עם מאזן של ארבעה שערים ובישול, נציגינו באירופה רשמו את מסופי השבוע המוצלחים מתחילת העונה. לא פחות חשוב, חלה עלייה מסוימת בדקות המשחק כש-15 מתוך 16 השחקנים ששותפו במדי קבווצותיהם גם פתחו בהרכב. מתוכם, בחרנו את רשימת חמשת השגרירים המצטיינים של סוף השבוע הכוללת את הישראלי הכי חם בבלגיה ועוד שלושה שחקנים בהופעת בכורה במדור. בפינת הנורה האדומה, נבדוק לשלומו של רוני לוי באנורתוזיס.
1. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז')
רפאלוב פשוט לא עוצר. השגריר הכי חם של ישראל מגיע שבוע שלישי ברציפות לראש רשימת המצטיינים ושימו לב למספרים: הקשר כבש שלושה שערים ובישל שלושה נוספים בארבעת המחזורים האחרונים. ברוז' ניצחה בכולם בהפרש כולל של 2:13. גם בבלגיה לא מתעלמים מההצלחה של הישראלי והבוקר (ראשון) נבחר רפאלוב לשחקן המחזור של "ספורט מגזין" בשל הופעה נוצצת במשחק הצמרת בו גברה ברוז' 1:3 על גנט.
"מאוד פעיל, כל הזמן מקבל את הכדור והיכולת הטכנית שלו הופכת אותו לחמקמק", נכתב על הקשר, שרשם אולי את ההופעה הטובה ביותר של העונה. המאמן כריסטוף דאום אמנם החזיר את רפאלוב לעמדה הלא אהובה עליו באגף השמאלי, אבל הקשר נצץ. היו לו כמה מהלכים מבריקים שהזכירו את ימי השיא שסידרו לו תואר שחקן העונה בליגת העל. הוא עשה ככל העולה על רוחו וסיים עם שער ובישול שהעלו את ברוז' למקום השני.
רפאלוב הוא שחקן שצריך להרגיש ביטחון כדי לפרוח. זה קרה לו גם בעונה שעברה. הפתיחה הייתה בינונית, אבל הוא קיבל אמון מאלישע לוי ובמיוחד מלואיס פרננדז בנבחרת וכשיניב קטן נפצע, רפאלוב נכנס בסערה למשבצת המנהיג במכבי חיפה וסחף אותה לתואר כמעט לבדו גם אחרי חזרתו של הקפטן. גם בבלגיה, החיבור בין הישראלי למאמן הגרמני פשוט החזיר את רפאלוב לחיים. מי זוכר שרק לפני חודש, דיברו על הקשר כאחד הפלופים הגדולים של הליגה.
ברוז' נהנית מאחת העונות הטובות שלה בשנים האחרונות. לא רק שהכחולים לא זכו באליפות מאז 2005, ברוב העונות הם כלל לא היו במאבק. הפער מהמוליכה החזקה אנדרלכט עומד כרגע על שבע נקודות כאשר לפנינו עוד קיזוז, פלייאוף ושני משחקי עונה. האם רפאלוב מסוגל לזכות העונה באליפות נוספת?
2. רועי דיין (בירסחוט)
כמו רפאלוב, גם דיין נמצא על הגל הנכון וגם הוא התעורר בחלק השני של העונה. בשבת, רשם דיין שני שערי בכורה בליגה (אחרי שכבש פעמיים בגביע) בניצחון בירסחוט 2:3 על סנט טרוידן. אלו היו שערי דיין קלאסיים - שערים של מיקום מושלם ברחבה. התגובה שלו הייתה מאופקת וסולידית, ללמד אולי על כמה אוויר השתחרר אצלו. דיין התקשה למצוא את מקומו ברוטצי בפתיחת העונה ולאחר מכן נעדר מספר חודשים בגלל פציעה. החלוץ עבד קשה, הוכיח את עצמו ומאז החזרה מהפגרה, תפס מקום של קבע בהרכב.
במידה מסוימת, העונה הזו משקפת את הקריירה ההפכפכה של דיין. הוא נחשב לכישרון עולה במחלקת הנוער של מכבי תל אביב לפני שנזרק להוביל את התקפת קבוצת הגאלקטיקוס הידועה לשמצה. לאחר מכן עבר קדנציה לא מוצלחת באדום, ירד ללאומית, עבר פציעה קשה ואשתקד סיפק הוכחה ראשונה לכישרון עם 15 שערי ליגה בהפועל עכו. דיין לא וירטואוז, לא טכני בצורה יוצאת דופן, אבל הוא אתלט, חזק וסקורר מולד. בירסחוט כנראה לא תהווה עבורו מקפצה לבונדסליגה, אבל מבחינתו, עכשיו מתחיל המסע הבא - להוכיח שהוא חלוץ לגיטימי גם ברמה של הליגה הבלגית.
3. גילי ורמוט (דה חראפשחאפ)
בדיוק בן שהר לפני שלוש שנים, גם ורמוט כבש שער בבכורה בקבוצה ההולנדית. ב-2009 שהר ניצח את ווילם 2 ולעומתו, לוורמוט היה הרבה פחות מזל שכן ההגרלה סידרה לו בכורה במשחק חוץ מול פ.ס.וו. למען האמת, דה חראפשחאפ היא קבוצה מאוד חלשה, צעירה (אולי מדי), חסרה הרבה איכויות וההפסד 4:1 עוד עשה עמה חסד. אלא שוורמוט הוציא את המקסימום גם ממשחק כזה. הוא ירד אחורנית לקבל כדורים, ביצע פעולות חיוביות וכבש שער שוודאי יתרום לו להמשך. ורמוט עבר להולנד כדי לקבל דקות משחק ולחזור לעצמו. הוא עבר לקבוצה שמבטיחה לו להיות שחקן מוביל ומשמעותי וזה הדבר החשוב מבחינתו. פ.ס.וו כלל לא רלוונטית. הלחם והחמאה של דה חראפשחאפ הם משחקי תחתית על שש נקודות כמו מול ונלו בשבת.
4. בן שהר (אוקזר)
הקורא אלי גוטמן בוודאי ישמח לשמוע על התפתחויות חיוביות בגזרת חלוץ אוקזר. שהר, שהתנדנד בין ההרכב לספסל בחלק הראשון של העונה, פתח בחמשת המשחקים האחרונים, נראה טוב מאוד וזוכה לאמון מוגבר מהמאמן לורן פורנייה. בשבת, היה פעיל ומסוכן במשחק עם לוריין. הוא סחט את האדום מהשוער האורח, החמיץ מספר מצבים ולראשונה העונה בליגה השלים 90 דקות. לצערו של שהר, אוקזר ספגה בתוספת הזמן בדרך ל-1:1 מאכזב ונותרה מתחת לקו האדום. התחתית בליג 1 לוהטת, כאשר שמונה נקודות מפרידות בין המקום ה-10 לאחרון. אוקזר, שלא ניצחה כבר חודשיים, תצטרך מעתה להיות רצת פחות פראיירית ורצוי כבר במשחק הליגה הקרוב מול נועלת הטבלה סושו.
5. משה אוחיון (לוצרן)
לא מעט שגרירים הוציאו בשנים האחרונות שם רע לשחקן הישראלי. סטיגמה של כדורגלן מפונק, עצלן, שלא יודע להסתדר עם קשיים ולכן כשלא הולך, מחפש את הדרך הקלה חזרה לחממה. אלא ששחקנים כמו ורמוט ואוחיון מפריכים את הסטיגמה וצריך להוריד בפניהם את הכובע. אוחיון עבר חצי עונה קשה בלגיה ורשה. הוא לא קיבל דקות משחק וזכה להתעלמות מוחלטת מהמאמן. למרות הצעה אטרקטיבית לחזור ולהיות שחקן מוביל בבית"ר ירושלים, אוחיון בן ה-28 לא הסכים לוותר על החלום האירופי ומצא בית חדש בלוצרן השוויצרית. בשני המשחקים הראשונים הוא פתח בהרכב וצבר יותר דקות במצטבר ממה ששיחק בחצי שנה בפולין. אוחיון עדיין חלוד, צריך קצת זמן להיכנס לכושר משחק, אבל הוא בהחלט בדרך הנכונה. שאפו
נורה אדומה: רוני לוי (אנורתוזיס)
משהו רע מאוד עובר על אנורתוזיס. דווקא אחרי הניצחון הגדול על אומוניה במשחק העונה (שהיה השישי ברציפות) הקבוצה נעצרה בשבועות האחרונים. בשלושת המשחקים האחרונים צברה אנורתוזיס נקודה אחת ולא כבשה שער זכות. ביום ראשון היא קיבלה הזדמנות נפלאה להתקרב מרחק שתי נקודות מהמוליכות, אבל החמיצה פנדל וספגה בדקה ה-85 בקרב הצמרת הביתי מול א.א.ל לימסול. יכול להיות שהלחץ הגדול במועדון והדיבורים על מועמדות לאליפות פגעו באנורתוזיס. מעמדו של המאמן הישראלי אמנם לא נמצא בסכנה, אך הוא עומד כעת בפני אתגר גדול. להוציא את שחקניו מהמשבר ולשוב למירוץ האליפות לקראת הפלייאוף העליון המתקרב.