מהרגע הראשון בו החל את הקריירה כמקצוען, אריק קאנטונה השתלט על משבצת הילד הרע של הכדורגל הצרפתי. הוא חבט בחבר לקבוצה, העליב מאמנים, קילל שופטים וצבר השעיות כמעט באותו קצב בו עמיתיו החליפו בנות זוג. לכן, באותו יום בלתי נשכח ב-25 בינואר 1995, אז הניף את רגלו ושלח בעיטת קונג פו לעברו של אוהד קריסטל פאלאס הגזען בסלהרסט פארק, אף אחד בצרפת לא באמת הופתע. באנגליה, לעומת זאת, הזדעזעו עד עמקי נשמתם מהאקט האלים של כוכב מנצ'סטר יונייטד ומיהרו להעלותו על המוקד.
אותה בעיטה מתוזמנת היטב לפניו של מת'יו סימונס החוליגן, הייתה למעשה בעיטה במוסכמות ושימשה צלצול השכמה לכדורגל האנגלי כולו. הפייר פליי המפורסם של הממלכה ספג מהלומה ניצחת מרגלו של הכדורגלן הצרפתי הסורר, ואף אחד לא התכוון לתת לו לצאת מזה נקי. עמיתים למקצוע דרשו הרחקה לצמיתות ולא הסתפקו בהשעיה שקבעה ההתאחדות, האוהדים הפכו אותו לאויב האומה, תביעה אזרחית לא איחרה לבוא ואפילו בצרפת הצטרפו למתקפה וגזלו מידיו של קאנטונה את סרט הקפטן. הדרך לסיום הקריירה הייתה קצרה מתמיד. אולם מנצ'סטר יונייטד, שגיבתה את השחקן ואף האריכה את חוזהו, לא נטלה חלק במצעד המתחסדים אלא בחרה לתת לקאנטונה את הבמה לזרוח מחדש. הוא לא היה צריך יותר מזה.
קאנטונה מעולם לא הביע חרטה כנה על אותו מקרה. "הבחור צריך להודות לאל שנשאר בחיים", הקפיד לומר בהתייחסות לאירוע. עם צווארון מורם ומבט גאה הוא שב למגרשים לעונת גאולה וסחף את מנצ'סטר יונייטד לזכייה בדאבל, כאשר העיתונאים שסנטו בו שנה קודם לכן נאלצו לבלוע את הרוק והכתירו אותו לשחקן העונה. דווקא הגאון הצרפתי שרמס את ההגינות הבריטית ברגע אחד של איבוד עשתונות ו"הכתים את הפרמיירליג לדורי דורות", כפי שדאגו לציין אז, הפך לקפטן הזר הראשון שמניף את הגביע האנגלי קודש הקודשים.
כאשר פרש בשיאו במחאה על הכיוון המסחרי אליו הלך הענף, שנתיים וחצי לאחר אותו אירוע וכשהוא בן 31 בסך הכל, מולדת הכדורגל ביכתה את תליית הנעליים המוקדמת והיללה את המלך אריק, מגדולי שחקני מנצ'סטר יונייטד בכל הזמנים. אותה תקרית מפורסמת, שאולי ביום מן הימים עוד תזכה לסצנת שחזור באחד מסרטיו של קאנטונה, נותרה כלא יותר מאנקדוטה המעידה על מזגה החם של אחת מדמויות הקאלט שידעה הפרמיירליג. קאנטונה שינה את הכדורגל האנגלי, והכדורגל האנגלי שינה אותו, גם בעקבות הבעיטה השערורייתית בסלהרסט פארק. הילד הרע הפך לאריסטוקרט.