על הפודיום, לימינם של שמעון פרס ולימור לבנת, ניצב זקוף אבנר קופל, מהודר ומחויך. טקס הענקת גביע המדינה תמיד נחשב לדובדבן שבשנתו האפרורית של יו"ר איגוד הכדורסל; הרבה מצלמות, הרבה מיקרופונים, הכי רחוק ממשרדי האיגוד האפרוריים שבשדרות יהודית. במסגרת המגעים לסיום כהונתו של שי שני בהסכמה, טרם ההדחה המשפילה מראשות איגוד הכדורסל, אף עלתה ההצעה שבתמורה להסכמתו לקצר את הקדנציה יותר לו להעניק פעם אחת נוספת, אחרונה, את גביע המדינה לעונת 2011/12.
המגעים הללו לא צלחו, כידוע. שני הודח וקופל תפס את מקומו. הענקת הגביע לטל בורשטיין סימלה את השלמת תהליך השתלטותו של קופל על סצנת הכדורסל המקומית; גם קודם לכן היה האיש החזק בענף, אך כעת הפך לכל-יכול, לאדם החזק היחיד. ליגת העל לגברים ולנשים, הליגות הנמוכות, נבחרות ישראל, האקדמיה לצעירים כולם נמצאים עכשיו תחת פיקודו הבלעדי.
רק דבר אחד העיב על שמחתו: המחאה העיקשת של אוהדי מכבי תל אביב, שהניפו מחדש דגלים ושלטים נגדו.
"מוזר שאוהדי מכבי הגיעו, חשבתי שהם מתנגדים לשיטה של גביע", אמר קופל בחיוך. "ברצינות, אני לא מבין את ההתבכיינות הזאת. מה הם רוצים מאיתנו? למה אני לא רואה מחאות נגד פיינל פור האדריאטית? האוהדים האלו לא רואים כלום מעבר לאינטרסים המידיים של הקבוצה שלהם. הם אוהבים להתייחס למכבי בתור הקבוצה של המדינה, אבל פתאום, כשיש שיטת משחקים שטובה לכל הכדורסל הישראלי אבל לא בהכרח להם, הם שוכחים מהכדורסל הישראלי, מהמדינה, וחושבים רק על מכבי".
דיוויד פדרמן התקשר אליו הבוקר והודיע לו שמחאת האוהדים איננה על דעת ההנהלה. "אולי יש אוהדי מכבי שחושבים שהגביע והאליפות שייכים לקבוצה אחת, והם טועים", ממשיך קופל. "השיטה ידועה מראש. אנחנו לא משנים שיטה במהלך העונה. החוקים ברורים וידועים. אז על מה התלונות? בוא לא נשכח שכמו בגביע, מכבי משחקת בבית שלה, מול קהל שברובו מורכב מאוהדים שלה, היא עם תקציב גדול פי 15 מהקבוצות האחרות, וכשאתה לוקח בחשבון את הכל את האולם, התקציב, המסורת של מכבי לעומת האחרות אז אפשר להתמודד ולנצח גם במשחק אחד. הנה, מכבי עשתה את זה אתמול".
ובכלל, ייתכן שבקרוב יספק להם קופל סיבה נוספת למחאה; אפשר שגמר הגביע הזה היה אחד האחרונים שנערכו ביד אליהו.
"בעוד שנתיים יהיו אלטרנטיבות ראויות ליד אליהו גם בירושלים, בחיפה, אפילו בחולון", אומר קופל. "40 שנה לא הוקמו כאן כמעט מתקנים ראויים, אבל זה משתנה. ברגע שהאולמות האחרים יהיו מוכנים, אני מניח שנראה את המשחקים הללו גם יוצאים מאזור תל אביב".
קופל מתכוון לשנות באיגוד סדרי עולם. בקרוב אמור אריק שיבק לחתום לשנתיים נוספות כמאמן נבחרת ישראל, וימונה במקביל לתפקיד ראש האגף המקצועי באיגוד. שכרו של המאמן ישודרג דרמטית, לכ-100,000 יורו נטו בעונה רק מעט פחות משכרו הנוכחי במונס הבלגית, וסכום חסר תקדים ביחס לנהוג בענף עד היום. סוכם עקרונית כי שיבק יעזוב את מונס, ישוב לישראל ולמעשה יועסק באיגוד במשרה מלאה. דן שמיר ימשיך לשמש כעוזרו, ויוכל לאמן במקביל בליגת העל. המאמן אלי רבי יקבל סמכויות דומות לאלה של שיבק בנבחרת הנשים.
גם צביקה שרף מועמד לשוב לאיגוד, וכבר קיבל הצעה להתמנות למאמן נבחרת העתודה אם כי הפערים הכספיים בין הצדדים גדולים מאוד. גם אפי בירנבוים וארז אדלשטיין מועמדים.
בראש המנגנון המקצועי תעמוד "הוועדה המקצועית" גוף שאמור להתוות מדיניות מקצועית לטווח רחוק, אך יהיה חסר סמכויות של ממש. הוא יורכב משמונה חברי הנהלת איגוד הכדורסל, עסקנים בחלקם, אך קופל מעוניין שאיש מקצוע יעמוד בראשו. זהו תפקיד התנדבותי לחלוטין, וכבר הוצע לפיני גרשון, שטרם השיב. שני מאמני כדורסל נוספים אמורים לשבת בוועדה הזו, גם כן ללא שכר. שיבק אמור לדווח לה ישירות על הנעשה בנבחרת ובאגף המקצועי של האיגוד בכלל.
"שכר המאמנים ישודרג משמעותית, תהיה עבודה מקצועית הרבה יותר מאסיבית", מבטיח קופל. "בעלי השכר הגבוה לא יעבדו בקבוצות אחרות. מי שיעבוד באיגוד יעביר גם קורסים ושיעורים לאנשי מקצוע בארץ, וחלק מהמאמנים גם ייגעו בשיפור הליגה הלאומית והאקדמיה. הצד המקצועי הוא הבסיס להכל, ובשנים האחרונות הוא הוזנח לגמרי. עכשיו נסדר מחדש את מערך האימון, נקבע שיטות עבודה, נחזק את האקדמיה. ננסה להגדיל את המשאבים הכספיים שלנו לשם כך. לצערי, כמעט כל הנבחרות שלנו ירדו בשנים האחרונות מדרג א' לדרג ב'. בעוד 4-5 חודשים הנבחרות חוזרות לפעילות, והזמן קצר. הכוונה היא להביא את אנשי המקצוע הטובים במדינה, כדי שייתנו דחיפה מחודשת לכדורסל הישראלי ויחזירו אותו למקום שהיה בו רק לפני מספר שנים".
דיוויד בלאט נשמע מאושר. מגע הגביע, כך נראה, משפיע על תפיסת המציאות.
"זה לא נכון להגיד שהחוויה שאנחנו עוברים השנה היא בהכרח שלילית", אמר בלאט הבוקר. "אני רואה בזה הרבה חיובי. אני נהנה מהעונה הזו, נהנה מהאתגר, מהחוויה של משהו שונה. כשאתה מאמן כל כך הרבה שנים, הגירוי שיוצר משהו חדש וההתנסות אלו דברים מרעננים. נכון שזה קשה, נכון שזה גובה מחיר בצד האישי, אבל החוויה מהנה. והזכייה שלנו בגביע נותנת תחושה שאפשר לעשות דברים יפים גם בנסיבות פחות קלות".
זו עונתו הרביעית כמאמן ראשי במכבי, והתואר המקומי השביעי בו זכה; אייקונים כמו פיני גרשון וצביקה שרף איבדו אליפויות וגביעים, אבל בלאט שומר על פרוסת הלחם של המועדון שלו קרוב לחזה. "אני לא משווה את עצמי למאמנים אחרים, אבל כשאני מסתכל על הקריירה שלי ועל מה שעשיתי, אז נכון להגיד שהרבה יותר הצלחתי מאשר נכשלתי", הוא מודה. "אני לא רוצה לומר שהנה, מאמנים אחרים נפלו במקום שאני מצליח בו, אבל אני כן חושב שבשורה התחתונה, בתקופה שלי במכבי קרו דברים טובים".
אם לפני מספר שבועות, לאחר סדרת ההפסדים ביורוליג ובליגה, נראה היה שבלאט עומד לאבד שליטה כעת דומה שהצליח לנווט את הספינה הזו מבעד לסערה נוספת; ואולי ההצלחות האחרונות אף יספקו לו חוזה חדש במכבי. "אנחנו מדברים על הארכת החוזה שלי", הוא מספר. "אני מקווה שזה יעלה יפה".
אם לשפוט עפ"י ניסיון העבר, כדאי שינצל את הרגע; גם צביקה שרף זכה להצעה שכזו לקראת סיום עונת 2007/8, אבל אובדן האליפות טרף את הקלפים. מכבי של בלאט עודנה נלחמת על המשך דרכה ביורוליג, צריכה לצלוח את פיינל פור האדריאטית, ובהתחשב במשימות הללו פיינל פור הליגה הישראלית עוד נראה כחיזיון תעתועים רחוק.
עכשיו תעסיק את בלאט היורוליג; גם הוא יודע שהדחה מוקדמת, כבר בשלב הטופ-16, עלולה להעניק טוויסט שלילי במיוחד לעונה ולהשכיח את הישגיה. "המצב שלנו ברור: אנחנו חייבים לנצח ביום חמישי, ולקוות שקאנטו ייפלו מול ברצלונה. המשחק בקאנטו לא בשליטה שלנו, ולכן אנחנו צריכים לעשות הכי טוב את הדברים שאנחנו כן שולטים עליהם, וזה המשחק הקרוב מול ז'לגיריס. הזכייה בגביע חשובה, היא בונה ביטחון, מאפשרת לנו להמשיך את העונה במומנטום חיובי וחייכני, אבל אנחנו צריכים לדאוג להמשיך בקו הזה".
כי הזיכרון של ראשי מכבי, למד בלאט על בשרו, קצר עד מאוד.
אפי בירנבוים לא מבואס; גם הבוקר התעורר מוקדם, כהרגלו, והתכונן לאימון מכבי ראשון לציון. גמר גביע זה נחמד, אבל ביום ראשון מצפה לקבוצתו משחק בית חשוב מול אשקלון.
"הגעתי לרמת מודעות גבוהה מדי, כנראה, כך שלא התאכזבתי", הוא אומר בהשלמה. "פעם הפסד בגמר היה עושה לי יותר והייתי מרגיש פספוס. אבל עכשיו אני מסתכל על המשחק דווקא מהכיוון ההפוך הקבוצה שלי התכנסה יחד בקושי בספטמבר, וכבר הגענו לכזה מעמד. בעיניי זה היה כאילו מחטף אם היינו לוקחים את הגביע. צריכים ללמוד בדרך, לעבור שלבים. עכשיו אנחנו בשלב הגדילה.
"הרבה פעמים אני קורא בעיתונים על החשיבות של הניסיון של מכבי במעמדים גדולים וכל הקלישאות האלה, אבל בסוף זה כל-כך נכון. אני מרגיש את ההבדל ביני, עם כל הניסיון שלי, לבין השחקנים שלי, שחלקם חווים דבר כזה בפעם הראשונה. עליי זה כבר לא עושה רושם, כל השירה, הרוטינה הזו של לחכות שאלה ייגמרו לחצרץ ואלה יסיימו לרקוד, ועומדים בהתקווה והנשיא מגיע וכו'. במכבי כל כך מורגלים לזה, ואלה דברים משמעותיים שמוציאים קבוצה מהריתמוס ומהקצב ומההכנה למשחק. ראית שהשחקנים של מכבי יודעים בדיוק מה לעשות, והשחקנים שלי קצת התבלבלו. לפעמים אנשים לא מבינים את המהות של המשחק זה לא רק ג'אמפ-בול ויאללה, מתחילים לשחק. צריכים לעבור בדרך הרבה דברים, להוסיף נדבך על נדבך.
"אספתי היום את השחקנים שלי ואמרתי להם: עשינו דרך ארוכה. אולי עוד לא לקחנו תואר, אבל הניסיון והלימוד יביאו אותנו שלב נוסף קדימה ונהיה טובים יותר. אתה יודע, יש בראשון מסורת מיוחדת, שבתחילת כל שנה עושים מסיבה עם האוהדים. זה קומץ קטן של אנשים שמלווה אותנו. אפילו הם מרגישים שהעונה קורה משהו סביבם. מעשרות הם הופכים למאות, וממאות לאלפים. המועדון גדל העונה, וזה חשוב יותר מכל תואר".
בירנבוים לא היה מתנגד, כמובן, להגיע עם ראשון לגמר הגביע גם בעונה הבאה, אבל הוא מקווה לפחות שלא יצטרך לשחק אותו בהיכל. "אתמול מישהו שאל במסיבת העיתונאים את ג'ו קרופורד מה קרה, כי במשחק הקודם מול מכבי היינו הרבה יותר צמודים. הוא השיב שבמשחק הקודם היינו במגרש הביתי שלנו, ועכשיו שיחקנו בחוץ. זה משמעותי. אני מקווה שדברים משתנים בכדורסל הישראלי. תיבנה ארינה בירושלים, ובחיפה משפצים. אני מקווה שלא ימשיכו לעשות את כל המשחקים האלה ביד אליהו. יש הרבה פערים בלתי-ניתנים לסגירה בין מכבי לליגה בתקציב, במסורת, ואני חושב שגם מקצועית מכבי הנוכחית נמצאת במקום בריא יותר מאשר הייתה בשנים האחרונות, כך שהפערים עוד גדלים אבל לפחות עם סוגיית המגרש אפשר לנסות להתמודד".
כדי להגיע גם לגמר גביע המדינה לעונת 2012/13, יודע בירנבוים, הוא יזדקק יותר מכל להמשכיות; אפרופו השמועות בדבר התעניינותה של מכבי בחלק משחקניו, כמו דרווין קיצ'ן או אפילו אדריאן יוטר. "מעצבן אותי שהבעלים, ששמים את כל הכסף, לא תמיד דואגים לאינטרסים של הקבוצות שלהם", הוא שב לפתע וחובש את מסכת האופוזיציונר ההיא, הישנה. "בעסק הפרטי שלהם, אם הם היו מנהלים מכולת והיו שומעים שעומדים לפתוח קניון חדש מולם, הם היו שומרים על עצמם, מתאגדים. כאן, בכדורסל שלנו, כבר יש שנים ארוכות קניון ענק מול הפנים שלהם. אז או שישמרו על עצמם, או שפשוט ייסגרו את העסק".
ohad@walla.net.il