ההחמצה שלהם, ההפסד שלנו: עשרה כוכבי נוער מפוספסים

סאסי ודהאן היה שני קשרים (סאסי שיחק גם בלם) שגדלו במכבי נתניה והיו חלק מאותה נבחרת נערים מופלאה שזכתה במקום השלישי באליפות אירופה לנערים. לאחר מכן בתחילת שנות ה-2000 זכו השניים לזימון להתרשמות בבורוסיה דורטמונד הגרמנית, ולאחר שהרשימו הוזמנו להצטרף לקבוצת הנוער עם ראייה עתידית לקבוצה הבוגרת והוחתמו לשלוש שנים כל אחד. בפועל, לאחר כמספר חודשים הגיע צו הגיוס עבור השניים, אך בהתערבות גורמים בישראל הגיוס נדחה בשנה וחצי. לאחר שנה וחצי לשניים כבר לא הייתה ברירה, והם הוזהרו כי אם לא יחזרו לישראל לא יוכלו לשחק יותר במדי הנבחרת. השניים חזרו לארץ בתקווה לחזור לגרמניה לאחר שירות של שלוש שנים, אך בפועל הלכו לאיבוד בכדורגל הישראלי. תחילה הושאלו למכבי חיפה ולא מצאו את מקומם בירוק, ולאחר מכן חזרו למכבי נתניה, וגם בה לא מצאו עצמם יותר מדי.

אט אט הם התדרדרו לליגות נמוכות. סאסי עוד ניסה מזלו לחזור לקבוצת המילואים של דורטמונד לאחר הצבא, ואף זכה למספר הופעות בקבוצה הבכירה, אך לא הצליח להטביע חותם וחזר לדשדש בארץ. דהאן, לעומת זאת, מזוהה בשנים האחרונות יותר עם בית"ר שמשון. בראיון שנתן לאחרונה דהאן הוא אמר ש"הקריירה שלי עצובה. הייתי נאיבי והצבא דפק לי את הקריירה. דורטמונד ביטלו לי חוזה לעוד שנתיים, והחזרה לארץ עשתה לי רק רע". זאביק זלצר הסביר זאת כי "דווקא השינוי המנטאלי עבור השניים, שכבר חוו מה זה אירופה ומקצוענות ופתאום חזרו לכאן, כנראה הכריע אותם".

פרויקט הנבחרות הצעירות:

10 כוכבים בינלאומיים שעלו לגדולה עולמית בגיל 17, וקרסו

מה המצב של הנבחרת הצעירה לקראת יורו 2013? תמונת מצב

נבחרת הנוער שוב קרסה בדקה ה-90. מה ההסבר של המאמן אלי אוחנה?

בירוק גדל בבית"ר נס טוברוק, ובגיל 16 קיבל הזמנה להתרשמות באייאקס אמסטרדם. אייאקס לא נתנה תשובה סופית, ובינתיים רכשה טוטנהאם האנגלית את הזכויות העתידיות על הקשר תמורת כ-100 אלף דולר. בגיל 17 עבר בירוק למכבי חיפה והיה סיפור הצלחה גדול בקבוצת הנוער עם עתיד מבטיח בבוגרים, אך לאחר תקופה ראשונית מוצלחת בירוק התגלו אצל השחקן בעיות משמעת ובעיות בשירותו הצבאי שרק הלכו והסתבכו. בירוק הפך לשחקן ספסל בחיפה ולאחר שלוש שנים החל לנדוד בין מכבי נתניה, הפועל פתח תקוה, בני לוד והפועל באר שבע, ונפלט מכל הקבוצות הללו. בגיל 23 בירוק הפסיק לשחק כדורגל ורק במהלך העונה שעברה, בגיל 26, חזר בירוק לשחק בהפועל אשקלון מליגת העל, איתה ירד לליגה הלאומית. כשנשאל בעונה שעברה אם הוא מרגיש פספוס אמר: "איך אפשר שלא. אני רואה שחקנים שהייתי טוב מהם מגיעים כל כך רחוק, ומבין כמה הפסדתי בגלל הראש. אבל אני עדיין צעיר, ואם אני אצליח לשמור על הראש ולהתמיד - אולי גם אני עוד אעשה משהו".

כבדה גדל בצפרירים חולון, וכבר בגיל צעיר סומן כהבטחה גדולה. הוא נחשב לקשר 50-50 מאוד נייד ויצירתי, זומן לנבחרת הנערים בגיל 15 והיה לשחקן משמעותי בנבחרת הנוער שכללה את יוסי בניון, גיא צרפתי, דדי בן דיין ועוד. כבדה רשם 21 הופעות בנבחרת הנוער ובנבחרת הצעירה, ונראה היה שהוא בדרך להיות שחקן מוביל בכדורגל הישראלי. בגיל 21 עבר כבדה להפועל תל אביב וחתם לחמש שנים, אך לא השתלב באדום והחל לנדוד. הוא חזר לצפרירים, עבר לבית"ר ירושלים, ירד ללאומית לצפרירים, אשקלון ובאר שבע (שם היה שותף משמעותי לעלייה לליגת העל) וכעת בנס ציונה. זאביק זלצר אמר על כבדה ש"עד היום כשאני נוסע באירופה שואלים אותי על כבדה ולא מבינים איך הוא לא הגיע רחוק. היו לו את כל היכולות לעשות את זה, והוא סומן כאחד השחקנים המובילים של הכדורגל הישראלי בעתיד, אבל משהו התפקשש לו בדרך". בראיון שנתן לוואלה! ספורט לפני כשנתיים שייך זאת כבדה גם למנטליות של יוצאי אתיופיה: "יש כל כך הרבה כישרונות מהעדה שבסופו של דבר נשכחים. צוקול, בירוק... הקריירה שלהם הלכה סתם. כואב לי הלב. כנראה שזה משהו דפוק אצלנו, משהו במנטליות. השחקנים אצלנו יותר מדי מופנמים, אין לנו הורים שידחפו אותנו. אולי זה אחד הדברים שבגללם לא התפתחתי. אמרתי לך, אנחנו תמיד מוותרים. זה כבר לא יקרה בדור הבא, כי אנחנו הצעירים נדע איך לדחוף".

באוקטובר 2003 נרשם פיצוץ בין בית"ר ירושלים למכבי תל אביב. בעוד בית"ר ירושלים הפכה עולמות בכדי להחתים את הכישרון הגדול של הפועל ירושלים והנבחרת הצעירה אופיר עזו (בעל 19 הופעות בנבחרת הנוער והצעירה, שאף השתייך לנבחרת הבוגרת תחת הדרכתו של אברם גרנט), הצליחה מכבי תל אביב לסכם עם הקשר על חוזה לארבע שנים. "אף פעם לא אסלח למכבי על מה שהם עשו, הפיצוץ הזה הוא לתמיד מבחינתי", אמר יו"ר בית"ר דאז מאיר פניג'ל לאחר האירוע. בפועל לעזו נתגלו מחלוקות אל מול מכבי תל אביב בשלב החתימה, והלחץ מירושלים עשה את שלו. הילד חתם לארבע שנים בצהוב שחור בחוזה המבטיח לו דירה ו-100 אלף דולר לעונה. מכאן הכל הלך הפוך - עזו לא השתלב מקצועית בבית"ר ומיעט לשחק, לאחר שנתיים עבר למכבי פתח תקוה שגם בה לא מצא את מקומו, ומשם החל להתדרדר אל הליגה השנייה להכח רמת גן, הפועל ירושלים, מכבי באר שבע, הפועל כפר סבא ושוב הפועל ירושלים. כשנשאל לאחרונה על האם הוא מרגיש פספוס בקריירה ענה: "בוודאי, ואני מאשים רק את עצמי. כנראה לא הייתי מוכן מנטלית, ויכול להיות שכמו שעליתי מהר גם נפלתי מהר. על אף שנפצעתי קיבלתי צ'אנס, אבל לא הוכחתי את עצמי. אגב, אני לא מתחרט על כלום, אבל יש לי עוד כמה שנים לשחק ואני מאמין ביכולת שלי לחזור לשחק בליגת העל".

עד גיל 18 ניר שרצקי שימש כקפטן נבחרת הנוער של ישראל ונחשב לשחקן עם עתיד מבטיח מאוד. 34 הופעות בנבחרות הצעירות של ישראל היו תחילת הדרך לקריירה מבטיחה. "היה לו כל מה שקשר בוגר צריך", סיפר שלמה שרף, "לא את הכישרון של איציק זוהר או ברקוביץ', אבל את היכולת להנהיג ולהוביל את הנבחרת. עשו הכל כדי להשאיר אותו בכדורגל, כי הוא היה צריך להיות שחקן נבחרת, אבל הוא בחר ללכת לדרך אחרת". על אף שהוצע לשרצקי להתגייס כספורטאי מצטיין, הוא החליט להתגייס לנח"ל, יצא לקורס טיס (ממנו נשר) ולבסוף שירת במודיעין. כיום הוא בעל תואר שני בכלכלה ופעיל חברתי בעמותת "לב אוהב" המסייעת לילדים במצוקה, ולאחרונה כתב ספר הרפתקאות לילדים. אגב, שרצקי הוא בנו של איזי שרצקי, ומשמש כיום כמנכ"ל חברת איתוראן שבבעלות משפחתו.

כאשר אקשטיין היה בגיל 12 הוא היה קרוב למעבר לניו יורק קוסמוס שרצתה לרכוש אותו, אך הדבר לא יצא לפועל, והוא נאלץ להסתפק במחלקת הילדים של הפועל תל אביב. בגיל 14 הוקפץ אקשטיין לקבוצת גילאים גדולה ממנו בשנתיים. היה זה שנתון 61', אולי השנתון הכי חזק של האדומים אי פעם, עם שחקנים כמו משה סיני, קובי סגל ושבתאי לוי, אך למרות פערי הגילאים הוא התבלט ונהיה לכוכב.

בגיל 16, בעונת 1978/9, עלה אקשטיין לבוגרים. באחד ממשחקיו הראשונים הוא נכנס בתור מחליף נגד בית"ר ירושלים כשהפועל הייתה בפיגור 1:0, ומיד עם כניסתו פשוט עשה צחוק מהגנת בית"ר. בדקה ה-90 הוכשל אקשטיין על סף הרחבה ונתן לג`ימי טורק לעשות את שלו עם בננה לתוך הרשת. באותה תקופה סבל אייל מדלקת בשרירי הבטן, אבל עמנואל שפר הכריח אותו לשחק במדי נבחרת הנערים בניגוד להמלצות הרופאים. המשחקים האלה החמירו מאוד את הפציעה, והוא נאלץ לעבור ניתוח שהשבית אותו לשנה וחצי. בזמן היעדרותו הפועל שיחקה מצוין, אבל אפילו אז משה סיני אמר כל הזמן: "עכשיו אנחנו טובים, אבל כשאקשטיין יחזור אף אחד לא יעצור אותנו". גם היום סיני מסביר: "הוא היה כישרון בלתי רגיל. מה שהיה לו ברגליים זה משהו שכמעט ולא ראיתי בכל השנים שלי בכדורגל, אבל כמו שתמיד אומרים, הכל בראש. הוא כנראה לא מספיק רצה".

כשאקשטיין כבר הבריא מהפציעה בעונת 1980/1, הפועל רצה לאליפות, ולמרות כמה דקות פה ושם היה לו קשה להשתלב. בעונה שאחריה אקשטיין כבר שיחק יותר, אך לרוב בתור מחליף. במשחקים בימים גשומים או נגד יריבות קשוחות היו לפעמים מוותרים על שירותיו. מאמן האדומים דאז, דוביד שוויצר ז"ל, נהג לומר שאייל לא מספיק חזק או מוכן למשחקים כאלה. בסוף אותה עונה הושאל לראשל"צ שהייתה בליגה הארצית, ואז כבר היה ברור שהפוטנציאל הענק לא התממש. היום אקשטיין הוא וטרינר במקצועו.

כאשר חיים סילבס היה צעיר ניבאו לו עתיד מבטיח. בכל הקבוצות הצעירות של מכבי חיפה הוא היה הכוכב הבולט והיה מוזמן בדרך קבע לכל הנבחרות הצעירות (24 הופעות בנבחרת הנוער והצעירה). בועז סולמי, מי שהיה מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער במכבי תל אביב בתקופה בה סילבס עלה לבוגרים בחיפה, אמר אז: "אם סילבס לא ייתן בחיפה את מה שרביבו וברקוביץ' נתנו, זה פספוס. הוא כוכב אמיתי והם צריכים לגדל אותו ככזה, הוא שחקן שבשבילו משלמים על כרטיס". סילבס עלה לכותרות ב-1996 עם שער במשחק ידידות נגד אייאקס אמסטרדם בקרית אליעזר, אבל מעבר לכך, סילבס לא הצליח להפוך להיות שחקן הרכב קבוע במכבי חיפה ובילה בה בעיקר כשחקן ספסל. בהמשך עבר למכבי פתח תקוה (שם נתן עונה לא רעה), חזר לחיפה לתקופה קצרה, עבר גם בבית"ר ירושלים אך נפצע בתחילת העונה ומהר מאוד סלל דרכו לליגה השנייה, שם קוטלג כקבלן עליות לאחר שהעלה במשך שנתיים רצוף את הפועל כפר סבא ואת אח"י נצרת. כיום משמש סילבס כמאמן עירוני עפולה, ואין מי שיכול להעיד על הפספוס יותר מג'וני הרדי, שעבד שנים עם המחלקות הצעירות בחיפה. "חיים סילבס באמת היה שחקן מצוין", אומר הרדי, "לא כזה שרואים בכל שנתון ולא בכמה שנתונים. אני חשבתי שהוא יגיע רחוק מאוד. בסך הכל הוא היה רציני, אבל הוא עבר פציעות ולא הצליח להתאושש מהן. מבחינתי הוא עדיין אחד השחקנים המוכשרים ביותר שגדלו במכבי חיפה".

סספורטס גדל בהפועל באר שבע ונחשב לאחת ההבטחות הגדולות של הכדורגל הישראלי בתחילת שנות ה-90 (17 הופעות בנבחרת הנוער והאולימפית). הוא כיכב בנבחרת האולימפית וסומן כשחקן שיוכל להגיע רחוק. שלמה שרף אמר עליו כי "הוא מסוג השחקנים שלא צריך לדבר איתם הרבה, אלא להסביר לו את המיקום שלו על המגרש ולתת לו להוציא את הכישרון שלו לפועל". יחד עם זאת, סספורטס שידר אופי בעייתי ואף נפלט מהפועל באר שבע, כאשר ב-1993, כשהוא משחק במכבי שעריים, הורשע בתקיפה מינית של צעירה בפארק בשכונה ה' בעיר. בסופו של דבר החליט בית המשפט לגזור עליו חצי שנה מאסר בפועל ועוד שנה על תנאי. לאחר השחרור ניסה סספורטס לחזור לכדורגל, אך לא הצליח לשחזר את יכולתו, ולאחר מספר שנים בליגות הנמוכות פרש מכדורגל. וכך אמר עליו לילו עופר האגדי: "עד שגדל לנו אחד כזה אחרי כל כך הרבה שנים של בצורת, אז גם הוא הולך לכלא". במשך השנים הגיעו גם בניון וברדה ושברו מעט את הבצורת.

אוהד צור היה קפטן נבחרת הנוער בתחילת העשור וניבאו לו עתיד גדול (19 הופעות בנבחרת הנוער). "הוא היה מאוד בוגר לגילו" סיפר זאביק זלצר, "אני לא יודע מה קרה איתו בדרך ועבורי זאת תעלומה, אבל הוא לא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי בכדורגל שלנו. הוא עשה משחקים גדולים עם נבחרת הנוער נגד הנבחרות הטובות ביבשת והתעניינו בו, ואלמלא הצבא אולי הוא היה יוצא לשחק בחו"ל. לא כל דבר אפשר להסביר". בעודו קפטן נבחרת הנוער נרכש צור על ידי הפועל תל אביב ב-80 אלף דולר והעברתם של מספר שחקנים לכפר סבא, אך כמעט ולא זכה לשחק בשורותיה ומהר מאוד נדד לליגה השנייה להפועל כפר סבא. לאט לאט ירד לליגות נמוכות יותר לבית"ר כפר סבא ובית"ר פתח תקוה, שם שיחק בעונה האחרונה.