ההצלחה חייבת להימשך

הסגנון יהיה שונה, ההתקפה כנראה תהיה טובה יותר, הלפרין לא באמת נחוץ ובלאט לא יוכל להנמיך ציפיות ולבוא מלמטה. אודי הירש מנתח את הסגל שמכבי תל אביב כבר כמעט סגרה לקראת 2011/12

אודי הירש
ממשיך לעשות את זה לאט ובזהירות. בלאט (צילום: ברני ארדוב)

1. לפני שנדבר על מה שמכבי תל אביב עשתה בפגרה הזאת, חשוב לא פחות לעסוק במה שהיא לא עשתה: נכון לעכשיו, לא נחת כאן אף שם גדול, שנועד למכור מנויים. נאמן לדרכו מהעונה שעברה – ולמעשה מאז סיום דרכו במועדון של קרלוס ארויו – דיוויד בלאט לא הציע מיליונים לכוכבים אירופאים ולא המתין לשביתה אפשרית ב-NBA. הוא סגר כמעט את כל הסגל, פרט לשחקן אחד, עוד לפני חודש יולי, ובחר בשחקנים שעדיין לא הובילו קבוצה ביורוליג. שון ג'יימס העביר את כל הקריירה המקצוענית בבני השרון מהליגה המקומית החלשה, ג'ון שייר שיחק בליגת הפיתוח של ה-NBA והגיחה היחידה של דווין סמית' ליורוליג לא הייתה מזהירה. זהו גם פרופיל השחקנים שהוביל את מכבי בעונה שעברה: צ'אק אידסון זכה ביורוקאפ ונחת במכבי עוד בתקופת גרשון יחד עם דורון פרקינס ממכבי חיפה, פארגו הגיע מגלבוע ושחורציאניטיס איכזב באולימפיאקוס. הראשון עזב, השני נפצע, ופירוש הדבר שלמרות השמירה על הבסיס, מכבי של העונה הבאה תהיה קבוצה שונה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - בהנחה מיוחדת והחזר כספי ללא תוצאות

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה
הניסיון של שון ג'יימס מסתכם בבני השרון. זה לא אומר שההחתמה שלו לא מוצלחת (צילום: מגד גוזני)

2. אין פירוש הדבר שהיא תהיה בהכרח קבוצה פחות טובה. קצת מוזר לומר זאת על חבורה שדרסה באלימות את מרבית הקבוצות שהתמודדה עמן, אבל מכבי הייתה תלויה באופן כמעט מוחלט בשני גורמים, והסתבכה בהיעדרם: הלחץ על כל המגרש בהנהגת פארגו, פרקינס ואידסון והיכולת של שחורציאניטיס לשלוט מתחת לסל ולמשוך אליו את ההגנות. בחלק השני של העונה איפס דיוויד בלו את הידית מבחוץ והוסיף אלמנט התקפי נוסף, אבל פרט אליו הסגל היה גדוש בקלעים לא יציבים. כשהלחץ לא היה אפקטיבי וכששחורציאניטיס אבד בתוך יער של ענקים, מכבי הפסידה. זה קרה, להזכירכם, לא רק בגמר מול פנאתינייקוס, עם גאון הכדורסל דיאמנטידיס וסוללת הגבוהים הבלתי נגמרת, אלא גם בצמד המשחקים מול ברצלונה בשלב הבתים השני. לא בכל שנה מכבי תוכל לסמוך על הגרלה נוחה ועל הניסיון של הליגה הספרדית להערים קשיים ועומס על קבוצותיה.

סמית' לא אמור לפתור את הבעיות הללו, אלא להיכנס לנעליו הלא קטנות של אידסון. הוא העמיד מספרים יפים במפעלים המשניים של אירופה והרשים פחות בבמה המרכזית. גורמים בכדורסל הישראלי קיבלו בהפתעה את החתמתו, בטענה שלמרות איכויותיו, הוא לא מספיק טוב לקבוצת צמרת אירופאית. גם תג המחיר הנמוך שלו בשלב כל כך מתקדם בקריירה – 350 אלף דולר – מעורר חשד. את הערך המוסף אמורים לספק דווקא השחקנים המשלימים, שון ג'יימס, ג'ון שאייר ויותם הלפרין (במידה שיצטרף), שאמורים לסייע לקבוצה באלמנטים שבהם התקשתה אשתקד. ג'יימס ייתן לשחורציאניטיס דקות מנוחה ויאפשר למילאן מצ'באן וריצ'רד הנדריקס לשחק בעמדת הפאואר פורוורד הטבעית שלהם. שאייר והלפרין הם קלעים טובים שיוכלו ליצור הרכבים שירווחו את המשחק. כתוצאה מכך, גם אם בלאט יגלה שההרכב שעומד לרשותו פחות מתאים לשמירת הלחץ – וכל הרכב שאינו כולל את הרגליים האימתניות של דורון פרקינס יהיה פחות מתאים להגנה הזאת - ויספק פחות נקודות קלות כתוצאה מחטיפות, מכבי של העונה הבאה מסתמנת כקבוצה טובה יותר בהתקפה על חצי מגרש.

מצד שני, עיקר העומס עדיין יפול על פארגו ושחורציאניטיס, שיצטרכו לכווץ את ההגנות ולמסור החוצה, איש איש בדרכו. השמות שהוזכרו עד עתה לעמדת הקלעי הזר, כמו דמרקוס נלסון, לא היו כאלה שיכולים לסחוב את הקבוצה התקפית. אם הלפרין יישאר מחוץ לסגל, מכבי תנהג בתבונה אם תשתמש בסכום שהתפנה כדי לצרף עוד שחקן יצירתי, שיוכל לקנות סל בדקות שההתקפה תקועה.

בלי אידסון ועם פרקינס בסימן שאלה לאחר החזרה מפציעה, התפקיד והאחריות שלו רק יגדלו. פארגו (צילום: ברני ארדוב)

3. התוכנית הראשונית של מכבי, בתחילת הקיץ, היתה להחתים מספר שחקנים מהדרג השני כדי להקל על העומס הצפוי בעקבות ההשתתפות בליגה האדריאטית. שמות כמו מורן רוט ויוגב אוחיון נזרקו לאוויר. בסופו של דבר היא סגרה דווקא עם יותם הלפרין. אם הגארד הישראלי יישאר, פירוש הדבר יהיה שבסגל של מכבי יהיו 13 שחקנים בכירים באמת, שיהיו רעבים לדקות ביורוליג ולא יתנחמו בהופעה במפעלים המשניים. זו גם הסיבה שבעיית המס שמעכבת את הסגירה עם שחקן אולימפיאקוס לא גורמת לאף אחד לעצור את נשימתו בחרדה. בהנחה ששאייר יתפקד, מכבי לא באמת זקוקה לו, ונדמה שצירפה אותו מתוך הרפלקס המותנה של השתלטות על כל ישראלי בכיר ופנוי. בגיל 27 כבר ברור למדי שהלפרין לא בנוי להיות שחקן מוביל. הוא יבליח מפעם לפעם בערב שבו הוא ייראה כמו סופרסטאר, כפי שקרה העונה, כשקלע 25 נקודות באחד ממשחקי הליגה מול פנאתינייקוס. בדרך כלל הוא יהיה לא יותר משחקן מסייע חסר יציבות, שנוטה להיעלם בשלבי ההכרעה. אם יחזור למכבי, ספק אם ימיו כסמל הפוטנציאלי של המועדון ישוחזרו. נכון לעכשיו, מדובר בסך הכל כעוד קלעי שצריך להיאבק על דקות בקו אחורי מעובה.

גם לישראלים האחרים צפויים מבחנים לא פשוטים: בורשטיין, שלאחר פציעתו של פרקינס נהפך למחליף הראשון לגארדים, יתקשה מאוד לקבל דקות משמעותיות; בלו הדיח את אליהו מהחמישיה בסוף העונה שעברה, ואחרי שמצ'באן יעבור הכנה מלאה עם הקבוצה גם הוא צפוי לנגוס בדקות המשחק של הישראלי; ופניני, אחרי עונה גדולה והארכת חוזה, נאלץ לראות שוב זר מוחתם במשבצת שלו. במחשבה שניה, לאור ההיסטוריה של פניני במאבקים על דקות, אולי דווקא דווין סמית' צריך להיות מודאג.

עכשיו כבר ברור ששחקן מוביל הוא לא יכול להיות, והתפקיד שלו יהיה להיאבק על דקות בקו אחורי מעובה. הלפרין (צילום: יותם רונן)

4. האירוע החשוב ביותר מבחינת מכבי מתרחש בכלל ביוון. עתידן הלא ברור של שתי האימפריות מאתונה, אולימפיאקוס ופנאתינייקוס, מוחק באחת כל אפשרות שמכבי תנמיך ציפיות. בניגוד לעונה שעברה, איש לא יקנה דיבורים על רבע גמר כמטרה מוצהרת. היורוליג תהיה רזה וענייה יותר מאי פעם, ומכבי תתייצב, כתמיד, עם תקציב מכובד, עם הקהל הכי פנאטי ביבשת ובעיקר עם בעלים שעבורם המועדון אינו גחמה.

סיכוי טוב שהתמונה הזו לא תחזור ומכבי תוכל, אולי, לקחת את כל הקופה (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully