פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הנה בא עוד גל גדול: איך מתמודדת הפועל ירושלים עם המשבר?

        בכל שנה זה מגיע ולרוב גומר להפועל ירושלים את העונה: המשבר. אותה מערבולת ממנה היא מתקשה לצאת. איך זה נראה מבפנים ומה שונה הפעם?

        "לדעתי האישית ומניסיוני", אומר מאמן בכיר שעבר בהפועל ירושלים, "הם לא פותרים משברים. הם יודעים שיש משבר, אבל לא הרגשתי שהם עושים יותר מדי בשביל לפתור אותו, אלא יותר מחכים שזה ייפתר לבד. הם מתעלמים. זה שהם נעלמים ולא מגיבים זה אומר הרבה דברים".

        "מי שצריך להתעסק בזה הוא היו"ר", ממשיך אותו מאמן, "והוא די התעלם מהעניין הזה. נעלמים, מאשימים את המאמן, מכניסים אותו למצוקות, בעיקר דרך התקשורת. דני קליין מרבה להתראיין בתקופה הזאת. זה מכניס אותך, כמאמן, ללחץ. קליין היה מסנן אותי, וזה מערער את הביטחון. מרגישים לבד במערכה. זה רק מעמיק את המשבר".

        מאמן הפועל ירושלים עודד קטש (ברני ארדוב)
        מאמן בכיר לשעבר: "דני קליין מרבה להתראיין בתקופה הזאת. זה מכניס אותך, כמאמן, ללחץ". קטש (צילום: ברני ארדוב)

        גם מקורב לגיא גודס, שאימן במלחה שנתיים ועזב בעונה שעברה, זוכר סיטואציה דומה בזמן משבר בירושלים: "הוא לא קיבל גיבוי אמיתי בזמן המשבר. הוא הרגיש שמעמדו מעורער וידע שלא יישאר עוד עונה. אפילו הרגיש שדוקרים לו סכינים בגב. גודס לא הרגיש את תמיכת ההנהלה, וההנהלה מצידה הפסיקה להגיע לאימונים. זה נותן הרגשה רעה".

        אלו רק מקרים בודדים שמלמדים על אחת התופעות הכי מרתקות בהפועל ירושלים - המשבר. אותו שלב בעונה בו הקבוצה נכנסת לסחרור ולא פעם יוצאת ממנו כשהעונה מאחוריה. מועדונים חזקים יודעים להתמודד עם מערבולת כזו בדרך לעוד כמה מבחני אופי והישגים, אבל בשנים האחרונות הפועל ירושלים נכנעת יותר מדי פעמים לסערות שתוקפות אותה תוך כדי עונה. האם הפעם, תחת מאמן שעבר דברים דומים וגישה אחרת במערכת, תצליח ירושלים להימנע מכך ולצאת מחוזקת מהמשבר? אולי העבר ילמד אותה כמה לקחים.

        העונשים שלא עובדים

        קשה למצוא קווים מקבילים בין משבר למשבר בירושלים, אבל בכל המקרים בהם המשבר ניצח את ירושלים, הרעיונות שלה לא עבדו. בעונת 2004/5, למשל, הגיע שרון דרוקר לאימון והופתע לגלות כי הוא בוטל ביוזמת ההנהלה. במקום האימון קוימה שיחה עם השחקנים שבה הם נשאלו מה מציק להם. גם בעונה הנוכחית, אגב, בוטלו ימי חופש לשחקנים על ידי ההנהלה לפחות פעם אחת, וזאת בזמן שהצוות המקצועי רצה דווקא להוציא את השחקנים לחופש. גם תקופת הקנסות אינה זכורה כפתרון יעיל במיוחד. "היו כל מיני קנסות, בהחלט", מעיד ברק פלג. "אם אתה רוצה לקנוס מישהו ולפגוע, תעשה את זה כשהוא חזק ולא כשהוא חלש".

        השחקן מתן נאור סבור שהכל מתחיל ונגמר באווירה התובענית: "המועדון מצטייר כמקום שקשה להיות בו, גם למאמנים וגם לשחקנים. אני לא יודע לשים את האצבע ולהגיד למה. בעיניי זה כך, ואולי זו תחושה אישית שלי. וזה מועדון שיש בו הכול - תקציב מסודר, הנהלה, אולם מלא שנותן אווירה מדהימה, חדר כושר וסאונה". עם זאת, לנאור חשוב לאזן את העליהום על ירושלים: "אני לא מכיר הרבה מקומות שמתנהלים טוב במשבר. אם מעורב בו יותר מדי רגש ואמוציות, כמו ירושלים, עוד יותר קשה לצאת ממנו. את ירושלים אני זוכר פחות לטובה. יצא לי לשחק בעוד כמה מקומות בחיי, ואם יש משהו שחרות לי לצד החברים הטובים זה שריקות הבוז, לפעמים מוקדם מדי לטעמי".

        הציפייה לפיתרון מהיר

        מבט קר על הנתונים היבשים של הפועל ירושלים במהלך העשור האחרון מגלה שהעונה הגרועה בתולדות הקבוצה הייתה 2002/3, אז סיימה הקבוצה במקום השמיני בטבלה, כשבאמתחתה 13 הפסדים, מתוכם שני רצפים של שלושה הפסדים כל אחד. בעונת 2007/8 אמנם זכתה ירושלים בגביע המדינה, אך רשמה את רצף ההפסדים הארוך בעשור הנוכחי – 5 במספר, בדרך ל-14 הפסדים בסך הכל ולמקום השישי. גם עונת 2003/4, אז זכתה ירושלים בגביע יול"ב, נפתחה עם רצף הפסדים, הפעם חמישה בשישה משחקים, ירושלים סיימה במקום החמישי, עם תשעה הפסדים בסך הכל.

        בשתי העונות האחרונות, תחת גיא גודס, רשמה ירושלים רצף של שלושה הפסדים רצופים פעם אחת בלבד, אך סיימה פעמיים במקום השני, כך שהמשברים הגדולים לא נגרמו אז במהלך העונה. "קשה גם למאמן וגם לשחקנים בתקופת הפסדים בירושלים בגלל האוהדים, ההנהלה" , סבור עומר סניד, ששיחק בקבוצה בשנה הראשונה של גודס. "גם קטש הוא מאמן שמסיים היטב עונות גם אם יש משבר. אחת הבעיות העיקריות של ירושלים זה שאין סבלנות. רוצים בירושלים שדברים יקרו בין לילה וזה פשוט לא קורה ככה".

        וכאשר מצפים לפעמים שמשבר ייפתר כבר במשחק הבא ועומדים עם סטופר לפתרון, הרבה יותר קשה לצאת מתקופות שחורות. "זו המנטליות והאופי בעיר ירושלים", סבור ברק פלג. "הירושלמים אוהבים להתחרבש ולהתעסק מסביב במאמן הבא, בשחקן הבא והכול. אי אפשר להתווכח שבשנים האחרונות היא מתנהלת כמו שצריך, מבחינת לספק לשחקן את כל מה שהוא צריך. אבל משהו באווירה הכללית מסביב יוצר משברים יש מאין. מקורבים מתחילים לדבר ולהתסיס ברדיו ובמקומונים, ואז מתחילים לדבר על המאמן הבא. פתאום מנסים להבין כישלון, לא כישלון. אני זוכר שראיינו אותי בינואר ששרון דרוקר אימן וסיכמו שהעונה נכשלה".

        משברים הפועל ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , דור הרשקוביץ)
        הפועל ירושלים: המשברים (תרשים: אביחי ברוך)

        החוסר באנשים כמו שלף

        גם קטש, למרות שיש לו מעמד שונה – ומיד נרחיב על כך, שומע קולות דומים. הוא קורא ביקורת על ניהול המשחק, הוא נתקל לא פעם במקומונים ב"גורמים בהנהלה" או "בכירים במועדון". מאמן שאימן בירושלים מסביר מדוע זה מסוכן: "במקום שייקחו את המאמן לשיחה ויבדקו מה קורה ומה מציק, פתאום כל ההשגות של ההנהלה צפות במקומונים ובתקשורת. כך גם העונה. לדעתי זה משהו שנמשך כבר שנים. היו"ר מתעלם מזה, מדחיק את זה. אין ניסיון לפתור, וגם כשיש, לא יודעים איך לעשות את זה". וברק פלג מעיר: "הכי טוב לבוא ולהגיד דברים ישירות למאמן. בגליל לא מבקרים דרך התקשורת. כל הפרסומים במקומונים יכולים להחריף משבר".

        כדי לצאת ממשבר, לפעמים צריך אנשים שחוו אותו על בשרם כשחקנים. "צריך גורם מקצועי מתווך כזה שמבין בכדורסל", אומר מאמן לשעבר, "ויותר מכך – שלכולם ברור שזה התפקיד שלו. אין במי להיעזר גם. כמו גור שלף למשל. עם כל הכבוד לגידי דודי, שנמצא כמנהל וכדובר, אני לא מאמין שיש לו התמחות בכדורסל. דודי מבין בכדורסל כמו שאני מבין במנצ'סטר יונייטד".

        אד קוטה, ששיחק ב-2007 בארץ, סיפר בעבר לעיתון 'הארץ' משהו שקצת קשור לנקודה: "גידי בא אלינו אחרי האימון. ידעתי שאין לו מושג בכדורסל, אבל הוא אמר 'אתם צריכים לשחק יותר טוב נגד אלבה ולעשות ככה וככה'. אוסף של שטויות. דיברתי איתו, והדבר הראשון שהוא אומר לי זה שאני לא משחק טוב. חשבתי לעצמי שלעולם לא אדבר עם הבחור הזה על כדורסל".

        גורם המעורה במערכת מוסיף: "גידי הוא לפעמים כמו אבא רע ולפעמים כמו אמא מפנקת. אבל לנהל זה מקצוע, צריך יחסי אנוש. אמנם הוא עשה לא מעט דברים חיוביים, אבל גם לא מעט טעויות, ואני מקווה שהוא לומד מהן. לעומת דודי, היו"ר דני קליין אף פעם לא צועק. הוא תמיד משרה אווירה חיובית".

        הליטוף של קטש

        למען ההגינות, חובה לציין את חלקם של השחקנים במשבר. הבעיה היא שהם מתחלפים בכל עונה ולא מפתחים חוסן ביחד לאורך זמן. קטש ועוזרו דרור כהן עורכים המון שיחות קבוצתיות ואישיות עם השחקנים, שיכולים לדבר עם הצוות המקצועי כאוות נפשם. לאחר התבוסה באשדוד, למשל, נערכו לא מעט שיחות עם השחקנים והצוות המקצועי.

        גם ברק פלג מעיד לטובת קליין, וסבור שבעיית המשברים בירושלים היא לא אישית אלא מערכתית: "לקליין פחות נוח לו עם הדיבורים ועם הסיטואציות האלו, בטח בתקופתי. כשהוא כבר דיבר הוא אמר כמה חשוב המועדון וכמה הוא מייצג עיר גדולה. אני זוכר בעיקר את אורי מנצור כמישהו שמדבר מהלב. הוא היה מביא הרבה רגש וכנות שמביאה אותך כמעט לדמעות".

        כדי להבין באמת שהבעיה היא מערכתית ולא קשורה רק בדני קליין או אדם ספציפי אחר, הרבה שחקני עבר זוכרים מקרים בהם קליין הדגיש בפניהם בזמן משבר כמה הוא "מאמין בהם". לכן, ברק פלג, חושב שהרבה מאוד תלוי בחומר השחקנים, או במקרה של ירושלים - חומר השחקנים הלא יציב. ככל שמתחלפים יותר שחקנים, הרגש כלפי המועדון הוא קטן וכך גם המחויבות לצאת ממשבר: "החומר האנושי מאוד חשוב. זה דבר טוב להתעמת, לשבת עם השחקנים והמאמנים ולדבר על הדברים, בייחוד הרעים, להוציא את המועקות ולשים אותן על השולחן. אם השחקנים מספיק בוגרים, אז זה דבר בריא. השנה יש חומר מצוין בירושלים, גם מבין הזרים".

        קטש, חשוב לזכור, הוא מינוי אישי של קליין ורמת היחסים ביניהם עשויה לעזור לירושלים להילחם בתופעה שפוגעת בה מדי עונה. פלג אופטימי: "אני בקשר עם קטש ודרור כהן ויודע שבמשבר הנוכחי הם מטפלים יפה. הם מרגישים שהם מקבלים את השקט, כך גם השחקנים. זה משהו שישתלם לירושלים לטווח הארוך. לפעמים בזמן משבר צריך להוריד את הראש ולתת לזה לעבור. אם אתה נלחם בגל, אתה עלול להפסיד".

        תגובת הפועל ירושלים

        "מדובר בכתבה רדודה וממוחזרת שנועדה להכפיש את המועדון. הדברים מגמתיים וחסרי כל אחיזה במציאות. אותם דברים נכתבו באתר זה כבר לפני מספר שנים, גם כן עם שימוש בקטעי ארכיון מאובקים. עצוב שהאתר ממשיך לבנות תיאוריות חסרות ביסוס ושקריות, ונשען על מקורבים של מקורבים ועל דברים שנאמרים לא לייחוס".