה בחייו ב-1977, כאשר מונפלייה ניצחה את מארסיי, וכיצד הם קפצו מעל הגדרות אחרי שריקת הסיום וחגגו עם השחקנים על הדשא.

כעבור שנים ספורות הצטרף בלאן למחלקת הנוער של מונפלייה, התקדם לקבוצה הבוגרת ב-1983 וכיכב בה במשך שמונה שנים, תוך שהוא מבקיע לא פחות מ-75 שערים. החשוב שבהם נכבש ב-2 ביוני 1990, בגמר הגביע בפארק דה פרנס מול ראסינג הפריזאית. בלאן שיתף אז פעולה בעורף עם ז'וליו סזאר, הברזילאי הנהדר שעבר באותו קיץ ליובנטוס, ובהמשך זכה בליגת האלופות עם דורטמונד. מונפלייה התפארה אז גם באריק קאנטונה הצעיר והבעייתי שהושאל ממארסיי, בעוד מנגד, בשורות ראסינג, התייצב מולו דויד ז'ינולה. 90 הדקות הסתיימו ללא שערים, וההארכה הייתה דרמטית במיוחד. בלאן כבש, ז'ינולה הישווה וקאדר פרחאווי האלג'יראי, שגדל בקבוצה, הבקיע את שער הניצחון. כך זכתה מונפלייה בגביע השני בתולדותיה, התואר השני והאחרון שלה עד כה.

הזכייה סללה את הדרך להופעה בגביע המחזיקות, וכדאי לצפות בניצחון על איינדהובן הגדולה של רומאריו , ולו כדי לראות את הרעמה של קרלוס ולדראמה, ואת החגיגה האמוציונלית של הנשיא הנצחי לואי ניקולאן – האיש שהתעשר ממחזור אשפה, לקח מועדון כושל ב-1974, ומאז מזוהה איתו לטוב ולרע. ניקולאן, שידוע בהתבטאויות גסות רוח, כפי שהזכרנו לא מכבר, הביא בסוף שנות ה-80' למונפלייה לא רק את ולדראמה וז'וליו סזאר, אלא גם את רוז'ה מילה הקמרוני. היו אלה ימים נהדרים, ובלאן שומר את הזיכרונות בליבו. במסגרת המסע בגביע המחזיקות, אגב, הביסה מונפלייה את סטיאווה בוקרשט 0:8 בסיכום, ונכנעה רק ברבע הגמר למנצ'סטר יונייטד שהמשיכה לזכייה בגביע.

באפריל 2007 שוב היה בלאן במרכז העניינים מבחינת מונפלייה. הקבוצה, שירדה פעמיים בשנות ה-2000, נאבקה אז על חייה בתחתית הליגה השנייה, בסכנה ממשית להיעלם מהמפה לתמיד. מישל מזי, המאמן של בלאן בגמר הגביע ההוא שתפקד הפעם כמנהל הספורטיבי, התקשר לחניכו לשעבר וביקש לשוב הביתה כמאמן על מנת להציל את המועדון. לבלאן היה אמנם קשה לסרב, אבל לא היה לו אז ניסיון באימון, והוא העדיף לוותר ולחכות להזדמנות מפתה יותר. היא הגיעה כעבור חודשיים – בלאן מונה למאמן בורדו, הוביל אותה לאליפות, ביסס את מעמדו וקודם לפני שנה וחצי למאמן נבחרת הטריקולור. מי יודע כיצד הייתה מתפתחת הקריירה שלו לו היה משיב בחיוב לתחינתו של מזי.

בכל מקרה, גם מונפלייה ממש לא מצטערת על הסירוב. רולאן קורביס הגיע אז לקבוצה, השאיר אותה עם המון מזל בליגה השנייה עם ניצחונות בשלושה המחזורים האחרונים, וכעבור שנתיים החזיר אותה לליגה הבכירה בזכות 1:2 דרמטי על היריבה הישירה שטרסבורג במחזור הנעילה. הנשיא ניקולאן, שהיה קרוב לא פעם לפטר את קורביס, השתכנע שהוא האיש הנכון, אולם נבצר מהשניים להמשיך בשיתוף הפעולה – המאמן ניהל אז קרב אבוד על חפותו בבית המשפט בשל חשד לאי סדרים כספיים ומרמה בעת כהונתו במארסיי בסוף שנות ה-90, ועזב.

בנובמבר 2011 היה בלאן גאה לזמן לנבחרת את אוליבייה ז'ירו, הסקורר שהפך לשחקן הראשון של מונפלייה שלובש את החולצה הכחולה מאז 1996. ז'ירו בן ה-25, שהגיע מטור הקטנה מהליגה השנייה, הוא דוגמא נהדרת להתנהלותה של מונפלייה. התקציב השנתי שלה מסתכם ב-35 מיליון יורו, לעומת 40 מיליון ששילמה פ.ס.ז' על חאבייר פאסטורה לבדו הקיץ כאשר רכשה את הפליימייקר הארגנטיני מפאלרמו. ניקולאן יודע שאין לו יכולת להתחרות עם המועדונים הגדולים, ומתמקד בגידול שחקנים באקדמיה המצוינת ובחיפוש אחר מציאות בשוק. ז'ירו, שהבקיע אשתקד 12 שערים בעונה שלמה וכיום מוביל את טבלת הכיבושים של הליגה עם 16, היה אחד השחקנים היקרים בתולדות הקבוצה, כאשר נרכש תמורת שני מיליון יורו, וגם זה רק בגלל שסלטיק חשקה בו מאוד. כיום, לאור העניין הרב מצד ארסנל, הוצמד לו תג מחיר של 16 מיליון יורו. הפליימייקר יונס בלחנדה, הבלם מאפו יאנגה מביווה שמשמש כקפטן בגיל 22, ומספר שחקנים חשובים נוספים גדלו וטופחו – כמו בלאן – במונפלייה עצמה, וניקולאן יעשה עליהם קופה יפה מאוד.

עתידו של בלאן כמאמן נבחרת לא ברור בימים אלה. בעוד המאמן הלאומי חיכה להבעת אמון מצד ההתאחדות, מעדיף הנשיא נואל לה גרה לחכות לתוצאות יורו 2012 לפני שהוא מאריך את חוזהו. הוא הרי זוכר היטב מה קרה לקודמו כאשר הקדנציה של ריימון דומנק הוארכה בצעד שגוי לפני יורו 2008. הקרע בין השניים העמיק מאוד, ובצרפת מעריכים שבלאן עשוי להודיע על כך שיעזוב בתום הטורניר. בורסת שמות המחליפים האפשריים כבר רותחת, ובעוד פול לה גוון נחשב למועמד סביר, ויש גם שחולמים על ארסן ונגר, הניחוש החכם נמצא שוב במונפלייה. רנה ז'יראר בן ה-57 לא רק מוכיח את עצמו עם עבודה מדהימה בקבוצתו הקטנה, אלא גם יש לו ניסיון עשיר בעבודה עם ההתאחדות.

בימיו כשחקן היה ז'יראר קשר קשוח, שזכה בשלוש אליפויות ושני גביעים עם בורדו, וגם נכלל בסגל למונדיאל 82. הוא עצמו לא מסכים עם התדמית שדבקה בו. "זוכרים אותי כגרזן, אבל הבקעתי יותר מ-50 שערים בקריירה. היו לי בעיטות יעף מרהיבות וכבשתי גם במספרת", הוא טוען, ומספר כי העריץ תמיד את יוהאן נייסקנס ההולנדי, שאף כיבד בנוכחותו את משחק הפרישה שלו ב-1991. תחילת דרכו כמאמן בקבוצת הבית שלו, נים, לא היתה מוצלחת וז'יראר אף עבד במשך שנה כסוכן מכירות, אבל העסק עלה על המסלול הנכון כאשר רוז'ה למר מינה אותו לעוזרו בנבחרת ב-1998. ז'יראר שותף לזכייה ביורו 2000 ולכישלון במונדיאל 2002, ואז החל לעבוד בנבחרות הצעירות. את הנבחרת עד גיל 21 הוא הוביל לחצי גמר אליפות אירופה ב-2006, והדריך בה בין היתר את בקארי סאניה, לסאנה דיארה וז'רמי טולאלאן.

מאחר שדומנק קודם למשרה הבכירה בכדורגל הצרפתי אחרי עשור בנבחרות הצעירות, קיווה ז'יראר למסלול דומה. הוא הוזכר כאופציה אחרי הפיאסקו ביורו 2008, אך בעוד דומנק נותר באופן מדהים בתפקידו, התברר כי ז'יראר נפל קורבן לתככים בהתאחדות. ז'ראר הוייה רצה למנות את אריק מומברטס לנבחרת עד גיל 21, והדיח את ז'יראר מאחורי גבו. העימות האישי בין השניים עלה לטונים גבוהים במיוחד, וזה לא מפתיע – ז'יראר ידוע כאדם חם מזג שצורח גם על שחקניו. את התכונה הזו הוא לקח איתו למונפלייה, שם החליף את קורביס בקיץ 2009, וסיפור ההצלחה היה מיידי.

גם לפני שנתיים, בעונתה הראשונה אחרי החזרה לליגה הבכירה, חוללה מונפלייה סנסציה אחרי סנסציה, נאבקה בצמרת הגבוהה לאורך מחזורים ארוכים, אבל נאלצה להסתפק בסופו של דבר במקום החמישי המכובד. בעונה שעברה היא לא הצליחה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של עצמה, בין היתר בשל מכירתו של הכוכב המפתיע טינו קוסטה לוולנסיה ובגלל פציעותיו הרבות של ילד הפלא תוצרת הבית, קארים איט פאנה, שעדיין לא התאושש לגמרי. מונפלייה הודחה מהליגה האירופית בשלב המוקדמות בידי דיור ההונגרית, וסיימה את הליגה במקום ה-14, שלוש נקודות מעל הקו האדום. בקיץ האחרון עזב מעוז ההגנה, אמיר ספאחיץ' הבוסני, לטובת סביליה, והגיעו לקבוצה שלושה שחקנים חדשים בלבד. רק תמורת אחד מהם, המגן השמאלי הקמרוני הנרי בדימו, שולמו דמי העברה. איש בצרפת לא חזה את הנסיקה המחודשת של ז'יראר, אך המאמן שינה את סגנון הקבוצה באופן קיצוני, והפך אותה ללהיט של הליגה.

בעונה שעברה כבשה מונפלייה 32 שערים ב-38 משחקים. העונה היא נהנית מההתקפה הטובה בליגה, עם 45 כיבושים ב-23 משחקים, ממוצע של שני שערים למשחק. אפילו נסיעתו של בלחנדה לאליפות אפריקה במדי נבחרת מרוקו, לא פגעה בקצב צבירת הנקודות. נהפוך הוא – מונפלייה פתחה את 2012 עם ארבעה ניצחונות רצופים ללא ספיגה, התבססה במקום השני, והגדילה את הפער מליל, ליון וראן ל-10 נקודות שלמות. העפלה ישירה לשלב הבתים בליגת האלופות כמעט מובטחת, וגם תואר האליפות נראה לפתע לא דמיוני. ניקולאן השמן הבטיח לרוץ עירום בשאנז אליזה אם יסיים במקום הראשון, ועצם המחשבה על כך עלולה לגרום לתושבי פריס סיוטי לילה קשים במיוחד. על הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי מוטלת המשימה למנוע את המופע הזה, אבל רוב האוהדים מחוץ לבירה, אשר סולדים מבזבזנות המובילה, מחזיקים, כמו בלאן, אצבעות לסינדרלה.

עוד בצרפת: 90 דקות לעדן בן בסט בתיקו של ברסט

עוד צרפתי על המוקד: התקשורת האנגלית קוטלת את ארסן ונגר

עוד בכדורגל עולמי: לכל ידיעות סוף השבוע