הגיבורים הגדולים של אליפויות העולם האחרונות באתלטיקה היו בעיקר הגברים. עושה רושם שהקיץ, באליפות שתיפתח ב-27 לאוגוסט בדאגו - זה עומד להשתנות. ילנה איסינבאייבה ובלנקה ולאסיץ' כיכבו בשנים האחרונות, אבל היו עסוקות בעיקר בקרבות בינן לבין עצמן. הפעם אנחנו מדברים על ספורטאיות ותיקות יחסית, שעשו את הפריצות הגדולות שלהן בשנים האחרונות. כל אחת מהן כבר חתומה על כמה פרטים היסטורים בסטטיסטיקה של האתלטיקה העולמית, ואם זה יבוא לידי ביטוי בדרום קוריאה, צפויים לנו השנה קרבות מעניינים יותר בגזרת הנשים, כי מזמן הבנו שאת יוסאין בולט אי אפשר לנצח. ערב פתיחת אליפות העולם באתלטיקה קלה, החלטנו לעשות לכם היכרות עם שלוש אתלטיות בעלות פוטנציאל להפוך לכוכבות הגדולות באירוע הספורט הגדול של הקיץ.
כרמליטה ג'טר - האשה שיבדקו בזכוכית מגדלת
בארצות הברית לא יודעים איך להתייחס לאתלטית הבולטת במדינה בשנתיים האחרונות. מצד אחד, מדובר בספורטאית נדירה שרק אחרי גיל 30 הפכה לאשה השניה המהירה בהיסטוריה אחרי שיאנית העולם ל-100 מטרים פלורנס גריפית-ג'וינר. ג'טר מחזיקה בשיא אישי מדהים של 10:64 שניות בריצה הזאת, אותו קבעה בקיץ הקודם. מצד שני, חובבי האתלטיקה האמריקאים פגועים כל כך מאתלטים שנראו "טהורים" בתחילת דרכם, ובסופו של דבר התגלו כרמאים שהשתמשו בחומרים משפרי ביצועים. מריון ג'ונס היא הדוגמה הטובה ביותר, והיא גם הייתה האמריקאית האחרונה ששלטה ביד רמה בריצות הספרינט לנשים בעולם.
מה שמעורר את חשדם של אנשים לגבי כרמליטה ג'טר הוא העובדה שהפריצה הגדולה שלה הגיעה בגיל כל כך מאוחר. מדובר באתלטית שמעולם לא השתתפה במשחקים האולימפיים כי היא פשוט לא העפילה לשם, ושההישגים הטובים בקריירה שלה הם שתי מדליות ארד באליפויות העולם האחרונות. רק לפני שלוש שנים ג'טר החזיקה בשיא אישי של 10:97 שניות ותוך שנתיים היא שיפרה אותו ב-33 מאיות. העובדה שהמאמן שהתחיל לעבוד איתה בתקופה הזאת היה ג'ון סמית, ששמו קושר בעבר לסוחר הסטרואידים ויקטור קונטה ולפרשת מעבדת באלקו, לא ממש עזרה למוניטין שלה. ג'טר עצמה יכולה להתגאות בעובדה שכל בדיקות הסמים שעברה לאורך הקריירה היו תקינות, אבל מאוכזבת מהחשדות נגדה: "אני לא יכולה להתעצבן ממה שחושבים, אבל זה פשוט מתסכל. כואב לי שאני עובדת קשה ומצליחה להגיע לתוצאות כל כך טובות, אבל אנשים לא נותנים לי את הקרדיט שמגיע לי. עם ג'ון סמית התחלתי להתאמן בשנת 2009 וכל מה שקרה לפני זה לא קשור אליי. אני בסך הכל חיפשתי מאמן שיודע לטפח אתלטים, ומצאתי".
ואכן, בהנחה שג'טר נקייה, כנראה שהיא באמת לא מקבלת את הקרדיט שמגיע לה. אחרי הכל, העובדה שפלורנס גריפית-ג'וינר המנוחה השתמשה בחומרים משפרי ביצועים היא די ברורה כמעט לכל פרשן אתלטיקה. זה אומר שג'טר, שבקיץ הקודם קבעה תוצאה יותר טובה משיאה של מריון ג'ונס (הלא נקייה) יכולה להיחשב כאשה המהירה ביותר בכל הזמנים. בדאגו יהיו לי שתי משימות. האחת היא להוכיח שהיא יכולה להתעלות על עצמה גם בתחרות האתלטיקה החשובה בעולם פרט למשחקים האולימפיים ולנצח. השניה היא להחזיר את הכבוד לספרינטריות האמריקאיות, כי בשנים האחרונות ג'מייקה השתלטה על ריצות הספרינט גם אצל הנשים. אלופת העולם האמריקאית האחרונה הייתה לוריין וויליאמס שניצחה ב-2005. בעונה הנוכחית ג'טר הוכיחה שמה שקרה בקיץ הקודם לא היה מקרי, והיא מחזיקה בתוצאת השנה העומדת על 10:70 שניות. יריבותיה העיקריות על התואר יהיו אלופת העולם והאלופה האולימפית, שלי אן-פרייזר, בנות ארצה ורוניקה קמפבל-בראון וקרון סטיוארט ומרשביט מאיירס האמריקאית. מבחינתנו, אי אפשר שלא להתייחס ל"נקודה הישראלית" בכל הסיפור הזה - כרמליטה ג'טר היא אחתו של הכדורסלן פו ג'טר, אקס הפועל ירושלים ששייך כיום לסקרמנטו קינגס.
אנה צ'יצ'רובה - ללדת וללכת על שיא עולם
עוד ספורטאית שהגיעה לגיל שכבר נהוג לפרוש בו באתלטיקה הנשית ולסטטוס משפחתי שבכלל היה אמור להרחיק אותה מאיצטדיוני האתלטיקה. אנה צ'יצ'רובה הרוסיה נחשבת כבר שנים רבות לאחת מהקופצות לגובה הבכירות בעולם, אבל תמיד הייתה בצלה של בלנקה ולאסיץ' הקרואטית, ובשנים האחרונות גם בצלן של קופצות נוספות שידעו לתת מעצמן את המקסימום בתחרויות החשובות באמת כמו תיאה הלבוט הבלגית ואריאן פרידריך הגרמניה. ההישג הטוב ביותר של צ'יצ'רובה היה מדליית ארד אולימפית בבייג'ינג 2008 ושיא אישי מרשים של 2.04 מטרים.
בקיץ הנוכחי צ'יצ'רובה הדהימה את עולם האתלטיקה, שקצת שכח ממנה בחודשים האחרונים. היא חזרה מפגרה של שנה אחרי שהפכה לאמא, ובגיל 29 שיפרה בשלושה סנטימטרים את שיאה האישי שנקבע בשנת 2003. זה אומר שצ'יצ'רובה תגיע לאליפות העולם עם תוצאה מדהימה של 2.07 מטרים. אם תצליח לשחזר אותה בדאגו, קשה להאמין שלבלנקה ולאסיץ' יהיה סיכוי נגדה, מה גם שאלופת העולם הקרואטית סוחבת פציעה בימים אלה. בכל מקרה, הקופצת הרוסיה יכולה כבר עכשיו להתגאות בעובדה שבגיל ובמצב לא אידיאלי עבור אתלטית מקצוענית, היא הפכה לקופצת לגובה השלישית בכל הזמנים, כשרק ולאסיץ' (שיא אישי של 2.08) ושיאנית העולם סטפקה קוסטדינובה (2.09) קפצו גבוה יותר.
שליין פלנגן - לא פוחדת מהאפריקאיות
קשה לשייך את ריצת ה-10,000 מטרים לנשים לרשימת המקצועות האטרקטיביים באליפות העולם באתלטיקה קלה. ובכל זאת, נראה שהאליפות הנוכחית בדאגו לא תקפח גם את ריצת המסלול הארוכה ביותר, שתתקיים כבר ביום הראשון. לצד המאבק בין שתי הרצות הטובות בעולם כיום למרחקים ארוכים, ויויאן צ'ריוט הקנייתית ומסרט דפאר האתיופית, יהיה כדאי לשים לב לרצה שלישית שמקווה לנצל את היריבות בין השתיים - ולזכות, לפחות במקום על הפודיום. אם גם היא הייתה מזרח אפריקאית, זה היה מעניין פחות את העולם המערבי, אבל אחת האתלטיות ה"חמות" כיום בארצות הברית היא שליין פלנגן.
האמריקאית בת ה-30 חתומה על שני הישגים שרחוקים מלהיות מובנים מאליו עבור אתלטית לבנה. היא זכתה במדליית ארד אולימפית בריצת ה-10,000 מטרים בבייג'ינג 2008 ובשנה הנוכחית היא זכתה במדליית הארד באליפות העולם במירוצי שדה, הרצה המערבית הראשונה שעומדת על הפודיום בתחרות השנתית הזאת מאז 2004.
פלנגן רצה 10,000 מטרים בפעם הראשונה בשנת 2008 בסטנפורד, ומייד שיפרה את השיא האמריקאי של דינה קסטור ביותר מ-15 שניות. היא קיצצה עוד 12 שניות מהשיא הזה כשזכתה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בבייג'ינג. ב-2009 היא החליפה מאמן ולא כל כך הצליחה באליפות העולם, בה היא סיימה את ריצת ה-10,000 במקום ה-14 בלבד. את שנת 2010 היא הקדישה לריצת המרתון, וסיימה אותה כאלופת ארצות הברית בחצי מרתון ובמרתון (מקום שני במרתון ניו יורק היוקרתי). השנה היא חזרה לעבוד על הריצות ה"קצרות יותר", והכוונה שלה היא להטביע חותם בדאגו, רגע לפני שהיא מתמקדת בריצת המרתון לקראת לונדון 2012. הקיץ היא מחזיקה בתוצאה השניה בטיבה בעולם העומדת על 30:39:57 דקות.
בשנים האחרונות, ריצות המסלול הארוכות נשלטות על ידי האתלטיות הקנייתיות והאתיופיות, אלא שפלנגן מחזירה אותנו אחורה לתקופה של רצות נפלאות מיבשת אחרת. בהיסטוריה הלא רחוקה היו אלה גבריאלה סאבו הרומניה, סוניה אוסליבן האירית, פרננדה ריביירו הפורטוגלית ובעיקר פולה רדקליף הבריטית שהיו חתומות על כמה מהריצות הדרמטיות בהיסטוריה. כעת, גם האמריקאים מקווים להיסטוריה משלהם בדמותה של פלנגן שאמרה ערב יציאתה לדרום קוריאה: "אני מגיעה לאליפות העולם בידיעה שאני יכולה להתחרות נגד הטובות ביותר, מבחינתי זה משהו גדול מאוד".