סוף שבוע מעורב עבר על נציגינו בתפוצות. בפן החיובי אפשר לציין את החזרה של ערן זהבי למגרשים, התחייה של ליאור רפאלוב, העלייה בדקות המשחק של רועי דיין ושער לעידן שדה בבכורה בקפריסין. בפן השלילי, יוסי בניון, תומר חמד ולירוי צעירי שוב לא שותפו ואילו דודו אוואט רשם הופעה לא טובה (והרחקה לא מוצדקת). רק 14 ישראלים שיחקו באירופה בסוף השבוע מתוכם בחרנו את חמשת השגרירים המצטיינים ועוד אחד שיש לו סיבה לדאגה.
1. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז')
בשעה טובה, ליאור רפאלוב הגיע לקלאב ברוז'. שחקן העונה לשנת 2011 השלים ארבעה ימים חלומיים עבורו בהם הכפיל את כמות השערים שכבש עד כה בליגה עם שער ובישול ב-0:3 על לוקרן ברביעי ועוד אחד ב-0:2 על מונס ביום ראשון. "רפאלוב קם לתחייה", "היו לגביו ספקות, אבל הוא סופסוף הוכיח שהוא שחקן לגיטימי", היו חלק מהדברים שנכתבו עליו בבלגיה בסוף השבוע. אחרי תקופה ארוכה של יכולת מאכזבת תחת ציפיות עצומות, רפאלוב מצא את מקומו ובברוז' מגלים את היכולת האמיתית שלו.
רפאלוב לא הגיע לברוז' כשחקן אלמוני. תג מחיר של 2.5 מיליון יורו (שחקן הרכש השני הכי יקר שהגיע הקיץ לקבוצה), תואר של שחקן העונה ואלוף ישראל, נעליים גדולות של הכוכב רונלד ורגאס שעזב לאנדרלכט הרימו את רף הציפיות לגבהים מטורפים. תוסיפו לזה מועדון שלא זכה בתואר ארבע שנים וקיבלתם סיר לחץ לא פשוט. רפאלוב פתח טוב, אחר כך באה דעיכה, פציעות ולא מעט ביקורת.
לפני מספר שבועות אמר כריסטוף דאום, המאמן הגרמני שהגיע לברוז' בנובמבר, כי רפאלוב "הוא שחקן שתלוי בהצלחות שלו ונגרר אחרי כישלונות". למרות זאת, הגרמני לא ויתר על הקשר הישראלי. דווקא אחרי הופעה רעה מלווה בשריקות בוז בהפסד הביתי למכלן (1:0), ערכו השניים מספר שיחות. דאום שאל את רפאלוב מה העמדה האהובה עליו וזה ענה לו: "לשחק חופשי על המגרש". דאום החליט לשחרר חבל. רפאלוב קיבל אישור לשחק מעט יותר קדימה וגם קיבל מילת עידוד: "זה בסדר אם אתה עושה טעות, תמשיך לעבוד".
התוצאה הגיעה מיד עם שני משחקים נפלאים שהחזירו את הישראלי לחיים. אחרי ההצגה מול לוקרן, בבלגיה התעסקו בשינוי ובתקומה של מי שכבר עמד להיכנס לרשימה ארוכה של ישראלים שנכשלו בבלגיה. רפאלוב הפך מרואיין מבוקש וסיפק הסבר: "ראיתם את התוצאה, כשאני משחק עם ביטחון, אני משחק כדורגל הרבה יותר טוב".
השילוב בין הקשר היצירתי למאמן הקשוח והמבוקר הוא לא עניין של מה בכך. כשדאום הגיע הוא דרש משמעת. מבחינתו, המטרה הראשונית היא לשמור על רשת נקייה ורק אז לחפש לכבוש. "בשלושת השבועות הראשונים של האימונים, הרגשנו שהמאמן מנסה לרצוח אותנו. הרגליים היו כבדות", סיפר רפאלוב. "דאום מאמין בסדר, קפדנות ומשמעת טקטית. הוא החזיר לנו את הביטחון שאפשר לחזור לנצח. עכשיו אני מבין כמה משמעת טקטית חשובה ברמות הגבוהות".
2. אליניב ברדה (גנק)
גנק סיימה את העונה הסדירה אשתקד במקום השני עם יתרון 15 נקודות על פני סטנדרד ליאז' השישית. אלא שבחסות הקיזוז, ועם 26 נקודות מ-30 אפשריות בפלייאוף, האחרונה כמעט ביצעה מחטף לתואר האליפות. השנה היוצרות התהפכו וגנק היא זו שבונה על הפלייאוף כדי להציל את העונה. האלופה סובלת מחוסר יציבות, פערים בין משחקי הבית לחוץ והגנה רעועה. על הרקע הזה, בולט כושרו המצוין של ברדה לאחרונה. הישראלי, שלא פתח בהפסד 3:2 למכלן ברביעי, שב להרכב ובישל את אחד השערים ב-0:5 הביתי על לובן. גנק נתנה בשבת הצגה של אלופה וכדי לקבל סיכוי נוסף להישאר במאבק על התואר, היא צריכה את הישראלי שלה במיטבו כמו בשבועות האחרונים. המבחן הראשון יגיע במחזור הבא כשגנק תתארח אצל המוליכה אנדרלכט. הפער בין השתיים הוא 13 נקודות וזה בעצם יופיו של הקיזוז. הוא שומר את התקוות בחיים זמן ארוך יותר.
3. יובל שפונגין (אומוניה ניקוסיה)
שבוע אחרי ההפסד הביתי 1:0 לאנורתוזיס במשחק העונה, אומוניה והמגן הישראלי קיבלו הזדמנות מצוינת להתאושש מול הקבוצה החלשה בליגה, ארמיס ארדיפו, ועשו זאת עם ניצחון קל 0:2. שפונגין מצידו רשם את אחד ממשחקיו הטובים העונה. הוא בישל את השער הראשון, חרש את האגף הימני והיה מעורב ברוב מהלכי ההתקפה של קבוצתו. המשחק הזה היה המשך ישיר לעונה המצוינת שעוברת על שפונגין. הוא אולי לא מקבל מספיק חשיפה, גם כי בישראל נוטים משום מה לזלזל בליגה שבאי השכן, אבל גם הרחק מאור הזרקורים, שפונגין מבסס את מעמדו כמגן הימני הבכיר של ישראל.
4. עידן שדה (פראלימני)
הקשר בן ה-23 נחשב בעבר לאחד הכישרונות המבטיחים באשדוד, אבל הפריצה האמיתית לא הגיעה. העונה, שדה לא מצא את מקומו בסגל של יוסי מזרחי ורשם הופעות ספורות כמחליף. הצדדים הסכימו כי עדיף יהיה לשחקן לצאת לחצי שנת השאלה. אלא שבמקום לרדת ללאומית, שדה בחר באופציה טובה וחזקה יותר וחבר לניר קלינגר בקפריסין. הבכורה הייתה מצוינת. שדה נכנס בהפסקה, גילה יכולת מצוינת, כבש שער בפנדל ועזר לקבוצה להשיג ניצחון ליגה ראשון אחרי שלושה חודשים וחצי. שדה ראוי למחמאות על הבחירה האמיצה. פראלימני היא בטח לא מקפצה לקריירה אירופית משגשגת, אבל עבור שחקן צעיר שלא מוצא עצמו, מדובר באופציה מצוינת להתנסות ולקבל דקות משחק.
5. רועי דיין (בירסחוט)
94 דקות בלבד שיחק רועי דיין בחצי הראשון של העונה בבלגיה, כאשר קרוב לשלושה חודשים הוא ישב בחוץ בגלל פציעה. אלא שהשחקן לא נשבר, גילה סבלנות וזה השתלם. ניצנים ראשונים לשינוי הגיעו בפגרת החורף. החלוץ הרשים במחנה האימונים ותפס את מקומו בהרכב עם חידוש הליגה. בארבעת משחקי הליגה של בירסחוט ב-2012, החלוץ לא החמיץ דקה. הוא אמנם עדיין לא כבש בליגה (לעומת שני שערים במסגרת הגביע), אבל בהחלט מגלה יכולת מעודדת וצובר ביטחון. בשבת, בירסחוט הרשימה עם 0:0 ביתי מול אנדרלכט כשדיין היה נייד ומסוכן. עכשיו דיין מחכה לשער ליגה ראשון, אולי כבר במחזור הקרוב בדרבי הישראלי מול קלאב ברוז' ורפאלוב.
נורה אדומה: לירוי צעירי (מכלן)
אם יש שגריר שיכול להעיד כמה לא פשוטים ולא יציבים חיים של כדורגלן מחוץ לישראל, זהו צעירי. הקשר בן ה-22 שיחק 19 דקות בלבד ב-11 המחזורים הראשונים של העונה, נאבק בקשיי התאקלמות ואז נכנס להרכב ופתח ב-10 משחקים ברציפות. אלא שבשבועות האחרונים, עונת הבכורה שלו באירופה של שוב התהפכה לכיוון השלילי. צעירי לא שיחק כבר שלושה משחקים ברציפות, בהם צברה הקבוצה שש נקודות וחזרה למאבק על הכרטיס לפלייאוף העליון. תהפוכות כאלה לא נעימות, אבל גם די שכיחות בחיים של כדורגלן וצעירי צריך לחזור ולעשות את הדברים שהקנו לו את המקום בהרכב מלכתחילה. ההערכה שלנו: הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה.