זה שעולה וזה שיורד (ניוקאסל צ'לסי, שבת, 14.45, ספורט2 ו-HD)
טיבו קורטואה, ילד הפלא הבלגי שזכה באליפות עם גנק, נרכש בקיץ על ידי צ'לסי והושאל מיד לאתלטיקו מדריד, עדיין לא מנוסה מספיק בראיונות בתקשורת. הוא דיבר הרבה יותר מדי לפני חודש, כאשר סיפר על הבטחות לכאורה של אנשי צ'לסי. לדבריו, פטר צ'ך לא ימשוך עוד זמן רב כשוער הראשון בסטמפורד ברידג', ותוך שנתיים-שלוש אמור קורטואה בכבודו ובעצמו לעמוד בין הקורות. עד אז יצבור הבלגי ניסיון בליגה הספרדית, ואולי יבלה קצת בקבוצה כלשהי בפרמיירליג.
צ'לסי הכחישה נחרצות את המידע, אבל אי אפשר להסתיר את המציאות הפציעות הכרוניות פוגעות בכוכב הצ'כי. מי שנחשב עד לפני מספר שנים לאחד השוערים הטובים בעולם סובל מירידה מתמדת ביכולתו. העיתוי המדויק של המפנה לא ידוע, והוא לא בהכרח קשור לפגיעה המפורסמת של סטיבן האנט ב-2006, וגם לא להתנגשות עם טל בן חיים, הפעולה הבולטת ביותר של הבלם הישראלי בצ'לסי. מדובר בתהליך הדרגתי, וכיום ניתן לומר שצ'לסי נמצאת בנחיתות מול קבוצות צמרת נוספות בעמדת השוער. צ'ך אולי לא אשם ברוב השערים שסופגים הכחולים, אך בכושרו מלפני מספר שנים היה מצליח להציל אותה הרבה יותר, בוודאי בבעיטות שנכנסו ליד הקורה הקרובה בהפסד 5:3 מול ארסנל.
אבל עזבו את קבוצות הצמרת המסורתיות אפילו לניוקאסל שמקדימה את צ'לסי בנקודה בטבלה יש היום שוער טוב יותר. זו לא ביקורת על צ'ך, אלא מחמאה ראויה לטים קרול. התקדמותו של השוער ההולנדי שהגיע לצפון מזרח אנגליה עוד כשהיה בן 17 מדהימה כל קנה מידה. את העונה שעברה הוא פתח על הספסל כגיבוי לסטיב הארפר, ניצל פציעה של השוער הוותיק ולקח את הצ'אנס בשתי הידיים. למגפייז מאזן ההגנה הטוב בליגה, יחד עם מנצ'סטר סיטי, ולקרול מניות גדולות מאוד לא רק בזכות האינסטינקטים המעולים שלו, אלא גם בארגון העורף. יש לו חלק ניכר בהפיכתו של פבריסיו קולוצ'יני, עד לא מכבר בדיחה מהלכת, לאחד הבלמים היציבים בליגה. בכושרו הנוכחי של קרול, אפילו מארטן שטקלנבורג צריך להתחיל לחשוש למקומו בין הקורות של הולנד ביורו 2012. אנדרה וילאש בואש, שזקוק לניצחון ליגה שני רצוף כמו אוויר לנשימה, היה שמח להתחלף בשוערים עם אלן פארדיו.
ברוך שובך (באיירן מינכן ברמן, שבת, 16.30)
אחד הרגעים המרגשים ביותר של העונה עד כה התרחש ביום ראשון האחרון, כאשר נאלדו שלח את הטיל שכה מאפיין אותו לחיבורים של שטוטגרט והבטיח את הניצחון של ברמן, 0:2. נאלדו עבר בקיץ 2010 פציעה קשה מאוד בברכו ונעדר מהמגרשים במשך יותר משנה. סיבות רבות הן למשבר הקשה שפקד את ברמן בעונה שעברה, כאשר החבורה של תומאס שאף פלירטטה עם הקו האדום וסיימה במקום ה-13, אבל דבר אחד ברור - חסרונו של נאלדו במרכז ההגנה היה קריטי. העובדה כי יש לו ארבע ההופעות בלבד בנבחרת ברזיל מעידה על כך שמדובר באחד השחקנים הכי אנדרייטד בעולם.
נאלדו מתנשא לגובה 198 ס"מ, מבנה גופו האתלטי מעניק לו נוכחות עצומה ברחבה, ובאופן טבעי משחק הראש שלו משובח. אלא שבניגוד לרוב הבלמים הפיזיים, הברזילאי ניחן גם בטכניקה נהדרת, ראיית משחק שמאפשרת לו לחזות את מהלכי היריב ולנהל את קבוצתו מאחור, וגם תרומתו בהצטרפות להתקפות פנטסטית. בחמש העונות בברמן הרשית הברזילאי 31 פעמים בכל המסגרות, כולל השלושער הזה בפרנקפורט בסוף 2006. שימו לב עד כמה השערים שלו שונים עדות לרב-גוניות הרבה של נאלדו.
בספטמבר, כאשר חזר נאלדו אחרי הפציעה האיומה למספר דקות בדרבי הצפוני בהמבורג, כל האצטדיון עמד על רגליו מרוב התרגשות. מאז המחזור התשיעי הוא כבר שב להרכב הפותח והפגין יכולת טובה. לא לחינם התבוסה המחפירה 5:0 במנשנגלדבאך לפני שבועיים התרחשה כאשר הברזילאי נעדר בשל שפעת. החותמת הסופית והרשמית על חזרתו הושמה בשער האדיר לרשת שטוטגרט, ולא פלא שקלאודיו פיסארו קפץ משמחה ביציע. נאלדו שב לחייך, וזה הזמן להיזכר שהוא הבקיע גם באחד מניצחונות החוץ הגדולים של ברמן על באיירן מינכן, 2:5 בספטמבר 2008 בניצוחו של מסוט אוזיל, בתחילת הקדנציה האומללה של יורגן קלינסמן בבירת בוואריה. באיירן שמתמודדת עם משבר לא פשוט אחרי שני הפסדי ליגה רצופים, חייבת לחשוש משחזור המפלה.
האיש שניצח את מוריניו (חיחון ריאל מדריד, שבת, 19.00, ספורט 5+ ו-HD)
אם אתם חושבים שפפ גווארדיולה הוא היריב הגדול של ז'וזה מוריניו בליגה הספרדית, כדאי שתחשבו שוב. מאנולו פרסיאדו, שמפסיד בתחרות השפם היפה רק לוויסנטה דל בוסקה, העז בעונה שעברה לצאת לבדו למלחמה במיוחד הפורטוגלי, ובסופו של דבר גם ניצח בה. עם הגעתו לספרד, החל מוריניו במלחמות הפסיכולוגיות הרגילות שלו. העקיצות כוונו תמיד לברצלונה, אבל רצה הגורל, ועל הדרך ספגה חיחון את אחד הריקושטים הראשונים. כאשר העדיף פרסיאדו לתת מנוחה למספר שחקני הרכב במשחק בקאמפ נואו, ירה מוריניו: "חיחון נתנה להם את הנקודות במתנה. אם יהיו הרבה מקרים כאלה, האליפות תהיה של ברצלונה". פרסיאדו הבליג למשך זמן מה, אבל כאשר ההתקפות של הפורטוגלי לא פסקו, הוא השיב מלחמה, ובגדול: "אם אף אחד במדריד לא מסוגל להגיד לבחור הזה איך להתנהג, אעשה זאת במקומם. מי הוא חושב שהוא? כיצד הוא מעז לפגוע בכבודנו? אנחנו אולי עניים, אבל לא מטומטמים. מוריניו לא קולגה ראוי, הוא חלאה".
מיותר לציין שביקורה של ריאל מדריד באיצטדיונה הקומפקטי של חיחון, אל מולינון, התקיים באווירה לוהטת. גם כך בבירת אסטוריה מתעבים את המדרידאים, כמעט כמו בבילבאו. מוריניו, מושעה מהספסל בגלל סיפור אחר לחלוטין, זכה לאבטחה צמודה בדרכו ליציע הכבוד וספג עלבונות במשך 90 דקות. על המגרש התנהלה מלחמה, בה הצליחה לסחוט ריאל נצחון דחוק בזכות שער של גונסאלו היגואין, בעוד כריסטיאנו רונאלדו הקניט את הקהל בתנועות של "תביאו עוד".
אז הוא קיבל עוד. פרסיאדו, ולא אחר, היה זה שקטע באפריל את הרצף המטורף של מוריניו 150 משחקי ליגה ביתיים ללא הפסד במשך יותר מתשע שנים. דווקא חיחון עשתה זאת, עם 0:1 בברנבאו. מאז ניסה מוריניו ליישר הדורים. הוא בירך את שחקני חיחון אחרי הניצחון, וכעבור חודש התקשר לנחם את פרסיאדו אחרי שאביו נדרס למוות. אבל מבחינת האוהדים דבר לא נשכח, וקבלת הפנים למיוחד תהיה חמה לא פחות. אז נכון, חיחון חלשה יותר העונה, אבל פרסיאדו לא נופל ממוריניו במלחמות, והוא יודע שמעידה שבוע לפני הקלאסיקו עלולה להיות כואבת במיוחד מבחינת הבלאנקוס.
היורש של מייקון (אינטר אודינזה, שבת, 21.45, ספורט1 ו-HD)
אחרי המכירה של אלכסיס סאנצ'ס, גוקאן אינלר וכריסטיאן ספאטה בקיץ, רבים ציפו לקריסה בשורות אודינזה, אך בינתיים מצבה דווקא השתפר. מסתבר ששלד הקבוצה יציב מספיק, ואנחנו מדברים לא רק על הסקורר הנפלא אנטוניו די נטאלה, אלא בעיקר על מאוריסיו איסלה הרב-גוני. הצ'יליאני בן ה-23 שחסה אשתקד בצילו של בן ארצו, מסתדר לא פחות טוב גם אחרי עזיבתו לברצלונה. זהו שחקן כמעט ללא נקודות תורפה שיכול למלא תפקידים רבים מאוד על המגרש. את הקריירה באודינזה התחיל איסלה כמגן שמאלי, ובהמשך תופקד בעיקר באגף ימין, שם התבלט עם פריצות סוחפות שילוב של מהירות, סיבולת וטכניקה גבוהה. העונה, כדי למלא את החלל שהותיר אינלר שעבר לנאפולי, משובץ הצ'יליאני במשחקים רבים בקישור המרכזי, וגם שם עושה עבודה אדירה. בניצחון 0:2 על רומא במחזור שעבר הוא כבש ונבחר בצדק לשחקן המצטיין במגרש.
יכולתו של איסלה ממש לא חדשה. הוא מפגין אותה בקביעות כבר ארבע שנים, וגם היה אחד השחקנים הטובים בנבחרתו המרעננת במונדיאל. אינטר ומילאן עוקבות אחריו בדריכות, והדיווחים מארץ המגף מספרים על התקדמות במגעים בזירת נראזורי בזמן האחרון. מייקון, אשר שיתופו בשבת מוטל בספק בגלל פציעה, כבר מעבר לשיאו, ואיסלה נתפס בידי אנשי אינטר ליורש האולטימטיבי שלו. אף אחד לא יופתע אם הברזילאי יעזוב בקיץ, אולי לאנז'י מחצ'קלה, והצ'יליאני יתפוס את מקומו. במפגש ישיר עם קבוצתו האפשרית לעתיד, הוא ישמח לקלקל את התחזית של קלאודיו ראניירי, לפיה אינטר עדיין פייבוריטית לסקודטו.
זכרונות מתוקים (באזל לוצרן, שבת, 18.45)
שעתה היפה של באזל בליגת האלופות היתה לפני תשע שנים, כאשר הדיחה את ליברפול בשלב הבתים במשחק עוצר נשימה. השוויצרים, שסיימו ב-1:1 באנפילד הגיעו למחזור הנעילה כשתיקו ביתי מול האדומים הספיק להם כדי לסיים במקום השני ולשלוח את קבוצתו של ז'ראר הוייה לגביע אופ"א. היתה זו אחת הדרמות הגדולות בתולדות המפעל. באזל עלתה ליתרון 0:3 מדהים במחצית הראשונה, ליברפול השוותה ל-3:3 בקאמבק מטורף לא פחות אחרי ההפסקה, בסגנון שישוחזר בגמר ב-2005, אך לא הצליחה להשיג את שער הניצחון בדקות הסיום המותחות. שני הכוכבים הבולטים של באזל באותה עונה היו האחים יאקין, שוויצרים ממוצא טורקי. מוראט יאקין, בלם אלגנטי שהזכיר מעט בסגנונו את מתיאס זאמר, היה הקפטן. הקאן יאקין, פליימייקר וירטואוז עם אופי בעייתי, נתן את עונתו הגדולה בקריירה והצית את הדמיון, לפני שהלך לאיבוד בשטוטגרט.
העונה כבר יש לבאזל 3:3 מול אימפריה אנגלית, באולד טראפורד, אלא שהפעם היא זקוקה לנצחון על השדים האדומים ביום רביעי כדי לחולל סנסציה. ואת מי היא פוגשת לפני המשחק הענק? את האחים יאקין בכבודם ובעצמם, וזו לא סתם הכנה לקראת יונייטד, אלא משחק עונה לוהט בליגה השוויצרית בין שתי הראשונות בטבלה. מוראט יאקין, כיום בן 37, מונה הקיץ למאמן לוצרן ומצעיד אותה לעונה מזהירה בתקווה לזכות באליפות שניה בתולדותיה והראשונה היתה ב-1989 הרחוקה. הקאן יאקין בן ה-34, הוא הכוכב שלו בקישור שמשחזר את ימיו הגדולים וכבר כבש ארבעה שערים. בסיבוב הראשון פירקה לוצרן את באזל 1:3, והיא מגיעה לקרב בפיגור שלוש נקודות אחרי באזל. ניצחון והיא תשתווה לה בפסגה, אבל תהיו בטוחים כי בסיום יאחלו שני האחים, ילידי באזל, הרבה הצלחה לקבוצתם לשעבר במפגש עם אלכס פרגוסון.