ראיון עם רוני לוי: "אני מכוון למסלול של בניון באירופה"

רוני לוי חתם בסטיאווה בוקרשט
המטרה: לא פחות מאליפות
בית"ר לא מפרגנת על המינוי


במהלך הביקור שלו ברומניה, נכנס רוני לוי למסעדה בבוקרשט יחד עם המנהל המקצועי של סטיאווה וחברו האישי, מיחאי סטויקה. המסעדה היתה מלאה ולאורחים נאמר שיצטרכו להמתין לא מעט כדי לקבל שולחן. לפתע הבחין בעל המסעדה ברוני לוי, ומיד הורה לסדר למאמן הישראלי וחבריו שולחן. ככה זה כאשר אתה מאמן את סטיאווה והרוב המוחלט של חובבי הכדורגל במדינה אוהד את המועדון.

רק כאשר חזר לארץ קלט לוי שלא כולם מבינים את גודל האירוע – מאמן ישראלי באלופת אירופה לשעבר. "התקשורת בישראל מקבלת מינוי כזה יוקרתי כמובן מאליו", אומר לוי. "ברומניה כל הזמן רק מדברים על זה, אבל בישראל זה נראה לאנשים טבעי שמאמן מקומי יגיע למועדון כזה יוקרתי".

לוי יודע מה הסיבות לכך, אבל כרגע הוא מול הדי וי די בביתו בנתניה, צופה במשחקים של סטיאווה, לומד את הקבוצה. אין לו זמן. הוא קיבל את המינוי רגע לפני היציאה למחנה האימון. הסגל כבר די סגור, והלחץ שבו הוא יהיה נתון יחל כבר ברגע הראשון. הוא מצטרף אולי למועדון הכי קשה בעולם, מועדון שהחליף בעונה שעברה שבעה מאמנים ולא זכה באליפות חמש שנים ברציפות, מה רק שמעצים את הלחץ. לוי יודע שיש יותר מסיכוי תיאורטי שבקרוב הוא שוב יחפש עבודה ובית"ר ירושלים שוב תצטרך מאמן ("איציק קורנפיין היה צריך לחשוב על האפשרות הזו כאשר הוא בחר להתנהג כמו שהוא מתנהג כלפיי כיום"), אבל הוא יודע שזו הזדמנות של פעם בחיים שהוא חייב לקחת.

"אנשים כאן לא יודעים מה זה העוצמות של סטיאווה", אומר לוי. "זה מועדון בקנה מידה אירופי. בוא נגיד שברומניה 80% מאוהדי הכדורגל הם אוהדי סטיאווה. כל היום מתעסקים בה בתקשורת. לדוגמה, בשני מחנות אימונים שלנו מתוכננים שמונה משחקים והטלוויזיה משדרת הכל בשידור ישיר. אין לנו בכלל ברירה ואנחנו חייבים לעשות את שמונת המשחקים. 24 שעות מתעסקים שם בכדורגל ואולי אפילו זה יותר מדי. במחצית העונה בבית"ר קיבלתי מספר הצעות מרומניה, אבל לא הלכתי. ברגע ששמעתי שזו סטיאווה, מיד הלכתי על זה. החלום של כולם ברומניה זה לאמן את סטיאווה בוקרשט".

סטויקה, המנהל המקצועי, הוא האיש החזק במועדון, הוא בחר את הסגל. כמאמן דומיננטי, שתמיד בוחר את השחקנים בעצמו, אתה לא חושש מהתערבות שלו.

"זה מאוד טוב בשבילי. הוא איש מקצוע, אחד הטובים שיש. הוא אלוף העולם בלדעת לייצר מוטיבציה לשחקנים דרך החוזים שהוא סוגר איתם. הוא עושה דברים שאני לא יכול לעשות. הייתי איתו באוניראה והוא אף פעם לא ידע את ההרכב, ובכלל אני אוהב להתייעץ עם האנשים סביבי. אין מחזור שלא שאלתי את דוד אמסלם מה צריך להיות ההרכב בבית"ר ומה הוא חושב. אני אקבל את ההחלטות. אף פעם הוא לא התערב לי ומבחינתי העובדה שהוא מכיר את הכדורגל הרומני ויכול לעזור לי, זה דבר נפלא. העניין הזה של חזק או חלש זה הכל עניין של כריזמה. שחקנים לא פראיירים. כשהגעתי לאוניראה השחקנים אמרו לסטויקה "כן, המאמן נחמד מאוד". אחרי משחק אחד הם אמרו לו 'מיסטר, הוא מסוכן מאוד'".

כיצד נולד הקשר עם סטויקה?

"הוא ראה אימונים שלי במחנה אימונים עם מכבי חיפה, ואמר 'וואו'. ואז לימים הוא עבר לאוניראה, המאמן עזב והוא שאל אם אני פנוי ולקח אותי לאוניראה. בוא נגיד שבשביל כולם, כשהגעתי לאוניראה, הייתי בסימן שאלה כי החלפתי את דן פטרסקו שנחשב לאגדה ששיחק בצ'לסי ומאמן שהביא להם אליפות והעלה אותם לצ'מפיונס. הסתכלו על סטויקה בזכוכית מגדלת, אך בסופו של דבר הוא קיבל הרבה מחמאות. הפסדנו במשחק הראשון ומאז לא הפסדנו משחק אחד. הוא מכיר כל כדורגלן בישראל. אני זוכר שהוא שאל אותי על בירם כיאל כשהוא היה עוד שחקן צעיר, וטען שהוא שחקן טוב".

כמה דומה השחקן הישראלי לרומני? שניהם נראים מאוד טכניים, אבל לא מספיק ממושמעים.

"בשנים האחרונות יש יותר פיזיות בליגה הרומנית וירידה בכמות השחקנים הטכניים. דווקא כשהייתי בחוץ, ראיתי כמה השחקנים הישראלים מוכשרים. כידרור, טכניקה, ראיית משחק, שחקני כדורגל אמיתיים. ברומניה אפשר לדרוש יותר מהשחקנים. יש דברים שברומניה יתקבלו בהבנה ופה יתקבלו קשה. לדוגמה, אנחנו נוסעים עכשיו עם סטיאווה למחנה אימונים של שבועיים באוסטריה, חוזרים ליומיים בבוקרשט ואז יוצאים לעוד שבועיים באוסטריה. אתה אומר דבר כזה לשחקן ישראלי, והוא חושב "מה, חודש מחוץ לבית?" שם זה נשמע בסדר. להיות שם במתקן אימונים יומיים לפני המשחק אלו דברים שאין בישראל. זה טבעי לרומנים. בכל קבוצה יומיים לפני המשחק נמצאים במתקן וזה טבעי להם".

יתרונות וחסרונות בין הליגה הישראלית לרומנית?

"בוא נגיד שהתחרותיות שם היא מאוד גדולה. הפערים בין חמש הקבוצות הראשונות פחות גדולים מהפערים בין הפועל תל אביב ומכבי חיפה לשאר. כל שנה חמש או שש קבוצות יכולות להתמודד על האליפות. הפועל תל אביב ומכבי חיפה משתוות לגדולות ברומניה. בארץ חייבים לעבור שינוי בנוגע למתקנים. הייתי מחייב בעלי קבוצות להפריש סכום מסוים מהתקציב לטובת מחלקת נוער ומתקנים, וכך, כאשר אותו בעל בית רוצה לעזוב, הוא לפחות ישאיר משהו אחריו. ברומניה הדברים שונים. לאוניראה יש מתקן שהוא המלון של הקבוצה. התקשורת שם חיה את הכדורגל 24 שעות ביממה, והכל בסטיאווה בשידורים ישירים. בדרבי בין ראפיד בוקרשט ודינמו, כל המגרש מקלל את סטיאווה, למרות ששם לא ראיתי שמקללים את המאמן".

לא שכחנו את הבעלים של סטיאווה, ג'יג'י בקאלי, אולי השולף הכי מהיר בכדורגל האירופי. אלא שלוי נזהר מאוד בדבריו בנוגע אליו, מחשש שהדברים יתורגמו לרומנית ויובנו לא נכון. עשו לו את זה פעם אחת כאשר עבד באוניראה, והוא לא מוכן להפסיד את ההזדמנות האדירה שקיבל בגלל שטויות כאלה. "לא מטריד אותי מה היה לפני. אני יודע בדיוק מה מצפים ממני, מה אני צריך לעשות, ומה יקרה אם דברים לא הולכים. את החוזה מול סטיאווה סגרתי מול סטויקה. מול בקאלי היתה רק לחיצת יד, וכמה מילים בתקשורת. אני לא רוצה לדבר על בעלים בתקשורת".

בקלמי סבן הוא התעלל אחרי ה-4:1 מול ריאל מדריד ומה שרוביניו עשה לו באגף. דיברת עם קלמי?

"לא. המזל של רוביניו שהוא לא תפס את קלמי היום, כי הוא היה הורג אותו (צוחק)".

אפשר לומר שאם היו לך תנאים טובים, הסיכוי שלך להצליח בעונה הבאה היה גבוה יותר עם בית"ר מאשר סטיאווה. כיצד התקדמו ההכנות עם בית"ר בקיץ?

"אנשים לא מבינים. זה לא שאני רק עוזב קבוצה, אני עוזב גם משפחה לטובת האתגר הזה. כשהגעתי לבית"ר המצב המקצועי לא היה אידיאלי. אני אומר את זה בעדינות ולא רוצה לפגוע בקודמי. חשוב לזכור כי הקבוצה איבדה בינואר את דריו פנננדז וכריסטיאן אלברז, מדובר בשני שחקנים נהדרים שאיתם הקבוצה הייתה יכולה להיות אחרת. אני לא יודע מה קרה לפני אבל מבחינתי שאני הגעתי לקבוצה איבדתי שלושה שחקנים משמעותיים יחד עם סרג' איילי. לאט לאט הבאתי את הדרך שלי. הבקשה הראשונה שלי הקיץ מאיציק קורנפיין הייתה לשמור על הסגל שסיים את העונה שעברה, עם עידן טל, תומר בן יוסף, כריסטיאן גונזאלס וסמואל יבואה או חלוץ אחר. זה לא הלך. הייתי בחופשה בחו"ל וכשחזרתי שאלתי את איציק מה קורה ואמרתי לו שהתעדכנתי בחצי אוזן. אז הוא אמר לי 'חבל שהיית עם חצי אוזן, יכולת להישאר בחופשה כי פה אין כלום'. היו לי בראש כמה שחקני רכש אפשריים, אך לא היה אפשר לעשות שום דבר. נעצרו כל ההכנות ולא היה מה לעשות. גאידמק לא נתן תשובות. נוצר מצב שבית"ר שרדה בליגה וככל הנראה לא יכולה לסגור עם עידן טל, בן יוסף, גונזאלס, יבואה, משה מישאלוב, ליאור ראובן. חשוב לי להגיד - לא עזבתי באמצע, עזבתי חודשיים וחצי לפני המשחק הראשון. לא הבאתי שחקנים, צוות משלי או עשיתי שינוי. רק סידרתי את הקיים. כשהגעתי דובר שהדברים יילכו לכיוון טוב יותר לקראת הקיץ. הייתה לי סבלנות וניסיתי להזיז דברים, אך זה היה בלתי אפשרי".

שקלת להתפטר עצמאית?

"אתה מנסה לעשות דברים וזה לא מתבצע. אם הארבעה לא נשארים, בית"ר בבעיה קשה מאוד. יכול להיות שאם עוד יומיים, שלושה, שבוע הייתי רואה שכל אלה שאני רוצה לא נסגרים, הייתי אומר "כן, לא מתאים לי המצב הזה ומקבל החלטה".

במצב סגל כזה בית"ר בסכנת ירידה?

"הסגל הזה עשה קפיצת מדרגה גדולה בסוף העונה שעברה ברמה האישית והקבוצתית. אני חושב שעם חיזוק נכון, בית"ר תהיה חזקה מאוד. אני הייתי מוכן להתחייב שאם הייתי נשאר עם הסגל של השנה שעברה, אנחנו מגיעים לפלייאוף העליון".

יש סיכוי לא קטן, עם כל חוסר היציבות בעמדת המאמן בסטיאווה. שבעוד חודשיים תקבל טלפון מקורנפיין שירצה שתחזור.

"זה משהו שאיציק צריך לחשוב עליו בהתנהלות מולי כעת. הייתי צריך לקבל את ברכת הדרך כי זה כבוד גדול למועדון. היו צריכים לומר - הוא בא לפה, עבד, השקיע ואחד משלנו יצא לאירופה ומנסה להצליח. זה היה יותר טוב לכולם".

קורנפיין מרגיש שעקפת אותו.

"בעל הבית שלי ומי שמביא את הכסף זה ארקדי גאיידמק. איציק הוא היו"ר. אני סוגר דברים מול הבעלים. סגרתי את העניינים מולו וככה זה צריך להיות. קורנפיין בעצמו ביקש ממני ביום חמישי שאני אברר בצהריים דרך האדם שקרוב לגאיידמק האם הוא מתכוון להשקיע בקבוצה. דיברתי עם ארקדי בבוקר באופן ישיר. כנראה שכל מה שקורה כעת זה עניין של כסף".

מספרים שקורנפיין לא שש להשאיר את עידן טל, בעוד אתה מתעקש להשאיר אותו. למה?

"עידן שחקן גדול. הוא אולי מעבר לשיאו, אבל יש הרבה מעבר. יש אימונים, יש חדר הלבשה, יש מקצוענות, יש רצינות. כשאני בא לקבוצה, אני מאוד אוהב שיש לי שישה-שבעה שחקנים מבוגרים, נשואים, שהם רגועים מבחינת החיים שלהם ודרך הארץ שלהם. איך הוא מתאמן, איך הוא רץ, איך הוא שומר על עצמו, הדוגמה לצעירים. לכן עידן טל היה חשוב לי".

מה דעתך בחידת אבירם ברוכיאן? האם הוא המנהיג שיכול לסחוף את בית"ר? לא עשית אצלו, למשל, את השינוי שעשית ביניב קטן.

"אבירם אפילו לא יודע כמה הוא יודע כדורגל. הוא אפילו לא יודע כמה כשרון יש לו, זה פשוט לא נתפס. להבדיל מקטן, ברוכיאן היה איתי תקופה קצרה מאוד ובחלק גדול ממנה הוא עבר פציעות. אחת המטרות בתקופה הזו הייתה להביא אותו לעונה הבאה במצב פיזי טוב, לשקם אותו מהפציעות בכדי שיעשה עונה טובה מאוד. הוא לא הבעיה של בית"ר ירושלים. צריך לתת לו את כל הכלים להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. לעבוד איתו קשה וברמה האישית לעזור לו למצוא את המקום שלו במגרש. לאבירם צריך לתת את המילה הטובה והכיוון הנכון. יש לו יכולות מדהימות, הוא גם צריך למצוא את הנקודה הנכונה שלו במשחק. אני אומר את זה כאחד שעבר לא מעט שחקנים. יש הרבה מאוד שחקנים-כוכבים בקבוצות גדולות שכאשר הקבוצה לא טובה ואין מספיק איכות קשה להם לבוא לידי ביטוי. גם מסי בברצלונה זה לא מסי בנבחרת ארגנטינה. לפעמים אתה צריך לספק לשחקן את המסגרת הקבוצתית והמקום הנכון כדי להצליח".

ואיך אתה רואה את חידת עמית בן שושן. מספרים שאתה רוצה אותו איתך ברומניה. יכול להיות שהוא צריך לצאת לדרך חדשה?

"דרך חדשה יכולה להיות גם בבית"ר ירושלים. הוא ילד נפלא עם הרבה מאוד כדורגל, והוא חייב לעשות את הפריצה. עדיין לא מאוחר בשבילו. הוא בן 25. לפעמים שחקנים בגיל 21 עושים פריצה, ואני אומר להם "חבר'ה, גם אם יש ירידה מסוימת, השיא יבוא בגיל 25-26". איפה זה יקרה, זו בחירה שלו. מה העמדה הנכונה בשבילו? הוא קשר בצד ימין או שמאל ב-4-4-2 או ב-4-3-3, אבל בעיני הוא לא חלוץ. לכן, לא צריך למדוד אותו במספרים".

קובי מויאל הוא הקשר האחורי שצריך להוביל את בית"ר?

"קובי מויאל הוא פוטנציאל יוצא מהכלל. לא להרבה שחקנים יש את העוצמות הפיזיות שלו, את הדינמיקה שלו, את הקצב ויחד עם זה יכולת טכנית טובה מאוד של פס מצוין, בעיטה מצוינת ויכולת מסירה של כדור ארוך. הוא צריך למצוא את האיזון במשחק ולדעת להתמיד. לא רק במשחק אלא גם ביום יום. אם הוא יתמיד הוא יכול לקפוץ מדרגה לרמות גבוהות מאוד. פעם אחת הוא הגיב לא נכון איתי. הוא לא שמח בשמחת הקבוצה אחרי ניצחון, והוא היה צריך את הניעור. בזכות זה הוא עשה קפיצת מדרגה".

איך אתה רואה את המצב של בית"ר. נדמה שהקבוצה בסכנה קיומית. כאחד שבא ממכבי חיפה, איך היה המפגש עם בית"ר.

"במסגרת מה שיש, חוסר הוודאות, חוסר התקצוב והעובדה שלא יודעים מה יהיה מחר, איציק קורנפיין מנהל את העניינים בצורה פנטסטית. לדעתי, הדברים גם מאוד תלויים במאמן. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל המאמן הוא הפנים של המועדון. דוד אמסלם שאל אותי למה אני רוצה לראות את מחנה האימונים לפני שסוגרים. אמרתי לו שאם המגרשים לא טובים והארגון לא טוב, זה מעמיד אותי בצורה לא טובה מול השחקנים והדרישות שלי מהם. כשהגעתי אמרו לי על שחקני בית"ר שהם לא מקצוענים, שהם לא רציניים ולא ילדים טובים, ואני דווקא הייתי מאוד מרוצה. מדובר בילדים טובים מאוד ושמאוד רוצים להתקדם, ללמוד ולהשתפר. עזריאל, מויאל, ריקן, חדד, דסה, אייבנדר. קח לדוגמא את ריקן, מהיום שהגעתי הוא לא הפסיד אימון אחד וכל הזמן ניסה ללמוד ולהתקדם, וגם הצליח".

אתה מדבר בהערצה על הקהל ותמיד טענת שהוא הכוח של בית"ר. כיצד הרגשת בעימות של קורנפיין ומלחמתו באוהדים הגזענים. זו גזענות לדעתך?

"בשבילי הקהל של בית"ר זה הכוח שלה. גם כשהיו 4,000 איש בטדי הייתה אווירה מדהימה. לגבי הגזענות, טועמה הוא בחור נהדר ועדיף שהדברים האלה לא יהיו, אבל זה לא כולם, ובכלל מדובר בשיר שנתפס להם טוב אז הם עולים עליו. בעיניי זאת לא גזענות. השיר פשוט נתפס ביציע. יכול להיות שייתפס להם שיר אחר בקרוב. כאחד שיש לו חברים ערבים, זה לא מעיד על גזענות, אלא על כיוון ומחשבה לא נכונים שצריך לשנות".

אתה מרגיש שאתה פחות טוב מהמאמן האירופי? יש תחושה שאתה מכוון את קריירת האימון שלך לפסגות של אברהם גרנט.

"אני לא מרגיש פחות טוב מהמאמן האירופי. לישראלים קשה להגיע לליגות בכירות וטובות. בקטע הזה המאמנים חייבים להודות ולהעריך את אברהם גרנט, שעשה איזושהי פריצת דרך. אני רואה את עצמי כאחד שיכול להגיע לרמות הכי גבוהות ומבחינתי סטיאווה זאת רמה גבוהה מאוד. כרגע, זה בדיוק מה שאני צריך, אך אני מאוד ריאלי ויודע שבכדורגל לא תמיד הרמה שלך תואמת את מה שאתה מקבל. גם יוסי בניון לא התחיל בצ'לסי. הוא הלך לקבוצה קטנה בספרד, אחר כך קבוצה קטנה באנגליה ואחר כך לליברפול. אני גם רוצה לעשות את המסלול הזה".