כשביקשו ממני לערוך בחג סוכות את וואלה! ספורט, ידעתי פחות או יותר די מהר במה אני רוצה לעסוק. יש שיאמרו שאלו נושאים שיותר קרובים ללבי. ייתכן. אבל לדעתי הם יוכלו לדבר לכל הענפים ולכל חובבי הספורט, ולומר הרבה וללמד לא מעט על מגוון רחב של דברים.
הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא ראיון עם מאמן הכושר שלי, אילן סלע. אז נכון, הוא מאמן הכושר שלי, אבל מה שיש לו להגיד על ספורט ועל יכולות גופניות מאוד חשוב לי כעורך. עניין היכולת הגופנית הוא מרכיב מרכזי היום בכל ענפי הספורט. החל בי ספורטאי בשלהי הקריירה שחייב לנצל את הכוח עד תום, וכלה בכל כדורגלן היום שמתמודד עם שלושה משחקים בשבוע. אילן, כפי שתראו בכתבה, עשה לא מעט דברים בקריירה, אבל הדבר הכי מעניין אצלו זו החשיבה המקורית והלא קונבנציונאלית בנושא בניית הכושר והיכולת הגופנית. לדעתי האישית, הוא מהפכן בתחום הכושר ויכול לשבור לא מעט דעות קדומות בתחום שעדיין לא התפתח אצלנו לגמרי. שבירת דעות קדומות מהווה חלק מתפקיד העיתונות, לא?
כתבה נוספת שקשורה קצת לעניין בניית הכוח עוסקת במחלקות הנוער בישראל. הכתבה נוגעת בעיקר לכדורגל, אבל לא רק: האם הפערים בינינו לבין המדינות החזקות בעולם נמצאים שם, במחלקות הנוער? מה שקורה בברצלונה בכדורגל מחזק מאוד את שאלת המחקר שלי. קיימות שתי אסכולות בנושא: 1. שבנוער אנחנו טובים, ואז בבוגרים משהו בטיפול מפספס, מחמיץ. 2. או שדווקא בנוער לא עובדים מספיק על יסודות, ואז בבוגרים אין כבר כמעט איך לתקן ליקויים בסיסיים. הנחת המוצא שלי היא שאנחנו לא נופלים בכישרון, אבל יכול להיות שהחשיבה ההישגית בגילאים הצעירים באה על חשבון בנייה לעתיד. האמנם זו הסיבה? יש כאן בישראל, ארץ קיבוץ גלויות, השבחה גנטית, מצפון אפריקה ועד מזרח אירופה. שלל עדות שיוצר גנטיקה חזקה ועשירה. האם הבעיה היא הבסיס שהם לא קיבלו בנוער? תקראו ותגלו.
רציתי גם לבדוק לעומק יותר את עניין הקריטריון האולימפי בארץ. בישראל הקריטריון מאוד קשיח, מאוד גבוה, בעוד שבעולם יש שוני. בארה"ב, למשל, מעדיפים לשלוח כל ספורטאי שעומד בקריטריון הבינלאומי, בדומה להרבה מדינות אחרות. כמות המשתתפים מעידה על רמת הספורט במדינה, מאחר וכולם עמדו בקריטריון בינלאומי קשה. בישראל נצמדים לקריטריון אחר ומנסים לשלוח רק סטארים. מה נכון יותר והאם יש לנו מה ללמוד מהעולם לקראת העתיד? כי מה יש לנו, הספורטאים האולימפיים? אירוע אחד, פעם בארבע שנים, אליו אתה מגיע בשיא המתח, ואלה שמסתכלים ובוחנים אותך אבל לא עוקבים אחריך ברוב השנה, לא לוקחים בחשבון את אלמנט ההפתעה. אני יכול לתת לכם שלוש דוגמאות של מתחרים שלי שלא עשו קריטריון ולקחו מדליה באולימפיאדה, והן יופיעו מן הסתם בכתבה. שווה לחשוב על הנושא מחדש, במיוחד כאשר אנחנו ערב אולימפיאדה חדשה.
ביקשתי גם להכין סקירה של מצב הספורטאים האולימפיים לקראת לונדון 2012, ועל הדרך הייתי צריך לבחור מרואיין. הלכתי על שמעון גרשון. למה? כי עניין אותי לדבר עם ספורטאי שזה עתה מחליף מקצוע, וממש חי את ייסורי הפרישה והמעבר לעולם אחר. היה כיף. מקווה שגם אתם תיהנו מהקריאה והצפייה.
חג שמח, אריק זאבי
הטור "כך ערכתי את וואלה! ספורט" הוא חלק מפרויקט 'אצלנו בסוכה אורחים עורכים את וואלה!'. במסגרתו, הערוצים המרכזיים של וואלה! נערכים על ידי הכישרונות הגדולים בתחום. כל אחד מהם קיבל הזדמנות ליום אחד לעבור אל אחורי הקלעים של העיתונות הישראלית ולהעביר לקהל פיסה מהעולם כפי שהוא רואה אותו, עם כל הסודות, הידע והניסיון. בכיסא העורך של וואלה! ספורט התיישב אריק זאבי, ואליו מצטרפים -
גורי אלפי בוואלה! תרבות,
גל אוחובסקי בוואלה! סלבס,
מיקי בוגנים בוואלה! אופנה
ותירסקסואל בוואלה! ZONE.