מה כבר אפשר להגיד על האמירות האומללות של ספ בלאטר? אין, אין מה להגיד. פשוט לתפוס את הראש, ולא להאמין שזה האיש שמנהל לנו את הכדורגל. האמירות התמוהות שלו על כך ש"אין גזענות בכדורגל" הוכיחו שוב שבלאטר כנראה מנותק מהמציאות, או שלא פחות חמור מכך, הנשיא הזקן כבר לא מסוגל אפילו להתנסח כמו פוליטיקאי שמנסה לשמור על עמימות או תקינות פוליטית. ואם גם את המיומנויות הפוליטיות הוא איבד, מה נשאר לו להציע לנו? רק אופי שמרני ותאוות בצע? חשיבה מיושנת ונטייה לשחיתויות? עסקנות מלוכלכת ושיכרון כוח? איך האיש הזה עדיין מנהל לנו את הכדורגל?
כמובן שההתנפלות הציבורית על בלאטר ממחישה גם כמה איבה הצטברה אליו בכל עולם הכדורגל, ואיך למעשה כולם אורבים לו בפינה ומתמוגגים מפליטת הפה שלו. כי אם נבחן את הדברים שבגינם הסתבך, הרי שהם לא עד כדי כך חמורים. השווייצי הישיש בסך הכל ניסה להגיד שקללות והקנטות היו תמיד חלק מהמשחק, ושלחיצת ידיים פשוטה בסוף ההתמודדות אמורה לפתור את כל הבעיות והסכסוכים. על פניו אלו סתם דברים קטנים ומטופשים שלא ראויים להתייחסות, אבל מאחר שאנחנו יודעים היטב באיזה עסקן עסקינן, אי אפשר להתייחס לאמירות האלה בביטול. התחושה היא ששוב נחשף פרצופו האמיתי, ושאם רק נותנים לו לבטא בקול את המחשבות שעוברות לו בראש - מתגלה טיפוס שמרן, שמרן בצורה שפוגעת בצורה ממשית בכדורגל.
מאמין לשקרים של עצמו
לפני הכל, מה ניתן ללמוד מאדם שטוען בעקשנות שאין גזענות בכדורגל? או שהוא משקר במצח נחושה, או שהוא מנותק ואין לו מושג מה מתחולל לו מתחת לאף, או שמנגנון ההדחקה שלו כל כך חזק עד שהוא משבש לו לחלוטין את היכולת לתפוס את המציאות. כל האפשרויות חמורות ומדאיגות, אבל סביר להניח שהאפשרות האחרונה היא הנכונה ביותר, כי התחושה היא שבלאטר חי בשקר ומאמין לאשליה שהוא מוכר לעצמו. מבחינתו, פיפ"א גם בחרה בדרום אפריקה לאירוח המונדיאל אך ורק למטרת קירוב לבבות ולא מאיזשהם שיקולים כלכליים, ומי שלא רואה את זה הוא הציניקן המרושע, ולא בלאטר.
מנגד, אולי הוא בכלל לא מבין מה משמעות המילה גזענות. הרי כשהנשיא התבקש בזמנו להתייחס לרומן של ג'ון טרי עם בת זוגו של ווין ברידג', הוא ציין כי "אם זה היה קורה במדינה לטינית, האוהדים היו מריעים לו". כלומר, נראה לו טבעי מאוד לקטלג אנשים לפי מוצאם (וכמובן שללטינים יש אמות מוסר שונות, ומבחינתם בגידה היא לגיטימית ובלתי נמנעת), ואם אתה שולח ליריב שלך הערה מעליבה על רקע הגזע שלו, זה לא רק חלק מהמשחק, אלא חלק מהחיים. ככה זה תמיד היה, עוד מהילדות בשוויץ בשנות ה-40. מה, משהו השתנה?
כמובן שגם הפתרון של בלאטר לתקריות גזעניות לחיצת ידיים בסוף משחק ושולם שולם לעולם היא המשך ישיר למדיניות ההדחקה שלו. כך גם היה כשהוא נשאל על הבחירה המעוררת מחלוקת דווקא בקטאר לאירוח המונדיאל, מדינה שהומוסקסואליות לא חוקית בה. איך הציע בלאטר להומואים? "אולי כדאי שתשבתו מפעילות מינית בזמן המשחקים". משמע, פיפ"א לא אמורה לפתור בעיות מהותיות. עדיף להתעלם מבעיות פוטנציאליות (ולדחוק אותן עמוק לתוך הארון), ובעיקר לתת לכסף להמשיך לזרום.
זה הסגנון של האיש, לטאטא את הבעיות ולקוות שייעלמו. רק ככה שורדים, וככה גם נראה הכדורגל. בזמן שכל עולם הספורט מתאים את עצמו לטכנולוגיה התקדמת, פיפ"א עדיין חוששת מכל שינוי. בזמן שמיליארדי אנשים רואים בשידור חי טעויות מזעזעות של שופטים, רק בלאטר מתעקש שהשימוש בטלוויזיה הוא בלתי אפשרי. הוא לא סתם איש העולם הישן הרי לפעמים יש משהו חיובי בשמרנות ובשמירה אדוקה על המסורת המדיניות שלו היא כמעט פרימיטיבית. הרי זה האיש שבעבר התייחס לאלטרנטיבה הנשית של המשחק, והמליץ ש"אולי כדאי שהן ישחקו עם מכנסיים צמודים יותר". מהפוליטיקאי ומהעסקן הממולח, נותר רק זקן שאפילו לא מבין את הנזק שהוא עשה. מגוחך להיזכר בתגובה של פיפ"א ובלאטר להאשמות נגדו, כששלחו לעיתונות תמונה שלו עם שר שחור מממשלת דרום אפריקה. הנה, אני מצולם עם כושי. איך אפשר להגיד שאני גזען?
ובינתיים, בברצלונה
במקרה השבוע, יממה לפני הדברים הללו, יצא נשיא ברצלונה סנדרו רוסל בהתקפה נגד פיפ"א ואופ"א. "הגיע הזמן שהם ישלמו לנו עבור השחקנים", אמר רוסל, "לא יכול שהם מקבלים מאיתנו משכורות בזמן שהם לא נמצאים איתנו, אלא עם הנבחרות". וכל זה בתקופה שבה כדורגל הנבחרות מידרדר ומידרדר, ורק אחרי לחץ ציבורי אדיר ובלתי מתפשר, כוכבים כמו רונאלדו ומסי הבינו שהגדולה שלהם נמדדת לא רק בקבוצות שלהם, אלא גם במדים הלאומיים, והואילו בטובם להתעורר, ממש ברגע האחרון.
וסנדרו רוסל לא הסתפק בדברים האלה. מבחינתו, יש להגדיל את ליגת האלופות, ולהקטין את הליגות המקומיות. מבחינתו, זמן זה כסף, וחבל על הזמן. למה לשחק נגד בילבאו כשאפשר בשבת לפגוש את מנצ'סטר יונייטד? המתקפה של רוסל מצטרפת למספר אלמנטים שמזכירים שהכדורגל סובל מלא מעט בעיות (שערוריות הימורים, פערים כלכליים, בעיות זהות, ביקורות על השיפוט) ונמצא בצומת חשוב ומסוכן, ודווקא האיש שאמור להגן עלינו מהשתלטות מועדוני הפאר המושחתים, האיש שאמור לייצג את כדורגל הנבחרות הדועך, האיש שעומד בראש הארגון שכולנו אמורים להעריץ ולתמוך בו האיש הזה מתברר כטרחן זקן, שפשוט לא מבין מה הולך סביבו ומנותק לחלוטין מהענף. באסה.
כל הכתבות על ספ בלאטר בוואלה! ספורט