קרל לואיס בן 50: התמונות שמרכיבות קריירה אגדית
בואו לראות את הביצועים של לואיס
קארל לואיס זכה בתשע מדליות זהב אולימפיות, ארבע מתוכן באולימפיאדה אחת. עם כל הכבוד להישגים הבלתי רגילים האלה, את קארל לואיס זוכרים בעיקר משום שמדובר בספורטאי הקלאסי שייצג את כל מה שקרה בספורט של המאה הקודמת, זו שבוועד האולימפי הבינלאומי הכתירו אותו כספורטאי מספר 1 שלה. הוא היה הגיבור ה"טוב" של קרב ה-100 מטרים הגדול בהיסטוריה אבל לא מעט אנשים טוענים שהוא היה "ילד רע"; הוא התחיל את הקריירה כאתלט חובבן אבל הפך למיליונר הראשון של מלכת הספורט; הוא היה הווינר הגדול בכל הזמנים בקפיצה לרוחק אבל הפסיד בקרב הזכור ביותר שנערך בבור; הוא נחשב לגיבור אמריקאי אבל נערץ בעיקר באירופה; הוא היה ספורטאי סופר-פופולרי אבל מסוגר; וחוץ מזה הוא היה האתלט האחרון שכיכב בריצות ספרינט ובקפיצה לרוחק במקביל. מחר (שישי) חוגג האתלט האגדי 50 קיצים, ואין זמן יותר טוב מזה כדי לנסות ולהבין מדוע האתלטיקה לא זכתה עד היום לכוכב נוסף בדמותו של קארל לואיס.
למה שנאו את קארל לואיס?
עבור מי שגדל בשנות השמונים, קארל לואיס היה גיבור הספורט האולטימטיבי. הוא היה זה ש"הציל" את המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס ב-1984, אותם משחקים שהוחרמו על ידי הגוש המזרחי. בגיל 23 הוא הגיע למשחקים האלה כאלוף העולם ב-100 מטרים ובקפיצה לרוחק, וסיים אותם עם ארבע מדליות זהב (כולל 200 מטרים וריצת שליחים) כדי להשוות את שיאו העתיק של גדול אתלטי ארצות הברית עד לאותה שנה, ג'סי אוואנס, שעשה זאת בשנת 1936. הביטו שוב בתמונה שמעל והבינו זו התמונה שמספרת את הסיפור של אטלנטה 96' וגם של לוס אנג'לס 84'. קארל לואיס קופץ מעל כל העולם, קארל לואיס מראה מה ההבדל בין עוד אתלט לפנומן.
1984 היתה השנה הגדולה ביותר בקריירה של קארל לואיס, ועד כמה שזה נשמע מוזר דווקא בשנה הזאת בני עמו התחילו לירות עליו חיצים מכל הכיוונים. בזמן שבאירופה וגם בישראל לואיס היה הספורטאי הנערץ ביותר, לאמריקאים היו לא מעט תלונות. זה התחיל אצל הפטריוטים, שהתאכזבו לראות את לואיס מוציא רק קפיצה נורמלית אחת בבור בלוס אנג'לס 1984 והגיבו בקריאות בוז מביכות באצטדיון האולימפי. הקולגות שלו התלוננו תמיד על טיפוס מסוגר ולא חברותי, ואז הגיעו גם השמרנים שלקחו קשה את השמועות שהופצו ולפיהן קארל לואיס הוא הומוסקסואל. בחברת "נייקי" אפילו קטעו חוזה פרסום עם לואיס ואחד מבכירי החברה צוטט אז כשאמר: "אם אתה רוצה לפרסם בגדי ספורט, עדיף שתיראה כמו מאצ'ו". גם האפרו-אמריקאים לא הקלו ראש עם לואיס, שמעולם לא ניצל את מעמדו כדי להתייחס לגזענות כלפי השחורים בארצות הברית.
אבל לכל מטבע יש שני צדדים, בטח כשמדובר בספורטאי הראשון שהפך ספורט חובבני למכרה זהב. ב-1984 האמריקאים לא הבינו שספורטאי יומרני כמו קארל לואיס צריך לשמור כוחות, הבחור המסוגר והלא חברותי הפך עם פרישתו לאושיית בידור במשרה מלאה, השמרנים שהתקשו עם נטיותיו המיניות לכאורה התחלפו בהומוסקסואלים שמחכים עד היום שהוא ייצא מהארון, והאפרו-אמריקאים הבינו בסופו של דבר שיש גיבורי חופש כמו ג'סי אוואנס, טומי סמית וג'ון קרלוס, אבל יש גם גיבורי ספורט נטו כמו קארל לואיס.
אי אפשר לנפץ את המיתוס
קארל לואיס פרש מפעילות ב-1996, אבל גם שנים ספורות לאחר מכן עדיין היו כאלה שניסו לנפץ את המיתוס של גדול האתלטים האמריקאים. הגדיל לעשות ד"ר וויד אקסום, מי שהיה האחראי על נושא הסמים בספורט בוועד האולימפי האמריקאי במשך שנות ה-90. אקסום חשף ב-2003 כי לואיס ואתלטים אמריקאים נוספים נכשלו בבדיקות סמים לפני המשחקים האולימפיים בסיאול ב-1988, אבל הוועד האמריקאי קיבל את טענותיהם לפיהן היה מדובר בשימוש ורבאלי וללא יודעין בתרופות שגרתיות שהכילו מרכיבים אסורים.
הפרשה הזאת עוררה הדים מהרבה סיבות. קארל לואיס ייצג תמיד את טוהר הספורט, אולי לפעמים בצורה מוגזמת. שנה לפני פרשת בן ג'ונסון והסטרואידים בסיאול 1988 התריע קארל לואיס שיריבו הקנדי המושבע משתמש בסמים ממריצים. הוא נחשב בעיני רבים למלשן, אלא שלואיס מעולם לא התחרט על ה"פה הגדול" שלו ואפילו לאחרונה הוא טען שרק ספורטאים מהסוג שלו יכולים להציל את הרמאות כשאמר: "יש כל כך הרבה אתלטים מלוכלכים, הבעיה הגדולה היא האתלטים הנקיים. הם יודעים טוב מאוד מי מרמה ומשתמש בחומרים, אבל הם יושבים בשקט ולא עושים כלום. רק הם יוכלו להציל את המצב, אם ידברו".
ספורטאי עבר רבים, כמו למשל רץ ה-400 משוכות האגדי אדווין מוזס, טוענים כי בכל פעם שקארל לואיס מדבר על ספורטאים שמרמים זה נשמע סרקסטי. מצד אחד זה מדליק נורה אדומה כשספורטאי ענק ואיש שנחשב לישר כמו אדווין מוזס רחוק מלהתייצב לצדו של קארל לואיס. מצד שני, אין אתלט אמריקאי שהיה מושא לקנאה כמו קארל לואיס. בתחילת הקריירה שלו הוא הצהיר: "אני רוצה להפוך למיליונר מבלי שתהיה לי עבודה אמיתית", והוא אכן עשה זאת. קארל לואיס היה הראשון שהפך למיליונר בכסף שהרוויח מתחרויות בלבד.
חוץ מזה, הוא אמנם היה מסוגר אך רחוק מלהיות צנוע. כבר בתחילת דרכו הוא היה כל כך בטוח שישבור את שיאו העולמי של בוב בימון בקפיצה לרוחק (8.90 מטרים), עד כדי כך שהחליט שכל נסיונותיו לעשות את זה יהיו בגובה פני הים ולא בגבהים (כפי שעשה בימון). למרבה הצער, קפיצתו הרשמית הארוכה ביותר של קארל לואיס הייתה למרחק של 8.87 מטרים, אבל קהל הצופים ששהו באצטדיון באינדיאנפוליס בשנת 1982 יודעים לספר על קפיצה שנפסלה בגלל בוהן מיותרת על הקרש, קפיצה שהייתה שווה מרחק של 9.15 מטרים הקפיצה הטובה ביותר של קארל לואיס אי פעם ותוצאה שיכולה להתחרות עם כל הישג פנומנאלי של גדול האתלטים כיום יוסאין בולט.
אל תפספס
אחרי שנים רבות, מסתמן יורש לז'אנר
באתלטיקה האמריקאית מחכים עד היום ליורשו של קארל לואיס. מאז אמצע שנות התשעים, התקופה שלואיס סיים את דרכו, היו לאמריקאים ספרינטרים תותחים כמו לירוי בורל ומוריס גרין, אבל אף אחד לא הצליח להתקרב לתהילה של לואיס, בעיקר משום שמדובר באתלטים שהתמקדו רק בריצות הספרינט. ג'סטין גאטלין וטים מונטגומרי נתפסו על שימוש בחומרים אסורים והיחידה שהצליחה להיכנס למשבצת של ספרינטרית וקופצת לרוחק הייתה מריון ג'ונס, ששברה לאמריקאים את הלב עם עוד פרשה מצערת של שימוש בחומרים אסורים.
בתקופתו של קארל לואיס, הז'אנר של ספרינטר וקופץ לרוחק נראה טבעי. העובדה היא שאף אחד לא הצליח לשחזר את הז'אנר הזה מאז לואיס. דארוויס פאטון האמריקאי ואנדרו האו האיטלקי ניסו, אך מעולם לא הצליחו לייצר תוצאות איכותיות במיוחד בשני המקצועות. דווקא בשנה שבה לואיס חוגג את יום הולדתו ה-50 מסתמן לו יורש, רק שהוא לא אמריקאי.
מדובר בנ'גוני מאקושה מזימבבואה, שהפך בימים האחרונים לספורטאי הרביעי בהיסטוריה שזכה בדאבל של 100 מטרים וקפיצה לרוחק באליפות המכללות בארצות הברית. רק קארל לואיס, ג'סי אוואנס ודהארט הבארד קבעו את ההישג הזה, וזה קרה בהיסטוריה הרחוקה. התוצאות המרשימות של מאקושה מציבות אותו כמועמד לפודיום גם באליפות העולם הקרובה. הדאבל של האתלט בן ה-24 כלל תוצאה של 9:89 שניות בריצה ל-100 מטרים ו-8.40 מטרים בקפיצה לרוחק. אגב, שיאיו של קארל לואיס היו 9:86 שניות ו-8.87 מטרים. אי אפשר שלא לשים לב לדמיון בסגנון הריצה של מאקושה וקארל לואיס, שזה אומר זינוק בינוני והתייצבות מדהימה ומהירה על המסלול. אז אולי לא נראה הקיץ את קרב הענקים בין יוסאין בולט לטייסון גיי באליפות העולם, אבל המחשבה שהתחרות בדרום קוריאה תוכל להצמיח לנו סוג של קארל לואיס חדש מרגשת ויוצרת ציפיות גבוהות, כי ב-15 השנים האחרונות לא נראה ספורטאי מהסוג הזה אצל מלכת הספורט.