תבוסה זו לא מילה גסה

הסיבוב הראשון המטורף בפרמייר-ליג גרם למצב נדיר למדי – כל קבוצות הצמרת, למעט מנצ'סטר סיטי, הובסו בתוצאות אסטרונומיות. יונייטד קרסה בדרבי הביתי 6:1. את טוטנהאם, שיכולה להשתוות לשדים האדומים במקום השני אם תנצח במשחק ההשלמה את אברטון, פירקה סיטי בתחילת העונה 1:5 בלונדון. גם צ'לסי ספגה חמישייה מארסנל ב-3:5 בסטמפורד-ברידג', בעוד התותחנים הוציאו שמיניה מהרשת ב-8:2 באולד-טראפורד. לו היו תוצאות מסוג זה מונעות מקבוצות זכיה באליפות, החבורה בתכלת כבר יכולה הייתה לפתוח שמפניה. למזלם של הארי רדנאפ ואלכס פרגוסון זה לא המצב, והמנג'ר הוותיק יודע זאת טוב מכולם. לפניכם הסיפורים של קבוצות שהתאוששו מתבוסות מוחצות כדי לסיים את העונה בפסגה.

בעונה שקדמה לכך, היתה ראויה ניוקאסל של קווין קיגן לאליפות היסטורית. היא היתה, ללא עוררין, הקבוצה האטרקטיבית ביותר בפרמייר-ליג, אולם פרגוסון ניצח אותה במלחמה הפסיכולוגית וגנב את התואר. לכן, כאשר נפגשו הקבוצות ב-20 באוקטובר 1996 בסנט-ג'יימס פארק, היה באוויר ריח חזק של נקמה, ואוהדי המאגפייז קיבלו אותה באופן משכנע במיוחד. זה התחיל בשער נדיר של הבלם דארן פיקוק, והסתיים בהקפצה מדהימה של הבלם השני פיליפ אלבר. בין לבין כבש דויד ז'ינולה את אחד השערים היפים בקריירה שלו בטיל מסובב לחיבורים, בעוד אלן שירר בישל ללס פרדיננד והבקיע בעצמו. האלופה הגיע לצפון מזרח אנגליה בלתי מנוצחת וחזרה עם זנב בין הרגליים. יו"ר ניוקאסל פרדי שפרד חגג את ה-0:5 שהקפיץ את קבוצתו ליתרון שלוש נקודות במקום הראשון באומרו: "זה עתה ראיתם את האלופה שבדרך". בדיעבד הוא צדק, אך ממש לא באופן בו התכוון.

כעבור שישה ימים בלבד יצאה יונייטד, מוכה וחבולה, למגרשה של סאותהמפטון מהמקום ה-17 ונתקלה ביומו הגדול בקריירה של איל ברקוביץ'. במשחקו השלישי בקבוצה, פתח הקשר הישראלי את החגיגה בדקה ה-6, רוי קין הורחק כעבור זמן קצר, ומשם הדרך להשפלה נוספת של פרגי היתה קצרה. מתיו לה-טיסייה הקפיץ כדור אמנותי מעל שמייכל בדומה לאלבר. במחצית השניה הפציץ ברקוביץ' שער מדהים לחיבורים, בישל לאגיל אוסטנסטאד שהשלים שלושער. אחרי שספג שישה שערים בלבד בתשעה המשחקים הראשונים, הוציא השוער הדני 11 שערים מהרשת תוך פחות משבוע.

יונייטד הידרדרה למקום השביעי במחזור ה-14, אבל כבר במחזור ה-23 שבה לפסגה, ונותרה שם עד לסיום החגיגי. קיגן התפטר מניוקאסל בתחילת ינואר, ובטבלה הסופית הקדימו השדים האדומים את המגפייז בשבע נקודות שלמות.

ב-3 באוקטובר 1999 ספגה יונייטד את אחת התבוסות הכואבות ביותר בעידן פרגוסון, שקטע רצף של 29 משחקי ליגה ללא הפסד. היא הגיעה לסטמפורד-ברידג' כמובילה, אבל במצב רוח שפוף אחרי שתי תוצאות תיקו ביתיות מול ווימבלדון וסאותהמפטון, וביתרון נקודה אחת בלבד על הכחולים. כבר בדקה הראשונה ניצל גוסטאבו פוייט טעות איומה של מאסימו טאיבי האיטלקי, וכעבור 15 דקות הבקיע כריס סאטון את שער הליגה היחיד שלו במדי צ'לסי. אין ספק - החלוץ שנרכש תמורת 10 מיליון ליש"ט היה פלופ מהדהד קצת יותר מפרננדו טורס.

טאיבי, מועמד בכיר לתואר הרכש הכושל ביותר בהיסטוריה של פרגוסון, ספג שלישיה נוספת אחרי ההפסקה, ויש לזכור כי זה התרחש הרבה לפני תחילת עידן רומן אברמוביץ', כאשר צ'לסי היתה רחוקה מאוד מלהיות קבוצת צמרת לגיטימית. הקבוצה של ג'אנלוקה ויאלי עלתה למקום הראשון, בעוד יונייטד יורדת לשלישי, אבל זה היה זמני ביותר. כבר במחזור ה-14 שבו השדים האדומים לפסגה, וסיימו את העונה בהפרש 18 נקודות לפני הסגנית ארסנל. לעומת זאת, צ'לסי הפסידה שלושה משחקים ברציפות אחרי ההישג המטורף, ונשרה במהרה ממאבק האליפות.

סראגוסה של המאמן הצעיר ויקטור פרננדס היתה אחת הקבוצות הכייפיות ביותר בספרד באמצע שנות ה-90'. היא באה על שכרה עם ניצחון מדהים מול ארסנל בגמר גביע המחזיקות ב-1995 משער של נעים בדקה מחצי מגרש בשניות האחרונות של ההארכה, אבל עוד קודם לכן היו לה הרבה רגעים של תהילה. את השישייה לרשת אנדוני סוביסארטה ב-13 בפברואר 1994, מול הדרים-טים של יוהאן קרויף במלוא הדרה, יזכרו אוהדיה לנצח. בארסה היתה מעורבת בקרב קשה בצמרת עם לה-קורוניה וריאל מדריד, והגיעה לרומארדה אחרי הפסד ביתי דרמטי 3:2 לבילבאו, כשהיא במקום השני. קרויף הצהיר כי לאסור לקטלונים למעוד, אולם ממש לא תיאר לעצמו את גודל הפיאסקו.

כאשר הבלם פרננדו קאסרס הבקיע מתיבת השוער בדקה ה-5, ידעו אוהדי בארסה שההגנה שלהם ממש לא מתפקדת. החלוץ הארגנטיני חואן אסניידר, שגדל בריאל מדריד אך נזרק ממנה בקיץ 1993, הוכיח למנהלים בבירנבאו שהם טעו לגביו עם צמד ועשה צחוק מרונאלד קומאן – ההולנדי הוחלף כבר בתחילת המחצית השניה. קפטן סראגוסה היה מיגל פארדסה, עוד יוצא ריאל לשעבר שנחשב בזמנו לבעל פוטנציאל דומה לאמיליו בוטראגניו ומיצ'ל. ההתקפה של בארסה תפקדה לא רע, ורומאריו אפילו הבקיע צמד נאה, אבל העורף הופקר לחלוטין, ופפ גווארדיולה אפילו הורחק בכרטיס צהוב שני.

לה-קורוניה הפכה לפייבוריטית ברורה לזכות באליפות היסטורית ראשונה, והיא נותרה כזו עד לתוספת הזמן במחזור האחרון, אז החמיץ מירוסלאב ג'וקיץ' הסרבי את הפנדל המפורסם בתיקו המאופס מול ולנסיה, וקרויף חגג אליפות דרמטיות במיוחד.

סמואל אטו תמיד אהב לנקום בבלאנקוס שזילזלו בו בתחילת דרכו בספרד, ואחד השיאים המרגשים ביותר מבחינתו התרחש ב-3 במאי 2003 כאשר מיורקה שלו התארחה בבירנבאו. לפני המחזור הובילה ריאל את הטבלה ביתרון ארבע נקודות לפני לה-קורוניה וסוסיאדד, וכאשר רונאלדו העלה אותה ליתרון בפתיחה נראתה דרכה לאליפות בטוחה למדי. הקאמבק של מיורקה במחצית השניה ייזכר כאחד הרגעים הגדולים בתולדותיה. אטו לא הותיר להגנה הלבנה סיכוי, ונכנס להילוך גבוה במיוחד אחרי השערים של ואלטר פנדיאני ואלברט ריירה הצעיר – לימים חברו של יוסי בניון בליברפול. הדרך בה חלף הקמרוני על פני רוברטו קרלוס הזכירה מאוד את התנועה המפורסמת של רומאריו מול רפאל אלקורטה ב-0:5 של בארסה על ריאל בינואר 1994. המגן הברזילאי היה כה המום שכבש שער עצמי כעבור מספר דקות, והחגיגה הושלמה עם השער החמישי בתוספת הזמן.

שבוע לאחר מכן סיימו הבלאנקוס בתיקו מאופס בהואלבה וירדו למקום השלישי. אלא שלה-קורוניה וסוסיאדד לא השכילו לנצל את המתנה. ריאל סיימה את העונה עם ארבעה ניצחונות ותיקו בחמישה משחקים וזכתה באליפות במחזור האחרון. זה לא מנע מהנשיא פלורנטינו פרס להעיף מהקבוצה עוד באותו הערב את ויסנטה דל-בוסקה ואת פרננדו היירו.

לקראת סיום עונת 76/77' התרחשה בקלן מהפכה אדירה. המאמן האנס וייסוויילר ביקר בחריפות את הכוכב הבלתי מעורער וולפגאנג אובראט וטען: "הוא איטי מדי". הקשר לא נשאר חייב, השניים התעמתו בתקשורת, ובסיום העונה נאלץ אובראט להודיע על פרישה, אחרי 408 משחקי ליגה במדי קבוצתו היחידה. ברור, אם כך, כי לקראת העונה החדשה הלחץ על וייסוויילר היה עצום, וכאשר קלן הובסה במחזור הפתיחה בדיסלדורף, הסכינים נשלפו לעברו של המאמן הדגול. קלאוס אלופס, לימים חלוץ גדול בשורות קלן, עשה אז את צעדיו הראשונים בבונדסליגה כקשר דיסלדורף.

אלא שבסופו של דבר ההימור של וייסוויילר התברר כנכון. קלן התאוששה מהפיאסקו עם רצף נצחונות גדולים משלה, כולל 2:7 על ברמן ו-0:6 מול בראונשווייג, וזכתה באליפות דרמטית דווקא בזכות הפרש שערים.

זו היתה אחת העונות המטורפות בתולדות הליגה ההולנדית. למחזור ה-29 הגיעה איינדהובן כשהיא ביתרון שמונה נקודות שלמות מול איאקס ואלקמאר. אפילו תיקו ביתי מול האמסטרדמים היה מסדר לה אליפות בטוחה, אבל היא הובסה במשחק אדיר של וסלי סניידר שבישל לקלאס-יאן הונטלאר וכבש שער מרהיב בעצמו. באופן אירוני, דווקא פטריק קלייברט הבקיע לאיינדהובן, אבל היא התפרקה לחתיכות בשלבי הסיום.

ההפסד המחפיר גרם לקריסה מוחלטת של פ.ס.וו, שבזבזה תוך חודש את ההובלה. שלוש הקבוצות הגיעו למחזור הנעילה בשוויון נקודות, כשאלקמאר של לואיס ואן-חאל מובילה את הטבלה בזכות הפרש שערים עדיף משמעותית, בעוד איינדהובן רק במקום השלישי. נחשו מה – אלקמאר הפסידה לאקסלסיור, איאקס לא הבקיעה מספיק מול וילם טווה, ודווקא איינדהובן חגגה את התואר בשניות הסיום בזכות 1:5 על ויטסה.

נאנט – בורדו 5:0 (עונת 00/01')

זוכרים את פאולטה? הסקורר הפורטוגלי שהיה החלוץ הטוב ביותר בליגה הצרפתית בעשור הקודם הגיע לבורדו בקיץ 2000 מלה-קורוניה, ואת שעריו הראשונים במדינה החדשה הוא שמר למפגש עם נאנט. לא סתם שמר – פאולטה כבש אז שלושער תוך 63 דקות. ההפסד הכניס את הקנריות למשבר עמוק, הם לא ניצחו ארבעה משחקים נוספים, ובתום המחזור העשירי מצאו את עצמו במקום ה-15, שתי נקודות מעל הקו האדום. למזלם, בליגה הצרפתית הצמודה הם גם היו קרובים בסך הכל שבע נקודות לפסגה. 0:5 משלהם בשטרסבורג חיסל את המחסום הפסיכולוגי, ונאנט היתה כמעט בלתי ניתנת לעצירה לאחר מכן. ניצחונות רצופים בשמונה המחזורים האחרונים הבטיחו לקבוצתו של המאמן הנהדר ריינאל דניו את האליפות.

בטיס – בילבאו 1:5 (עונת 82/83')

המאמן הצעיר חבייר קלמנטה הצעיד את הבאסקים לאליפות ראשונה מזה 27 שנים, וזה ממש לא הלך חלק. למחזור ה-29 הגיעה בילבאו בשיוויון נקודות עם ריאל מדריד בפסגה, וקיבלה חמישיה מקבוצה שנחלמה על חייה בליגה. הפיאסקו גרם לכך שבילבאו פיגרה אחרי הבלאנקוס בנקודה עד למחזור הסיום, אז הפסידה ריאל 1:0 בוולנסיה, בעוד קלמנטה חוגג עם 1:5 משלו באיים הקנאריים מול לאס-פלמאס.

קרלסרואה – דורטמונד 0:5 (עונת 95/96')

האלופה דורטמונד הגיעה למחזור ה-31 ביתרון שלוש נקודות על פני באיירן מינכן, ופיאסקו בסדר גודל כזה היה עלול להיות גורלי. קרלסרואה של המאמן ויני שפר היתה קבוצה מלהיבה שהציגה בין היתר את תומאס הסלר שהבקיע את השער הראשון ואת החלוץ הרוסי הג'ינג'י סרגיי קיריאקוב שחגג צמד. למזלה של בורוסיה, באותו המחזור איבדה באיירן יתרון שני שערים בברמן והפסידה 3:2, וכך נמנע המהפך הדרמטי.

לין אוסלו – בראן ברגן 0:6 (עונת 2007)

פירוש המילה "לין" בנורבגית הוא ברק, "בראן" זה אש. הברק שרף את האש ללא רחמים באחד המשחקים הביזאריים ביותר שידעה הליגה הנורבגית, וחדי העין שיצפו בתקציב יבחינו בחלוץ הניגרי צ'ינדו אובאסי שעשה בשנים האחרונות קריירה נאה בהופנהיים והושאל החודש לשאלקה. בראן מהעיר הציורית ברגן נראתה במשחק הזה כמו קבוצת חובבים גרועה, אבל היא סיימה את העונה עם אליפות ראשונה מזה 44 שנה. לין, אגב, כבר פשטה את הרגל ולא קיימת עוד.

ברונדבי – הרפולגה 0:5 (עונת 99/00')

דוגמה מטורפת נוספת מגיעה מדנמרק, שם זכתה הרפולגה הזעירה באליפות סנסציונית במיוחד בשנת 2000, בעונת הבכורה כמאמן של ג'ון "השועל" יינסן, אליל אוהדי ארסנל שכבש את השער המפורסם בגמר יורו-92. הקבוצה הכפרית הובסה בקרב הישיר מול ברונדבי הענקית, אבל ניצלה חוסר יציבות של יריבתה כדי לחגוג בסופו של דבר את התואר עם הפרש שערים 4+בלבד.

קוריטיבה – פלמנגו 0:5 (עונת 2009)

קוריטיבה הגיעה לקרב כשלזכותה נקודה אחת מחישה המשחקים הראשונים, סיימה עם תשעה שחקנים על הדשא, ובכל זאת ניצחה 0:5, כאשר החלוץ הכוכב העונה לשם בטטה כובש צמד. תאמינו או לא, אבל קוקה, מאמן פלמנגו, שרד בתפקיד אחרי הבושה הגדולה, והמשיך להבזות במשך חודש וחצי עד שהוחלף על ידי אנדראדה שהוביל את הקבוצה לתואר, עם 67 נקודות בלבד ב-38 משחקים, שתי נקודות לפני אינטר וסאו-פאולו. ומה עם קוריטיבה ובטטה? הם ירדו ליגה.

בקיצור, גם אחרי השלישיה המביכה בניוקאסל ביום רביעי, יש ליונייטד תקווה. היא רק צריכה להחזיר את הביטחון העצמי, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר ניצחון בדרבי בגביע.

עוד בנושא

היום (14:55, ספורט1 ו-HD): מנצ'סטר סיטי - מנצ'סטר יונייטד

ליברפול חגגה מול אולדהאם עם 1:5

סווינדון הדהימה את וויגאן והעיפה אותה מהגביע

גרנט מעוניין להישאר באנגליה

תיירי הנרי שוב בארסנל - והוא לא מאמין שזה קורה