זבונימיר בובאן

ביוגרפיה

בהיסטוריה הקצרה שלה הספיקה קרואטיה להצמיח כמה שחקני כדורגל גדולים. רק אחד מהם נחשב לגיבור לאומי.

את הבכורה שלו במדים הלאומים ערך זבונימיר 'זורו' בובאן (יליד 1968) באליפות העולם בצ'ילה לנבחרות עד גיל 21, שם כבש את הפנדל המכריע בגמר מול מזרח גרמניה, והביא גביע לדור המוכשר של דאבור סוקר, רוברט יארני ופרוסינצקי. לאחר מכן המשיך לנבחרת הבוגרת והשתתף ביורו '96 וכקפטן הנבחרת שהרימה את הכדורגל הקרואטי לשיא חדש עם מקום שלישי במונדיאל 98'. בסה"כ הופיע 51 פעמים במדי הנבחרת וכבש 12 שערים.


את המונדיאל של 1990 באיטליה, בו היה אמור לשחק במדי נבחרת יוגוסלביה, החמיץ 'זורו' בגלל התקרית שפירסמה אותו יותר מכל. דקות לפני פתיחת משחק בין הכוכב האדום בלגרד ודינמו זאגרב בה שיחק, החלה התפרעות ביציעים. היתה זו תקופה של שינוי ומאבקים פוליטיים ביוגוסלביה של אז, ועימותים אלימים בין אזרחים חמי מזג היו מראה שכיח לחוף הים האדריאטי. האולטראס הסרבים, בהנהגת ארקאן (שנשפט מאוחר יותר על פשעי מלחמה) החלו להשליך כסאות פלסטיק ושרפו מכל הבא ליד באיצטדיון בזאגרב. האוהדים המקומיים, שראו שהמשטרה הסרבית מעלימה עין מהמעשים הברברים ביציע שמולם, פרצו אל המגרש בריצה כשהמטרה היא מוקד ההתפרעות. כוחות המשטרה, שהורכבו בעיקר מסרבים, הצטרפו כמעט אוטומטית לאוהדי הכוכב האדום. השחקנים, שכבר ניצבו על המגרש והיו מוכנים לשריקת הפתיחה, נותרו המומים ואובדי עצות. ואז, בובאן, שלא חסך אף פעם את דברו בנושאים ציבוריים, הבחין בשוטר סרבי שמכה בפראות אוהד אשר שכב על הדשא. הוא פתח לעברו בריצה, ופשוט השכיב את השוטר אל המשטח באיפון קטלני. בובאן הורחק מן המגרש ונלקח בחסות אבטחה אל מחוץ לאיצטדיון.

ההתאחדות היוגוסלבית השעתה אותו מהנבחרת, אבל באותו רגע הפך בובאן לכוכב כדורגל נערץ ומסמלי העצמאות של המדינה החדשה שהוקמה ב-1991. "הבטחתי לכולם כי לאחר שאפרוש אממש את חלומי ואלמד היסטוריה, ובכך אגשים את עצמי כאדם. הרצון שלי לידע הוא אין סופי. רק עכשיו, אחרי 4 שנות לימודים, הבנתי כמה מעט אני יודע", תיאר בובאן את תחושותיו לאחר שהשלים תואר בהיסטוריה והתמחות בנצרות של התקופה הרומית באוניברסיטה של זאגרב.

את רוב הקריירה שלו באירופה עשה " זורו" באיטליה, וליתר דיוק במילאן, אליה עבר אחרי שנה בבארי. עם מילאן זכה ב-4 אליפויות של ה'סקודטו' ופעם אחת בליגת האלופות עם ה-0:4 הבלתי נשכח על ברצלונה, שקונח כעבור זמן קצר בזכיה בסופרקאפ.

כיום מועמד בובאן לשתי משרות פוליטיות במולדתו - תפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל ותפקיד שר הספורט. נראה כי הוא יבחר באופציה הראשונה ולאחרונה הצהיר: "אצטרך לעבוד יום ולילה כדי לקדם את הספורט האהוב על ידי כל כך הרבה אנשים בקרואטיה". בין לבין הוא שוקד על תואר אקדמי. "הוא היה פרופסור על המגרש", כתב עליו עיתונאי קרואטי בכיר. "ועכשיו הוא גם כזה בתחום האקדמי". מסתבר שיש חיים אחרי אלון מזרחי.