זה תמיד מגיע. כמו שעון, כמו הפסד בדרבי. קצת אחרי רגע ההלם והעצב על מועדון גוסס צץ לו רגע הגועל. הרגע בו אנשים שוכחים מה בעצם קרה ואוסף של סיפורים חדשים על מכבי תל אביב מזין את הציבור במטרה לתמרן את הזיכרון ההיסטורי. הגל הקבוע הזה חזר מן הסתם גם אחרי מפלתו הסופית של מוטי איוניר, וגם במקרה הזה קשה היה שלא להתעצבן מכך. יותר מדי סיסמאות, יותר מדי ספינים, שמנסים להפוך לנו את תמונת המציאות שזה עתה תפסנו. בכלל לא בטוח שאיוניר אחראי או קשור לכך, אבל העזיבה שלו השיגה מטרה אחת: היא הסיטה את האש ממנו. מצד אחד בצדק הכישלון הוא לא רק שלו. מצד שני, היו שם כמה טיעוני הגנה שקשה לשבת בשקט כששומעים אותם ועלולים לבלבל קצת את הציבור. הנה כמה מהבולטים והמתוחכמים שבהם.
1. איוניר איבד את גולדהאר בגלל מדוניאנין, שהיה יקירו של הבוס. גולדהאר הכתיב לאיוניר כיצד לנהוג בבוסני, למרות שהמאמן חשב שיש לנקוט בו ביד קשה ואף לזרוק אותו מהקבוצה אחרי שקרא לו "ליצן".
נתחיל בלב העניין הבוס של מוטי איוניר מתערב יותר מדי. במחשבה ראשונה, אכן חמור. אבל במחשבה שנייה ושלישית עולים נתונים אחרים: לאיזה מאמן לא מתערבים? איזה מאמן ב-2011, בעידן בו הספורט הוא עסק כלכלי לכל דבר, לא מתחשב בבקשות והוראות מלמעלה? דייויד בלאט נשלח לליגה האדריאטית למרות שהתנגד לכך, וקיבל את ג'ורדן פארמר למרות שהביע הסתייגות ראשונית מהבאתו של שחקן NBA. בעונה שעברה ההנהלה החתימה לו את סופוקליס שחורציאניטיס, והוא כמעט לקח את אליפות אירופה. העונה המאבקים הללו אף החמירו, אבל למרות כל הקשיים מכבי תל אביב בכדורסל מופיעה לכל משחק ומגלה טונות של אופי.
אבל עזבו את בלאט, שהוא מאמן הספורט הטוב בישראל. מה עם אלי גוטמן? זוכרים איזו הנהלה נוראית היתה לאלי גוטמן בעונה שעברה. אי אפשר להשוות את קרבות טביב-הראל בכלל למיטש גולדהאר. האם דרור קשטן לא נאלץ לקבל העונה תכתיבים מאלי טביב ובלע לא מעט לוקשים כי הוא יודע שהוא קודם כל עובד המועדון. ומה עם אלישע לוי? שכל מיני גורמים במכבי חיפה מחתימים לו שחקנים, הבוס חושב שהוא הכי מבין בכדורגל והקהל מסרב לעכל אותו? מי מהם לא חי את הקשיים של איוניר?
2. איוניר איבד את הקבוצה בגלל הוותיקים שמרדו בו והתייחסו לא יפה לצעירים דוגמת קונאטה. גולדהאר לא נתן לו גב להעיף אותם וחיזק בכך את אלו שחירבו את הקבוצה מבפנים.
נתחיל בלב העניין הבוס של איוניר לא נתן לו סמכויות לפעול. במחשבה ראשונה, אכן בעייתי. אבל במחשבה שנייה ושלישית עולים נתונים אחרים. מהיכן שאב איוניר את החוצפה שהוא יוכל למשוך עונה שלמה עם סגל שבו כל הוותיקים יישבו על הספסל מראש? איזה מאמן רציני באמת חושב שמהלך כזה יוכל לעבור בשקט? איזה היגיון מקצועי יש בלהושיב על הספסל את השחקנים הכי יקרים שלך, וחלקם גם הכי טובים? במקום לחשוב מי האנשים שמרדו בך, תחשוב מה גרם להם למרוד למה זה משולל כל היגיון לתת להם להרגיש שאין להם סיכוי להצליח.
בקבוצת כדורגל בריאה עולים בהרכב השחקנים הטובים ביותר. זה הבסיס לקבוצה תחרותית. לא מי צעיר יותר ומי ותיק יותר. איזון, קוראים לזה. מה חשב לעצמו איוניר שהוא יתעלם מכל כך הרבה שחקנים בשם איזה תהליך הצערה, והם יעברו על כך בשקט. האם הוא, מוטי איוניר השחקן, היה משלים עם כך שאין לו סיכוי אמיתי להשתלב? מדוע מינה את ברק יצחקי לקפטן, אם כך. מדוע נתן לגל אלברמן הזדמנות חוזרת בהרכב מול הפועל באר שבע, אבל התעלם מהצטיינות שלו מיד אחר כך? כל ספורטאי שמכבד את עצמו היה מורד במצב כזה.
3. איוניר רצה לעשות מהפכה בקבוצה, לזרוק הרבה מאוד שחקנים, אבל לא נתנו לו לעשות זאת.
נתחיל בלב העניין הבוס של איוניר לא סיפק לו את הכלים לשנות ולפתור. במחשבה ראשונה, אכן מעוות. אבל במחשבה שנייה ושלישית עולים נתונים אחרים. רגע, איוניר לא עשה מהפכה בקבוצה בסוף העונה שעברה? איזה מאמן שמכבד את עצמו עושה מהפכה אחת רק כדי לדרוש מהפכה נוספת פחות משנה אחר כך? או שהוא לא רציני או שמשהו עשה לו מהפכה בראש, אבל שתי רפורמות בפרק זמן כל כך קצר מעידות בעיקר על חוסר מקצועיות, שלא לומר חוסר בגרות.
מאוד קל להאשים את מדוניאנין, למרות שבנבחרת בוסניה הקשר מציג יכולת נפלאה ומשתלב היטב במסגרת בריאה. בל נשכח שאיוניר אמר שהוא רוצה אותו בקיץ, והלכלוכים עליו יצאו בטיימינג הכי חשוד: בתקופת משבר. אבל אם מדוניאנין היה היחיד, עוד אפשר היה להצדיק משהו בסיפורי המהפכה הנדרשת. גם עטר כבה, יצחקי התחבא, אלברמן קפא, קולואטי התייאש, וכל שחקן שפרח בתחילת העונה נעלם תוך שניות ספורות של לחץ. אם אתה לא יודע איך לעזור להם ולהנהיג אותם ברגעים כאלה, לפחות אל תחשוב לעצמך שהפתרון הוא לזרוק אותם. מה גם שעשית מהלך דומה בסוף העונה שעברה וכמה חודשים אחר כך היית גאה בתוצאות.
4. איוניר הוא קורבן של מערכת שמנוהלת בשלט רחוק והמנכ"ל שהובא לה הוא לא איש כדורגל באמת. מכבי חייבת למנות איש מקצוע שיגשר בינה לבין גולדהאר.
נתחיל בלב העניין איוניר הוא המקצועי, האחרים הם החובבנים. במחשבה ראשונה, אכן הגיוני. במחשבה שנייה ושלישית עולים נתונים אחרים. רגע, למכבי תל אביב לא היה כבר מנכ"ל שהוא איש כדורגל? מה איש כדורגל, בשר מבשרה של האגודה הזו אלי דריקס. ומה אמרו אז שהקבוצה לוזרית, שהמועדון רקוב, שהארגון טועה כמעט בכל החלטה ומפספס שחקנים כמו גוסטבו בוקולי. לא זוכרים? תחזרו לעונת הגלקטיקוס.
יוסי מזרחי לקח אליפות בבית"ר עם הנהלה שכוללת את ולדימיר שקלאר ואחר כך את אלי ארזי, ובוס הרבה יותר קשה מהקנדי. מה איוניר היה מעדיף? להיות במקומו של דיוויד בלאט, ששני הבוסים יושבים ליד הספסל שלו ובכל פעם שהקבוצה נקלעת לפיגור, הפנים שלהם נראות כמו זימון לשיחת בירור?
חשוב להתעכב על הנקודה הזו, כי היא חזרה גם אצל עיתונאים נהדרים שניתחו נאמנה את המצב במכבי תל אביב בלי לתת את התחושה שהם מגלגלים את האשמה למישהו אחר שהוא לא איוניר. מתי כבר מכבי תל אביב תפסיק לחפש סיסמאות לצרות שלה, שעכשיו היא "חייבים איש מקצוע מתחת לגולדהאר". האם מכבי עדיין לא נגמלה מהסיסמאות האלה אחרי התפוררות הקודמת - "מכבי תל אביב לא תצליח כל עוד אבי נמני במועדון" - סיסמא שהתגלתה כשטחית תוך כמה חודשים ספורים. נמני לא היה הבעיה. גם מוטי איוניר לא, כמו שלוני הרציקוביץ' לא היה כזה וגם מיטש גולדהאר. הבעיה היא מכבי תל אביב, והיא חזקה יותר מכל פרט כזה או אחר.
