האירועים שאסור להחמיץ באליפות העולם באתלטיקה

אליפות העולם באתלטיקה קלה תיפתח בשבת הקרובה בדאגו שבדרום קוריאה ותימשך תשעה ימים. תשעה ימים שיכולים להיות קסומים עבור חובבי האתלטיקה הגדולים, אבל לפעמים מתישים מעט עבור חובבי הספורט שמחפשים את הריגושים האמיתיים של האליפות. לצורך העניין וכמיטב המסורת, וואלה! ספורט עושה לכם סדר ומגישה לכם את 10 האירועים שבאמת אסור להחמיץ. האליפות תועבר בשידור ישיר בערוץ 1 וביורוספורט, והצגות הערב יפתחו בכל יום בשעות הצהריים לפי שעון ישראל. השעות שיצויינו בהמלצות שלנו הן גם לפי שעון ישראל.

רק לפני מספר חודשים התחילו לבנות את הסיפור על הקרב החם של הקיץ בין יוסאין בולט לטייסון גיי, שלא התכוון לוותר ורצה להוכיח שאפשר לנצח את האיש המהיר בעולם גם באליפות העולם. למרבה הצער גיי נפצע ולא יתחרה. אם זה לא מספיק, יומיים לפני פתיחתה של אליפות העולם הודיע אסאפה פאוול על פרישה בגלל פציעה. פאוול היה אמור להיות, בצורה של ברירת מחדל, הספרינטר היחידי שיכול לסכן באיזושהי צורה את יוסאין בולט, למרבה הצער הפציעות ממשיכות להכניע אותו באירועים החשובים באמת.

פאוול היה האיש המהיר ביותר השנה עם 9:78 שניות. גיי היה שני לו השנה וגם נפצע. האצן השלישי היה סטיב מאלינגס הג'מייקני שנכשל בבדיקת חומרים אסורים, ובדיוק כמוהו גם האצן הרביעי השנה מייקל רוג'רס האמריקאי. אז מה זה משאיר לנו? קודם כל קרב מעניין בין בולט (9:88 השנה) לאלוף האולימפי ואלוף העולם לשעבר ג'סטין גאטלין המתקאמבק. לראות אותו בגמר יהיה סוג של חידוש מרענן. חוץ מזה, ריצ'ארד תומפסון הטרינידדי (9:85 השנה) ואלוף ארצות הברית וולטר דיקס יתמודדו על מקום בפודיום.

בשורה התחתונה, יוסאין בולט הרגיל אותנו לריצות גמר נדירות ל-100 מטרים בשנים האחרונות, אבל בכושרו הנוכחי קשה להאמין שהוא יוכל להתמודד מול שיאו העולמי (9:58) שנקבע לפני שנתיים בברלין. מצד שני, לעולם אי אפשר לדעת מה האיש המהיר בעולם יכול לספק בערב נתון אחד, וזו בדיוק הסיבה שגם הפעם אסור להחמיץ את המקצוע האטרקטיבי ביותר בכל אליפות עולם.

כבר בתחילת עונת האתלטיקה הכנו אתכם לקרב המשולש המופלא שצפוי לנו בגמר של הריצה הזאת, קרב שבתנאים טובים יכול גם להסתיים בשיא עולם חדש. שלושה מועמדים ראויים לתואר צפויים להתייצב אליו: שיאן העולם העולם והאלוף האולימפי דיירון רובלס מקובה, מחזיק תוצאת השנה בעולם דייויד אוליבר האמריקאי והאלוף האולימפי ואלוף העולם לשעבר שיאנג ליו הסיני - שלושת רצי המשוכות המהירים בכל הזמנים.

כל אחד עבר תקופת הכנה ארוכה וקשה. רובלס סבל משתי פציעות, אבל חזר בגדול בעונה הנוכחית והוא היחיד מבין השלושה שניצח ביותר מתחרות אחת בסבב ליגת היהלום. אוליבר קבע את תוצאת השנה (12:94 שניות), אבל במעמדים הגדולים באמת הוא חסר הניסיון מבין השלושה. שיאנג ליו עשה לפני שנה קאמבק מרשים אחרי היעדרות ארוכה מאז הפציעה הקשה והדרמטית שלו במשחקי בייג'ינג. בניגוד לשני יריביו, העונה שלו הייתה מחושבת יותר וכללה פחות תחרויות, אבל תוצאת שנה של 13:00 שניות אחרי שינוי משמעותי בטכניקה של הריצה הוכיחה שאחד הספורטאים הגדולים ביותר בהיסטוריה של סין לא חזר לזירה הכל כך גדולה מבלי לדעת בפנים שהוא יכול לזכות באליפות עולם נוספת.

הציפייה הראשונה שלנו תהיה לראות את ג'יליאן שוורץ, אחת מארבעת הנציגים הישראלים באליפות, תופסת מקום מכובד בין 12 הקופצות שיעפילו לגמר הזה. יש לה כמובן את היכולת לעשות את זה, אם רק תשחזר את תוצאת השנה שלה (4.50 מטרים) ותבטיח על הדרך גם את מקומה בלונדון 2012.

בכל מקרה, גם אם תשתתף בגמר, קשה לצפות משוורץ להתמודד בצמרת. החדשות הטובות הן שצפוי לנו קרב ענק. שיאנית העולם ילנה איסינבאייבה איבדה את התואר שלה לפני שנתיים בברלין, ומאז עברה תקופה קשה שכללה פרישה זמנית, פציעה נוספת וקאמבק שמצד אחד נראה מעודד, אבל מצד שני נתן רושם של הרבה חלודה שעדיין לא הוסרה מהכתר של מלכת הקפיצה במוט.

בכל מקרה, איסינבאייבה מגיעה לאליפות עם תוצאת שנה של 4.76 מטרים, ונראה שהפעם יהיה לה שתי יריבות עיקריות על התואר. הראשונה היא אלופת העולם הנוכחית, אנה רוגובסקה הפולניה, שהחלימה גם היא מפציעה אבל הפגינה כושר טוב לקראת הנסיעה לדרום קוריאה. השניה היא ג'ניפר סור (סטוצ'ינסקי לשעבר) האמריקאית, שהייתה הקופצת במוט המשכנעת ביותר השנה וקבעה לפני חודש 4.91 מטרים.

דייויד רודישה הקנייתי פרץ לתודעה לפני שנה, כשניפץ את שיא העולם העתיק של וילסון קיפקטר בריצת ה-800 מטרים, ושבר אותו פעם נוספת בתוך שבוע אחד. מי שהכיר אותו קצת לפני יודע שבאליפות העולם שהתקיימה ב-2009 בברלין הוא הוביל את מקצה חצי הגמר שלו בבטחה ונראה טוב, אבל נעקף ב-10 המטרים האחרונים ופספס מקום בגמר. הפעם רודישה מחפש חוייה מתקנת, והחדשות הטובות מבחינתנו הן שזה לא צפוי להיות קל.

מדובר אפילו בחדשות מצויינות משום ששיאן העולם בן ה-22 לא הפסיד מאז אותו קיץ מושלם. אבובאקר קאקי הסודני, בן גילו של רודישה, אמור לאיים עליו. הבעיה של קאקי היא שגם הוא פשלן גדול במעמדים החשובים ביותר, כשגם במשחקים האולימפיים וגם באליפות העולם האחרונה הוא אפילו לא הצליח להעפיל לגמר. הנתון הזה, שמעיד בעיקר על גילם הצעיר של השניים, יכול לעודד שורה של רצים בולטים ובעיקר מנוסים, שנחשבים לפחות פייבוריטים אבל יודעים שביום נתון גם הם יכולים להיות אלופי עולם. האלוף המכהן, מבולאני מולואדזי מדרום אפריקה ייעדר בגלל פציעה. הרצים הנוספים שייאבקו על התואר הם אלפרד ייגו הקנייתי, יורי בורזאקובסקי הרוסי, ניק סימונדס האמריקאי ומוחמד אל-עזמי מקטאר.

נכון, הסיכויים לראות קפיצה שמתקרבת למשהו בסדר הגודל של שיאו העולמי של מייק פאוול (8.95) קלושים. מצד שני, תמיד יש משהו מרגש בבור הקפיצה לרוחק ולרוב זה מתבטא בפייטים דרמטיים שמוכרעים רק בסיבובים האחרונים. הפייבוריט העיקרי לתואר הפעם הוא מחזיק תוצאת השנה בעולם, מיצ'ל ווט האוסטרלי, שקבע העונה 8.54 מטרים ולמעשה הוא חתום על ארבע הקפיצות הטובות ביותר השנה. כוכב עולה נוסף באתלטיקה העולמית הוא נ'גוני מאקושה מזימבבואה, שהלך בדרכו של קארל לואיס הגדול וזכה בדאבל באליפות המכללות האמריקאית (100 מטרים וקפיצה לרוחק). מאקושה ניתר ל-8.40 ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יוכל להתמודד באליפות העולם ללא יותר מדי ניסיון כמקצוען.

אירווינג סלאדינו הפנמי, האלוף האולימפי, פישל באליפות העולם האחרונה וינסה להחזיר לעצמו את התואר בו זכה ב-2007. מועמדים נוספים לתואר הם יאיא בראבה המרוקאי (8.37 השנה) וכריסטופר טומלינסון, שקבע השנה 8.35 מטרים וינסה להצהיר כוונות לקראת המשחקים האולימפיים הקרובים שיתקיימו בארצו.

כאן אנחנו צפויים לקבל את הקרב הגדול של האליפות בין שתי האימפריות של הריצות הארוכות - קניה ואתיופיה. ויויאן צ'ריוט הקנייתית הדהימה באליפות העולם הקודמת כשהצליחה לשבור את ההגמוניה האתיופית בריצה הזאת וזכתה בתואר בברלין. היא הדהימה גם לפני חודש בשטוקהולם, כשקבעה את התוצאה הרביעית בטיבה בכל הזמנים בריצה הזאת. בכלל, השנתיים האחרונות היו מדהימות עבור הרצה מקניה שזכתה גם במשחקי חבר העמים, בגביע הביניבשתי, בליגת היהלום ואפילו באליפות העולם בריצות שדה.

הריצה ל-5,000 מטרים הייתה הגאווה הגדולה ביותר של אתיופיה עד להופעתה של צ'ריוט, כך שאפשר להבין את גודל המשימה המונחת על כתפיה של מסרט דפאר, האשה שחתומה על התוצאה השניה בטיבה בהיסטוריה. שיאנית העולם טירונש דיבאבה לא תתחרה בדאגו, אבל תעודד את אחותה הצעירה גנזבה, שתנסה להשלים כוח אתיופי חזק יחד עם דפאר במטרה להחזיר למדינה את כבודה האבוד.

באליפות הנוכחית צפויים לנו פייטים אדירים בריצות הספרינט לנשים, אבל בניגוד לגברים בחרנו אצלן את ריצת ה-200 כאטרקטיבית יותר. יהיו שם שתי אלופות עולם שמחפשות תואר נוסף: אליסון פליקס האמריקאית שבכלל הולכת על דאבל בדאגו (200 ו-400) ו-ורוניקה קמפבל-בראון הג'מייקנית, שהפסידה לפליקס לפני שנתיים בברלין אבל ניצחה אותה במשחקים האולימפיים בבייג'ינג.

העניין הוא שלא צפוי לנו כאן דו-קרב בלבד, אלא קרב ענקיות שאליו תצטרפנה גם כרמליטה ג'טר (האשה המהירה בעולם כיום, לפחות ב-100) ובת ארצה האמריקאית שאלונה סולומון שמחזיקה בתוצאת השנה בעולם (22:15 שניות).

מצד אחד זה נראה כמו גמר סגור מראש מאחר ואנדראס תורקילדסן הנורבגי ממשיך לשלוט במקצוע הזה ללא עוררין, ורק לפני שבועיים הוא קבע 90.61 מטרים, התוצאה הטובה בעולם בשנתיים האחרונות. מצד שני, במקצוע כל כך טכני עלולות להתרחש דרמות. יריבו הגדול של תורקילדסן, טרו פיטקמאקי הפיני, כבר נראה מעבר לשיא וקשה להאמין שהוא יסכן אותו. מצד שני, בשנה האחרונה פרצו לצמרת העולמית כמה מטילים חדשים שריעננו מחדש את המקצוע.

מתיאס דה זורדו בן ה-23 הזכיר שלגרמניה יש מסורת יוקרתית בהטלת כידון, והוא בהחלט נחשב לאחד המועמדים הרציניים לסכן את אלוף העולם. ואדימס ואסילייבסקיס הלטבי היה המטיל הטוב ביותר השנה פרט לתורקילדסן וקבע 88.22 מטירים, תוצאה שבהחלט יכולה להיות שווה מדליית זהב בדאגו. יריב ותיק של תורקילדסן שעדיין נמצא בתמונה הוא סרגיי מקארוב הרוסי, שבגיל 38 עדיין קובע תוצאות ששוות מקום בפודיום (87.12 השנה).

את סאלי פירסון אתם מכירים? אם לא, זה כנראה בגלל שבמשחקים האולימפיים בבייג'ינג היא זכתה רק במדליית הכסף בריצה הזאת. באליפות העולם הקודמת היא נפצעה לקראת הגמר וסיימה חמישית, מה שגרם לה להישכח מעט. שנתיים אחרי, היא מגיעה לאליפות עולם נוספת, והפעם כמחזיקת תוצאת השנה בעולם (12:48 שניות). אחרי שנים של הישגים נהדרים אבל גם הרבה כמעטים, פירסון נחשבת למועמדת רצינית לזכות באליפות העולם, ולהיות חתומה על עוד חלק נכבד בהיסטוריה של האתלטיקה האוסטרלית המפוארת.

פרט לכבוד שיש לנו לספורט האוסטרלי, אנחנו ממליצים על ריצת הגמר הזאת בעיקר בגלל שהיא צפוייה להיות אולי הצמודה ביותר. שלוש האמריקאיות: קלי וולס, דניאל קארתורס ודון הארפר (האלופה האולימפית) נחשבות גם הן כמועמדות לתואר.

עדיין לא ידוע אם מו פראח הבריטי יחליט ללכת על דאבל בשתי הריצות הארוכות ביותר באליפות הזאת, אבל מה שבטוח זה שהוא לא יוותר על הריצה האהובה עליו ל-5,000 מטרים. עד לפני שנה נחשב פראח הבריטי לסנסציה אירופית, אבל החל מהקיץ הנוכחי הבינו בכל העולם ובמיוחד באפריקה, שאת הרץ הזה שמוצאו מסומליה צריך לקחת בשיא הרצינות, במיוחד שנה לפני שירוץ באצטדיונו הביתי במשחקים האולימפיים בלונדון.

פראח מחזיק בתוצאת השנה ב-5,000 אחרי שקבע 12:53:11 דקות בליגת היהלום במונאקו. בכל מקרה, אם אכן יתחרה במרחק הכפול ויזכה בו ביום השני של האליפות, הוא יהיה מועמד להפוך לאתלט השני בהיסטוריה שזוכה בדאבל הריצות הארוכות באליפות העולם אחרי קנניסה בקלה האתיופי. וכאן עולה עוד נקודה מעניינת. בקלה עושה קאמבק אחרי פציעה באליפות הזאת, ויש לו ווילד-קארד בתור אלוף עולם להשתתף בשני המרחקים הארוכים ביותר. הוא יתחיל ב-10,000, אבל אם יזהה איום ממשי על ידי פראח, קרוב לודאי שהוא יגיע להגן על תארו גם בריצת ה-5,000, מה שצפוי להפוך אותה אולי לריצה האטרקטיבית של האליפות.